היי.

יש לי בעיה שאני לא יודע איך אפילו לגשת אליה ואני רוצה לשתף אתכם ורק מהסיבה הפשוטה שזה אולי יקל עלי לשפוך את זה, ואולי גם יצא לי מזה משהו.

אני בן 19 ואני לומד כרגע במוסד אקדמי. יש לי שכנה באותו בניין שלומדת באותו מוסד כמו שלי ובזמן האחרון (כשבוע) התחלתי לשים אליה לב ופשוט התחלתי להתאהב בה.
זה מוזר לי כי בתכלס אפשר לומר שזו הפעם הראשונה שאני מתאהב במישהי, ולמרות זאת אני בטוח שזו אהבה שאני מרגיש כלפיה ולא רק משיכה.
מה שמוזר לי עוד יותר זה שלא יצא לי לדבר איתה יותר ממילים בודדות ולכאורה אין לי שום סיבה לפתח רגשות אליה.
אותה בחורה כבר אחרי הצבא, ולמראית עין גדולה ממני בשלוש שנים בערך. היא גם ממש לא בליגה שלי, כלומר היא פשוט כ"כ יפה שאני לא יכול לתאר.
לא יפה במובן של "כוסית" (למרות שגם זה לא חסר..) אלא במובן של.. לא יודע.. יפה להתאהב בה ופשוט להעריץ אותה.

אני, לעומתה, לא נראה טוב באופן מיוחד ואפשר לומר שאני נראה "מתחת לממוצע". יש לציין שמעולם לא הייתי בקשר עם מישהי ואת האמת גם לא ממש ניסיתי כי לא הרגשתי צורך ממשי. בכללי אפשר לומר גם שיש לי סוג של בושה לדבר עם בנות ולפתח שיחה רצינית שלא על אותו תחום בו אנו עוסקים (אם זה לימודים, לדוגמה).
אני לא חושב שהיא ממש חושבת עלי ואני די בטוח שבעיניה אני "ילד", זאת ועוד שאני די בטוח שאין לה משיכה כלשהי כלפי, לפחות לא משהו שניתן לזהות בעין.
אה וכן, היא ואני סטודנטים כך שאין לנו ממש זמן פנוי לקשר...

את האמת שאני לא יודע מה לעשות. אם לנסות לפתח שיחה או לא, כי אני ממש לא בטוח שזה יקל על הרגשות שלי כלפיה.
היא פשוט סגורה כזו, כמוני אפשר לומר, ולא מרבה לדבר כך שהיא לא מקלה עלי כלל..

אם זו סתם אחת שהייתי רואה ברחוב לפעמים, הייתי מוותר ונותן לזה עוד קצת זמן להירגע, אבל לא זה המצב.
אני רואה אותה פעמים רבות במהלך השבוע באוטובוסים ולפעמים בכלל במעלית, וכל פעם שאני רואה אותה אני מרגיש החמצה עצומה שמתבטאת בכאב בחזה, בחוסר תיאבון ובחוסר חשק להתעסק בענייני היומיום ועוד סימפטומים.. (מספיק כדי לומר שאני מאוהב לא?)
אני יודע שכמעט אין סיכוי שהיא תסכים לקשר, ואני ממש לא בטוח ש"דיבור" ביננו יקל עלי ועל הרגשות שלי אליה.

מה אתם חושבים?

האפשרות ההגיונית:
לפנות אליה ולנסות לפתח שיחה ולזרום משם, לראות לאן מובילה השיחה והאם יש בכלל כימיה...

האפשרות הנוחה:
להמשיך לקוות לראות אותה במעלית ולהיתקל בה בכל מיני מקומות ולקוות שאולי יום אחד היא תיצור קשר או תפתח בשיחה...

האפשרות הקשה:
לפנות אליה ולהגיד לה שהיא מאוד מוצאת חן בעיניך ושהיית מעוניין לדעת האם יש סיכוי שזה הדדי...

האפשרות הפרקטית אבל הקשה:
לנסות להוציא אותה מהראש ולהכניס לעצמך את המחשבה שהיא לעולם לא תיהיה איתך...

