 |
15-03-2010, 16:36
|
|
|
|
חבר מתאריך: 08.11.04
הודעות: 21,076
|
|
איך שתרבות תאגידית מחריבה איכות או "מי הזיז את ערוץ המוזיקה שלי"
הפוסט הזה נכתב אחרי מחזה קשה שנתקלתי בו בשעת לילה של יום ראשון בעת זיפזופ בין ערוצים.
היה זה אלירז שדה, ש"זכה" או יותר נכון נבחר להיות הפופולארי ביותר בתחרות שהיא בעצם כלום.
אני אגיד מראש, אני אוהב את אלירז ברמה הכללית,
האיש נטול מניירות ופוזה (בנתיים), וכנראה שהאמת הגולמית הזו
היא שחיברה אותו לקהלים כה גדולים, אבל כשראיתי את אלירז עם אזניות וקונדנסר שדרים,
מגמגם בעילגות אל המצלמה כחיה מבוהלת במה שככל הנראה היא תוכנית הרדיו שלו שם, זה היא השיא.
מאז שקשת טרפה לידיה את ערוץ 24 כאחד מנכסיה השונים (בין היתר ערוץ ביפ),
החלה הספירה לאחור לטרנספורמציה של הערוץ, מבמה איכותית למוזיקה ישראלית מגוונת
לערוץ הוואחשים הלאומי של ישראל, ערוץ ה"אולפן השקוף" שנדד מת"א לבת-ים ועד לדיזינגוף סנטר.
כמעט בין לילה הערוץ הזה שהיה במה למוזיקה פופולארית ופרינג', ערוץ ששם לו על נס את טהרת היצירה הישראלית העצמאית,
הפך לערוץ רינגטונים טרוטונים פייסבוקים וטוויטרים, ערוץ הפרץים והתבורי'ס, ערוץ שהיה פח האשפה של קשת,
למה שבכל זאת, היה נמוך מדי אפילו לסטנדרטים האפסיים של ערוץ 2 של היום.
יואב קוטנר גורש לטובת עינת שרוף, שרון קנטור נודפה לטובת אורנה דץ,
אמנים עצמאיים ולהקות קטנות נרמסו לטובת שעת זייפנות יומית של מעתוקיות מזדמנות ב"התבורי'ס",
והערוץ הקטן והמקסים הזה שהיה שלוחה של חזון "Mooma" ז"ל (שגם הוא נבלע ע"י קשת),
נרמס בדורסנות של המגף ההמוני, המסחרי, הצעקני, והדי בהמי - סטנדרטים מינימליים של הפקה
הוחלפו בבית משוגעים שממוקם בבית דגן, בתוכניות אולפן שקוף במתכונת גל פתוח אינסופי,
והקרם דה לה קרם, תוכנית טלויזירדיו לאדם עם אפס נסיון. זה לא שאני לא חושב שמגיע לאלירז
הזדמנות לממש את עצמו בעולם הזה, אם לזה הוא שואף, אבל עליו לעבור דרך מסויימת.
אני כבר לא מדבר על האונס הקבוצתי שנגרם לשפה העברית בשידורי הטמטמת של הערוץ,
אני גם לא מדבר על שום נישת איכות שתשוריין לאמנים שלא מופיעים על ספינות הימורים,
אני מדבר על מינימום סטנדרטים, מתן תוכנית לאדם שהוכשר לכך, שלמד ומסוגל להחזיק שידור.
אין ספק שערוץ 24 בידיה של קשת הוא ערוץ הרבה יותר פופולארי ממה שהיה לפני,
אבל לא תמיד פופולארי זה טוב, יש סיבה שהמילה "המוני" באה מהמילה "המונים",
הערוץ הזה הוא מעל לכל סמל לריקבון של אמות מידה שהולכות ונעלמות,
של נורמת שידור, של איכות, של העדפת איכות על טרנד, או לכל הפחות מתן במה שווה לשניהם.
בדקות המעטות שראיתי את אדון שדה נאבק עם עצמו לפתח שיחה עם מאזינה זרה בשידור חי,
הבטתי בעינייו המבולבלות, אני חושב שבאותו רגע, שנינו הרגשנו שמשהו כאן לא נורמאלי,
שזה לא הגיוני שאדם יקבל תוכנית בתוך 10 ימים מרגע היותו אסיר משוחרר מבית שבו היה סגור כמעט 4 חודשים.
המבוכה גרמה לי לכבות את הטלויזיה ולחזור לספר שאני קורא כעת,
אני בטוח שאם אלירז היה יכול לעשות את אותו דבר באותם רגעים, הוא היה עושה כן.
יש מקום לכל המדיות, גם לנמוכות ביותר, אבל ראבק, היה לנו רק ערוץ מוזיקה אחד איכותי,
ונשאלת השאלה, למה דווקא אותו בחרו להחריב כדי להקים את ערוץ הטמטמת הזה?
לא היה קורה כלום, אם הייתם משאירים אותו למעט האנשים בארץ הזו שלא סוגדים למורשת אליקו ושיראאלללל... |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
