http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1167371.html

ציניות ללא גבולות והעדר בושה. תנועת נוער אין משמעותה איסוף שמותיהם של אלף ילדים הכפופים למסגרת החינוך שלך ודרישת תקציבים נוספים. ומעל הכל - מי שמתיימר לעמוד בראש תנועת נוער צריך להיות אדם בעל ערכים חינוכיים. אדם שלא מכנה משרד ממשלתי 'יודן-ריין' רק כי לא חילקו לו כסף שחורג מקריטריוני התקציב.

לתומי, בגלל האכסניה, חשבתי ש"הארץ" בחר לקדם תנועת נוער חדשה של הקרן החדשה לישראל ושמנהיג התנועה שוב מסית נגד ציבור כזה או אחר.

הרבה מאוד פוליטיקאים , המחזיקים בעמדות שונות, עושים שימוש לא מושכל בביטוי נאצים. אבל יש שני ציבורים רליגיוזים, שבשבילם "נאצים" היא מילת פלא ממש. מילה שיכולה לשמש כמענה ליריב פוליטי בכל מצב ולכל עניין, בלי קשר לנסיבות, להקשר, לזמן ולמקום. הציבור הראשון הוא הציבור החרדי - כבר התרגלנו לכותרות המפוצצות של עיתוני המגזר שכל ביקורת עליו הופכת לגבלס, כל סגירת מוסד היא "ליל הבדולח" וכל קריאה לשרת בצבא היא מעשה נאצי ממש ומצווה מרבני הפשקוויל גם להוסיף ימ"ש.

הציבור הדתי השני הוא הרדיקלים שנמצאים בשולי השמאל, או אם תרצו שלומיסטים קיצוניים, פייסנים ללא פשרות ואידיוטים שימושיים. פעם, כשחלקם עוד היו ציונים, הם הרבו להשתמש בביטוי מתלהם. ברגע בו הבעת טענה שהם לא היו מסוגלים לסתור הם היו משיבים ב"אולי תפסיק להתלהם" השורש ל'ה'ם נמאס וסף הגירוי עלה וכך פינה "מתלהם" את מקומו ל - "פאשיסט" שכיסה את הערווה הרעיונית כשהוא מלווה בצרור קללות כיד הדמיון הטובה עליהם . "פאשיסט, נמוך מצח, צר מוחין" וכיוצא בזה תשבוחות ובלבד - (כך קובע חוק ההשקפה הרדיקלית בסיף 3) *שלא הובעו בו טיעונים של ממש. מקצת האנשים השיבו לרדיקל ב"אתה יכול לקרוא לי איך שתרצה אבל עדיף להיות פאשיסט מאשר.."ובכך הפכו את המילה, שוב, לבלתי שמישה. הדרך לנאציזם, הרי הוא הביטוי הגרוע והמוכר ביותר של הפאשיזם הייתה קצרה. וכך הושמה עזה ב- "גטו", תנועות נוער ציוניות הפכו "להיטלר יוגנד" משרד ההסברה לגבלס, חוק השבות לחוקי הגזע וכל מי שלא מצא חן - לגזען גרוע מהיטלר.

ההבדל בין שני המקרים, הוא כמובן, הבולטות התקשורתית, יכולת ההשפעה ותקציבי הענק - בעיקר בחסותה של הקרן החדשה לישראל חלשה. בעוד מהזעם המוגזם בעליל של החרדים, אנחונו בדרך כלל מתעלמים, מקסימום מקדישים לו מנוד ראש סלחני, כמו שמתייחסים לילד לא מחונך - הרעל של השמאל הקיצוני הרדיקלי נדחף לנו לתוך הגרון על ידי גופי תקשורת גדולים, מנהל קמפיינים אינסופיים ומנסה (בהצלחה לא מבוטלת) להפוך אותנו למצורעים בעיני העולם.

לכן, אני שמח שהפעם מדובר בחרדי, אף אחד לא מתייחס ברצינות, המאבק נחסך.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

מדובר בתופעה נפוצה במגזר הזה בפרט ובמדינת ישראל בכלל: כמעט כל פעם מופנות קריאות ה"נאצים!!!" כלפי שוטרים, פקידים במשרדי הממשלה ואפילו כלפי שופטים במגרשי הכדורגל. ההערה הבזויה והנאלחת הזו מדגישה יותר מכל את ההתבהמות המילולית שהחברה הישראלית שרויה בה - הן מתוך בורות והן מתוך חוסר כבוד והתחשבות בתחושות הכלל, שבניגוד למגזרים אחרים שמתחשבים בהם, לא יוצא למהומות מאורגנות חמוש באלות, אבנים ודגלי חמאס.