הודעת הנהלת הפורום:
האשכול הפך לכבד מידי לצפייה וקשה לכתוב בו תגובות.
לכן אנחנו מפצלים החוצה את המצגות.
אנא כיתבו את תגובותיכם למצגות באשכול הזה.

קישורים אל אשכולות המצגות:

• 07. ד"ר בועז גנור - אבולוציית הטרור המודרני ואתגרי ההתמודדות עם תופעה זו
• 09. רוני טירה - אתגרי חיל האוויר
• 10. רוני יפרח - אתגרי חיל האוויר
• 12. סטיב או'בריאן - מטוס הקרב המאוייש
  
• 13. עוזי רובין - טילאות
• 14. רן כרמלי - כטב"מים
• 15. וויליאם אוון - על מטוסים ולא על חילות אוויר
• 16. טל עינבר - מרכיב החלל בבניין הכוח האוירי
  
• 19. ד"ר דיויד ג'ונסון - העצמת התמרון והאש באמצעות רמת שילוביות גבוהה בין האוויר ליבשה
• 23. הרצאת מפקד חיל האוויר, האלוף עידו נחושתן (בתוך האשכול הזה)
  
• 24. יאיר רמתי - טכנולוגיות מפציעות
  
• 25. ד"ר דן פרץ - התפתחויות טכנולוגיות בטילאות טקטית
• 26. שלמה צח - פלטפורמות
  
  
  
  
  
  
  
  

1. ההרצאה של מיילינגר הייתה מאכזבת. למרות שבסוף הוא הזכיר שטכנולוגיה איננה תחליף לאסטרטגיה, כל ההרצאה שלו דיברה על כל מה שהטכנולוגיה נותנת לנו, בצורה שאפשר היה לחשוב בה שמטוס-קרב-דור-5 פותר את כל בעיות העולם. אבל בהתחשב בכך שאין לארה"ב הרבה מלחמות לנצל בהן את החמקנות ושאר תכונות נאות שרובן לא רלוונטיות למצב בו הם בעיראק ואפגניסטאן, חלק ניכר מההרצאה שלו היה תשדיר פרסום לטכנולוגיה, בלי להזכיר כמעט שעליונות טכנולוגית בלי אסטרטגיה לא מבטיחה ניצחון.
2. עימות מעניין, אם כי מאוד מרומז, היה בין קולין גריי ("טבע המלחמה לא השתנה, מאפייניה משתנים") לבועז גנור, שרואה בלוחמה הלא-סדירה\אסימטרית תופעה חדשה ושונה לחלוטין מהמלחמה ה'קלאסית'.
3. ההרצאה המעניינת ביותר מבחינתי הייתה של וילייאם אואן. זה לא אומר משהו רע על ההרצאות האחרות - של טל הייתה מעניינת, והויכוח של רון טירה מול עוזי רובין וכרמלי גם הוא היה מעניין - אבל אואן, שטען את הטענה הדי פשוטה שכח אוירי הוא שימוש במטוסים למטרות צבאיות, העלה שאלות שלא חשבתי עליהן, הרבה ביצי קולומבוס: פינוי נפגעים כ-Airpower, למשל - כלומר, הטענה שלו ניתקה את הכח האוירי ממטרות אסטרטגיות (כך למשל טען מיילינגר, שכח אוירי הוא אסטרטגי מטבעו, ויורשה לי לחלוק קצת), ואמרה משהו אחר לגמרי: עזבו את הויכוח האם חיל האויר צריך לעשות ככה או צריך לעשות אחרת, בואו נחזור לשאלה מה היא הפעלת כח אוירי, למה למשל בישראל טייסי מסוקים הם טייסי קרב המטיסים הליקופטר ובצבא ארה"ב הם לוחמי יבשה המסייעים באמצעות מסוק, וכן הלאה.
4. אני עייף.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

גם אני עייף ועמוס משימות.
המצגות והטקסטים לא לפני (כרגע. מחר הם כבר יהיו נגישים...)

הדברים של (כרמלי+רובין)אואן^2 (וגם של טל) חשובים מאד לאוזני אנשי מטוסי הקרב.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

רא"ל (במיל') משה (בוגי) יעלון יפתח את הכנס השנתי השישי לביטחון לאומי במכון פישר

הכנס יתקיים ב- 10-11 במאי במכון פישר בבית חיל האוויר בהרצליה.

רא"ל (במיל') משה (בוגי) יעלון יפתח את הכנס השנתי השישי לביטחון לאומי במכון פישר. הכנס השנה יבחן את המושג "כוח אווירי" לאור שינויים רבים שחלו בטבע העימותים. לרגל הכנס, מגיעה לארץ משלחת מכובדת של מומחים, בעלי תפקידים בכירים מהצבא ומהאקדמיה שיעסקו בהיבטים השונים של מימוש כוח צבאי בסביבה מרובת אתגרים.

פרופ' קולין ס. גריי, ראש המרכז ללימודים אסטרטגיים באוניברסיטת רידינג בבריטניה, יעסוק בשאלה האם אכן חלו שינויים מהותיים בטבע המלחמה ובהשלכות לגבי הפעלת הכוח האווירי. ד"ר דויד ג'ונסון, ממכון המחקר האמריקאי RAND, ירצה אודות העצמת יכולות התמרון והאש באמצעות השילוב בין הכוח האווירי לקרקעי.

את הכנס יחתום מושב בו ישתתפו גנרלים בכירים, שפרשו לאחרונה, מצבאות ארה"ב, אוסטרליה והודו ביניהם גנרל מייקל מוסלי, מפקד חיל האוויר האמריקאי שאף פיקד על המימד האווירי באפגניסטן בשנת 2001, גנרל ג'ק וואלד, סגן מפקד נאט"ו לשעבר, מרשל אוויר טאיגי, מפקד חיל האוויר ההודי לשעבר, מרשל אוויר גיאופרי דויד שפרד, מפקד חיל האוויר האוסטרלי לשעבר, וכן רב אלוף (במיל) דן חלוץ, רמטכ"ל צה"ל לשעבר.

בנוסף ישתתפו:

• אל"מ (מיל') ד"ר פיליפ ס. מיילינג'ר מצבא ארה"ב, ירצה בנושא "כוח אווירי: מאפיינים, לקחים, אתגרים".
• מפקד חיל האוויר – אלוף עידו נחושתן.
• תא"ל איתי ברון, מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בין תחומית ירצה בנושא " מקום הכוח האוויר בהתפתחות תפישות הלחימה של הצד השני"
• רוני טירה ורוני יפרח שיתייחסו לאתגרי חיל האוויר ולפער בינם לבין המשאבים העומדים לרשותנו.
• מושב בראשותו של תא"ל (מיל) גבי שחור יעסוק בסוגיית בניין הכוח הנדרש על מנת לסגור פערים.
• תא"ל (מיל) אפרים סגולי ורפאל רודניק יעסקו בסוגיית הכוח האווירי והעימות האסימטרי – העימות המייצר אתגרים כל כך קשים לכוח האווירי.
• נציגים בכירים של התעשייה הביטחונית יציגו מערכות מתקדמות.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

שאלה, ברשותך:

מתי נזכה לכנס דומה שדן ב"חיל טילים בליסטיים זולים ומדויקים לישראל - הזיה או ריאליה?".

אני מקווה שהפתגם הידוע האומר ש"מי שבידיו רק פטיש- כל בעיה נראית לו כמו מסמר" - לא היכתה וחרבה את התודעה של מעצבי מדיניות הבטחון של מדינת ישראל, ולא השחיתה את מערכת קבלת ההחלטות שהיתה יכולה להכריע על שינוי כיוון.
אני מקווה שלא נגלה בדרך הקשה והכואבת ש"הטיל (הפעם טק"ק) הרס את המטוס, חיסל את המכ"ם, הפחיד עד מוות את צוותי הקרקע, ועשה מח"א חיל של יושבי דתק"ים המתבוננים בשמים באימה ומחכים שהגשם ייפסק".


ומי שחושב שאני סתם מחנטרש - שיחשוב שוב, לאור הידיעות המלבבות המגיעות מלבנון, ולאור הידיעה המשמחת מאד שמערכת הבטחון בוחנת דרכים להתמודד עם סקאדים ורקטות M600 שאולי הגיעו כבר לידי חיזבאללה.
ירי של מטח טילים לעברו מטרות נבחרות באיראן או סוריה ולבנון יכול לחסוך גיחות רבות של מטוסי קרב, ולמנוע הסתבכות עם ארה"ב וכו' - וכל זאת במחיר זול להפליא.
רק מנימוק זה היה צריך לבנות חיל טילים ענק עוד אתמול.
היה לנו פה דיון ממושך בנושא חיל טילים.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%E8%E9%EC%E9%ED

והיות וחיל טילים לא הוקם,- ההיפך - מצטיידים בעוד ועוד מטוסים יקרים, המסקנה היא שמישהו החליט שהוא מיותר.
בואו נקווה שהמצדדים בהקמתו טועים, ושח"א יביא את הסחורה המצופה ממנו.
אחרת - עם ישראל בצרה גדולה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שטורס מתי נזכה לכנס דומה שדן ב"חיל טילים בליסטיים זולים ומדויקים לישראל - הזיה או ריאליה?".

בגלל מכלול סיבות לא ניתן לקיים כנס רציני ומהותי בנושא שיהיה פתוח לציבור הרחב. עם זאת, נושא הטילאות יבוא לביטוי ב שלוש פעמים בכנס :

1. הרצאה של רוני יפרח (רמז: "לא ממש צריך מטוס קרב מאויש מתקדם")

2. ושל עוזי רובין, במושב תפיסתי על בניין הכוח.

3. כמו כן, ההרצאה "התפתחויות טכנולוגיות בטילאות טקטית" מאת דר' דן פרץ, סמנכ"ל מו"פ ופיתוח עסקי בתעש.

כך שאתה יורה כדורי סרק - שכן הגוף היחיד שמביא (מה שניתן) לדיון ציבורי את הנושא, מעבר לסיסמאות נוסח מי שיורה טיל לוגי לאלוהים ובחזרה - הוא מכון פישר.

זה (בין השאר) למשל מה שיקדם את הנכנסים לבית חיל האוויר:

"זה" (הלורה) זה לזרות מלח על הפצעים.
מערכת שיכולה לתרום רבות ליכולת של צה"ל ולהוריד עומס מחה"א אבל לא מצטיידים בה (נטחן עד דק בפורום).
רבות נכתב על חלק מהשיקולים שבגללם צה"ל לא הצטייד בלורה.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

אם תוכל להביא בבקשה את הכתבות והדיונים שבהם היה כתוב למה צה"ל לא מצטייד בלורה - אודה לך.

הטיעונים כנגד הצטיידות בלורה שעליהם אני מדבר הופיעו כתבה גדולה מאוד על פני מס' עמודים במוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות, אני לא זוכר באיזה תאריך.
הטענה העיקרית בכתבה היא שחיל האוויר מנע את ההצטיידות עקב שיקולם שלא קשורים להיבט המבצעי, כלומר אגו.
(אני מצטט את הכתבה , אנשי חה"א, לא להתנפל )
אולי יש למישהו מקור לכתבה סרוקה.

דיונים בפרש על התועלות שבמטל"ר בכלל ולורה בפרט:
הרתעה שמנגד - רון בן ישי טוען שישראל צריכה להקים מערך אדיר של רקטות וטילים בליסטיים

גדוד המטל"ר במלחמת יום הכיפורים

ובטח יש עוד כמה דיונים

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

הוא מפקד חיל הים לשעבר, אלוף ידידיה יערי, שהוא היום מנכ"ל רפא"ל. הוא אינו קוטל קנים.
האלוף טל בזמנו, הזהיר מפני ההישענות על ח"א כקורה אסטרטגית בלעדית.
האלופים שרון, ברן ומגן ז"ל, כשהיו באמת צריכים את ח"א לסיוע קרקעי - התאכזבו לגלות שהוא לא חוצה את האמ"ט. ואם כן -הטיל מכופף את כנף המטוס פעם אחר פעם.

