29-04-2010, 13:49
|
|
|
חבר מתאריך: 24.09.06
הודעות: 2,222
|
|
מעבר לזה שאני מסכים איתך בדבר חשיבות האיזון לקיום מערכת פוליטית בריאה אני לא טענתי ש׳אם תרצו׳ אינה לגיטימית. אפילו אם נקבל את הטיעון (המפוקפק) שלי בדבר היות ׳אם תרצו׳ ימין קיצוני זה עדיין לא אוטומאטית שולל את הלגיטימיות שלה וזו אולי הסיבה בגללה נכנסתי לדיון הזה מלחתחילה.
ראשית, אכן לוקלוק צודק בדבר אחד לפחות, להגדיר את ׳אם תרצו׳ כימין קיצוני זו הגזמה (לא הייתי מודע לעמדתם בנוגע ליו״ש ואני בהחלט מתרשם לטובה). אני חושב שכל תנועה פוליטית מתפקדת, אפילו בשלב מאוחר לחייה, משתנה ולמרות שמעבר מוחלט מימין לשמאל הוא, מן הסתם, נדיר (אין לי שום דוגמה למקרה כזה) הרי שתנועה בתוך הצד שלך, בד״כ הקצנה, לא נדירה בכלל (לדעתי זה מה שקרה למשל לתנועה כמו ׳שלום עכשיו׳. נידמה לי ש׳אם תרצו׳ עוד לא החליטה לחלוטין איפה היא יושבת בספקטרום הימני וכולי תיקווה שתשתקע בקצה המתון.
למרות זאת ׳אם תרצו׳ היא תנועת ימין, שום תנועת מרכז לא היתה יוצאת במסע עיקבי ותוקפני כל כך של דה-לגיטימציה לאחד הצדדים, אחת ממשמעויות המרכז היא הנסיון לפייס, לא לחסל, את השוליים.
העניין שמטריד אותי ביותר בפרשת הקרב בין ׳אם תרצו׳ ו׳הקרן החדשה לישראל׳ הוא הנסיון של אחד הצדדים (׳תרצו׳ לנכס לעצמו את הציונות תוך הצרת המונח. בפשטות, אני לא מוכן לצמצום שכזה בהגדרת הציונות.
ציוני הוא בעיני כל מי שמאמין בזכותו של העם היהודי למדינה עצמאית. אתה יוצא מגבולות הציונות לטעמי כשאתה, למשל, תומך בפתרון של מדינה דו לאומית, בזכות השיבה הפלסטינאית, בביטול חוק השבות ואפילו בהפרדה מוחלטת של הדת מהמדינה (עניין לא נח לחילוני ליבראלי כמוני אבל מחיר שאני מוכן לשלם בחפץ לב תמורת זכות היהודים לשלטון עצמי). אתה לא יוצא מגבולות הציונות לא רק כשאתה מאמין שנסיגה מיו״ש רצויה למרות זכותנו להתיישב בכל חלקי א״י אלא גם אם אתה מאמין שההתיישבות ביו״ש אינה מוסרית (שהרי אין שום דבר קדוש בגבולות וכמו שסיפוח רמה״ג, סיני ודרום לבנון אינם אנטי ציונים כך גם הויתור על יו״ש, עזה ואפילו חלקים מהמשולש), שצה״ל מבצע פשעי מלחמה איומים (אתה אמנם משחק פה באש ונימצא כבר על המדרון החלקלק אבל כל עוד אתה לא טוען שפשעי המלחמה כביכול שאתה מייחס לצבא שוללים את זכות היהודים למדינה עצמאית לא חרגת מהקו) ושהסגרת קצינים ישראלים לבתי משפט בינ״ל מוצדקת. חלק מהעמדות הללו מוציאות אותי מכלי, חלק עשויות להביא אותי להתווכח איתך בצעקות אבל אף אחת מהן ומעמדות רבות נוספות לא הופכת אותך ללא ציוני בזכות עצמה.
אני מאמין גדול בפתיחות ובדו שיח, קודם כל בינינו לבין עצמנו. אני מאמין שחברות פתוחות שמקיימות דיאלוג פנימי הן, בסופו של דבר, חסונות יותר ללחצים מבחוץ ונוטות לפחות טעויות. אני מאמין שדיאלוג שכזה יכול להתקיים רק בחברה סובלנית ואני מאמין שסובלנות היא הנכונות לשמוע (ולהגן על המשמיע) לא רק את מה שאתה יכול לסבול אלא דווקא את מה שאתה מוצא כבלתי ניסבל.
הימין אוהב לחזור למלה״ע השנייה כלקח לכשלון הפייסנות. אני מסכים, במידה מסוימת, עם האבחנה הזו, אבל אני מפיק לקחים רבים נוספים מהארוע שעיצב את העולם בו אנחנו חיים יותר מכל ארוע אחר. בעלות הברית המערביות ניצחו למרות גילויי חיילות איומה ו,יחסית לגרמנים ולרוסים, ״רכרוכיות״ ליבראלית (הגרמנים לא יכלו להאמין שהיעיל שבגנראלים המערביים הודח לכמה חודשים כי סטר לחיילים על התנהגות שבצבאות הגרמני והרוסי היתה עולה להם, קרוב לוודאי, במוות בקלון) לא בגלל שצדקו אלא כי ניהלו את המלחמה בפחות טעויות מהאויב. הרוסים ספגו ב1941-1942 תבוסות איומות שעלו לעמם בסבל נורא מפני שסטאלין סרב לשמוע לשפע הסימנים שהיו לו לפלישה המשמשת ובאה ומפני שבשלטון האימה שלו לא נימצא, ובצדק, מי שיעז לחלוק על דעתו. הרוסים תפקדו טוב מהגרמנים בהמשך המערכה כי, ככל שנימשכה, התיר סטאלין את הרסן (הצבאי) בעוד היטלר עושה בדיוק את ההיפך.
בקנה מידה קטן ומעודן לאין שיעור נופל אסון מלחמת יוה״כ בקטגוריה דומה עת ביטלו רבים דעתם בפני אישיותו הסמכותית של ראש אמ״נ אלי זעירה.
אני מאמין שסתימת פיות ודה-לגיטימציה הן מדרון חלקלק המוביל כמעט בהכרח לאסון. דיאלוג פתוח ומגוון דעות, למרות האנרגיות והזמן שהם לוקחים, בסופו של דבר לדעתי מחזקים ומשפרים חברה ואת חיי הפרטים שלה. האם לא זו מהות הפורום הזה בעצם?
_____________________________________
Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006
|