http://www.latma.co.il/Latma/Templa...&PID=0&IID=2843ברז'נייב קרוב לודאי היה מנסח קווים לדמותו של אובאמה בשתי מילים: "פופוליסט שימושי'

זה למעשה המבחן הרציני הראשון של נתניהו. נותר לראות האם הוא אותו פוליטיקאי לחיץ וסחיט כמו שהיה בקדנציה הראשונה שלו, או האם למד לקח. בינתיים, לפחות כלפי חוץ נראה שהוא עומד יפה בלחץ, השאלה אם מאחורי הקלעים הוא נסוג מעמדותיו. אם נתניהו יאות לויתור, אפילו סמלי, בירושלים זו תהיה טעות אסטרטגית שלו.

כאשר מתעלמים מחדירה של יהודים אל תוך תוכי שכונות ערביות - ל"החזיר עטרה ליושנה". כאשר מתעלמים מההכרח לפנות התנחלויות "קיקיוניות" ומהרחבתם ומרבויים, ועוד עושים זאת "מן המקפצה" - מגיעים למה שהגיע נתניהו. במקום לפעול היכן שהיה מחוייב - נאלץ להפסיק את כל הבניה בשטחי הגדה ויותר מזאת לדרישה האמריקאית להפסיקה בירושלים כולה.
נכון שכל ראשי הממשלות "פישלו" בתחום הזה - אבל ידעו ל"שחק" ולהשלות, כאילו מתקיים איזה שהוא מהלך לפתרון ויותר מזאת הצליחו להטיל את כל ההאשמות על הפלסטינאים.
בנימין נתנהו עם כל הכבוד לו הוירטואליות היצוגית - נכשל ואת התוצאה נאכל כולנו.

מאחזים בלתי חוקיים הם לחלוטין בעיה פנימית של ישראל - בעיה שקשורה לאכיפת חוק, ואכן חבל שהמדינה נכשלת בטיפול בהם, כפי שהיא נכשלת באכיפת החוק (כל חוק) במגזר הבדואי או הערבי, או כמו שהיא נכשלת בטיפול בעבריינות בכביש. אף אחד בעולם לא מתעניין במאחזים קטנים או במתיישבים שקונים בתים במזרח ירושלים. כשמתעורר רעש סביב ארועים כאלה, מקורו בדרך כלל בגורם ישראלי שמנסה למנף את העניין לטובתו. הערבים מוטרדים הרבה יותר מהבניה החוקית והמסודרת בגילה, באריאל ובשאר גושי ההתיישבות, כי זה הדבר שהכי מפחיד אותם - יתד אמיתית בקרקע שיהיה קשה להוציאה. גושי ההתנחלות הם לכן המנוף הגדול ביותר לשלום, רק הם יכולים להביא את הפלשתינים למו"מ אמיתי. אם אובמה יצליח לשכנע את הערבים שהוא יכול להביא את הקץ על ההתנחלויות עוד טרם מו"מ, לא תהיה להם כל סיבה לשחק במשחק הנדמה לי של תהליך השלום.

אני חושב שיותר הולם לקרוא לה "קרולין גליק מהג'רוזלם פוסט"

גם הולך.

.

לאטמה זה אתר סאטירה, והיא דווקא אשה מאוד רצינית

אז ישנן 2 אפשרויות:

1. שהיא לא אשה רצינית.
2. שסאטירה, או עיסוק בה, לא הופכים אותך לאדם "לא רציני".

.

כפי שאמר קישון זצ"ל:
"דיפלומט חייב לשקר, לפוליטקאי מותר לשקר, אבל לסאטיריקן אסור".
סאטירה שאינה מבוססת על אמת - פשוט לא עובדת. ולכן - רק אנשים היכולים להבחין באמיתות (כלמור "רציניים", בהגדרה) מתאימים לתפקיד.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

"כשאתה כותב על משהו ומוסיף עליו מן הנופך שלך או של אחרים, יוצא לך מאמר ראשי או ריפורטאז'ה. כשאתה כותב בדיוק את מה שאתה רואה - יש לך סאטירה"