יש לי הרגשה כבדה מאד שמדינת ישראל שמה יותר מדי ביצים בסל אחד.
כיום, רוב כוח האש האפקטיבי של צה"ל למעשה מונח בידי ח"א, או נסמך בצורה זאת או אחרת על יכולות כאלו ואחרות של ח"א.
אני לא רוצה לפתוח פה הדיון מחדש - הנושא לדעתי מוצה. אבל הייתי שמח מאד לגלות שנערך כנס - ולו ברמת החשיבה, משחק המלחמה, ולו כדי להוכיח אי התכנות! - בנושא מערך טילים התקפי יעיל כקורה אסטרטגית נוספת לעוצמתו של ח"א.
בזמנו תיארתי תסריט סביר שטילים יכולים בעצם להוות כוח רב עוצמה, מהיר מאד, למתן מכת מנע/אמנעה, בקבועי זמן של דקו תעד שעות בודדות, להכות באויב הנערך למכה ראשונה, או להכות בריכוזי אויב כמכת פתיחה במלחמת מנע דוגמת ששת הימים או יוה"כ על ריכוזי הצבא המצרי בתעלה, בזמן שח"א מתארגן. הם יכולים לעשות חלק מעבודת דיכוי מערכי נ"מ, תקשורת, שו"ב, עריפת הנהגה, שיבוש פעולות האויב, זריעת אנדרלמוסיה וכו'. עד שהפטישים באים.


בכל אופן - תודה על החומר המענין שאתה מביא מהכנס. יישר כוח.

שוב - רקטות וחימוש מדויק קרקעי לטווחים הבינוניים ולשימוש טקטי יש (למרות שהרבה ממנו מסווג). לא על זה שטייניץ ויערי מדברים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

http://dover.idf.il/IDF/News_Channe.../10/05/1002.htm

מכון פישר למחקר אסטרטגי אויר וחלל", מיסודה של עמותת חיל האוויר, מקיים היום (שני) את הכנס השנתי השישי לביטחון לאומי תחת הכותרת "כוח אווירי – אתגרי מדינת ישראל בעשורים הקרובים". בכנס בן יומיים ישתתפו בכירי חיל האוויר הישראלי ובראשם מפקד חיל האוויר, האלוף עידו נחושתן, לצד אורחים ומומחים בתחום התעופה.

הכנס נפתח הבוקר (שני) בהרצאתו של רא"ל (מיל') משה (בוגי) יעלון, המשנה לראש הממשלה והשר לנושאים אסטרטגיים, שעסק בנושא "הכוח האוירי וההיבט האסטרטגי": "נושא הכוח האווירי של מדינת ישראל הוא נושא כבד. האתגר של מדינת ישראל בעת הזאת היא להביא את שכנינו להכיר בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי".

בדבריו, הדגיש יעלון כי האתגר הפנימי בעת הזאת הוא יכולת העמידה של החברה הישראלית מול האיומים החיצוניים. "אנחנו בעיצומו של עימות עם איראן", אמר, "מפני שהיא הסיבה המרכזית לתקיפות עלינו, היא מממנת, משלחת ומאמנת את החיזבאללה".

לצד האיומים, פירט יעלון את הפתרונות המעשיים שמציב חיל האוויר הישראלי, לביטחון תושבי ישראל: "אין ספק שגם החיזבאללה וגם החמאס מורתעים כתוצאה מהמחיר שהם שילמו כפעולה של הכוח האווירי שלנו. אין ספק שכוחו ומעמדו של הכוח האווירי בצה"ל גדלו ביחס לכוחות האחרים, כמענה לאיומים השונים. היכולות הביאו לשיפור בדיוק החימוש ובטווחו, המודיעין השתפר והיכולת בהבאת המידע בזמן אמת כדי להביא את החימוש למטרה – מהווה מכפיל כוח אדיר שמאפשר ניצולת של הכוח הזמין להפעלה יעילה לכל משימה. באלו באה לידי ביטוי העוצמה הטכנולוגית הישראלית".

"ההגנה הטובה ביותר היא התקפה"

באשר להגנה האקטיבית, יעלון מסביר כי היא "איננה נותנת מענה אולטימטיבי. היא יכולה להקל את היחס על האוכלוסייה, היא לא תימנע כניסת אזרחים למקלטים בשעת הצורך, אך בהחלט היא יכולה להפחית את מידת הפגיעה". במהלך מלחמה, לדידו של יעלון, חשוב שתהיה לישראל את היכולת לגבות מחיר מהצד השני, כדי שזה יעמוד במהרה בדילמה המבוססת על מונחי עלות-תועלת – "ההגנה הטובה ביותר היא התקפה".

בהמשך דבריו, הדגיש השר לאיומים אסטרטגיים כי בישראל מבחינים בהתנהלות האוייבים בניסיון למצוא מענה לעליונות האווירית של חיל האוויר וניסיון לפגוע בנקודות התורפה. "כשמנסים להסביר למה יורים על אזרחים – מבחינתם, נקודות התורפה בשרשת החוסן הלאומי שלנו היא חוסנה של החברה, ולשם הם מכוונים. היום, יש ניסיון לפגוע בעליונות האווירית שלנו על ידי פגיעה בשדות התעופה", אמר.

סך היכולות של חיל האוויר, הביאו בשנים האחרונות לשינוי באיזון בין הכוח האווירי לכוח היבשתי בצה"ל. זמינותו, יעילותו, אפקט ההרתעה שלו – יצרו שינוי ממשי באוזרנו. יעלון מדגיש מחד כי "במצבים מסוימים אין תחליף לתמרון קרקעי", אך מאידך מוסיף כי "הכוח האווירי המודרני מביא יכולות שלא היו בעבר ומביא לו אפשרויות לבוא לידי ביטוי גם בעימות יבשתי". כדוגמא לדבריו, התייחס לכך שהכוח האווירי היה שחקן מרכזי במבצע "עופרת יצוקה".

"הגורמים באזורנו אינם רוצים להכיר במדינת ישראל וזו הסיבה למלחמות. בתוך המערכת הזו, לחיל האוויר תפקיד מרכזי, כדי לשכנע את אויבינו להשלים עם קיומה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי", אמר.

קישור לקובץ : שם הקישור : כתובת : בחר מגלריית המשאבים
בחר עמוד הקיים במערכת


var img_titlePH=document.getElementById("_ctl0_body_img_titlePH_AuthoringModeControlsContai ner_edit"); if(img_titlePH !=null && img_titlePH.value=='') { img_titlePH.value=""; }

אם זה לא היה מצחיק זה היה משעשע. פשוט לא יאמן. קם איזה שוטה תורן, ממציא לעצמו תזה, ומתחיל לתקוף. :

http://www.news1.co.il/Archive/003-...ml?tag=22-23-59

להלן הפנינה:

מערכות לייזר - יוק

האינטרס של שמירת הקשרים עם מערכת הביטחון ותעשיות הנשק רב מהדאגה להגנת המדינה במצב חירום

"

בכינוס מכון פישר, על "כוח אווירי - אתגרי מדינת ישראל בעשורים הקרובים", שנפתח היום (10.5.10), מערכות יירוט באמצעות קרני לייזר - יוק. בתוכנית הכינוס לא נמצא ולו רמז על מערכת ה"נאוטילוס", שפיתחה מדינת ישראל בשיתוף עם ממשלת ארה"ב. מערכת שפותחה על-פי ספציפיקציות של מערכת הביטחון ויירטה בהצלחה מלאה ב-46 ניסויים מפצמ"רים, פגזים, קטיושות ועד טילים ורקטות.

גם לא מוזכרת במילה, כל שכן בהרצאה, מערכת ה"סקייגארד" המשופרת, שתוכננה והייתה אמורה להגן על מדינת ישראל בשעת מבחן כחגורת הגנה נוספת ויעילה בשילוב עם המערכות האחרות. אין התייחסות גם לטכנולוגיה החדשנית, שהמערכות מבוססות עליה. טכנולוגיה אותה שילבו האמריקנים ב-ABL - מטוס הבואינג ליירוט טילים בטווחים ארוכים, הנמצא אצלם בשלבי פיתוח מתקדמים.

רבותי הקוראים,

מול עיניכם אתם נוכחים בקשר השלילי בין תעשיות הנשק ומערכת הביטחון, מפניו הזהיר כבר נשיא ארה"ב גנרל דוייט אייזנהאור עם פרישתו.

האינטרס הבסיסי של התעשיות הוא רווח. לצערנו, הן יודעות להרוויח מייצור וממכירת טילים. לתחום מערכות הלייזר, למרות נכונות חברת נורטון גרומן האמריקנית, שפיתחה אותן, לשיתוף פעולה בפיתוח, ייצור ושיווק, הן לא נכנסו בגלל לחץ מערכת הביטחון, לו נכנעו בשמחה ל"חפש את האבידה מתחת לפנס".

כבר כתב על כך לאחרונה גם העיתונאי יוסי מלמן, אשר קישר בין עסקת ייצוא "כיפת ברזל" לסינגפור, לבין העדפתה על-ידי המערכת תוך הפקרת תושבי שדרות ועוטף עזה.

כינוס מכון פישר "נהנה" גם משיתוף הפעולה של אמצעי התקשורת האלקטרונית והכתובה. עיתונאים, כתבים צבאיים ופרשנים, אשר מופיעים בו. גם מהם לא תשמעו על "שערוריית מחדל מערכות הלייזר". האינטרס של שמירת הקשרים עם מערכת הביטחון ותעשיות הנשק רב מהדאגה להגנת המדינה במצב חירום. מצב בו אנחנו מתבשרים כל יום על איומים הולכים וגוברים על מדינת ישראל.,

עד כאן דברי השטות של אתר מחלקה ראשונה.

וכעת לעובדות:

1. כנס מכון פישר והמכון בכלל אינו מושפע מעמדת "מערכת הביטחון" או תעשייה זו או אחרת.
2. נושא הכנס השנה אינו הגנה נגד רקק וטק"ק, ולכן אין תימה שנפקד מקומן של הרצאות על מערכת נאוטילוס/ סקייגארד - וכן - גם החץ.
3. הטענות של הכותב הן לשון הרע ושקר גמור - שכן בכנס של שנה שעברה שהוקדש ללומה נגד רק"ק וטק"ק, ניתן פתחון פה מכובד מאוד לעמותת "מגן לעורף " ולדר' עודד עמיחי.

פשוט פתטי.

בנושא מערכות יירוט באמצעות לייזר דווקא נאמר משהו חיובי כשאדון גנני כבר לא היה באולם (וטוב שכך)

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

אם מנהלי הפורום חושבים שכדאי/צריך - אפשר לפתוח אשכול ייעודי לנושא פיתוחים ישראליים בתחום הכטב"ם.


HA-13, הצעה שהוגשה לאר"ב עם TRW, בשנת 1994. הגלובל הוק זכה.

אני מתבונן בפלאי הטכנולוגיה האלה, קורא על ביצועיהם ועל היכולות הבלתי מוגבלות שלהם. אולם דומני שכלים אלה יפים אך ורק לעימות מוגבל. האם קיימת להם לשרוד לחימה של ממש, מול צבא סדיר ומאורגן, בעל חיל אויר של ממש, מיירטים ומערך נ"מ?
תחושת הבטן שלי, כפסימיסט מעצם טבעי, אומרת לי שכל מערך הכתב"ם היקר הזה לא ישרוד אפילו שני ימי לחימה מול כל האיומים שיצוצו.
האם הדעת ניתנה באשר לתפעול כתב"מים בשדה מערכה רווי איומים?

