הדברים נכתבים על רקע פרשת לופוליאנסקי ובהנחה שהאיש אשם לכאורה בקבלת שוחד עבור יד שרה. האם צריך להיות הבדל חוקי בין מי שמקבל שוחד ומשלשל אותו לכיסו ובין מי שמקבל שוחד ועושה בו שימוש למטרה ציבורית חיובית? האם העבירה זהה ? ואם העבירה זהה, האם הענישה צריכה להיות זהה או שיש מקום להתחשבות במי שלקח שוחד והעביר אותו למטרות ציבוריות?

אם לופוליאנסקי אשם בקבלת שוחד וכל השלמונים הועברו ל'יד שרה', לדעתי יש מקום להתחשב בו ולהקל בעונשו. בעבירת השוחד, יש לדעתי שתי בעיות - הראשונה - פגיעה בתהליכי ממשל תקינים - מקבל השוחד נותן העדפה בלתי הוגנת למשלם השוחד על פני אנשים שלא שילמו לו שוחד, לעיתים - משלם השוחד הוא אדם שלא צריך כלל לזכות בטובת ההנאה שבשלה שילם את כספי השוחד - הוא אינו מוכשר מספיק, טובת ההנאה בה זכה פוגעת בציבור וכיו"ב. הבעייה השנייה - ניצול של המערכת והפונים אליה על מנת להתעשר שלא כדין - זה סוג של גניבה מכיוון שהכספים אותם מקבל המשוחד - הגיעו אליו שלא כדין.

לדעתי, כספי השוחד שקיבל לכאורה לופוליאנסקי, שונים מכספי השוחד אותם קיבל לכאורה אולמרט וזאת מכיווון שאולמרט גם התעשר מהשוחד - זו בדיוק הבעייה השנייה שציינתי בקטע הקודם, שבניגוד לבעייה הראשונה לא קיימת אצל לופוליאנסקי. יש הבדל בין מי שמנצל עמדה ציבורית בשביל להתעשר ובין מי שמנצל את אותה עמדה בשביל להועיל לחברה בה הוא חי וזה חייב לבוא לידי ביטוי בחוק.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

איך בדיוק החוק יהיה מנוסח?
"עובד ציבור המקבל כסף עובר הטיית מכרז/שינוי החלטתו וכד', אם העביר את הכסף למטרה ציבורית המזוה עמו, עונשו יופחת"?

ברור שאין מקום להקל איתו!
ולא יהיה חוק בישראל שמעודד עבירות!

יהיה משהו, כי יש משהו

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אם החוק אומר שבמקרה של ביצוע עבירה והעברת הכסף (ובפרט לגוף ציבורי שמזוהה איתו) העונש פחות זה עידוד עבירה מובהק ולא יהיה חוק שמעודד הפרת חוק בישראל, לעולם!

יהיה משהו, כי יש משהו

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

ואם 99 אחוז מהכסף הועבר ליד שרה ו1% בודד לכיסו הפרטי? זה לא מספיק כדי לקבוע שמדובר בשוחד שלקח לעצמו?

לדעתי, החלק החמור ביותר בפרשיית שוחד היא ההסכמה לקבלו - אין שום חשיבות למה נעשה עם הכסף.
העובדה שאתה מונע מאנשים אחרים את הזכות לזכות במכרז בצורה חוקית בגלל שהם הטובים ביותר, או שאתה מאפשר לאדם לבנות פרוייקט שלא היה מאושר לעולם לאף אדם יישר - פה טמון שורש הבעיה.

גם צריך לשאול מה זה "תרומות ליד שרה", האם זה עוד כיסא גלגלים או עוד פלאזמה/ציוד משרדי/משכורת לפקיד שקר כל שהוא שבמקרה גם אח של השכן שהוא גם פעיל...?

יד שרה הוא אחד הארגונים היותר חשובים ומכובדים בארץ, אני גם בטוח שאם יוחלט להגיש אישום נגד לופליאנסקי והוא יצא אשם, הדבר יחשב לזכותו. אבל לדעתי חמור הרבה יותר השחרת ארגון זה בכסף מלוכלך, הפגיעה בארגון, אם הטענות יתבררו כנכונות, עלולה להיות אנושה ואף להביא לסגירתו.