כמובן שהקצנתי כל אפשרות רק על מנת שתוכל להבין לאן אני חותרת-
כמובן שכדי להבין איפה אתה עומד וכדי להמשיך הלאה תצטרך לפעול לפי אחת משלושת האפשרויות הראשונות, בהעדפה רצינית לראשונה...
אני מאוד ביישנית ולכן לא דוגלת לתת לך עיצה שאני לא הייתי מסוגלת לעמוד בה...
ובכל זאת- לפתח שיחה על מצב החסה בשטחים לא נשמעת לי האפשרות הכי קשה ולכן הייתי הולכת עליה- נסה לדבר איתה פעם הבאה שאתה רואה אותה... תגיד לה: "אני מכיר אותך מאיפשהו, לא?" או "אני כל הזמן רואה אותך, פעם הבאה גלידה..." בקיצור- משהו שישבור את הקרח.
אם השיחה תזרום הלאה ותראה שהיא נכונה לדבר איתך ושהיא משתפת פעולה- מפה אפשר לפעול הלאה. במידה ולא- תבין את הרמז והמשך הלאה.

מקווה שהצלחתי לעזור בתמציתיות- אם יש עוד שאלות- אני תמיד בפרטי

המון בהצלחה,
שיהיה יום פנאן

תודה רבה לך על התגובה! אני אנסה לפעול לפי האפשרות הראשונה.

אגב עוד קצת אינפורמציה, ראיתי אותה מתישהו במהלך יום הלימודים כשעברתי במסדרון, יושבת עם חברה שלה (גם אותה אני רואה לא מעט..) בכיתה כלשהי מחכה להרצאה\תרגול שתתחיל.
העפתי מבט וחברה שלה קלטה אותי. קלטתי שהיא אומרת לה משהו ותוך שבריר שנייה שניהן הסתובבו לכווני. לא ידעתי מה לעשות באותו רגע, אז בטפשותי המשכתי ללכת כשאני מעמיד פנים שלא ראיתי אותן מסתכלות לעברי אבל אני די בטוח שנתפסתי.
הקטע הוא שאין סיכוי שחברה שלה יודעת על זה שאני שכן שלה אם היא לא הייתה מספרת לה עלי, והחברה לא הייתה אומרת לה שאני עומד שם לה אילו הייתי סתם עוד מישהו מהאוטובוס.
בתכלס יכול להיות שהבחורה סתם סיפרה לחברה שלה שאני השכן שלה, אבל בכל זאת אני יודע שהיא לפחות מודעת לקיומי.
חפרתי

אמממ, אולי זה טוב שזה קרה.
עכשיו יש לך עוד סיבה לפנות אליה...
ומקסימום- לא יצא מזה כלום ואז לפחות תדע שניסית ושאתה יודע את התשובה ולא משחק ב"נדמה לי".

עדכן אותנו בהתפתחויות...

אבא'לה, יש לך תנאי מוקדם מצוין, אתה גר איתה באותו בניין
אתם לומדים באותו מוסד וגרים באותו מקום, מן הסתם נתקלים אחד בשני באוטובוס וכן הלאה.
זה פתח שאתה יכול לנצל כדי להתקרב אליה יותר. אני מניח שגם היא מצידה שמה לב שאתם שכנים וזה לא זר לה.
במקום להיות קצת "סטוקר" וליזום פגישות "מקריות" בכל מיני מקומות, פשוט תציע לה לנסוע יחד לאוניברסיטה או חזרה הביתה,
משם אפשר אולי להתקדם טיפה יותר. נניח לעצור לקנות גלידה איפשהו ורק אז ללכת הביתה. כל מיני דברים קטנים
כאלו שיאפשרו לך לכל הפחות לדבר איתה.
לא צריך לבוא בגישה של "אני מתחיל איתה", כי אתם ממילא נפגשים המון וזו לא הזדמנות שלא תחזור".

שב לידה באוטובוס, תתעניין בלימודים שלה, מה היא לומדת, כמה המערכת עמוסה.
(בני אדם בכלל ובחורות בפרט אוהבים שמתעניינים בהם ).
לדעתי תתחיל בקטן ואם אתה רואה שאתה מסתדר עם שיחת חולין, תשקול את צעדיך ותתקדם.

בהצלחה!

יש לך המון הזדמנויות להתחיל לדבר איתה תנצל אותן..
אי אפשר לדעת מה יהיה, אז אל תשלול דברים לפני שניסתה אותם.. אולי תיהיה מופתע ובסוף יצא בינכם אין לך מה להפסיד..ואם לך ילך אז לפחות תדע שניסית, להרגיש פיספוס והחמצה זה קשה יותר..
שיהיה בהצלחה(:

וואי וואי אתה לא יודע איך אני מזדהה איתך ועם הרגשות המדוייקים שכתבת... "בכאב בחזה, בחוסר תיאבון ובחוסר חשק להתעסק בענייני היומיום..." תיכף אני אספר את הסיפור שלי שדי דומה לשלך. מקווה שיוכלו לייעץ גם לי בעניין.