.

ט או ת שויין. עד כה אין מענה לתהייתי . משום מה, חששותי באשר לשרידות כח הכטב"מים למיניהם בשדה מערכה מודרני רק גברו.

.

גבי שרידות של כטב"מים.

רוב הכלים טסים מעל והרבה מעל לגובה היעיל של תותחי נ"מ וטילי הכתף.

לגבי טילי נ"מ ומיירטים. אלה איומים שנכונים גם למטוסים "רגילים" וכנראה ישקיעו הרבה מאמץ
להשמיד אותם בלי קשר לכטב"מים. ההבדל הוא שאני מניח ששווה להקריב כטב"ם כדי לזהות משגר
טילים שלא הושמד ולא שווה להקריב F-16 בשביל זה.

וגם כאן:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=513035

ה-HA-50 לא נזנח.
נגזרות מסויימות שלו הוצעו גם מאוחר יותר.


Gulfstream, למשל, הציעה את הRQ-37 BAMS מל"ט סיור ימי.


קטע מתוך כתבה באתר spyflight.co.uk:

Gulfstream have been slow to enter the UAV market and rather than risk the costs associated with developing a completely new UAV to compete for the BAMS UAV contract, instead they have proposed an unmanned version of their successful G550 long-range business jet. Known as the RQ-37 this aircraft would use a fully automated flight control system developed by Sierra Nevada Corporation to convert the aircraft for unmanned flight. The main advantage of the RQ-37 would be its ability to carry a payload of nearly 10,000lbs for 15 hours up to altitudes of 60,000ft, a far greater payload than either of its competitors can manage. A typical configuration for the RQ-37 would include a synthetic aperture radar, an electro-optical / infra-red sensor, an ELINT / ESM suite and a ballistic/theatre missile defence sensor all routing data through a reconnaissance management system to data link and SAT Comms systems. If the payload was reduced around 5000lbs, the RQ-37 could then be fitted with additional fuel tanks and under-wing hard points and could operate for up to 18 hours, but still some way short of the endurance offered by the RQ-8A and Mariner. Despite its many virtues, cost is the real achilles heel of the RQ-37, with a unequipped G550 costing over $10 million more than a RQ-8A and an even greater cost disparity existing against the Mariner. However, with the ACS platform still in doubt, if the USN opted for the G550 as both platform for both the ACS and BAMS UAV, the overall price could be driven down, but this option appears a unlikely possibility.

The battle for the BAMS UAV contract promises to be a long, drawn out contest, in which the usual internal and external politics of US defence procurement will be as much a factor in the final decision as the actual capabilities of the competing platforms. Nevertheless, the various trials that will take place should serve to clearly identify the best platform, with the appropriate mix of specially modified sensors and the ability to disseminate the captured data rapidly to the commanders in the field. Whatever platform is selected will undoubtedly set the standard for a maritime UAV that other many other countries will admire and envy but, given the rules detailing the transfer of sensitive technology, I doubt the BAMS UAV will ever be offered for sale to anyone other than America’s closest allies, even if they can actually afford to buy it!

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

כטב"ם תובלה עם יכולת הנ"ק במיוחד

אם כטב"ם בסדר גודל של הערבה, לא היה ניתן לקחת את הערבה,הידועה בהנ"ק שלה ולהפוך אותה לכטב"ם? גם היה חוסך כסף בפיתוח.

HIMARS - גרסה גלגלית של MLRS, עם משגר למחסנית בודדת.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

למיטב זכרוני לא הוצגה בעבר

תמונות שלכדתי מתוך סרט שמציג ניסוי ברקטת "כידון קסום" של תעש.
מתוך המצגת של ד"ר דן פרץ סמנכ"ל לפיתוח ומו"פ עיסקי בתעש.
המשגר לקראת השיגור


רגע השיגור


השיגור במצלמת IR


הרקטה מטפסת במסלול


תיקון המסלול


הפגיעה

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

http://dover.idf.il/IDF/News_Channe.../10/05/1101.htm

מכון פישר למחקר אסטרטגי אויר וחלל", מיסודה של עמותת חיל האוויר, מקיים היום (שלישי) את הכנס השנתי השישי לביטחון לאומי תחת הכותרת "כוח אווירי – אתגרי מדינת ישראל בעשורים הקרובים". היום השני לכנס נפתח הבוקר (שלישי) בהרצאתו של מפקד חיל האוויר, האלוף עידו נחושתן, ששוחח על גישתו כמפקד החיל: "ישראל היא מדינה שצריכה להילחם על קיומה, וזה אומר להפעיל כוח צבאי, כשמאפייני המלחמות שונים ממה שהיה מקובל בעבר. למרות המאפיינים השונים, בפועל, בשדה המציאות, מדינה שרוצה להגן על עצמה זקוקה לצבא חזק שישמש לה כלי להתמודדות". לדבריו, שינויים עמוקים ורב מימדיים עוברים על הצבאות בעולם, גם ברמת האמל"ח אך בעיקר ברמת החשיבה האסטרטגית. "אנו נלחמים נגד טילים ורקטות במספרים גדולים, כשהאויב רואה את זה ככלי נשק אפקטיבי ומשקיע בו כסף ואמצעים", אמר מח"א והדגיש כי השינוי המהותי יותר הינו שינוי אסטרטגי-פוליטי, ולשם המחשה הציג כי לארגון כמו חיזבאללה יש כוח אש שאין להרבה ממשלות. "המלחמות של היום הן גם על דעת הקהל ולכן אנחנו צריכים לדעת לפגוע רק במטרות טרור, בזהירות על פגיעה באוכלוסיה בלתי מעורבת. זהו שינוי משמעותי, רב מימדי, שדורש מאיתנו הרבה", אמר.

בדבריו, סקר האלוף נחושתן את האתגרים המודרניים העומדים בפני כוחות האוויר של ישראל: "אני רואה מסביב את המאמצים לצמצם את חופש הפעולה של חיל האוויר, הן באמצעי נגד והן באמצעים של הסתרה ובריחה של האויב. זה פוגע באפקטיביות של חיל האוויר ובחופש הפעולה שלו ולכן עלינו לעבוד בתנאים נוחים ככל האפשר ובמודיעין מדויק. הרבה יותר קשה להילחם מול מערכת של מנהרות ובונקרים שמוסווים היטב, גם הניידות מקשה מאוד מכוון שהמטרות זזות כל הזמן. אלה לא דברים שחיל האוויר לא מכיר, זה לא חדש לנו, ואנחנו מתמודדים עם זה בצורה אפקטיבית. אך זה חלק מהמאמצים של טבע המלחמות ולמה הם מכוונים".

"לדעת לעבוד בסביבה מאויימת"

מפקד חיל האוויר דיבר בשבחו של הכוח האווירי, המסוגל למנוע התקפה לכוחות הקרקע: "עליונות אווירית היא הכרחית כדי לנהל מאבק על הקרקע, גם היום וגם בעתיד. היא נדרשת לא רק כדי לתת לחיל האוויר חופש פעולה, היא הכרחית כדי לאפשר חופש פעולה לכוחות הקרקע. כיוון שכך, על חיל האוויר לייצר לעצמו חופש פעולה, לדעת לעבוד בסביבה מאויימת, לפתח כל הזמן את יכולות הפגיעה המדויקת שלו. הוא צריך לשפר כל הזמן את יכולת איסוף המודיעין, והוא צריך לדעת לחבר במהירות בין מודיעין מדויק לבין כושר תקיפותיו".

במבט לעתיד, התייחס האלוף נחושתן לתפקודם של כלי הטיס הבלתי מאויישים בשורות חיל האוויר, באומרו כי הם אינם מחליפים את יתר הפעילות האווירי, אלא מהווים כוח משלים: "הכטבמ"ים נכנסים לנישה אווירית רחבה שלא הייתה לפני כן, משום שהם מביאים תכונות אחרות לשדה הקרב. מטוסים באופן כללי אינם שוהים בשדה הקרב, הם באים וחוזרים, ולשם כך הם נדרשים לתכנון מאוד מדויק, בשונה מכוחות השטח שהם באים לשטח ואז מגבשים תוכניות מבצעיות. כטבמ"ים פועלים אחרת – הם באים לשדה הקרב ושוהים בו הרבה זמן. הם יכולים לסייע ולעשות, גם למשימות אוויריות וגם למשימות יבשתיות".

"הכטבמ"ים מאפשרים שהייה באוויר, וזו מהפכה אליה נכנס חיל האוויר באמצעותם. הדבר מתבטא בסך הכולל של שעות הטיסה של חיל האוויר, כשבמהלך מבצע "עופרת יצוקה" כמחצית משעות הטיסה היו של כלי טיס בלתי מאויישים. תרומתם לשדה הקרב – ניכרת והם מהווים כוח משלים חיוני לחיל האוויר", הוסיף.

מישהו יכול להזכיר לי מה המאפיינים של מטוסי קרב מהדור החמישי?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

חשבתי שרק היתוך מידע מייחד מטוסי דור חמישי לעומת הדור הרביעי...

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

האם יש הקלטה של ההרצאות מהכנס, שנגישה דרך האינטרנט?

Experiment provides Experience. Experience fortifies Theory. Knowledge is Power.

The way is clear, the Challenge - strong. The Duty - inescapable.

We must have the facts. Common sense calls for the facts. Now.

-Lieutenant General William E. Kepner

אמור לצאת קובץ הרצאות מסוכם בדפוס. (רק מה שאף אחד לא טורח לעשות לו הגהה כמו שצריך ונוצר מצב שהטקסט כתוב כפי שמדברים ולא כפי שכותבים..)

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

לצערי הכנס תפש אותי (או אולי נכון להגיד שאני תפשתי כך את הכנס) לא במצב עירונות שיא, ולכן ברוב המושבים הייתי בתקן נוכח נפקד...

רוב המושבים היו מרתקים, אבל בחלקם (ואולי באשמתי) הייתה תחושה של החמצה...

לעיתים קרובות מידי הייתה תחושה שהכנס מתבוסס במנעד שבין הדיון אם הטיל מייתר את הצורך במטוס (ולי הדיחון הזה נראה מאולץ מדי, שהרי לעולם לא יוכל הטיל להביא פתרון כולל ליכולתיו של מטוס, בין אם כטב"מ או מאוייש, ולו רק בשל היעדר היכולת לסובב אותו בחזרה כאשר מתגלה שהמטרה אינה מאפשרת קטילה בזמן הנתון) לבין השאלה כיצד אמור חיל האוויר לפעול תחת איום טילי או כנגדו.

כאן אני מצטרף לשאלה - מדוע צריך להתקיים דיון בתחום ההצטיידות צה"ל בארטילריה הרקטית דווקא בהקשר חיל האוויר ובניין כוחו?

בכל אופן - היו אלה יומיים מרתקים ומהנים (כרגיל) ותודתי\הערכתי שלוחה למארגנים.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אני הרגשתי שזה הדיון שפוספס בגלל החשש להרגיז את דור טייסי הקרב הותיקים.
מי שראה את עיברי מתרגש (פעמיים הוא הביע את זה בקול) מבין על מה אני מדבר.

אני מנסה להכין כמה שיותר מצגות מתוך הכנס להעלאה כאן בצורה מסודרת. עם המצגות נוכל להרחיב הנה את הדיון.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אני מניח שזה הרגיז את דוד עברי (לא ישבתי מספיק קרוב כדי לדעת מה ולמה) בשל ראייתו הרחבה, ואולי הרחבה מכולם, של הדברים.