אסור להתייחס לשחיתות שילטונית כמעשה רובין הוד.

הגלריה שלי בפליקר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי High_Hopes ו לדעתי, החלק החמור ביותר בפרשיית שוחד היא ההסכמה לקבלו - אין שום חשיבות למה נעשה עם הכסף. העובדה שאתה מונע מאנשים אחרים את הזכות לזכות במכרז בצורה חוקית בגלל שהם הטובים ביותר, או שאתה מאפשר לאדם לבנות פרוייקט שלא היה מאושר לעולם לאף אדם יישר - פה טמון שורש הבעיה. .

אני סבור שזו רק חצי מהבעייה - והחצי השני הוא ההתעשרות שלא כדין, הניצול של המערכת לטובתך.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

ובמקרה הזה מדובר בארגון שמזוהה איתו, ולכן הוא מרוויח מזה.

יהיה משהו, כי יש משהו

השאלה היא מה זה "ניצול של המערכת לטובתך"?

נכון, יד שרה הוא ארגון צדקה, אך זה לא אומר שהעובדים עושים זאת בחינם, מן הסתם הם מקבלים משכורות (ואין אם זה שום פסול, אדם לא צריך להגיע למצב של רעב בגלל שהוא רוצה לתרום לחברה) וזאת שאלה רלוונטית ביותר אם השוחד (לכאורה כמובן) שימש לתשלום לאותם עובדים שהם במקרה גם קרובי משפחה.

גם אם הכסף שימש ב100 אחוז לקניית כיסאות גלגלים זה לא משנה את המצב לדעתי, שוחד הוא שוחד ואין פה "מטרה שמקדשת את האמצעים". בנוסף לא ניתן לקבוע מה זה התעשרות שלא כדין, האם יתכן שכספי השוחד הפכו את "יד שרה" לאחד הארגונים הגדולים והמוכרים? האם זה יכול היה לעזור ללופליאנסקי להיבחר לתפקיד ציבורי בכיר? אז המניעים הם עדיין לצורך התעשרות אישית.

מה שכן חשוב לי לציין - ארגון יד שרה הוא ארגון חשוב שתורם המון לחברה, סבי וסבתי היו מתנדבים בארגון, פעם אחת בחיים יצא לי להשתמש בשירות שהארגון נותן (לשמחתי לא לצורך אישי אלא טובה למישהו שלא יכול היה ללכת בעצמו אליהם) ויש לי המון המון הערכה לארגון. בלי קשר לתוצאות החקירה בפעם הבאה שמישהו יפנה אלי ויבקש תרומה לארגון אני אתרום בלי צל של חשש.
לפני כמה זמן התרמתי לעל"ם, אנשים מחפשים תירוצים לא תרום (פשוט תגידו לא, זה מכבד אתכם הרבה יותר) ואחד מהם היה "אני לא תורם שקל לנאוה ברק", צריך להסתכל על מה הארגון עושה, לא מי מנהל אותו. ארגון "יד שרה" עושה המון ומספיק ללכת לאחד המבנים שלו כדי להבין כמה הם עושים.

הגלריה שלי בפליקר

ברור שיש הבדל- וברור שתהיה הקלה בעונש במקרה כזה.(יחד עם זה ברור שעדיין מעשיו מאוד חמורים)
הרי לכל עברה בדרך כלל יש טווח די רחב של עונשים(שנות מאסר), ובקרה כזה העונש יהיה החלק הדרומי של הסקלה.

אל תכתוב "ברור" במה שאינו "ברור".
כתוב "לדעתי" או "לא בדקתי, אבל נדמה לי". עד כאן בעניין חוצפה ולשון.

לענייננו:
ראשית, תשומת הלב הציבורית היא לשחיתות שלטונית, ולכן הענישה בהתאם.
דבר שני וחשוב יותר, חומרת העבירה אינה כזו שמקלים בה, אלא כזו שמחמירים בה.
מתוך חוק העונשין סימן ה':
...עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר שבע שנים...

