סתם קטע שאלתרתי.

"הלו?"
"ג'וני?"
"יונתן. מי זה?"
"זה ג'וני מגדוד 46?"
"כן, עברתתי ליונתן. סלח לי, מי מדבר?"
"ג'וני! זה יצחק קליין, זוכר?"
"יצחק! שנים...מה נשמע?"
"תודה, תודה..."
"מה קורה? אתה עוד בקשר עם צילה?"
"איזה...צילה התבוללה, התחתנה עם איזה אוליגרך מרוסיה."
"אה...מה איתך?"
"בסדר, התגברתי עליה. אני נשוי לאילנה"
"איזו אילנה?"
"נו אילנה, אילנה הקב"נית"
"אילנה?! היא לא מבוגרת ממך בכמה שנים?"
"כן, לאהבה אין גיל."
"וואלה."
"תגיד ג'וני..."
"יונתן."
"יונתן, אתה רוצה להפגש? סתם לדסקס עניינים, להתעדכן. אני צריך מישהו לדבר, אתה יודע."
"נו, בשביל זה התחתנת עם קבנ"ית"
"ברצינות"
"מצטער אחי, אני עובד שעות נוספות כדי לסגור את החודש"
"אה...טוב, נדבר."
"מצטער, ביי."

"הלו?"
"שלום יונתן, מדברת אילנה"
"אה...שלום אילנה, יצחק טלפן אלי אתמול."
"אני יודעת..."
"הכל בסדר?"
"ל...לא"
"אילנה? אילנה? את בוכה?"
"יונתן..."
"כן?"
"יצחק התאבד הבוקר."
"מה?! איך?!"
"הוא בלע את כל הוליומים שהיו לנו בארון התרופות."
"אני לא מבין..."
"הוא התאבד, מה אתה לא מבין?"
"רגע...הוא...הוא אמר לך למה?"
"הוא השאיר צוואה, זה הכל."
"אני בהלם"
"הוא אמר לך משהו אתמול?"
"אמ...הוא שאל אם אני רוצה להפגש"
"ו..."
"אה...אמרתי לו שאני לא יכול"
"זהו?"
"כן."
"טוב. הלוויה מחר בבוקר, אתה מוזמן."
"תודה"
"גם לשבעה"
"אילנה, אני מאוד מצטער"
"קורה. להתראות."

"דליצ'וס פיצה שלום. מה תרצה להזמין?"
"שלום, אני רוצה להזמין 40 פיצות לרחוב גורדון..."
"אתה רוצה להזמין לעצמך או למורה שלך?"
"מה? אה...לי, אני עושה מסיבה."
"ילד, אם אתה עף עלי אני מבטיח לך שאני אאתר אותך ולא רק אחייב אותך על הפיצות, אלא גם אאכיל אותך בהן מהתחת"
"לא, נשבע לך אני לא עובד עליך"
"תזכור"
"נו...לא עובד עליך"
"אוקיי, לאיזה רחוב?"

"דליצ'וס פיצה שלום. מה תרצה..."
"יונתן!!!"
"בוס?"
"40 פיצות?! 40 פיצות?! יא חתיכת דפ"ר!"
"אני מצטער! הוא אמר לי שהוא עושה..."
"הוא יכול לנגב את התחת שלו עם עלה. מה אכפת לי מה הוא עושה?!"
"הוא אמר שהוא עושה מסיבה!"
"חמוריקו, לגרד את הביצים גם אני יכול, אני לא צריך לשלם לך על זה"
"אבל מה זאת אשמתי?!"
"תקשיב, אתה מקפל את הזבל שלך ולא חוזר אפילו לאכול"
"אבל..."
"אבל-חבל, סע לי מהתחת יא תְבּע"

"שלום, יונתן?"
"מי מדבר"
"רוני, רפאל שלח אותי"
"רפאל..."
"כן."
"מה אתה רוצה?"
"אתה מוכר חומר?"
"כן, מה בא לך?"
"לא יודע, אני מתנסה. מה יש?"
"יש סמאק, צי'נגלה, ג'אנג'ה, שלג, אקסטות...רק תגיד מה בא לך."
"אמ... חשיש"
"כמה?"
"600 גרם"
"אתה יודע איך מגלגלים?"
"כן."
"תכין הרבה חטיפים"
"למה?"
"יהיה לך מאנצ'יס מטורף, זה חומר בנזונה."
"כן?"
"ישר מהעץ"
"מה אתה אומר..."