אין לי כל בעייה עם הכרה\הכרזה על הצורך בארטילריה טילית, וברור, ואולי מובן מאליו שהיא דרושה וחיונית.

השאלה (הלא רצינית כרגע) היא אם הארטילריה הטילית יכולה להוות תחליף למטוס, ואני חושב שאנחנו עוד רחוקים מכך, שהרי בניגוד למדינות שמסביב - אנחנו לא נמצאים באותו מצב של אי וודאות בדומה לשכנינו. אנחנו צפויים הרבה יותר, הן בכושר התגובה והן במידת התגובה ויכולתנו לספוג ביקורת בעקבות תגובתנו.

עוד נקודה שהוצגה בין השורות, היא העובדה שישראל מגיבה לתמורות בזירה, ואינה יוצרת אותן (אולי זה קרה פעם אחת לאחר בניין הכור). ישראל השמידה את שדות התעופה, אז מצרים הקימה מערך תק"א. ישראל פתחה יכולת מענה לתק"א, אז עברו לטק"ק\רק"ק, ועכשיו ישראל עומדת מול השאלה - ועכשיו מה?

בנקודה הזו באמת רלוונטי לקיים דיון אם צריך למצוא פתרון לאיום הרקיטי כהגנה אקטיבית או להקים מערך מאיים מקביל, ובכך ליצור הפרת איזון שיש בה הרתעה, ולכן אני כל כך מסכים עם העמדות שהוצגו (גם אם מדובר בהצטיידות מופחתת במטוסים או בראייה רחבה יותר - אם מגייסים לכך משאבים ממקור תקציבי אחר).

מצד שני - זה לא מייתר את המטוס, ממש כשם שהנ"ט והנשק הטילי אינו מייתר את השיריון (ואולי דווקא כן?).

נקודה אחרת שעלתה כהיערת אגב - היא מיקומה של התקשורת המלחמה. אני חושב שהגיע הזמן שמישהו ינהל בצה"ל מחשבה מעמיקה בנושא כיצד ניתן לרתום את התקשורת על מנת להביא להכרעה בקרב. אני סבור שזאת נקודה שממעיטים בחשיבותה ובאפקט שלה, ומדחיקים את העובדה שבסיכומו של דבר - זהו נשק ההכרעה האמיתי. ניצחון אינו מושג בהכרעת צבאו של האוייב אלא בהכרעת תחושת ההישג שלו... זה עובר כחוט השני בכל המערכות של העת המודרנית, ולכן יש לראות בתקשורת אמצעי לוחמה אסטרטגי ולא גורם שמסתובב בין הרגליים, וחבל שזאת גישת המערכת כיום.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

על שאלה מהקהל בנוסח דומה לזה:
אם הנ"מ התפתח בצורה כזו שאין לו כרגע מענה מספק, ואם החמ"מ מדוייק כל-כך שהמטוס לא צריך באמת להתקרב אל המטרה, ואם ניתן לשגר רקטות וטילים או כלים בלתי מאויישים מטווחים עצומים, אז... למה בעצם צריך מטוס (וטייס) בתוך מעגל הירי?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

שמתאר בדיוק את מה שקרה.
פסיכולוגים היו מתארים זאת כדיסוננס קוגנטיבי חריף: המציאות מתנגשת באופן חריף עם הידע אודות איך שהיא אמורה להראות. עם "תחושות הבטן" שלך. נוצר מתח נפשי. אחת הדרכים לפרוק את מתח זה היא באמצעות צעקות, להראות בטחון מזויף במקום שאינו קיים למעשה.

השופט אגרנט היה כמובן מתאר זאת כ"קונספציה שכשלה".

מנחם בגין היה זועק מעל הדוכן "מדוע לא קידמתם את הכלים?!"

והשופט וינוגרד היה מחרה מחזיק אחריו...

וברברה טוכמן? אני לא רוצה לחשוב איך היא היתה מתארת אותנו, בנקודת הזמן הזאת.

התגובה של עברי לשאלת" המלך עירום" מאלפת. אני מציע למי שעיניו בראשו לוותר על שינה הלילה, ולחשוב על זה. משהו רע קורה לצמרת שלנו אם כך היא מגיבה לביקורת.
האם לקינו בתסמונת ההשתקה והסמכות מטילת האימה שאנו נוטים לייחס לצבאות ערב? עברי התרגז על שאלה, אז שותקים ובזה תם הדיון?
האם ככה הוא חינך את הטייסים שלו?

מה שחשוב הוא אינה עצם השאלה- אלא צורת התגובה.
לאלוף דוד עברי זכויות רבות. בעיני הוא גיבור ישראל. אני עפר לרגליו.
ודווקא משום הכבוד הרב לו הוא זוכה ובצדק כבר סמכא - חובה לבקר אותו. לשאול אותו שאלות קשות.
וחובה עליו לנמק. לשכנע.
ואם לא נאה לו לשמוע ביקורת מקהל רחב - שיתפוס שיחה עם אחד, דן חלוץ.
התרגזות וצעקות, הטלת אימה על בכירים ומנוסים פחות ממך היא הדרך האחרונה לעודד דיון פתוח, מפרה.
אוי לנו שהגענו לנקודה הזאת, שצריך לבקר התנהגות של אלוף בכיר בדימוס, ועוד בעניין כזה.

תודה לך על השיתוף. (-:

אני מתחיל להעלות לכאן מצגות והרצאות מתוך הכנס.
המצגות הן חלקיות ונותנות תמונה חלקית כשאנחנו לא יכולים להאזין למרצה עצמו ולהסברים שלו. בנוסף המצגות עולות כקבצי תמונה ולא כקובץ מצגת נעה ולכן הפסדנו חלק מהאפקטים (וחבל).
אני מקווה שבהמשך יתווספו סיכומים ותמלולים של ההרצאות וקבצי קול שהקלטנו בהן.
כמובן שגם במכון פישר עובדים על הכנת כל הנ"ל.
אנחנו נודה מאד לכל מי שיוכל להוסיף מרשמיו וסיכומיו אל כל מצגת.
כמובן שנשמח אם המרצים עצמם יצטרפו אל הדיונים...

כל אחת מן ההרצאות עומדת בפני עצמה וניתן לקיים על כל אחת דיון שרלוונטי אליה.
יחד עם זאת, נראה שמכל הכנס ניתן לגבש כמה רעיונות מרכזיים ולקיים דיון כללי על אותם רעיונות.
אתם מתבקשים לשרשר את תגובותיכם בהתאם:
תגובה שעיניינה מצגת ספציפית או הודעה של אדם ספציפי אנא ליחצו "תגובה" בתחתית ההודעה שבה מופיעה אותה המצגת.
תגובה כללית אנא ליחצו "תגובה" בתחתית העמוד.
תגובה בנושא שעלה במקרה באשכול זה (כמו הקרב על מידוויי או מפציצי השטוקה בהרצאה של עוזי רובין) אנא פיתחו באשכול חדש או באשכול שכבר קיים בנושא זה. אך לא כאן.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

https://2010-uploaded.fresh.co.il/2...12/80718135.jpg

צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים...קלעתי לדעת גדולים.

טל, הכפפה נזרקה... זה יהיה מרתק עוד יותר לבחון ולטלטל את תפיסות העולם הקיימות.
לפי רוני יפרח - החמצנו לדעתו הזדמנות לערוך שינויים מאסיביים. האויב הקדים אותנו בהבנת המצב, בהערכות, בפתרונות - האויב כבר שם עם האיום שלו, ואנחנו עוד שקועים במבצעי "ערצב" ומוקד למיניהם, נחים על זרי תהילת העבר.

נראה שמי שהפיק לקחי אמת מהמלחמות היה האויב - ולא אנחנו.
חבל רק שאזרחי ישראל ישלמו את המחיר, ובקרוב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שטורס הכפפה נזרקה....

הכפפה הורמה כבר. בזמן הקרוב יגובש הנושא.

ומי יתמודד בקרבות א"א? מי יפיל מיגים

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון ומי יתמודד בקרבות א"א? מי יפיל מיגים

המרכבה, או נמר עם קטלנית, לא?

בגללך כמעט שנדרשתי לסגור את המחשב.
הסברתי שאני צוחק "בנושא השיעור"...

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

יובל מילר - ראש מנהלת אוויר שטח בחטיבת הטילים של רפאל.
העלתי את הרצאה כולה בשני סרטונים וגם כתמונות שבהן אפשר לצפות אחת אחרי השניה בצורה "רגועה" יותר.

הסירטון הראשון - מצגת ההרצאה וסירטונים שהיו חלק מהשקופיות או כאלו שהוקרנו בין השקופיות:


בסירטון השני אפשר לראות תיכנון משימה על גבי מחשב בסגנון "גוגל ארת'" (במקרה הזה "תקיפה" של בסיס צבאי באיטליה). ואח"כ עוד סרט השלכה של SPICE עם פגיעה מוצלחת במיוחד במטרה:

(הסרטון השני לא צורף כתמונות)

המצגת בתמונות:

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

לצפיה במצגת של תא"ל ברון כקובץ PDF

התפתחות תפיסות הלחימה של הצד השני 1979 -2009 - תא"ל איתי ברון, ראש מרכז דדו

בשלושת העשורים האלה הסתמנה התפתחות תפיסתית מקבילה, אוסף התופעות הטקטיות, הרק"ק, הטק"ק ההסוואה וההונאה, המיגון, המנהרות, יש להן מכנה משותף רחב והן נובעות במישרין מהתפתחות תפיסתית ברמה גבוהה יותר, יש הרבה מאוד מן המשותף בתפיסות הן של המדינות והן של הארגונים ובעיקר בשילוב המיוחד הזה של מדינות וארגונים שאנחנו צופים בו.

שנות ה-80' היו השנים של ה-Air-Land Battle Follow On Forces Attack ששימש בסיס לדיונים בארה"ב, המהפכה בענייני צבא בשנות ה-90' (RMA) והדיונים על ה Transformation עם הנגזרות שלו גם בתחום האפקטים, וגם כמלחמה מבוססת רשת בעשור הנוכחי.
התזה המרכזית של ההרצאה היא שבשלושת העשורים האלה הסתמנה התפתחות תפיסתית מקבילה, אוסף התופעות הטקטיות, הרק"ק, הטק"ק ההסוואה וההונאה, המיגון, המנהרות, יש להן מכנה משותף רחב והן נובעות במישרין מהתפתחות תפיסתית ברמה גבוהה יותר, יש הרבה מאוד מן המשותף בתפיסות הן של המדינות והן של הארגונים ובעיקר בשילוב המיוחד הזה של מדינות וארגונים שאנחנו צופים בו.

ההרצאה מבוססת על מחקר ניתוח טקסטים של הצד השני, זה טקסט של נסראללה מראיון לאל ג'זירה ב-03', אבל הוא חוזר ליום מיוחד מאוד, ה-16.2.92, שבו הרגו שני מסוקים ישראלים את עבאס מוסאווי, אחרי האירוע הזה ירה חיזבאללה בפעם הראשונה על ישובים אזרחיים ישראלים בצפון.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ilws.org.il/UserFiles/Image/Conference%202009/Brun/Nassralla.jpg]

הם למדו 'שהאויב הפסיק את ההתקפה עלינו ומאותו יום הבנו את הלקח שהיה טמון באירוע הזה'. יש פה גם דיון אסטרטגי באופן שבו חיזבאללה ביסס הרתעה מולנו וגם דיון אופרטיבי בשאלה איך משיגים את ההרתעה הזאת - רק"ק נגד ישובים אזרחיים.

