עמדת במטבח שלי
אולי נשענת אל השיש,
אולי חיבקת אותי חזק
ולחשת באוזני
שאת לא רוצה להבהיל
אבל את אוהבת
אותי
כבר.

ואני מולך
אולי ידיי בכיסים,
אולי מחובקת
מנסה לעכל
תוך כדי שגופי מתמלא
פיצוצים,
ניצוצות אש,
ממש כמו זיקוקי דינור
ביום העצמאות.
ילדים מתרגשים ורוקעים ברגליהם
ברגליי ובידיי,
מרעידים את גופי.

ואני לחשתי
אולי שרק חיכיתי שתגידי,
אולי שאני אוהבת גם.

מבחינה תוכנית אהבתי מאד, מרגש ברמת התחושה האישית בין נאהבים.

ברמת מבנה השיר מכיוון ואני אישית לא חובב גדול של שירה חופשית, דברים שאני משתדל קשות שיהיו קיימים במבנה תמיד מציקים לי בהעדרותם אצל אחרים. אני פשוט חייב סימטריות, מבנה או משקל כלשהו רפטיבי בשירה אבל גם בהתעלם מכך , מציק לי קצת מבחינה לשונית גרידא ה:" אולי ש" שמופיע פעמיים בשורות האחרונות.

בכל מקרה מרגש ואמיתי, אם הייתי הנמען אני משער שזה היה נוגע ביותר.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

ל"אולי" יש סיבה אישית קצת, והחריגה הלשונית היא מכוונת.
תודה

אני לא מסכימה איתך,בעניי ה"אולי" מוסיף מסתורין לטקסט.

קל יותר לקבור מציאות מאשר להפטר מחלומות- דון דלילו

אני לא חובב גדול של שירה, אני גם לא מבין גדול, לא מכיר מושגים כמו רפטיבי ומשקלים.
אני כן יכול להגיד שהתחברתי לתחושה של אדם אוהב ונאהב, וזה הכי חשוב, לא?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."