20-03-2010, 02:38
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 29,140
|
|
|
המממ.. טוב
דייט שני -
אתמול מצאנו את הקולנוע היחיד שעדיין מוכר כרטיסים לערב שבת לסרט "עליסה בארץ הפלאות" ששנינו רצינו לראות (אגב, סרט מדהים , משחרק מצוין של ג'וני דפ רוצו לראות) - רב חן קרית אונו.
נסעתי לחולון בשביל לאסוף אותה - הגעתי בזמן קבענו ב - 9 , הגעתי לרחוב שלה, אבל זה רחוב קצת מתוסבך והיה לי קשה עם המספרים אז צלצלתי אליה כדי שתכוון אותי, יש ברחוב הזה מה שנקרא "שיכוני רכבת" למי שמכיר, שזה מן מתחמים כאלה שיש בהם המון בתים. כתבתי את ההקדמה הזאת כדי שתבינו למה המרחק מהבית שלה לרכב אמור להיות 3 דקות (היא טוענת 5, אבל זה נראה לי מוגזם)
בקיצור, עצרתי איפה שהיא אמרה לי והיא אמרה שתוך חמש דקות היא שם. עברו 5 דקות, עברו 10 דקות, עברו 13 דקות.. טוב בשלב הזה הרגשתי קצת מוזר אז צלצלתי אליה - ואין מענה.
חיכיתי עוד דקה או שתיים וצלצלתי שוב ואז היא סיפרה לי איזה סיפור שהילד של השכנים ברח להם ודפק אצלה בדלת שהוא מחפש את אבא-אמא והיא הלכה לעזור לו ולחכות להם יחד איתו .היא שמעה שצלצלתי , אבל הטלפון היה בחדר שלה ולא לידה ובקיצור היא הלכה לחכות איתו, אבל בינתיים ההורים שלו בדיוק הגיעו ויקח לה עוד 5 דקות.
טוב, חיכיתי איזה 7 דקות נוספות, תוהה אם אני במצלמה נסתרת ואז היא הגיעה. אחרי המה שלומך ומה העניינים השגרתי, שאלתי איך הסתיים הסיפור עם הילד - היא אמרה לי שהכל בסדר ואז זרקתי לה כבדרך אגב שאין לי בעייה עם זה שהיא התעכבה אבל שבפעם הבאה תצלצל ותודיע. התגובה הייתה "לא חשבתי על כלום חוץ מהילד באותו רגע" ואני אמרתי לה שלא ידעתי מה לחשוב בגלל שהיא גם לא הגיעה וגם לא הייתה זמינה וכבר כמעט שנסעתי משם כי חשבתי שהיא מבריזה לי.
התחלתנו לנסוע ואחרי דקה בערך של שיחת חולין אני קולט שהטונים שלה עצבניים , מסתבר שהיא נעלבה עד עמקי נשמתה מזה שחשבתי שהיא אחת כזאת שתבריז למישהו ושכל הדייט הזה כבר חסר טעם, שאלתי אותה אם היא רוצה שאני אסתובב ואחזיר אותה.היא התלבטה קצת , שתקה ואחר כך איכשהוא העברנו נושא והלכנו לראות את הסרט ביחד לפני הכניסה לסרט חשבתי שהתגובה שלי אולי הייתה קצת מוגזמת (ייתכן) והתנצלתי, אבל האווירה כבר נעכרה, אך שנינו נהנינו מהסרט עצמו.
יצוין, שמראש דיברנו על זה שאחרי הסרט נלך לשבת באיזה מקום , הזהרתי אותה מראש שאני לא בטוח שיהיו דברים פתוחים בקרית אונו בשעה הזאת ואכן לא היו , אבל סיכמנו שבמקרה כזה ניסע לתל אביב.
אחרי הסרט היא יצאה כשהיא מרגישה לא כל כך טוב כאב לה גם הראש וגם הבטן ולמרות זה היא אמרה שהיא מוכנה לשבת במקום כלשהו. נסענו לכיכר רבין לשבת על איזה יוגורט. שניה לפני שהגענו לשם היא מתחרטת , אומרת שהיא ממש לא מרגישה טוב ומבקשת שאני אקח אותה הביתה. לקחתי.
נעצרנו ליד הבית שלה והרגשתי שהיא ממהרת לצאת , שאלתי אותה (בכל זאת) איך היה לה. התשובה שלה הייתה "מה, הסרט?". אמרתי לה - "לא באופן כללי. אז היא אמרה שבקושי יצא לנו לתקשרושהיא לא מרגישה עכשיו טוב ותעדיף לדבר על זה מחר..
the end.
_____________________________________
“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