אחד הדברים המעניינים שעולים הוא דמיון רב שניכר באופן שבו מנתחים גורמים שונים בישויות שונות, במקומות שונים, את הבעיה איתה הם מתמודדים.




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ilws.org.il/UserFiles/Image/Conference%202009/Brun/sadam.jpg]


סדאם חוסיין בנאום שהוא ממש טקסט מכונן של ההתפתחות התפיסתית הזאת, כמה ימים לפני מלחמת המפרץ הראשונה, מנסה להסביר איך הוא הולך להתמודד עם העליונות האמריקאית, הוא מבין שלמתקפה הקרקעית תקדם מתקפה אווירית והתזה של סדאם פשוטה יחסית. הוא אומר 'אנחנו נסתתר, נתמגן, נשרוד את המתקפה האווירית ולכשתסתיים תחזור, המלחמה לדפוסים שאנחנו מכירים היטב ממלחמת איראן-עיראק שהסתיימה אך לפני כמה שנים' - כל העליונות הקיימת על הנייר תיבחן בסופו של דבר בשדה הקרב.

גם באשר אסד מדבר כעבור עשור אחד על מאזן הכוחות שנוטה באופן מובהק לצידה של ישראל בגלל העליונות הטכנולוגית שלה. 'איך נתמודד עם העניין הזה?' שואל את עצמו באשר, הוא מתרשם מהנסיגה במאי 00' והוא אומר 'בואו ניקח את הדוגמא של ההתנגדות של חיזבאללה, זה לא כוח הנשק זה כוח הרצון'.


ג'פארי הוא המפקד הנוכחי של משמרות המהפכה האיראנים, הוא קורא לזה מלחמה
א-סימטרית, לא במקרה הוא עושה שימוש בשם שמקובל במערב כי זה חלק מדיאלוג הרתעתי אבל הוא מתאר אסטרטגיה של התמודדות עם הבעיה המרכזית שהיא הפער הטכנולוגי.

התבטאויות שונות אפשר לראות גם אצל הארגונים. בן לאדן בפאתווה (1996) שהיא הראשונה בסדרת ההכרזות על המלחמה עם האמריקאים, מדבר על אי השוויון בין הכוחות שלנו לאלה של האויב והצורך לתת מענה לאי השוויון הזה באמצעות אימוץ הכלים והתפיסות הרלוונטיים לעניין, הוא מדגיש את העניין של לחימה בכוחות קלים, גרילה וכו'.




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ilws.org.il/UserFiles/Image/Conference%202009/Brun/bin%20laden.jpg]


נעים קאסם, סגנו של נסראללה, בטקסט דומה, ואילו איסמעיל האנייה בעיצומה של "עופרת יצוקה": 'עמנו לא מחזיק במטוסים, טנקים, צוללות, טילים או פצצות אבל יש לו רצון'. הוא מדגיש שני עניינים שהם מאוד מרכזיים בתפיסה - היכולת להיות סבלניים ולעמוד איתן וסבלנות ועמידה איתנה למעשה אלה שניים משלושה מרכיבים מאוד מרכזיים בתפיסה.


אני מתארך את ההתפתחות הזאת כעשור לפני התמוטטותה של ברית המועצות, באת הטלטלה הגדולה שפקדה את המזרח התיכון בשנות ה-80'.
ולגבי אותה טלטלה בשנות ה-80', אנחנו יודעים איך התפתחו התפיסות האמריקאיות, בעיקר ב- Army בשנות ה-70' ובתחילת שנות ה-80' בעקבות הפקת לקחי מלחמת יום הכיפורים, בשנים שבהן למדו האמריקאים את לקחי הלחימה נגד הסורים ברמת הגולן, כבר נשבו רוחות של שינוי במזרח התיכון ובסופו של דבר הן הניעו את הצד השני לנקוט תפיסת לחימה שונה מהותית מזו של סוריה במלחמת יום הכיפורים.

קרו ארבעה אירועים דרמטיים, בהיבט של התפיסות המערביות, וכולם התרחשו בשלוש שנים משמעותיות ביותר, בין 79' ל-82', השנים במהלכן נוסחה תפיסת Air-Land Battle, שהתפרסמה בסופו של דבר באוגוסט 82' ב-FM 105 של 82'. בצד השני, שלוש השנים האלה היו שנים של טלטלה עזה. המהפכה באיראן ב- 79' הופכת את איראן הפרו-מערבית לרפובליקה אסלאמית, הנשלטת ע"י כהן דת שיעי, מנתקת את איראן ממקורות האמל"ח והדוקטרינה שלה במערב ויוצרת גל שמשפיע גם באיראן, גם במקומות אחרים בעולם.

גם הפלישה הסובייטית לאפגניסטן בחג המולד של 79' היא אירוע מכונן בתולדות ההתפתחות התפיסתית של הצד השני. בטקסטים של הצד השני ברית המועצות לא מתמוטטת כתוצאה ממלחמת הכוכבים של רייגן או מחוסר יכולת להתמודד איתה, היא מתמוטטת במידה רבה בגלל הניצחון באפגניסטן. הפלישה הסובייטית הופכת את הסכסוך הפנימי באפגניסטן לג'יהאד, היא מביאה מוסלמים מכל העולם אל הג'יהאד ויוצרת דור של לוחמים חדורי מוטיבציה ובעלי ניסיון מבצעי, ובעיקר, היא מקנה להם סיפור ניצחון וזה עניין הניצחון על ברית המועצות.

מלחמת איראן-עיראק מהווה בסיס לחשיבה האיראנית וגם העיראקית בשני העשורים שלאחריה. מלחמת שלום הגליל, השינוי הפוליטי באש"ף שמשנה את יחסי הכוחות בין החוץ והפנים אצל הפלסטינים, המחשת הנחיתות הסורית ויצירת הוואקום שעתיד להביא להופעתו של חיזבאללה.

בשלוש השנים ההיסטוריות האלה מצרים יוצאת ממעגל הלחימה וזה אירוע טראומתי במיוחד לסורים שראו תמיד בקואליציה ערבית בסיס לתפיסת הביטחון שלהם. התקיפה הישראלית על הכור בעיראק חשפה יכולת לתקיפה מדויקת, וכן גם מוטיבציה להפעיל את הכוח; העולם נעשה גלובלי יותר, האופן שבו מופץ הידע השתנה, גם ה-CNN החלה בשידוריה ב-80' ועד אמצע שנות ה-90' נותרה מונופול של רשת שידור גלובלית.

ההשפעה האמיתית של השנים האלה ניכרת בתיאור השינוי בסביבה האסטרטגית ולא פחות מכך ברישומן על הביוגרפיות האישיות של האנשים שהביאו לפיתוח התפיסה הזאת.
נסראללה ומוסאווי נסעו באמצע שנות ה-70' ללמוד בנג'ף, בעיראק, גורשו משם ב-78', הגיעו ב-79' לבעל בק, והם הבסיס האידיאולוגי עליו הוקם חיזבאללה ב-82'. מורנייה, דמות מאוד מרכזית בסיפור הזה, נמצא אותן שנים באש"ף, מקבל הכשרה בגרילה ממוסדת, והניסיון המבצעי שהביא עימו ב-82' לחיזבאללה התמזג בבסיס האידיאולוגי ובעצם עיצב את חיזבאללה למה שהפך בעשורים הבאים. הניסיון הפורמטיבי של ג'פארי, מפקד משמרות המהפכה, היה במלחמת איראן-עיראק: זה הניסיון איתו האנשים האלה יוצאים לפיתוח התפיסה.

בסוריה, מבצע שלום הגליל הביא לעלייתה של תפיסה שמקורה עוד בשנים שלפני כן, תפיסת האיזון האסטרטגי. מחסני הנשק הסורים מתמלאים בשנים האלה באמצעי לחימה משוכללים אבל ב-86' אמר אסד לעמו ולעולם כולו בנאום משמעותי 'אנחנו לא יכולים להמשיך בעניין הזה' מ-86' ובעצם התפיסה הסורית השתנתה בעיקר עקב בעיית משאבים.

בשנים האלה איראן ועיראק עסוקות במלחמת איראן-עיראק, ועל רקע משבר המדינות האלה מתרחשת תופעה מעניינת: חיזבאללה הוקם ב-82', חמאס הוקם בדצמבר 87', עם תחילת האינתיפאדה, ואל קעידה מופיע ב-88' לקראת הניצחון באפגניסטן.
הופעתם של הארגונים האלה היא תוצר מובהק של המשבר הגדול הזה ושל ההבנה המופשטת שהדרך להתמודדות עם העליונות המערבית, ובאופן קונקרטי יותר עם העליונות הישראלית, היא דרך שזקוקה גם להיבטים ארגוניים ואחד מההיבטים הארגוניים האלה זה הוא העברת המקל בין המדינות לארגונים והחיבור המיוחד הזה של מדינות וארגונים.

בשנות ה-90' הראשונות ה-CNN נעשית מקובלת ביותר כשמנהיגים ממדינות רבות אומרים 'ראיתי ב-CNN' , הידע נהיה יותר גלובלי ולא צריך להתעמק יותר מדי בטקסטים, אפשר לראות מה קורה.

כשבוחנים מה קורה בצד השני מבחינים בשלוש שיטות לימוד עיקריות. אחת, הם לומדים מה קורה מבחינה תפיסתית בצד השני, השניה היא התפתחות תפיסתית מקבילה, שמתבססת על ניתוח עצמאי של המציאות; יש להם פרשנות אחרת על מה שמהפכת המידע יכולה להקנות להם. ואילו שיטת הלימוד העיקרית היא חיכוך, הם יורים נ"ט אנחנו מקימים כל מיני דברים נגד הנ"ט, הם עוברים לתלול מסלול, אנחנו מתמגנים וכו' וכו' וכו', חיכוך מתמיד הוא כמובן אמצעי עיקרי ללמידה.


כך רואים את ההתפתחות המשמעותית בתחום החמקנות, רואים את מזג האוויר שהגביל מאוד את הפעולה בקוסובו, רואים את ניתוח תוצאות התקיפה והם מבינים היטב את העניין הזה. רואים את המשמעויות היותר פוליטיות לגבי היחס לנפגעים, וכמובן את גלי המחאה והדיון בלגיטימציה כפי שהוא מתרחש גם בישראל וגם במקומות אחרים.

מה לא רואים בשנות ה-90? לא רואים תמרון. וזו נקודה משמעותית כי התפיסה הזאת מבוססת על ההנחה שצריך למנוע את התמרון עליו המדינות מתקשות להחליט ומכאן חשיבותו של התמרון.

שלושת המרכיבים המרכזיים בתפיסה - הכרה שגורסת כי צריך לשפר משמעותית את יכולה הספיגה. הספיגה הם הסוואה והונאה, מיגון, מנהרות, עשן. צריך לבסס קודם כל יכולת הרתעה כדי שלא יתקפו אותנו, ואם תוקפים אותנו שנוכל "לסחוב" את המלחמה למקומות בהם אנחנו מרגישים יותר נוח.

בטקסטים שלהם עולה התפיסה הזאת בצורה ברורה, בשאר אסד מדגיש את חשיבותה של הספיגה, 'אנחנו נעמוד איתן ונגיב לתוקפנות גם אם האויב ישמיד את מתקני התשתית שלנו'. נעים קאסם בספרו "מבט על חיזבאללה מבפנים" מדבר על חשיבותה של ההתשה ומישהו איראני נדרש לחשיבותה של ההרתעה. המושגים האלה דומיננטיים מאוד בצד השני והם מתכנסים לאותה התפתחות תפיסתית.
התפיסה האסטרטגית שואלת איך מנצחים כשמגיעים לשדה הקרב? 'ניצחון' אומר נסראללה 'מבחינתנו הוא שההתנגדות תיוותר על כנה, שלא תישבר רוחה, שלבנון לא תוכנע ותשמור על כבודה' תאריך הטקסט סמוך לסיום מלחמת לבנון השנייה 'העובדה שנשארנו עומדים עד היום היא בחזקת ניצחון, העובדה שספגנו את המכה היא הניצחון והעובדה שהמשכנו במאבק היא הניצחון'.

