08-04-2010, 08:24
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
הביקורת שלי לא אליה אישית, כמובן
תאמין לי שיש לי "שותפים" לעבודה מירדן, מצריים (שלא לדבר על תורכיה) ואני יודע שיכולים להיות גם מוסלמים, גם לאומיים (אני מניח ברמה גבוה של סבירות) וגם לא לשים רגל של ארנבת וראש שום כשהם פוגשים אותי: יותר מכך - הם אפילו יודעים לזכור לאחל "יום עצמאות שמח" או "שנה טובה" בזמן הנכון, ותאמין לי שאני מביט מסביב וממש לא רואה איך מישהו מהסובבים אותי אי פעם הראה סימן קלוש שהוא יעלב אם ימנעו ממנו את זה. עכשיו ניחא הירדנים והתורכים (ששם עמודי תווך בכלכלה נוטים להיות די קוסמופוליטיים, בסגנון המזה"ת) אבל אצל המצרים דווקא חילוניות יחסית מתערבבת לא רע עם לאומנות ג'ינגואיסטית וכמובן איבה בסיסית לישראל: תאמין לי שבצנעה חלקם יודעים לדלג על משוכה זו, ואם מישהו הזמין אותי לביתו לפגוש את משפחתו, אז אני מניח שהוא מבין שאני לא אשתה את הדם של הילדים שלו.
העניין הוא עצם העניין שהבחורה הזאת מעוררת כזאת סערה: ושלא תבין לא נכון, מספר גדול של ערבים (אני לא מכיר את כווית, או כוויתים, אבל מדבר על מדינות ערביות אחרות) כן מאמינים לשטויות האלה, לא טורחים לעולם באמת לבדוק מקורות בעין טיפ-טיפה ביקורתית, ולא הם לא מאמינים באופן כללי למוסלמים קיצוניים מטיפים.
הפעם היחידה בחיי שבה נפגשתי עם פאנל גדול של ערבים משלל מדינות, ולא באירופה, היה בשנת 2000, שניה ורבע לפני שערפת פוצץ הכל, כשהוזמנתי לסמינר של שבועיים בירדן מטען איזו קרן שבדית שרצתה ליצור מסורת כזאת של סמינרים לארכאולוגים צעירים מכל מדינות המזה"ת, לזכרו של המלך חוסיין. הצתרפתי כי היה ברור לי שזו הזדמנות פז שאולי לא תחזור (גם משום שהיה ברור לי שתפרוץ במהרה מלחמת האזרחים שבאמת פרצה, וגם כי בכ"ז לא כל יום אתה מוזמן לפאנל כזה, ועוד בחינם. חוצמזה שמבחינה ארכאולוגית זה היה מעניין). היו 2-3 נציגים מכל מדינה, משהו כמו 15 מדינות. מצחיק אבל הנציג השני מישראל היה סטודנט ערבי (שזכותו לצאת, כמובן, אבל זה איכשהו מחטיא את מטרת הסמינר...), אגב. מבחינתי זה היה אירוע סופר מעניין כי הוא חשף אותי לאורך מספיק זמן (כדי שתווצר דינמיקה בין האנשים) לנציגים שונים של העולם הערבי, ולדעתי איש שם לא היה מהטיפוס של המוסלמי המונע ע"י אידאולוגיה דתית. היה מאוד פשוט להבחין בדינמיקה הפנים מוסלמית-ערבית של הדומיננטיות של הדיבור החד צדדי מתלהם - כל מי שניסה לחרוג מזה, ולו בשם איזו "הוגנות" של דיון, "נקרא לסדר". זה היה, האמת, בעיני מאוד עצוב, כי באותם ימים ריחמתי על האנשים האלה.
היום, עשור אחרי, כלל לא מפתיע אותי שכל השיח נשלט על רטוריקה כזאת. אם בני 20+ ככה חשבו בשנת 2000, כאשר הדומיננטיות שלהם בליבו של המערב עוד הייתה רחוקה ממה שהיא היום, אז אין פלא שב 2010 הם מדברים כאדוני האמת לכל דבר.
_____________________________________
.
|