ברגע שהסתכלתי לצדדים וראיתי את הערב רב המזרח תיכוני הזה, המורכב מפלסטינאים עטופים בכאפיות, ישראלים עטופים בלחץ, טורקים עטופים בשווארמה ולבנונים עטופים בבחורות רומניות, צועדים להם יחדיו בבוקרשט הגשומה ומחפשים את המקום בו הם אמורים להבחן ברומנית. באותו רגע ידעתי שאולי במבחן אני אכשל, אבל מייל אני אצליח לכתוב.

במסגרת לימודי הרפואה אני צריך גם ללמוד רומנית, דרישה הגיונית. בשנה ג' אני אצטרך לטפל בחולים בבתי חולים ברומניה, ואלא אם כן תחל מהפכה משמעותית שבסופה כל חולי רומניה ידעו אנגלית עדיף שאני אדע רומנית.

לצורך כך, המחלקה האנגלית של "קרול דוילה" תלמד אותנו רומנית.
עם המורה הבכירה נפגשנו כולנו כבר בבחינת הכניסה. כריסטינה, שמעשנת מרלברו אדום ובטוחה שהתכונה החשובה ביותר לסטודנט לרפואה היא המסוגלות שלו לנהוג על מרכבה 2 ב'.
כריסטינה היא רק קצה הקרחון, המחלקה לאנגלית בנויה מאוסף של פסיכיות דו לשוניות, שלאחר שיקום לא מוצלח בבי"ח פסיכיאטרי, ולאחר שרכשו ידע בסיסי באנגלית הן נרכשו על ידי הפקולטה לרפואה.

השיעור הראשון של השנה. כריסטינה נכנסת, ומנהלת איתנו שיחה באנגלית על כמה רומניה היא חרא. אי אפשר לסמוך על רומנים, הם שקרנים, גנבים ומטומטמים. אוי כמה עצוב נגמר לנו הזמן, לא נספיק ללמד כלום נפגש שבוע הבא.
בשבוע שלאחר מכן היא מגיע ובודקת שעורי בית, היא לא נתנה שעורי בית – היא לא לימדה כלום!
היא אומרת לנו שאם לא נעשה שעורי בית בחיים לא נדע רומנית. ואז היא מתחילה ללמד רומנית, איזה התרגשות היא באמת מלמדת, לאחר 5 דקות היא אומרת לבחור מקניה, (נחשו באיזה צבע הוא),
"קח את הדברים שלך וצא החוצה"
"אבל למה?"
"פשוט תעוף החוצה, חצוף"
הוא יצא, ואז היא הסבירה לנו שהוא התמתח, שהוא שחור ושברומניה זה ממש לא מנומס להשתמש עם קיסם במסעדה. ואוי כמה מפתיע נגמר לנו הזמן אז תכינו שעורי בית ותגישו אותם שבוע הבא.
"אבל לא למדנו איך לעשות אותם" אנחנו אומרים
המטורפת כבר מזמן עברה לעולם אחר...

בשבוע לאחר מכן, היא יוצאת בהצהרה שאנחנו נעבוד אצלה ממש קשה,
"כמה קשה אתם שואלים?"
"תשאלו את הישראלים שהיו בצבא, ככה קשה"
יא חתיכת מטומטמת, גם ככה יש בכיתה 70 מוסלמים שצופים באל ג'זירה, ההערות שלך רק זה היה חסר לנו.

שיטת הלימוד שלה היא גאונית, היא נקראת "שיטת חלוקת הדפים" בתחילת השיעור היא מחלקת דפים של תרגילים עם חומר חדש שלא למדנו. בהמשך השיעור היא מקללת את הערבים, לועגת לכושים, אומרת את דעתה על יהודים ומספרת לנו על מבצע חדש בסלולארי שלה. את כל זה היא עושה באנגלית רהוטה, בשיעור הבא היא מחלקת דפים עם חומר חדש.
בקצב הזה תוך 3-4 שיעורים נקבל דפים עם תרגום של שייקספיר לרומנית.

לפעמים היא פשוט מבריזה, פעם אחת היא באה בתחילת השיעור נתנה לאחד התלמידים דף לצלם, נעלמה לשעה וחצי. חזרה, ראתה שכמעט אף אחד לא נמצא, רשמה לכולם היעדרות וחזרה למוסד בו היא מטופלת.