מהרעיון היותר אופרטיבי הזה נגזרים דפוסי פעולה טקטיים שאנחנו מכירים העדיפות לרק"ק, לטק"ק, לנשק בלתי קונבנציונאלי, הסוואה והונאה, מטעני צד, נ.ט, מחבלים מתאבדים, הגנה אווירית, מיגון.

באופן כללי לאסלאם תפקיד מרכזי, גם כבסיס ללגיטימציה, גם כדרך לתקשר ואני אביא כדוגמה את פיגועי ההתאבדות.
פיגועי התאבדות התרחשו לאורך כל ההיסטוריה, הרעיונות האלה זולגים ללבנון, בלבנון אנחנו פוגשים את זה דרך פיגועי ההתאבדות של חיזבאללה, והם חוזרים לאיראן, איפה הטקסטים האלה נמצאים? הם בעיקר נמצאים בשורה של פאתוות. בעיקר בשורה של פאתוות שנכתבו בין 84' ל-90' בלבנון, במצרים, באפגניסטן.

מה יהיה בעתיד? אני חושב שהצד השני, חיזבאללה, חמאס, האיראנים, לפי דעתי גם אחרים, מקיימים בוודאי דיון מאוד רציני על הלקחים של לבנון 06' ועזה 08'-09'. לדעתי תחושתם אינה טובה, הם מגלים שהתפיסה שלהם מחייבת לכל הפחות עדכון משמעותי. היא התאימה לשנות ה-90', לעידן של טילי שיוט, של קשיי לגיטימציה וכו' ועכשיו היא מתמודדת עם מציאות אחרת.
בפניהם שלוש אפשרויות – האחת, להמשיך באותה דרך, אני חושב שזה מה שיעשו באופן טבעי כי גם הצד השני לא מצטיין בשינויים תפיסתיים.
מה שמעט יותר סביר לדעתי הוא שיפור מהותי ביכולות. עוד רקטות, עוד אמצעים, לכן האפשרות השנייה היא להישאר בהגיון הזה של הרתעה, ספיגה והתשה ורק לשפר באופן משמעותי את היכולות.
אבל אני חושב שיש אפשרות שלישית, ויתכן שהיא תגיע בעתיד - ההבנה שמלחמות ארוכות הן מרכיב מרכזי בתזה הזאת: ככל שהמלחמה מתארכת הצד השני ממצמץ יותר, מלחמות ארוכות בהחלט לא משרתות אותם בגלל יכולת ההרס של המערב, ישראל וכו'. זה בעצם הלקח של נסראללה שאמר טעיתי ואח"כ הוא חזר על המושג הזה בנאום מ-07', זו ההבנה שחל איזשהו שינוי יסודי ועכשיו צריך להתמודד איתו, ויתכן שיביא גם את הצד השני להתפתחות תפיסתית שונה מכל מה שתיארתי פה.

(ההרצאה והמצגת נלקחו מאתר המכון לחקר לוחמת היבשה. ההרצאה בכנס במכון פישר הייתה כמעט זהה)

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

הנושא מאוד מעניין וחשוב, אבל הרגשתי שבהרצאה עצמה היה חסר משהו. אולי כדאי היה יותר להבדיל בין ארגוני טרור\גרילה לבין מדינות (התבטאויות של צדאם לצד נסראללה), שכן ההתפחות של תורות הלחימה שלהן שונה ; אולי לתת מבט רחב יותר על הדוקטרינה שלפיה נגזרת תורת הלחימה (האיור עם משולש שבקודקודיו נמצאים הרתעה, ספיגה והתשה הינו מאוד נחמד, אבל ארגון גרילה\טרור גם נוקט בצעדים התקפיים, שיש לקחת בחשבון כאשר מדברים על תפיסת הלחימה) ; אולי לתת יותר התייחסויות ממוקדות לגבי הטקטיקה של יריבינו מאשר התבטאויות כלליות על אי-סימטריה וכוח העמידה.

במיוחד צרם לי השקף ה-29 שמציג את הנשק הבלתי-קונבנציאונלי כדפוס טקטי. נב"ק הוא מיסודו אמצעי אסטרטגי, המשמש להרתעה (ראיית נשק כימי או גרעיני כנשק טקטי אינו רלוונטית לאזורינו, ואף, ככל כנראה, לזמננו). לענ"ד יש לבצע הפדרה מוחלטת בין אמצעים טקטיים אמיתיים כגון מנהרות, מטענים, נ"ט וטזק"א, וכן אמצעים טקטיים להשגת מטרות אסטרטגיות של ארגוני טרור\גרילה כגון מחבלים מתאבדים וירי רקטות לאזורי אוכלוסיה לבין אמצעי כמו נב"ק.

Experiment provides Experience. Experience fortifies Theory. Knowledge is Power.

The way is clear, the Challenge - strong. The Duty - inescapable.

We must have the facts. Common sense calls for the facts. Now.

-Lieutenant General William E. Kepner

Phillip S. Meilinger - Airpower: Characteristics, Lessons and Challenges
אל"מ (מיל') ד"ר פיליפ ס. מיילינגר. ארה"ב - כח אווירי: מאפיינים, לקחים ואתגרים

שוב נצטרך לחכות להקלטה או לסיכומים שיגיעו...

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תא"ל (מיל') אפריים סגולי - ראש המרכז לחקר הכוח האוירי והעימות האסימטרי, מכון פישר

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

זה אחד האשכולות המענינים ביותר שקראתי בפורום הזה.
תודה לכל מי שערך והעלה את החומר לפה, מעניין מאוד מאוד ומעורר מחשבה רבה.

המצגות שהועלו ע"י יוסיפון מחזקות את כיון המחשבה הקודם שלי שהשינויים הטכנולוגיים בצד שלנו ואצל האויב מחייבים שיוני מבני נרחב בצה"ל בעיקר ע"ח חלקו של חיל האויר.
אסור להתפס לפרידיגמות.

העצמת כוחו של חת"ם ע"י הקמת מערך ארטילרי מבוסס רק"ק כולל רק"ק חכם דוגמת הלורה בהיקף נרחב.
העברת טיפול במטרות קרובות לגבול שהיו באחריות חה"א לטיפול חת"ם, כמו סוללום נ"מ, מפקדות, בונקרים, מעברים הכרחיים וכד'.

הקמת גוף תיאום בין חה"א לחת"מ שיקצה מטרות ויתאם בין הזרועות.

אני עדיין מפנטז על הום שבו מערך טילי לורה יטפל בזמן קצר וללא סיכון צ"א במגוון מטרות הנמצאות בטווח של כ 200 ק"מ מהגבול.

שנית כפי שנאמר עיבוי מערך הנ"מ עם עוד סוללות חץ וכיפת ברזל.
מה שיוריד את יכולת הפעולה של הנשק העיקרי ל האויב.
לא מדובר בהורדת חשיבותו של חה"א, לחה"א יש עוד הרבה יכולות ייחודיות אבל צריך להשקיע הרבה יותר הסעיפים שציינתי.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

וזאת בעצם הביקורת העיקרית שיש לי כנגד הדוברים כנס, ולכולם בטוח ישנה השכלה רחבה משלי - כך שאולי שמורה לי הזכות להיות האוויל שצועק שהמלך הוא עירום...

אעלה זאת בצורת שאלות:
האם חיל האוויר מיותר בגלל שהטילים מהווים איום שלח"א עשוי שלא להיות מענה יעיל כנגדם?
האם המטוס הופך למיותר בגלל שטיל מסוגל להעביר חימוש ליעד רחוק ממנו, ובפחות סיכון, ובסיכויי הצלחה גבוהים יותר?

מה מקומו של הטנק וכוח החי"ר בלוחמה טילית? האם יש משמעות לתמרון צבאי קרקעי כאשר המרחק לפעולה אפקטיבית הוא כה גדול (למשל כיבוש שטח שיגור המצוי במרחק 280 ק"מ מהגבול)?
האם כוח קרקעי מסוגל לפעול ללא חיפוי אווירי ורק בחסות ארטילריה טילית?
האם ניתן להסתמך על נשק טילי בעידן בו החטאת מטרה או פגיעה ביעד עתיר אזרחים\"נזק עקיף" היא פעולה אפשרית מבחינת ישראל (ע"ע כפר קנה וארועים דומים) - ומה הסיכוי שזו תקרה מול הפעלה מקבילה של מטוס (וכאן אולי המקום להזכיר שהסטטיסטיקה של ח"א טובה משמעותית בתחום זה מול הסטטיסטיקה של כוחות היבשה, ובכל עימות)?

אין ספק שהצטיידות בנשק טילי היא בהחלט נקודה למחשבה, וכפי שכבר כתבתי קודם - אולי כאן יש משום נקיטת יוזמה וחילול מהפך, בניגוד להיגררות לתגובה על צעדיו של הצד שמנגד, ובכך להפוך לגורם מפר שיוויון\איזון. השאלה היא אם הפתרון צריך לבוא על חשבון חיל האוויר או פתרון תקציבי אחר, ובידי מי צריך להפקיד את האחריות לתפעול הנשק - האם בידי ח"א כי זה בא על חשבונו? בידי ח"א כי הוא חייל טכנולוגי יותר מאחרים או בידי חת"מ או חיל טילים?

מחשבה אחרת היא תהליך בונה. קפיצה למסקנות חפוזות היא תהליך הרסני.

מיצוי הדיון בסיכום העיניין ב"מצאנו פתרון" היא לא רצינית לטעמי.

אהבתי את אמירתו של אחד הדוברים (ויסלח לי על ששכחתי את שמו): מלחמה מוצלחת היא מלחמה שיש לגביה את כמות החרטות הקטנה ביותר...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אדגיש כי הכוונה אינה ליצור תחליף ואפילו לא לצמצם את חיל האויר אלא כח משלים שיכול להפחית מהעומס על חיל האויר ולטפל במטרות במהירות ובסיכון מופחת.
המטוס לא הופך למיותר, לחיל האויר יש יכולות ייחודיות וגמישות הפעלה בטווחים הרחוקים וגם בטווחים הקרובים.

בהודעתי לא דנתי בנושא הפעלת כח קרקעי אבל אחת התוצאות של הפחתת העומס על חיל האוויר הוא יכולת גבוהה יותר לסיע לכוחות הקרקעיים, כך שגם הכוחות הקרקעיים מרוויחים מכך.
רבות כבר נכתב על הנתק וחוסר הסיוע בין חיל האוויר לכוחות הקרקע במלחמות.
ארטילריה טילית לא אמורה כאמור לסייע לבדה לכוחות הקרקע ולא להחליף את חה"א. אבל להגדלת הטווח שלה ומגוון הרשק"ים יש יתרונות רבים.

בניית בכח הטילי לא צריכה לבוא ע"ח חיל האוויר אלא ככח משלים לו אשר ינצל יתרונות רבים ויפחית מהעומס על חיל האוויר.
בנוסף לא תהיה הסתמכות רק על זרוע אחת לביצוע חלק מהמשימות, שיקול חשוב בעידן שבו בסיסי חיל האוויר מאויימים בירי רק"ק.

