סימתי צבא לפני שנה, כשהישתחררתי היו לי המון שאיפות ותוכניות. רציתי לעשות קורס ברמנים, אז עשיתי קורס (שהתברר כבזבוז מוחלט כי אין מה לעשות עם זה במקום מגוריי), רציתי ללמוד גיטרה אז קניתי גיטרה (ולא הצלחתי כי התברר שאין לי חוש מוזיקלי בשיט), רציתי לכתוב (וכתבתי דווקא הרבה, אך הכל נפסק ללא אתרעה). מאז אני בתהליך נסיגה. תקוע לחלוטין. אני הפסקתי לעבוד לטובת קורס פסיכומטרי (שגם בו לא הצלחתי כמו שרציתי) ומאז אני לא מצליח למצוא פשוט כלום...

אין לי הרבה חברים בסביבת המגורים שלי וגם איתם מאז הצבא אין לי כמעט שום תחום עניין משותף. ו ם כבר מזמן לא משדרים איתי על אותו גל. חבריי מהצבא הם אנשים שאני מאוד אוהב, אבל הם מאוד רחוקים, ואנחנו מתראים פעם בכמה חודשים, אבל בזה הכל מתמצא. גם קשה לי מאוד לדבר איתם בזמן האחרון כי אני הפכתי להיות בנאדם מאוד משעמם, מהסיבה הפשוטה שלא קורה איתי דבר, כבר כמה חודשים טובים. אני פשוט תקוע מכל בחינה אפשרית. אני אפילו לא מדוכא או משהו, אני בסך הכל אפטי למצב שלי ולא מוצא סיבה הגיונית לעשות שינויי דראסטי במצב. וגם אם יש משהו שאני רוצה לעשות אני מפחד לעשות אותו, למשל אני מאוד הייתי רוצה לצאת לאיזה טיול בחו"ל אבל אני חושש שאני אשרוף את כל החסכונות שלי ולא אוכל להחזירם היכן שאני נמצא כדי ללמוד. אני אפילו לא מצליח להינעל על מקצוע שאני באמת ארצה להקדיש לו את כל חיי.
אני לא מצפה פה לפיתרונות קסם מאף אחד, סתם רציתי לשמוע אולי אנשים אחרים שהגיעו למצב שלי, ואיך הם יצאו ממנו לבסוף.

אני יכול להגיד לך שעם החברים מהצבא למרות שאני משוחרר רק חודשיים הקשר התרופף במעט.אין לי חברה כבר הרבה זמן וכרגע אני מחפש עבודה.כל מה שאני עושה ובאמת גורם לי להיות מאושר זה להתאמן בחדר כושר לרכב על אופניים ולקרוא פוליטיקה וצבא וביטחון.אז כן ההורים שלי יושבים עליי אבל אני יוזם דברים ומנסה לשפר את מצבי.צעד ראשון בדרך לפתרון הבעיה הוא ההכרה בה.אי אפשר להגיע לדברים שקבענו לעצמנו בלי תחנות קטנות בדרך וגורם מנחה.אני מציע לך להכנס לאתר יורם לדוגמא ולבצע בדיקת התאמה למקצוע שמתאים לך בתור התחלה,לאחר מכן התייעץ עם יועץ לימודים,כשתגיע למקצוע שאתה רוצה בחר מוסד אקדמי שאתה עומד בדרישותיו.
אם בא לך טיול ייצב את מצבך הפיננסי כדרך התחלה ולאחר מכן בחר מסלול שאתה רוצה ותשקיע זמן במחשבות של צמצום עלויות והגדלת תועלת,כולל אתרי השוואה וכו' וזה רק הדוגמאות הקטנות.
שיהיה בהצלחה ואם אתה צריך יותר מזה פנה בפרטי.

"בגבורה ובענוווה"

קודם כל יש לך מהצבא מענק וסיוע כספי ללימודים שאתה יכול להשתמש בו ככה שאתה יכול לבזבז קצת כסף על טיול, קורס ברמנים ממה שזכור לי לא עולה יותר מכמה אלפי שקלים ככה שיש לך עדיין כסף מהצבא לטובת לימודים. שווה לבדוק בכל מקרה מה קורה עם זה אלא אם כן ניצלת את זה..