בשלב הזה נכנסה שחקנית חיזוק, מורה צעירה, שזכיתי להיות בקבוצה שלה.
היא באמת מלמדת רומנית.
הבעיה היחידה שהיא משלימה הכנסה בתור מלכת סאדו, ואני אין לי שום עניין עם מלכות סאדו, כך שאני מעדיף לשמור על פרופיל נמוך.

לאחר שחזרנו מהחופש, נאספו שתי הקבוצות לתדריך לקראת מבחן. הנהלים ברורים ופשוטים, אי שם בעיר יש את הפקולטה לרוקחות, ביום שישי ב 1400 תהיו שם. יש להגיע עם דרכון כרטיס סטודנט דף ועט שכותב. בכניסה לאולם הבחינות יש לכבות מכשירים סלולאריים ולהוציא את הסוללה, לעבור חיפוש גופני להצדיע לדגל רומניה ולהצטרף למועדון האוהדים של דינמו בוקרשט.
וכדאי לכם להזהר הוסיפו בתדריך רוקסנה תחכה לכם שם...
רוקסנה היא ראש המחלקה, לידה כריסטינה היא אי של שפיות. אם כריסטינה מטופלת בתרופות, הרי שרוקסנה היא נושא למחקר, במילים אחרות היא פסיכית לגמרי.

לקח לנו המון זמן למצוא את הפקולטה לרוקחות. מלכת הסאדו שהבטיחה לחכות לנו בצומת מרכזית ולהוליך אותנו ליעד, התחרטה בדקה האחרונה. וכך מצאנו את עצמנו צועדים אחרי הלבנונים בגשם רומני לעבר אולם הבחינות.
צמד הלבנונים מתמצאים בבוקרשט ושולטים בשפה הרומנית. טכניקת הלימוד שלהם פשוטה, הם פשוט שוכבים עם כל בנות בוקרשט.

בכניסה לפקולטה לרוקחות לא מחכה לנו אף אחד.
בסוף רוקסאנה, ראש המחלקה מגיעה. היא מסתובבת באי שקט, ממלמלת לעצמה, צורחת עלינו, מזילה ריר ומקללת.
היא מעמידה אותנו בתור ומכניסה אותנו אחד אחד לאולם. בודקת שפירקנו את הטלפונים שוב פותחת בצעקות ומחלקת את המבחן.
באולם ממתינות שאר נשות המחלקה לאנגלית, אוסף של נשים מטורפות.
לטובת המבחן יש שעה ורבע היא מסבירה, 50 דקות לאחר תחילת המבחן היא מכריזה שיש להניח עטים ולהגיש את הדפים.

אבל בבקשה תסבירו לי, המתרגל הג'ינג'י עם הפרצוף המוכה, מה הוא עושה בין כל נשות המחלקה?

יש הרבה אמצעים טכניים שהשתמשת בהם מדוייק ונכון - ודי נהניתי מהם, אבל בכלליות חסר לי משהו..
יש אחלה של פתיחה - ציפייה למשהו טוב.
רוב הקטע פשוט רץ משורה לשורה,
וכשאתה מביא דיאלוג בין דמויות זה גם רץ.
לטעמי - השורה האחרונה לא כ"כ קשורה, הקישור אליה לא חזק ולכן הסוף קצת נהרס.
שורה שממש אהבתי: (במיוחד בגלל המודגש)

ציטוט:

" רוקסנה היא ראש המחלקה, לידה כריסטינה היא אי של שפיות. אם כריסטינה מטופלת בתרופות, הרי שרוקסנה היא נושא למחקר, במילים אחרות היא פסיכית לגמרי."

בסה"כ העברת את החוויה של ללמוד ולתרגל בצורה יפה, אבל צריך עוד לעבוד על זה.
בהצלחה,
marin

אקח לתשומת ליבי, האמת שגם אני לא אהבתי את השורה האחרונה.
אני צריך לחשוב איך הופכים אימייל בין חברים, למשהו שיעניין גם משהו שהוא לא חלק מהסיטואציה.

יש המון אפשרויות - הוספת מתח/מסתורין,
אפשר ללכת על דברים לא שגרתיים, אולי בתמציתיות אולי בהרחבה.
זה מאוד תלוי בהקשר.

תעלה - ואולי ננסה לעזור