אין סיבה שחיל האוויר יפעיל נשק שהוא למעשה נשק ארטילרי, יש חיל ייעודי לכך ובמסגרתו ניתן להכשיר ולבנות יחידות ייעודיות.
אבל חשוב לבנות מנגנון תיאום בין חיל האוויר לחת"מ שיקצה מטרות וינהל את המשאבים בצורה הטובה ביותר שניתן.
לאילו מטרות ניתן וצריך להקצות טילי לורה לדוגמא ולאילו מטרות צריך להפנות מטוסי קרב.

כמובן שכשאומרים שלא מפחיתים את הסד"כ של חיל האוויר אבל בונים מערך שלם חדש וגדול, עקב אכילס של התוכנית הזו הוא תקציב.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

הדיון על חשיבותו ותפקידו של כוח אווירי מתנהל בעצימות כזאת או אחרת כבר כמה עשורים.

מה שקרה במציאות, עצוב למדי: האויב, דווקא הוא, הפיק את הלקחים, שינה את הפרדיגמה, המציא את עצמו מחדש. ראה כמה תובנות חשובות במצגת של יפרח.

ומה אנחנו עשינו בזמן הזה? נתנו לאויב את כל הזמן שבעולם לבנות מפעלי טילים ו/או לקלוט מאסות מהם. להתאמן. לשכלל את המערך שלו.
בעוד שטייסינו מאומנים לתקיפות נוסח "ערצב" ומוקד- האויב החליט - במידה רבה של תבונה -שלא בא לו להיות מטרות עומדות ולהישחט במאסות. אז הוא נעלם. השתבלל. התפוגג. מבחינת ח"א מדובר באויב וירטואלי - חמקמק מאד. שלא מאפשר ריכוז מאמץ להשמדה יעילה שלו.

די בבחינה חפוזה של התו"ל של ח"א במלחמת לבנון II להוכיח את הנקודה במלואה: במלחמה ההיא ניצחה הפרדיגמה של חיזבאללה.

ואגב, זה שצועק שהמלך הוא עירום אינו אוויל - הוא הילד רואה נכוחה את המציאות. המוח הרענן שלא שבוי תבניות חשיבה ופרדיגמות שאבד עליהן כלח.

אז מה הלאה. מה עושים?
תשובות אפשריות ראינו.
דעתי הצנועה היא שישראל צריכה להשקיע מאמץ גדול מאד, תקציבי, מופ"י, אנושי בפיתוח ובניה של טילים ורקטות במספרים גדולים, כתחליף וכהשלמה למשימות ח"א.
אם חיל טילים וח"א יעבדו בסינרגיה - הם ייהפכו ליחידה אפקטיבית מאד, שמסוגלת להכריע מלחמה או להרתיע מפני פריצתה.

קח למשל את היתרון "הפעוט" שאתה לא מסכן טייסים אלא אם אתה ממש מוכרח, אם יש לך מסה של טילים מדוייקים ומודיעין טוב. אתה לא מפר ריבונות. אתה לא צריך לכבוש שטחים עצומים ולהחזיק בהם.

ואני לא מדבר על האימה, האימה...האימה של אויב שנסתתמו בפניו כל דרכי הפעולה שלו, שכל הארסנל שלו, היקר מאד, יהיה שווה לנאדה אם ישראל תציב מולו ארסנל קטלני ומדויק באמת.
אויב כזה עשוי להישבר מנטלית ולהעדיף פתרון של שלום כפוי בתנאים של ישראל, על פני מלחמה מיותרת והרסנית מבחינתו. (חוסר הסימטריה המובנה בעוצמת האש, והעדר מערכות הגנה נגד טילים ישראלים בעתיד הנראה לעין מציב את האויב במצב ביש).

אני בהחלט מסכים עם רוב דבריך, ואני חושב שהעליתי אותם גם בהודעות הקודמות שלי באשכול.

חשוב לי לציין שוב שהטיל או הארטילריה הטילית היא האמצעי ולא הפיתרון.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ציטוט:

די בבחינה חפוזה של התו"ל של ח"א במלחמת לבנון II להוכיח את הנקודה במלואה: במלחמה ההיא ניצחה הפרדיגמה של חיזבאללה.

טענה בעייתית.
חיל האויר הצליח במשימה שנדרשה ממנו - רקטות כבדות ובינוניות.
הוא לא הצליח במשימה שהונחתה עליו ואליה לא התכונן (והיתה באחריות פצ"ן) - רקטות קלות.

למרות שאני מסתכן בלחזור על עצמי שוב ושוב - רקטות הן לא הפתרון. מה שיכריע לגבי האפשרות שלך לפגוע במטרות הוא מודיעין. כשיש מודיעין, זה כבר לא כ"כ משנה איך אתה פוגע באויב.*

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

שים לב לטענה המרכזית [ למעשה ] שחוזרת בכמה מצגות בכנס:
האויב ערטילאי, חמקמק, מסתווה, מבוצר, מחופר.
הסד"כ שלו מתכלה;
לא ניתן להכריעו במבצע ממוקד, מדויק ומתוכנן ככל שיהיה;
גם השמדה של עשרות אחוזים ממנו לא תגרע מהאפקטים שהוא יכול להפעיל עלינו - בשל הצימוד החלש של כוחותיו;
סוללות טק"ק / רק"ק לא קורנות;
חלון הזמן לפגיעה בהן קצר ;
רוב המשגרים מתכלים;
יכולת ההיזק שלהם לאוכלוסיה אזרחית גדלה;
"אנחנו יכולים לנצח בקרבות - ולחזור לבית הרוס".

כנגד טיבו של אויב זה, יש לפתח מערכות מודיעין זמן אמת, וכלי נשק (מטוס, מזל"ט, רק"ק, טק"ק וכד') המסוגלים לסגור מעגל אש ולפגוע פגיע מדויקת, בשאיפה לפני השיגור..
וזה קשה מאד באמצעים הקיימים.
הוספת עוד ועוד מזלטי"ם לא תפתור את הבעיה -היא תיצור אולי בעיית שליטה ובקרה.

לדעתי, כיוון אפשרי אחד לאיסוף מודיעין בזמן אמת הוא פיתוח מערך סנסורים זולים, מתכלים, שיפוזרו בשטחי שיגור חשודים בזמן עימות או הכנה לעימות קרוב - ויאספו כל אחד מודיעין על תא שטח קטן.
מבנה נחילי כזה, שיפוזר ויכסה שטחים חשודים - יציב לאויב אתגר לא פשוט של מאות ואלפי סנסורים קטנטנים, מוסווים, כמעט ולא קורנים - שהוא יצטרףך לאסוף אותם כל הזמן, כי תמיד יבואו חדשים.

תאר לך "נחיל של סנסורים" כזה שמונחת ממטוס או טיל לאורך נתיב / דרך / כביש מסוים עליו צפויים לעבור משגרים, משאיות וכו'.
כל סנסור כזה פשוט תפקודית: יש בו מצלמה זולה, מעבד פשוט, רכיב GPS, מד טווח, ורכיב תקשורת למטוס שו"ב או לווין או לסנסור אחר המשמש "צומת תקשורת" ללווין או מטוס שו"ב...
פיזור אלפים ומאות אלפים של סנסורים כאלו בשטחי האויב בזמן אמת, שקול להצבתם של עשרות ומאות צוותי קומנדו למעשה. מגוון החיישנים שאפשר לשתול בהם גדול מאד.

תאר לך מערך כזה בפעולה: כל תנועה ב- AOI מנוטרת בזמן אמת. מדווחת. מנותחת אולי באמצעי חוזי ואלקטרוניקה נוספים, מופללת מיידית.
אפשר להפעיל מערך סנסורים כזה בכל שטח למעשה, כשהמגבלה האמיתית היחידה היא תקשורת יעילה.
כל תנועה מדווחת בזמן אמת - ומפעילה תוקף הממתין במעגל המתנה בטוח, או סוללה של טילים מדויקים טקטיים. דיוק הרשק"ים של היום יבטיח השמדה בטיל/רקטה ראשון או שני.
המשמעות הטקטית אדירה: אחרי שהאויב יאבד בשיטה זו אחוז מסוים מכוחותיו, ייווצר אפקט של הלם/שיתוק. קיפאון בתנועות ובתמרון. האויב לא יידע איה אזור מנוטר ואיזה לא.
דבר שמשמעותו כמובן פגיעה קשה ביכולת הפגיעה של האויב בנו.

עדיין יידרשו מספיק אנשים כדי לוודא מה בדיוק ראו כל אותם חיישנים. הם יידעו להבדיל בין מכונית אזרחית למכונית מחבלים? בין רועה כבשים ועדרו למחבלים? בין משאית מנוף למשגר רק"ק?
מישהו יצטרך לבדוק את המידע.
וכאן כדאי גם להסתכל על נסיונותיהם של האמריקאים בחיישנים בוייטנאם.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YGH עדיין יידרשו מספיק אנשים כדי לוודא מה בדיוק ראו כל אותם חיישנים. הם יידעו להבדיל בין מכונית אזרחית למכונית מחבלים? בין רועה כבשים ועדרו למחבלים? בין משאית מנוף למשגר רק"ק? מישהו יצטרך לבדוק את המידע. וכאן כדאי גם להסתכל על נסיונותיהם של האמריקאים בחיישנים בוייטנאם.

מסכים בהחלט עם הערתך וגם רוצה להוסיף ולחדד: בשל טיבו של האויב, יש להוריד את אמצעי האיסוף לשטח, כמה שיותר קרוב במרחב ובזמן לאירוע ולאויב. אין טעם בפריסה מוקדמת מדי - ואין כמובן טעם בפריסה מאוחרת, אחרי שהטילים יצאו לדרכם.
בדמיוני הפרוע אני רואה מערך של סנסורים טיפשים למדי - באמת שאין צורך במחשוב -על לצורך זה.
סוג אחד למשל יכול ל"התמחות" בגילי תנועה.
סוג נוסף יעבוד בתחום ה- IR.
שלישי - יאזין לאותות א"מ ויבצע ניתוח בסיסי שלהם , הקלטה והעברה הלאה.
רביעי יהיה שומר- הוא "יתאבד" על אדם שמתקרב לאיזור, וכך יאריך את חיי חבריו..."שומר".
חמישי ינתח תמונות וינסה לבצע זיהוי ראשוני של מטרות: כלי רכב כבדים, חיילים, טילים וכו'

כעת שים לב שכל אחד בפני עצמו אין ערך רב. אבל כשכולם עובדים - הם אוספים מידע רב בזמ אמת, שאותו ניתן להצליב בין ביחידת עיבוד ביניים שתתקשר עם כל החיישנים בקרבתה, ותריץ למשל אלגוריתמים או AI שיודעים להתריע את מי שצריך.

יישום פשוט של מערכת כזאת יהיה למשל להפנות תשומת לב אנושית ממל"ט/לווין ' אמצעי ביון אחר לעבר נקודת עניין מיוחדת בה התגלתה תנועה חשודה. למשל, אם יש לך חיישן חום וחיישן תנועה בנקודה מסוימת, והם מתריעים, וחיישן IR סמוך גם הוא מתריע, וחברו שיודע למשל לזהות משאיות מתריע שהוא "רואה משאית" - האינפורמציה הזאת משודרת במקביל, מבלי שהאחד יודע על חברו, עם נתוני תזמון ומיקום מדויקים, "ליחידה חכמה" ניידת נוספת שהוצנחה שם, או באמצעים אחרים משודרת החוצה.
היחידה החכמה תדע לזהות שמדובר למעשה בהתראות חופפות, המתריעות על אובייקט מענין שהתגלה בתא השטח. היא תעשה "הערכת מצב" - ותחליט אם יש הצדקה להתריע הלאה בדבר אירוע אמת שהתרחש - או שזה אירוע תמים שאינו מחייב התייחסות נוספת. או שמדובר בהתרעת שווא. איך היא תדע? היא תדע, מערכת כזאת - או לפחות סימולציה שלה - אפשר לבנות בקלות יחסית, ולבדוק אותה ולכוונן אותה מראש בתנאי שדה. מערכת כזאת יכולה להיות מערכת לומדת, המשתבחת עם הזמן ועם האינפוטים שהיא מקבלת. אחרי שהמערכת משתכללת והאלגוריתמים שלה מתייצבים -היא נהפכת בעצם לזוג עיניים חדות בשטח. מין מארב קבע כזה שלא צריך להתקפל, לא מתעייף, לא חולם.