יהיה משהו, כי יש משהו

מה שהבאת הוא לא הנוסח המלא- בנוסח המלא תמצא כל מני פרצות, שאתה בכלל לא רוצה להיכנס אליהם.
על פי הציטוט שנתת אפשר להבין שכל עובד ציבור שהורשע בשוחד דינו 7 שנות מאסר(מה שכמובן רחוק מהמציאות).

יתר על כן, לו היית טורח להריץ חיפוש קצר היית רואה שיש התיחסיות בפסקי-הדין לגובה מתן ההנאה.(וכאן בדיוק אנו דנים האם יש להפחית בעונש כתלות בנעשה בכספים והאם, הכספים הלכו לכיסו?)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי The_Equivocator על פי הציטוט שנתת אפשר להבין שכל עובד ציבור שהורשע בשוחד דינו 7 שנות מאסר(מה שכמובן רחוק מהמציאות).

החוק מגדיר עונש מקסימלי.
זה שרף הענישה המקובל בארץ הוא נמוך יחסית, זה כבר משהו אחר.
לפני שהוא גוזר את עונשו של המורשע, השופט מביא בחשבון הן גורמים לטובתו והן גורמים לחובתו.
דוגמאות: הנאשם החזיר את רוב הכסף=זה ישחק לטובתו. הנאשם הביע חרטה עמוקה=זה ישחק לטובתו.
וכך הלאה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

ולכן השאלה האם הכסף הלך לכיסו, משחקת תפקיד חשוב.

אתה טענת את הדבר הבא:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי The_Equivocator בנוסח המלא תמצא כל מני פרצות, שאתה בכלל לא רוצה להיכנס אליהם.

וזה לא ממש נכון.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי The_Equivocator ולכן השאלה האם הכסף הלך לכיסו, משחקת תפקיד חשוב.

השאלה הזאת חשובה מאוד ואין שום ספק שהיא תשפיע על העונש, אך היא לא מוגדרת בחוק, היא יצירת פסיקה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

ציטוט:

השאלה הזאת חשובה מאוד ואין שום ספק שהיא תשפיע על העונש, אך היא לא מוגדרת בחוק, היא יצירת פסיקה.

אפשר על רגל אחד, הסבר עד כמה השופט יכול לסטות מהנוסח המדייק, ומה הם סמכויותיו?
(או שזה ממש לא יילך על רגל אחת?) (:

אני אחדד...
באם החוק לא מגדיר עונש מינימום- האם השופט יכול בנסיבות מסוימות לא להורות על עונש מאסר כלל?
הכוונה שבחלק מהחוקים ממש מציינים טווח עונשים בין X ל Y.
מה קורה כאשר החוק מגדיר רק עונש מיריבי?
האם א' איש ציבור יכול להיות מורשע בלקיחת שוחד, ועדיין לא לקבל מאסר בפועל?

הוגש כתב אישום נגד פלוני.
על פלוני להשיב לכתב האישום- מודה באשמה או כופר.
כופר באשמה? הולכים להוכחות- ראיות, עדויות, חקירות, חקירות נגדיות, סיכומים, כל התהליך הארוך והמייגע.
לאחר שלב ההוכחות מגיע שלב הכרעת הדין: השופט פוסק "אשם" או "לא אשם".
במידה והשופט פסק "לא אשם", הסתיים המשפט, פלוני הולך הביתה.
במיה והשופט פסק "אשם", עוברים לשלב הבא: טיעונים לעונש.
טיעונים לעונש: כל צד טוען מדוע יש להחמיר או להקל בעונשו של פלוני. התביעה מביאה את הרישום הפלילי שלו, מספרת כמה העבירה שלו חמורה, מביעה את נפגעי העבירה להעיד וכו'. ההגנה מספרת כמה שפלוני הוא בן אדם טוב, עוזר לזקנות לסחוב דברים מהמכולת, מעביר ילדים קטנים את הכביש, שירת ביחידה קרבית, ושאבא שלו היה אלכוהוליסט.
לאחר שלב הטיעונים לעונש עוברים לשלב האחרון, והוא גזר הדין. כאן השופט משקלל את הנתונים, שוקל את הנסיבות המחמירות ואת אלו המקלות, ולבסוף גוזר את דינו של הנאשם- מה וכמה הוא יקבל.

