למי אתה שייך מרדכי שוורץ? המאבק על הנצחתו של עולה הגרדום הנשכח
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מאת יוסי מלמן
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מרדכי שוורץ, שירה למוות בערבי והוצא להורג בתלייה ב-37', הוא עדיין נושא לוויכוח עבור ותיקי המחתרת. בהגנה, ארגונו, התכחשו לו, האצ"ל והלח"י אימצו אותו
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
תגיות: הגנה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/follow_title_il.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/follow_newsletter_il.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/follow_facebook_il.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/follow_twitter_il.gif]


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P080310/t.0.0803.360.1.9.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מרדכי שוורץ. למטה: סיקור משפטו בעיתון ''דבר''
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
החל מהיום, ובמהלך היומיים הקרובים, מקיימים במשותף המרכז למורשת מנחם בגין ובית מורשת אורי צבי גרינברג אירועי הצדעה לעולי הגרדום, לוחמי מחתרות האצ"ל והלח"י. גולת הכותרת של הטקסים תהיה מחר: ישיבה חגיגית מיוחדת של מליאת הכנסת, שבמהלכה יישאו דברים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ויושבת ראש האופוזיציה, ציפי לבני, בתו של מי שהיה מפקד בכיר באצ"ל.

בטקסים יצוינו שמותיהם של 12 הלוחמים משני הארגונים, שהוצאו להורג בתלייה על פי החלטות של בתי משפט בתקופת המנדט הבריטי. בשולי רשימה זו, במעמד של "נוכח נפקד", נמצא עוד אדם אחד: מרדכי שוורץ. הוא אינו מופיע ברשימה שהתפרסמה מטעם המארגנים, אך שמו יוקרא בטקס בכנסת.

מעמדו הלא ברור והדחוי משהו של שוורץ מעורר מאחורי הקלעים סערת רגשות וחילופי האשמות בין ארגון ותיקי ההגנה לבין ותיקי האצ"ל והלח"י. זהו מאבק על השכחה, על הזיכרון ההיסטורי ועל זכות - אפילו חובת - ההנצחה.

מרדכי שוורץ נולד ב-1914 בצ'כוסלובקיה, עלה בגפו לארץ ישראל ב-1933 והתגייס למשטרה הבריטית. כמו רוב השוטרים, הוא היה חבר בהגנה. באותה עת התחולל בארץ המרד הערבי הגדול. בהנהגת היישוב וההגנה החליטו על מדיניות הבלגה, על אף שהכנופיות הערביות הרגו מאות יהודים. גישתם היתה להניח לשלטון
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P080310/t.0.0803.360.2.9.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
תצלום רפרודוקציה: תומר אפלבאום. הקטע: האתר לעיתונות יהודית היסטורית ומכון לבון
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
הבריטי לדכא את המרד ולא להכביד עליו בפעולות שיסבכו את המצב.

שוורץ הוצב לאבטח יחד עם שוטרים נוספים את מעון הנופש של הנציב העליון בעתלית. בליל 1 בספטמבר 1937 הוא הרג ביריות שוטר ערבי, הועמד לדין ונגזר עליו עונש מוות. הוא נתלה ב-16 באוגוסט 1938 ונקבר בבית הקברות הישן בחיפה. זה קרה כשישה שבועות לאחר הוצאתו של שלמה בן-יוסף להורג, שנחשב לעולה הגרדום הראשון, שירה על אוטובוס נוסעים ערבי בדרך לצפת. בן-יוסף ביקש לשבור את מדיניות ההבלגה, ואף על פי שפעל בניגוד להוראות מפקדיו, הם אימצו אותו מאז ועד היום לחיקם והפכו אותו ל"קדוש" הראשון שלהם.

ארגון ההגנה, לעומת זאת, התנער ממרדכי שוורץ וגם לאחר קום המדינה התכחש לו. רק קומץ עיתונאים וחוקרים, ובהם שלמה שבא, שלמה נקדימון ולאחרונה גם רמי נוידרפר, פרסמו עליו כתבות. בנוסף, החוקרת רות בקי כתבה עליו בספרה "להתחיל מבראשית". אולם, דמותו נשכחה במרוצת השנים.

במשפטו טען שוורץ כי שמע יריות, יצא מהאוהל, אחז ברובהו, ירה כמה יריות ו"כשחזרתי לאוהל ראיתי כי חברי השוטר מוסטפא חורי מוטל מת". בית המשפט לא קיבל את גרסתו וקבע כי רצח את חברו. לאחר מותו, המשיכו להתפרסם גרסאות נוספות שקבעו כי ירה בחברו מתוך הגנה עצמית, ואף הפיצו עליו רמיזות כי היה הומוסקסואל ועל רקע זה בחר לרצוח את חברו, וזאת אף על פי שהיה מאורס לאשה בשם חנה בלום.