כך למשל, אם הסנסורים מדווחים כך:
1. IR - מטרה קורנת.: זמן + מקום + נתוני מטרה.
2. תנועה- יש תנועה במהירות... זמן + מקום + נתוני מטרה.
3. מע' ראיה מלאכותית - טנדר בסבירות גבוהה.

מה אתה היית מסיק במקרה זה? שברור שהסנסורים עלו על משהו. זה דורש תשומת לב מיוחדת, או סריקה בעין ומוח אנושים.

אתה שואל: מי יעשה את המיון? מי יסנן אות מרעש? מי יעשה סינתזה של המידע הנאסף?
אכן, שאלות טובות. חשבתי למשל על ארכיטקטורה של כוורת דבורים: יש מלכה, פועלות, שומרות וכו'.
או מבנה של קן נמלים כנ"ל.
במקרים מסוימים, אנו יודעים שכמות יוצרת גם איכות. למשל - אפשרות לסנן אות מרעש.
יכול להיות שמבנה מבוזר חלש של המוני פועלות שמתקשרות עם יחידת עיבוד מרכזית, "מוח", שהוא בתורו מתקשר ו/או מתריע יחידות עיבוד נוספות דומות לו ("התייעצות"), מעביר נתונים למודול תקשורת אחר, או מקפיץ מפעיל אנושי אי שם - זה מודל שיכול לעבוד.
ברור שארכיטקטורה מיטבית לא ניתן לשרטט בהינף יד.
אבל הצורך באיסוף מודיעין בזמן אמת מתחדד ככל שהאיומים שמציג האויב מתפתחים.

1. כלי הנשק הנדרשים כבר קיימים - אין אתגר יוצא דופן מבחינה חימושית (למעט מתקנים קבורים), שאין לנו מענה אליו כבר כיום. כפי שאמרתי בעבר, אני רואה רק שני מתארים בהם יש צורך בהגברת החימוש הרקטי ותמ"ס אצלינו (איראן וסיוע קרוב). חימוש חדש לא יפתור לנו את הבעיות
2. יש בעיות קשות בנושא הסנסורים המתכלים, ועדיין - יש בהם שימוש. יש צורך בשילוב של שיטות האיסוף השונות, אבל יותר מהכל הגברת משקלם. בתכל'ס, כמות המטרות בלבנון 2.0 הצריכה שימוש מועט של חימוש, לו היו מזהים אותם מראש.
לדעתי מה שנדרש הוא שינוי ה[/B]תמהיל[B] של היחידות בנושא האיסוף והסיור ושינויים בשיטת העבודה שיאפשרו לחצות את צוואר הבקבוק של איסוף -> ירי.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תאורטית זה לא משנה איך אתה פוגע באוייב.
מעשית, זה מאוד משנה - פשוט בגלל המחיר.
העלות של החזקת מערך מטוסי קרב מתקדמים (כולל חמקניים) ופצצות מונחות לטווח ארוך BVR רק כדי להוריד טון על נקודה, היא לא יעילה. בתרחישים לא מעטים, יתברר שעדיף לשגר טיל.
בתרחישים אחרים, יתברר שעדיף לשגר מאסה של טילים.
בתרחישים נוספים, יסתבר שטוב שיש חיל אוויר עם מטוסי קרב.
החוכמה היא להבחין בין התרחישים, לבחון את הסתברותם, ולייצר צבא שיש בו מגוון יכולות, ולא כמעט רק יכולת אחת מבוססת מטוסי קרב. התקבעות על מטוסים בלבד (או כמעט בלבד) נראית כמו קונספציה. אני לא רוצה להגיע ליום שהקונספציה הזו תתפוצץ לנו בפרצוף.

מוזמנים לבקר באתר הצילומים שלי

אמנם הממשקים בין ח"א וחת"מ התרבו התחזקו בשנים האחרונות (למשל מערכי המנתץ, הזיק ורוכב השמיים) וכן יש דמיון מסוים בהכשרות ויכולות ספציפיות (למשל מטאורולוגיה, תא"ט) ועדיין חת"מ בעיקרו הינו חיל שתפקיד הליבה שלו הוא לסייע לדרג הטקטי/המסתער והסד"כ שלו רובו ככולו מוקצה בזמן מלחמה למשימה חיונית זו, שבלעדיה מחיר הנצחון בשדה הקרב גבוה מאד ולעתים בלתי אפשרי לגמרי. מלבד העדר אמל"ח מתאים (LORA או כל אמצעי אחר), אין כיום בחת"מ תהליכי מחשבה, תפיסת הפעלה, מערך מבצעים ובעיקר ארגון/תשתית מודיעיני המתאימים ומותאמים להתמודדות עם מטרות עומק/איכות של מדינות האויב השונות. לעניות דעתי מערך רקטות הוא אכן כלי נחוץ ביותר להתמודדות אל מול מערכי רקטות, אמ"טים וכו' אולם זאת כאמצעי נוסף בארסנל של ח"א, היא הזרוע האמונה כיום על איסוף המודיעין על מטרות כאלו, תכנון המבצעים וכמובן השמדת מטרות אלו ביום פקודה. אמנם חלפו שנים רבות ועדיין ראה מה קרה ביוה"כ - על פי דרישת ח"א התכונן חת"מ והתעצם בסד"כ מטכ"לי-ייעודי ניכר ( 4 גד"כים M107 175 מ"מ, גד"כ עברי בהתהוות) בראש ובראשונה לטובת נטרול אמ"טים הנדרש לח"א להשגת חופש פעולה מעל שדה הקרב. אך בפועל בגלל ההפתעה ומצב הביש הכלליים בחזיתות הופעלו האמצעים הללו דווקא לסיוע לדרג הלוחם כ "קנים טקטיים רגילים" ורק במשורה ובמאוחר למשימות האמנעה האסט' המקורית (או שלא הופעלו כלל במקרה העברי). ברור שאם האמצעים הללו היו כפופים לח"א הם היו מופעלים ראשית בייעודם המקורי, בדומה להפעלת מערך המל"ט ביוה"כ ומערך הקלשון בשל"ג, ורק אח"כ עוברים ת"פ הפיקודים. סיבה נוספת להכפפת המערך לח"א היא הצורך בתיאום קפדני ביותר, מרמת התכנון דרך האימון וכלה כמובן בביצוע אל מול יתר המערכים בח"א. מלחמות העבר הראו שתיאומים כאלו הם מורכבים ביותר בין מערכים/מסגרות שלא שלובים זה בזה ומתאמנים זה עם זה.

חת"מ הינו חיל שתפקיד הליבה שלו הוא לסייע לדרג הטקטי/המסתער כפי שהוא נבנה ומתקיים בישראל.
למרות שהמנתץ הוא כלי ארטילירי ארוך טווח שאינו מועד לסיוע ישיר ליחידות.
כפי שכתבתי, אין סיבה שחיל האוויר יתרחב לכיוון תחום שתחום אחריותו של חיל אחר אשר כבר מבצע עבודה דומה.
על פי ההגיון הזה אפשר לספח עוד הרבה יחידות אחרות ליל האוויר.

כאשר כתבתי שאסור להיתפס לפרדיגמות לא התכוונתי רק לחיל האוויר, גמישות משבתית חשובה וזה שחת"מ הוגבל לטווחים ומשימות מסויימות לא אומר שהוא צריך להשאר בתפקידים אלו ולא להתפתח.

פיתוח יכולת הרק"ק של חת"ם לא צריכה לבוא ע"ח המערך הקני אלא כהגדלה של חת"מ ויכולותיו וכך לפתח חיל שמסוגל במקביל לבצע את שתי המשימות.
בדיוק כמו שאתה מציע בחיל האוויר

בקשר לידע, תהליכי עבודה שו"ב ותיאום עם חה"א, כל אלו יכולות הניתנות לפיתוח. ושגם אמורות להיות חדשות לחיל האוויר בהקשר של ארטילירה ארוכת טווח.
אנשי חת"ם הם לא בלוקים.

בניית כח רקטי גדול תהיה תפנית חדשה בצה"ל ובכל מקרה יהיה מדובר בהקמת מערך חדש ובניית שיטות עבודה.

אין סיבה שחיל האוויר יהופך לצבא בתוך צבא וינכס יכולות שכבל צבא אחר נמצאות אצל יחידות שאינן קשורות לחיל האוויר.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

יש לי הרגשה שבחיל האוויר ירצו לשלוט ככל הניתן על כל "החפצים המעופפים" בשמיים.
בייחוד אחרי שכבר נרשמו תקריות בין כלי טייס של חיל האוויר ל"חפצים" אחרים...
זו גם הסיבה שהנ"מ עבר מהתותחנים לחי"א.

אפשר היה לשמוע, במובלע, את השאיפה הזו גם בדברי האלוף נחושתן (ראה כאן למטה. הדברים נכתבו סכמתית. כשיגיעו ההקלטות אולי תוכל לשמוע קצת יותר בנושא השכבות)

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

האם היו התבטאויות פומביות של מפקדים בכירים בחת"מ לגבי שדרוג יכולות החיל לכיוון הנידון כאן? האם יש רצון כזה באופן לא-רשמי?

Experiment provides Experience. Experience fortifies Theory. Knowledge is Power.

The way is clear, the Challenge - strong. The Duty - inescapable.

We must have the facts. Common sense calls for the facts. Now.

-Lieutenant General William E. Kepner

לא מכיר התבטאויות פומביות.
מכיר התבטאויות לא פומביות ולאו דווקא בעד הצטידות...

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ההחלטה על בניית מערך חדש בצה"ל היא החלטה שאמורה להתקבל ברמת המטכ"ל ומשרד הבטחוןֿ.
אני לא חושב שחת"מ יתנגדו לקבל מערך חדש בנוסף למערך הקני לשורות החיל ולפחות במקרה של הלורה, מערך מתקדם מבחינה טכנולוגית, חת"מ מאוד אוהב להדגיש את נושא הטכנולוגיות המתקדמות (מנתץ, רוכב שמיים) בעת פניה למלש"בים.

חוץ מזה אני לא מאמין שיש מישהו בחת"מ שיתנגד להגדלת הסד"כ של החיל, יכולת הפעולה שלו אבל בעיקר בחשיבותו והשפעתו של החיל בשדה הקרב ואף הרמה האסטרטגית.

בקשר להתבטאויות כאלו או אחרות בעד ונגד מערך קני, אני זוכר שבכתבה הגדולה שידיעות עשו על הלורה אחת הטענות שעלו היה שצה"ל הירוק רצו את הלורה וחה"א פעל נגד רכש של לורה.

צריך למצוא מישהו שסרק את הכתבה הזו

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צופה ורואה בקשר להתבטאויות כאלו או אחרות בעד ונגד מערך קני, אני זוכר שבכתבה הגדולה שידיעות עשו על הלורה אחת הטענות שעלו היה שצה"ל הירוק רצו את הלורה וחה"א פעל נגד רכש של לורה. צריך למצוא מישהו שסרק את הכתבה הזו

הכתבה:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3484821,00.html

תודה רבה
אבל זה רק טיזר לכתבה עצמה שהיתה גדולה מאוד

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)