עכשיו בוא נחזור רגע אחורה, לתשובת הנאשם לכתב האישום.
אם פלוני הודה בעובדות כתב האישום, שלב ההוכחות הופך בעצם למיותר, ובאותו הרגע השופט נותן את הכרעת הדין: "אשם". מכאן ממשיכים לטיעונים לעונש ולגזר הדין.
אם פלוני מודה כבר בהתחלה, השופט יתחשב בכך ובדרך כלל גם יקל בעונשו, משתי סיבות:
1. חיסכון, הן של זמן שיפוטי יקר, והן של כסף (המון ישיבות, עדים, אולמות, אפילו חשמל וכו').
2. מראה על לקיחת האחריות של הנאשם.

עכשיו נעבור לחוק:
החוק בישראל מגדיר ברוב המקרים ענישת מקסימום*.
המשמעות היא שבית המשפט רשאי להטיל על הנאשם עונש עד גובה מסוים אך לא מעבר לכך.
בנוסף, בית המשפט רשאי להתחשב בגורמים נוספים מלבד סעיף החוק לקראת מתן גזר הדין - חרטה, לקיחת אחריות, התנצלות כנה, סולחה בין משפחות, אפשרות שיקום עתידית, נסיבות חיים שמצדיקות את זה, וכו'.
ובתי המשפט בארץ בהחלט עושים זאת, יש שיגידו שאף יותר מדי.

עד כמה השופט יכול לסטות מהעונש המקסימלי? כמעט עד הסוף, אם הוא הביא בחשבון את כל הנסיבות- מקלות ומחמירות, אם הוא שקל את כל השיקולים הנחוצים, ואם לדעתו הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
יכול לבוא שופט אחר ולא להסכים לגזר הדין, ובמקרה דומה שיגיע אליו הוא יחמיר עם הנאשם.
לשם כך קיימת אפשרות העירעור לערכאה גבוהה יותר, שתחליט אם העונש מוצדק או לא, והאם יש להחמיר או להקל עם הנאשם.

אתן לך דוגמא:
לפני כשנתיים נהרג בתאונת דרכים בכניסה הדרומית לחיפה סא"ל בצה"ל. הוא נהג הכי בסדר בעולם. הוא רצה להגיע הביתה למשפחה.
אבל נהג אחר שבא מולו, נסע במהירות מופרזת וחצה שני רמזורים אדומים, נכנס בו וגרם למותו.
אותו נהג הואשם בהריגה, עבירה לפי ס' 298 לחוק העונשין, אשר העונש המקסימלי עליה הוא 20 שנות מאסר.
הנאשם הודה באשמה כבר בדיון הראשון, ולמרות המעשים החמורים שביצע, העונש שנגזר עליו היה 3 שנות מאסר בפועל.
השופט ציין בהכרעת הדין ובגזר הדין שהעובדה שהנאשם הודה במעשים המיוחסים לו כבר בדיון הראשון, היא זו שהביאה להקלה משמעותית בעונש.

ואני יכול להמשיך...


*בעבירות מסוימות, כגון אלימות נגד קשישים או עבירות מין חמורות, נקבע עונש מינימום כזה או אחר, או שישנם דיונים לגבי קבלת הצעת חוק בענין.
הסעיף היחיד שבחוק העונשין שכולל עונש אחד ויחיד ואי אפשר "לשחק" איתו, הוא סעיף הרצח בכוונה תחילה, אז מדובר במאסר עולם אוטומטי.

לעולם אשא דגלך בגאווה

התשובה שלי קצרה:
בהחלט כן.
עונש מאסר של עד 6 חודשים (כולל), ניתן להמיר בעבודות שירות.
זאת בהתאם להחלטת השופט ולתסקיר בעניינו של הנאשם - האם הוא כשיר לבצע עבודות שירות, האם הוא מתאים לבצע עבודות שירות, והאם זה מגיע לו בכלל.

