01-04-2010, 13:05
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
|
|
ועד שיואיל כבוד הרעבדול לבוא מקהילות צו"ב ולבקרנו ננעים את זמנך במעט מפסקיו:
אדמו"ר חסידות אלהזרד הנודע 'הרעבדול' כותב בספרו 'חידודי מזקו"ם' על משיח בן דוד ששמע זעקתם של ישראל ויצא לקרב הגאולה. עוד הוא רוכב על חמורו בואך ירושלים ובאו לקבל פניו זקניי בית דין. אלה מבית דין דאשכנז ואלה מבית דין דספרד.
עודם צועדים בדרך ונעשה להם נס והתפלגו לזקני בית דין דאשכנז צפון ולזקני בית דין דאשכנז נגבה ולזקני בית דין דספרד ימה ולזקני בית דין דספרד מזרח. אמרו ננוח ונשיב נפשנו ובינתיים נחלקו לזקני בית דין דאשכנז צפון א', ולזקני בית דין דאשכנז צפון ב', ולזקני בית דין דאשכנז נגבה חלבי ולזקני בית דאשכנז נגבה בשרי, ולזקני בית דין דספרד ימה פרווה ולזקני בית דין דספרד ימה לאוכלי קטניות בלבד ולזקני בית דין דספרד מזרח חצר ירושלים ולזקני בית דספרד מזרח חצר צפת.
ויבוא המשיח לקראתם והוא פורש ידיו ויאמרו לו אלה "בן דוד" שמך, משמע מרוקאי, עשהו לרוזנפלד ונקבל פניך ונרשום בתך לבית ספרנו ובלבד ותשב מאחורה ואלה אומרים לו 'שראינוך מדבר עם האשכנזין ובוודאי נשתבשו ההלכות מפניך'. בא בן דוד לחבקם ואלה דוחפים אותו ושואלים אם טבל במקווה שליד בית מדרשם והפריש לבלן כיאה ואלה דורשים פתק כי הפריש מעשרות כיאות ממספוא חמורו. אלה מושכין לכאן ואלה מושכין לכאן עד שבא יום שישי וחששו כי לא יספיק להגיע ירושלימה בטרם שבת ויחללה והחלו מידים אבנים בו ובחמורו למפרע. אלה קוראים לו 'בהמה' ואלה צועקים לעברו 'עז עיוורת', אלה מלחשים 'פרענק' ואלה חולקים עליהם ואומרים שווערצע על אפכם וחמתכם. זה מכריע 'ווז-ווז' וזה אומר 'אתה עוין תצא בחוץ'.
עד שאמר נפתח פי חמורו ויאמר: הבה ונלך כי עוד לא בשלה השעה.
אתה יכול כמובן גם לעיין בכתבי 'הרעבדול' אדמו"ר אלהזרד
ובחיבורו המונומנטלי 'כתר מזקו"ם'.
שם הוא מתייחס לעשרת השבטים ומוכיח באותות ובמופתים את היותם של המקסיקנים בחזקת גולי אשור. האוקיינוס כידוע הוא הסמבטיון הגועש במחירי חציתו כל השבוע חוץ מבשבתות ובחורף, במקסיקו סיטי אוכלים תירס ממנו עשוי גם הקורנפלקס הישראלי המסורתי וכמובן העובדה כי יש בדרום אמריקה ילידם מכירים את מאיה משירו של שלום חנוך.
בספרו 'נפתולי מזקו"ם' 'כתר הלכות חש"ן' בפרק: "באה שב"כ" כתב הרעבדול כי 'במקרה של תוכי מטקטק - רשאין לטלטלו ולהטביל ראשו באקווריון - אפילו בשבת...' ומוסיף הרעבדול: 'אלא מאי משעה שחדל התוכי לטקטק אין לטלטלו ואין להוציא ראשו מן האקווריון'
'דרך ארץ' היא החברה האחראית על כביש 6, קדמה הינו מושב ותורה מלשון עכשיו התור שלה. למעשה כבר אמר ה'רעבדול' ראש חסידות אלהזארד בחיבורו המונומנטלי 'כשמן למזקו"ם' כי משמעות הבטוי הינה כי באחרית הימים יגיע תורו של מושב קדמה להתחבר לכביש 6 או שלחילופין ניתן יהיה לקנות בקנס ש'דרך ארץ' גובה על אחור בתשלום חלקה ב' במושב זה ואנשים יעמדו בתור במשרדי החברה כדי לשלם את הקנס טרם יתפח עוד.
ה'רעבדול' בספרו 'כתר חש"ן' ['חוכמת שוטי הנבואה'] הבהיר היטב את הקשר בין חומו של המזון לבין כשרותו.
עפ"י המובא בספרו הרי ניתן לדמות מעין קשת של מעלות כשרות בין סוגי מזונות הנעה בין הקפוא לצרוב כאשר הגלידה ['אייסקרעם' בלשונו] היא מופת לכשרות בשבת ואילו בשר 'על האש' ['מענגעל'] הינו שיא הטרפה. אנשי חסידות אלהזרד מקפידים לאכול מזונם קר ככל האפשר והמקפידים שבהם נמנעים מ'חמין' גם בימים ראשון ושישי מחשש מראית עין.
ותיקי ירושליים זוכרים את האדמו"ר הקשיש 'הרעבדול ' עומד עם זוגתו הר' מיינעמעקס שתח' בפתח בית התמחוי של 'חצרות אלהזרד' ומחלק 'ברד' לעניים.
אמרי מעכשיו: "יותר קר - יותר מוכשר"
יש פסק של האדמו"ר אלהזרד לפיו הצבת סיר עם חתול על עץ האשוח מבטלת את ביטול הכשרות
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי stoned שמתחילה ב "תקדים: עץ בכניסה הופך את המזון במטבח ללא כשר" כך פורסם באתר"כיכר השב"ח"
עלינו להבין כי נקודת המבט היא 'משפטית'. כלומר כמו ש'הנאשם הוכיח כי רעש שנדמה לצופר כבאית גרם לו להכנס לצומת' והדבר יכול להוביל לזכותו במשפט התעבורתי - כך גם מראית עין המגחכת מראית עין אחרת יכולה 'להכשירה'.
אם אדם מתחפש ל'המן' על מנת לנהוג כ'המן' זה דבר אחד ואם הוא עושה זאת באופן 'המגחיך' את 'המן' זהו דבר אחר.
כנ"ל לגבי החתול שבסיר 'המגחיך' את העץ.
|