"הלו?"
"שלום, אני מחפש את גברת אוריאל"
"מדברת"
"שלום, מדבר אורן דיין, חוקר עבירות אונס, סמים ורצח"
"השם ישמור! מה קרה?"
"גברתי, הבן שלך יונתן חשוד בסחר בסמים"
"סחר בסמים?!"
"כן"
"לא יכול להיות. יונתן? מה פתאום, הוא ילד טוב..."
"גברתי, מצאנו אצלו כמיות מסחריות של סמים"
"לא, לא...לא יכול להיות"
"הוא נמצא כאן לידי"
"תעביר לי אותו!"
"אני מצטער, אני לא יכול. אבקש שתגיעי לתחנת המשטרה"
"אדוני השוטר, יונתן הוא ילד טוב, הוא נגד סמים. בטח סתם הלבישו עליו תיק"
"אני לא חושב. הוא חתם על הצהרה, הוא הודה בכל."
"הוא מה?!"
"הוא חתם על הצהרה, הודה שהוא סחר סמים וגם נתן לי שמות של קליינטים"
"אוי ואבוי! אוי ואבוי!"

"הלו?"
"גברת אוריאל?"
"כן?"
"זה שוב אורן דיין..."
"החוקר"
"כן"
"מה הוא עשה עכשיו?"
"גברתי..."
"שדד זקנה? אנס קטינה?"
"גברתי, הבן שלך..."
"מה הבן שלי?!"
"הבן שלך התאבד בתא המעצר"
"לא, לא, לא. אני שאלתי אותך מה הבן שלי עשה..."
"אני מצטער, גברת אוריאל"
"תמסור לו ד"ש ממני..."
"אני מצטער"
"תגיד לו שאני באה לבקר אותו, שהכנתי לו קובה ובקלאוות"
"גברת אוריאל..."
"מה גברת אוריאל?! מה אתה רוצה?!"
"אני כל כך מצטער"
"מה יש?! מה אתה מצטער?! הכל בסדר, הכל בסדר"
"הוא בקש מהשותף שלו שיחנוק אותו למוות. את איתי? גברת אוריאל? גברת אוריאל? את בסדר? "


תגיבו

קל יותר לקבור מציאות מאשר להפטר מחלומות- דון דלילו

האמת שלא כל כך הבנתי את הקטע עם הפיצות אבל סגירת המעגל מקורית

הוא עבד בפיצריה.

קל יותר לקבור מציאות מאשר להפטר מחלומות- דון דלילו

וואי, אהבתי לגמרי..
זה מעגלי, וכתוב בסטייל של דו שיח מגניב כזה..
כאילו הגורל סוגר חשבון

לא הייתי משנה כלום.
כל הכבוד!

טנקיו אול

קל יותר לקבור מציאות מאשר להפטר מחלומות- דון דלילו

זה בהחלט חביב אבל נמתח מדי לטעמי, והחיבור בין כל הדמויות קצת מעושה. היה פה המון פוטנציאל

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אהבתי את הקונספט, אבל הרגיש לי כאילו החיבור בין הדמויות טיפה מעורפל. הקורא צריך להתאמץ להבין את ההקשר ביניהן וזה מכביד מעט על הקריאה.

הרעיון- מעולה.

תודה
לא הבלטתי את החיבור בין הדמויות בכוונה, כדי שהשיחה לא תהיה מאולצת.

קל יותר לקבור מציאות מאשר להפטר מחלומות- דון דלילו