אם אתה זוכר, עומרי שרון בזמנו קיבל 7 חודשי מאסר. היו שאמרו שזה היה בכוונה כדי שלא תהיה לו ברירה והוא יהיה חייב לרצות אותם כעונש מאסר בפועל.

אבל שוב, הכול תלוי בנסיבות ובשופט.
יש שופטים שנחשבים למחמירים יותר יש כאלה שנחשבים לרחמנים יותר.

לעולם אשא דגלך בגאווה

ס' 290. לקיחת שוחד
א. עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו מאסר שבע שנים או מאסר שבע שנים עם קנס עשרת אלפים לירות.
ב. בסעיף זה, "עובד הציבור" - לרבות עובד של תאגיד המספר שירות לציבור.

לגבי שאר הסעיפים בסימן ה' (עבירות שוחד:
ס' 291. מתן שוחד
ס' 292. שוחד בתחרויות
ס' 293. דרכי שוחד
ס' 294. הוראות נוספות
ס' 295. תיווך בשוחד
ס' 296. ראיות
ס' 297. חילוט ושילום

באף אחד מהסעיפים הנ"ל אין ולו נסיבה אחת מקלה.

מה שכן, הפרקליטות או לשכת התביעות במשטרה (מי מהן שתגיש את כתב האישום), יכולה "לשחק" עם סעיפי האישום ולהאשים את אותו אדם בעבירות קלות יותר, אם זה אפשרי מבחינת קיום הרכיבים השונים של העבירה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

אתה הרי סיימת תואר במשפטים לא מזמן...? (:
אתה רוצה להגיד לי שזה הנוסח העדכני של החוק...(ברור שלא), לפי מה שאני מבין אפשר בכלל לשלם קנס(על פי נוסח העדכני ולא לרצות כלל מאסר.)

(א) עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו - מאסר שבע שנים, או קנס שהוא אחד מאלה, הגבוה מביניהם:
(1) פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד –פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4);
(2) פי ארבעה מטובת ההנאה שהשיג או שהתכוון להשיג על ידי העבירה.

יפה, לא הכרתי את התיקון הזה לסעיף, הוא התקבל בכנסת ממש לאחרונה- 25.1.2010, ופורסם בספר החוקים כשבוע לאחר מכן, ב-4.2.2010.
http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2225/2225.pdf
רואים שאני לא עוסק במשפט פלילי בהתמחות שלי...

אבל עדיין, יש כאן מקום לשיקל דעתו של השופט, שיחליט האם יש כאן מקום לקנס/מאסר/שילוב של שניהם.

תוספת בעריכה שמתייחסת לתגובתי הקודמת:
כנ"ל לגבי "עשרת אלפים לירות".
לאחרונה זה הוסר מהסעיף.

לעולם אשא דגלך בגאווה

החוקים עד כדי כך סטטיים שלא היה חידוש(די נדרש), הרי השימוש בלירות נפסק לפני כ30 שנה(אם הם מתכוונים שם בכלל ללירה ישראלית?)- אין בכנסת ועדות שמעדכנות את החוקים באופן שותף? יש מצב שאפילו הרבנים מתעדכנים מהר יותר...

להלן סעיף 290 לחוק העונשין, כפי שהוא מעודכן נכון להיום:

(א) עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס שהוא אחד מאלה, הגבוה מביניהם:
(1) פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4);
(2) פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהשיג או שהתכוון להשיג על ידי העבירה.

(ב) בסעיף זה, "עובד הציבור" - לרבות עובד של תאגיד המספק שירות לציבור.


מקור

לעולם אשא דגלך בגאווה

רק לצורך הבהרה, הגרסא לחוק שאני קראתי לא הייתה מעודכנת, ולא היה רשום בה שיש אופציה מסויימת להטיל קנס עצום במקום מאסר.
מעבר לזה עידו השיב לך (טוב ממני), ועל כך אני מודה לו.
יום טוב.