לגבי מה שאמרת, גם אני במצב דומה לשלך, סיימתי פסיכומטרי ושוב אני נמצא באיזשהי דילמה לגבי מה לעשות עם עצמי, לחסוך כסף לטיול או להתחיל ללמוד ולהשלים בגרויות ושאר ההתלבטויות האלו של אחרי הצבא, זאת תקופה לא קלה לכל אלו שמשתחררים ככה שזה נורמאלי להרגיש ככה.

מה שאני מציע לך זה קודם כל לצאת מהאפטיות, זה לא טוב וזה סתם יכול לתקוע אותך, גם לי יש אופי אדיש קצת והבנתי שאין לי ברירה אלא לצאת מהאדישות כי אין את המסגרת המסודרת שהצבא מספק ואני ברשות עצמי. תתחיל לעשות משהו עם עצמך ובשביל ההרגשה האישית שלך, תתאמן בחדר כושר, תעזור לנזקקים, תהיה פעיל חברתית, יש מלא פעילויות שהם קודם כל בשביל עצמך שיכולות למלא לך את היום ולא להרגיש מבוזבז עם עצמך וגם למצוא אחלה חבר'ה.

מה שאני מנסה להגיד פה שהפתרון הוא אמנם לא כזה קל אבל הוא בר ביצוע, הוא קודם כל נמצא אצלך ואיך שאתה תופס את עצמך, נסה גם לדבר על זה עם חבר'ה מהצבא שמכירים אותך ואתה סומך עליהם, זה תמיד יכול לעזור להפתח ולהוציא את כל הרעל במקום לשמור אותו אצלך ולהשאר אדיש למה שקורה איתך.


לגבי איך שאני יצאתי מהמצב שלי קשה לי לתת לך טיפים כי אני עדיין משוחרר רק 8 חודשים ואני עדיין בהתלבטויות, מה שכן מה שעזר לי לצאת מהמצב המבאס של ההתחלה זה שהתחלתי להפתח יותר, גם למשפחה שלי וגם לחבר'ה שגדלו איתי והקשרים איתם נותקו בצבא, בכל מקום יש אנשים טובים שאפשר להתחבר אליהם ואני בטוח שגם במקום מגורייך יש חבר'ה כאלה.
עוד דבר שעוזר לי זה שהתחלתי להיות פעיל יותר, התחלתי להתאמן והתחלתי לטייל וזאת הרגשה נהדרת, לי אישית זה מאוד עוזר וזה כיף גדול.
אלו שתי דוגמאות לדברים שעזרו לי לשפר את המצב של ההתחלה, היו עוד כמה אבל אלו שתי העיקריות שאני חושב שיכולות לעזור לך ע"פ מה שרשמת על עצמך, מקווה שזה יעזור לך כמה שיותר.

אחינו, סחטיין על הכנות,

הבעיה שלך היא לא רק שלך, יש עוד המון כמוך גם בנים וגם בנות, למעשה כמעט כולם עם אותה בעיה, הגעת לנקודה בחיים שאתה צריך לנווט את עצמך בעצמך.
המעט שלא נמצאים בקבוצה שלך הם אלה שההורים שלהם כיוונו אותם לשלב הבא.
יש לך מספר אפשרויות :
1 ללמוד משהו שאתה אוהב, להתמסר לו , להחליט שאתה מצליח בזה, במהרה תיכנס לחברה של אנשים כמוך שיש להם שאיפות בחיים, שרוצים ללמוד ביחד ומנהלים חיי חברה.
2 להתחיל לעבוד ולקוות שהזדמנות כלשהי תיקרה לך בדרך, עוד 10 שנים תהיה כמעט באותו מקום .
3 לצאת לטיול ולדחות את כול ההחלטות לעוד חצי שנה רק שאז תהייה מרוקן מכסף והזוי מפטריות.

אחינו, סיכמנו ביחד, לך ללמוד וגלה נחישות.
עכשיו זה הזמן להירשם ולחפש מרכז לימודי מתאים.
תעדכן.