בשנים האחרונות שוקדים כמה חוקרים על פענוח הפרשה, ובהם יוסי ברנע המתעתד לכתוב ספר בנושא, אריק הליבני, הצלם אלי גרשביץ, מודי שניר והבמאי פלג לוי ממפעל ההנצחה "תולדות ישראל". לפי מידע ועדויות שאספו, מתחזקת ההערכה שהיה זה רצח על רקע פוליטי-לאומי. "אחד מחבריו של שוורץ", מספר פלג לוי, "העיד כי השוטר הערבי הגיע לאוהל שיכור, התגאה כי אנס ורצח יהודים וכי גם תורך יגיע".

לאחר שנבחר מנחם בגין לראשות הממשלה ב-1977, הוא החל במדיניות חדשה שנועדה, על פי החוקר הד"ר אודי לבל, לתקן את העוול ההיסטורי שבו מפא"י ותנועת העבודה הדירו את הארגונים "הפורשים" מההיסטוריה וגימדו את תרומתם לתקומת ישראל. בתקופת בגין הוקמו מוזיאוני המחתרות בעכו ובירושלים והחלו להזכיר גם את שמו של שוורץ. כשהבינו בארגון ותיקי ההגנה כי דווקא יוצאי האצ"ל מאמצים אותו, נזכרו לפתע גם הם בחברם. שמו הופיע בספר של ותיקי הארגון ותמונתו נמצאת כיום במוזיאון לעולי הגרדום בעכו.

"חורה לי ששמו של מרדכי שוורץ לא מופיע ברשימה בטקס שיהיה בכנסת", אומר שרגא, דירקטור מוועד ארגון ותיקי ההגנה, שנכלא ב-1947 בכלא עכו על החזקת חומרי נפץ. "כואב לי שהאצ"ל והלח"י נוהגים כבעלי מונופול על הזיכרון של עולי הגרדום. פניתי כבר כמה פעמים למשרד ראש המשלה על שאין מזכירים אותו בטקסים ממלכתיים".

גאולה כהן, מבית מורשת אורי צבי גרינברג וממארגני האירוע, אומרת בתגובה: "ההגנה לא הנציחה אותו ויחסם המתנכר כאב לי כל השנים. דווקא אנחנו אלה שפועלים כדי שיוזכר ויונצח. נזכיר את שמו בטקס, אף שזהו טקס של עולי הגרדום של הלח"י והאצ"ל ולא של ההגנה. הוצאנו מדליה לכבודו והזמנו את בני משפחתו".

דובר הכנסת מסר בתגובה כי מדובר בטקס שהאחריות על תוכנו היא של המארגנים.

ואלה שמותיהם של 12 עולי הגרדום, לוחמי מחתרות האצ"ל והלח"י: שלמה בן-יוסף, אליהו בית-צורי, אליהו חכים, מרדכי אלקוחי, דב גרונר, יחיאל דרזנר, אליעזר קשאני, משה ברזני, מאיר פיינשטיין, יעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר נקר.

צריך לתקן את העוול ההיסטורי הזה, ולהוסיף את שמו לכל האנדרטאות לזכר עולי הגרדום בכל רחבי הארץ, ולעשות זאת מייד, לפני יום הזיכרון הקרוב לחללי צה"ל.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i49.tinypic.com/20tkvf6.png]

ניסה לטהר את שמו של שווארץ ואף פנה בענין לעורך ספר ההגנה יהודה סלוצקי. הנ"ל ענה לו ש"מרדכי שווארץ היה אדם מסכן שהסתבך ורין לעשותו גיבור לאומי". למותר לציין שהחודים הדתיים בישוב ערכו עצומה למענו (שווארץ היה דתי) ובישיבת הסוכנות שעסקה בעצומה הוחלט שהסוכנות לא תגיש את העצומה כי אין סיכוי שזה יועיל ורק יזיק ליחסים עם השלטון הבריטי. בנוסף עלתה תוכנית להבריחו מהכלא. את התכנית הגה סנגורו של שווארץ, אהרון חוטר ישי, אך ההגנה מנעה ממנו לבצע את התכנית. עוד בנושא אפשר לקרוא אצל רות בקי, "להתחיל מבראשית" עמ'147-160.

מסתתרת בין פרדסי העיירה.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%F9%E5%E5%F8%F5

המצבה בבית הקברות בחוף הכרמל

לקריאה נוספת

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A9%D7%95%D7%95% D7%A8%D7%A5

http://www.e-mago.co.il/Editor/history-2311.htm