יהיה משהו, כי יש משהו

אני לא מבין במשפטים יותר מדי, אבל לטעמי מדובר בפתח לצרות צרורות... למשל האם במקרה ואף פרוטה לא הלכה לכיסו האישי(כל הכסף נטרם למטרות ציבוריות לדוגמא) - מה היא "טובת ההנאה" במקרה הזה?

אני מניח שאתה מסכים איתי שהן במקרה של שוחד לטובת האדם עצמו והן במקרה שהשוחד הוא למטרות ציבוריות עדיין יש כאן עבירה על החוק - ומעשה לא ראוי.
ההתייחסות הראשונה שלי היא שיש צורך להוכיח כי כל הכסף ששולם כשוחד אכן הועבר כולו למטרות ציבוריות,
באם לא תהא הוכחה שכזו, האם אנו אמורים לצאת מנק' הנחה שחלק מהשוחד הועבר גם לידי האדם הפרטי?

שאלה זו, וגם השאלה שאתה העלת הן שאלות קשות, תשובה פשוטה בודאי שאין.

לדעתי, במקרה שיש הוכחה מעבר לכל ספק שהכספים הועברו למטרות ציבוריות, ובהתאם למה שהמשחד השיג, יש מקום להפחית במעט את העונש
(העונשים הקבועים בחוק יהיו תקפים, לא חייבים לתת עונש מקסימלי), אך עדיין יש מקום לענישה לשני הצדדים.

1. הטיית מכרז לטובת גורם כלשהו.
2. כסף שעל פי רוב מולבן דרך מכבסה כלשהי.
3. רווח ששכרו בצידו של מי שסייע לכאורה לאותו מרוויח.

מה ההבדל בין איש ש"לכאורה עשה את אשר עשה למען מטרה ציבורית כשלהי"?
ומה ההבדל בין איש ש'לכאורה' שלשל את השלמונים לכיסו?

מדובר בשתי מידות של השחתה ושוחד ואינני חושב שיש כאן הבדל כלשהו.

להבדיל אלף אלפי הבדלות, גם הגברת קם תקום ותזעק כי עשתה את אשר עשתה למען מטרה נעלה, כמוה גם יגאל עמיר , וענונו ועוד שורה של עבריינים שיצדיקו את מעשיהם ב"פעילות לטובת הציבור".

ומה עם העצמות הזועקות באותם אתרים שבעצם לא נבדקו אם שייכים ליהודים, האם גם במקרה כזה צריך לעצום עיין ולכסות אותם בחול - כי כפי שאמרתי באשכול אחר "לעצמות אין ריח" מן הסתם כל אדמת ירושלים כרוייה בקברים, צריך קצת לחפור ולגלות אותם.

ההרשעה בשוחד לא צריכה להתחשב בשימוש בכסף. צריך גם לזכור ששימוש בכספי שוחד ל"טובת הציבור" הוא מושג יחסי ולכן לא צריך להקל משמעותית בענישה. לדוגמא, יש מי שיטען שהעברת כסף לקופת מפלגה היא מטרה ציבורית, ויש מי שיטען שמימון קמפיין של שלום עכשיו הוא מטרה ציבורית ראויה, מה יהיה הקריטריון להקלה בעונש?

ובסופו של דבר, צריך לזכור שהענישה היא לא רק בשל לקיחת השוחד, לא מדובר על טיפ שניתן על ביצוע עבודה חוקית ולפי הספר, אלא על כסף שניתן בתמורה לקבלת יחס מיוחד, כיפוף נהלים והתעלמות מנורמות וחוק.

תהיה משמעות לשימוש בכספים רק בשלב הדיונים על אופי הענישה, ולדעתי דווקא תהיה לכך השפעה לא דווקא זניחה.

ואכן אני מסכים, מעשיו חמורים מאוד(גם אם לא לקח אגורה לכיסו), אין לו שום זכות להחליט בשבילנו על סדר עדיפויות הציבורי.
*והאמת היא שאני מתקשה להאמין, שלא לקח כספים לכיסו.
*אני מתקשה להאמין שיש בכלל ראש עיר בארץ שלא לקח שוחד מעולם, ראשות העיר זה אחד התפקידים היותר מפתים שיש...

כפי שכתבתי בתגובה אחרת שלי כאן, את החוק זה לא מעניין כמה כסף היה שם, לאן הוא הלך, ומה עשו איתו.
בראי החוק, שוחד זה שוחד.

את מי זה כן מעניין? את השופט שידון בתיק. אומנם, עבירת השוחד, כפי שהיא מוגדרת בסעיף 290 לחוק העונשין, טומנת בחובה 7 שנות מאסר, אך זהו העונש מקסימלי.
השופטים נוהגים להקל בעונשם של המורשעים במידה והם מוצאים נסיבות מקלות- כמו חרטה או החזרת הכסף (למשל).

מה זה אומר בתכל'ס?
שבמידה ויוחלט להגיש כתב אישום נגד לופוליאנסקי, ובמידה והוא יימצא אשם, ובמידה ולא תהיה מחלוקת על כך שהכספים שקיבל לא הלכו לכיסו, השופט יתחשב בכך ועונשו של לופוליאנסקי יהיה רחוק מהרף העליון.

לעולם אשא דגלך בגאווה

באם החוק לא מגדיר עונש מינימום- האם השופט יכול בנסיבות מסוימות לא להרות על עונש מאסר כלל?
הכוונה שבחלק מהחוקים ממש מציינים טווח עונשים בין X ל Y.
מה קורה כאשר החוק מגדיר רק עונש מיריבי?

רוב הסעיפים בחוק העונשין הם כאלה.
השופט יכול גם לתת קנס בלבד או עונש מאסר על תנאי, אם זה מה שהוא חושב שצריך להיות העונש.

לעולם אשא דגלך בגאווה

לאחר שראיתי את התיקון האחרון לחוק, שהתקבל לפני כחודשיים וחצי, ברצוני לתקן שני דברים בתגובתי:
1. העונש המקסימלי על לקיחת שוחד הוא 10 שנים, ולא 7 כפי שהיה קודם לכן.
2. ישנה אפשרות להטלת קנס גבוה על הנאשם, במידה והשופט יחליט שנכון לעשות זאת.

שוב, מדובר בתיקון טרי של סעיף 290, שהתקבל בסוף ינואר 2010 ופורסם בתחילת פברואר.

לעולם אשא דגלך בגאווה

בוא נגדיר קודם לקיחת שוחד..

אם לופוליאנסקי אמר לקבלן שיתרום בעצמו את הכסף ליד שרה ואז יקבל את הפרוייקט, הכסף אפילו לא עבר דרכו לשניה אחת. נלך רחוק יותר- היה אומר לקבלן לתרום לאגודה למלחמה בסרטן/ליב"י או כל דבר אחר, ארגון שאין לו קשר אליו. האם זה נקרא שוחד?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

קרא בבקשה את סעיפים 293 ו-295 לחוק העונשין:
http://www.nevo.co.il/Law_Word/law01/073_002.doc

לעולם אשא דגלך בגאווה

אחלה.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

כמו "הקרן החדשה" או "מרכז רבין" היית חושב אחרת.

גם אני משתדל לתרום ליד שרה ואני מוקיר ומעריך את עבודתם, אבל עבירה פלילית היא עבירה פלילית ולא משנה לטובת מי היא נעשתה.

-----------------------------
S e g m a n y

ודאי שהיה חושב אחרת אם הכסף היה נתרם לארגון פוליטי.

שחוקקה ממשלת נתניהו הראשונה.

-----------------------------
S e g m a n y

שיקבעו בחוק שמשלם שוחד שיביא תיעוד והוכחה שתרשיע מקבל שוחד, יקבל הנחה גדולה בעונשו.
לדעתי מי שמקבל את השוחד גרוע ומסוכן יותר מזה שמציע, כי הוא בעצם גורם לפשע להתרחש.
שלב שני הוא לקבוע מינימום (שמן) לעונש על שוחד, כדי שלא יהיה שיקול דעת או לחץ על שופטים.
אני מאמינה בהרתעה.