היי,הסיפור קצת ארוך...
אז ככה אני בן 20,יש לי חברה בת 18 כבר 3 חודשים.
הכרנו בפייסבוק,התחלנו לדבר,זה עבר לשיחות טלפון...בגלל שאני יוצא ההביתה פעם בחודש בערך,דיברנו 16 יום רצוף,יצאתי הביתה נפגשנו,התנשקנו,לאט לאט התאהבנו,הכל היה יפה עד לפנישבוע...
באחד הערבים נפגשנו, ופתאום הרגשתי מין בום כזה,הרגשה כאילו אני לא אוהב אותה יותר ,ופשוט בה לי לעוף הביתה כבר...חשוב להדגיש שהייתי מאוהב בה בצורה קיצונית,והיא מאוהבת בי,דיברנו על קשר לטווח הרחוק,חתונה וכו', למרות שזה רק חודשיים..לה היו הרבה לפני,בשבילי זה הקשר הרציני הראשון...בקיצור באותו ערב,אמרתי לה את מה שהרגשתי אותו רגע,התחילו דמעות ובכי, גם ממני, כי לא הבנתי מה קורה איתי,לאט לאט זה נרגע..היא באה לישון אצלי, ושוב זה התחיל, בקושי ישנו, גם בבוקר שקמנו זה היה ככה,בכיתי כמו ילד בן ארבע, כי לא רציתי שהקשר היפה הזה ייגמר..לא האמנתי שפתאום אני מרגיש ככה..ביקשתי ממנה שתלך, היא הלכה בבכי..במשך 5 ימים הבאים בכינו אחד לשני, בכיתי כמו ילד,חשבתי עליה כל הזמן,התקשרתי אליה כל דקה בערך,כדי לבכות ולנסות להבין מה קרה לי,דיברתי עם חברים וכו'..נפגשנו וניסיתי לשכוח מזה,ביקשתי שתתן לי קצת זמן לחזור לזה,היא הבינה,נפגשנו היה כיף,אבל עדיין הרגשתי משו מוזר...חזרתי לצבא, אחריי יומיים יצאתי לאפטר,נפגשנו, היה כיף ,הרגשתי טוב,היא ישנה אצלי ,שמענו שירים, ופתאום זה חזר אליי, אמרתי לה שאני אוהב אותה..היא כמעט התעלפה מהתרגשות...
חזרתי לצבא, ושוב אני מרגיש מבולבל,אני מדבר איתה וכיף..אבל שמסיימים לדבר, אני מרגיש מין פיצול אישיות,צד אחד אומר -תפסיק לעשות הצגות כאילו אתה אוהב אותה..צד שני אומר אתה אוהב אותה,היא מדהימיה מקסימה..שתבינו-היא אוהבת אותי מאד,משהו באמת מדהים,היא מדהימה בעייני,יפייפיה,מתוקה משקעינית,אמיתית בוגרת,הכל! אבל אני מרגיש מוזר מאד,אני לא יודע אם אני באמת אוהב אותה או שאני סתם אומר לעצמי..אני כל היום בצבא חושב עליה, דברים טובים וגם רעים,אני לא מסוגל לחשוב על עצמי כרגע עם מישהי אחרת,אני לא יכול לדמיין אותה עם מישהו אחר..אבל אולי א=בגלל שלא היו לי הרבה בחורות, אני מרגיש שאולי אני מפספס משהו,אבל לא רוצה להיפרד ממנה לשנייה,כי אני יודע שיגנבו לי אותה,ואני גם לא יכול בלעדיה...צריך עזרה...
תודה חברה...אני חושב עליה לפעמים ויש לי דמעות בעיינים,אני מסתכל על דובי שהיא הביאה לי ואני בוכה....היא כ"כ חמודה...תעזרו לי

או שאתה טס או שאתה עף
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i145.photobucket.com/albums/r225/klingo18/62892341.jpg]

ושתבינו,אני רק חושב על פרידה ממנה,ואני מתחיל לבכות...כרגע קצת פחות ,אבל עדיין קשה לי לעשות את זה,אני רוצה שהקשר יחזור להצליח ולהיות יפה

או שאתה טס או שאתה עף
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i145.photobucket.com/albums/r225/klingo18/62892341.jpg]

באופן שאני רואה את זה ישנם שתי סיבות אפשריות להתנהגות שלך .

1) התגוננות ,
אתה אוהב אותה אבל איפשהו חרד , חרד לאבד אותה בהמשך ואז להיפגע או חרד מהעצמה של הרגש שהיא מעוררת בך ( אם דיברתם על חתונה וכו.. כנראה שמשהו אינטנסיבי מתרחש ביניכם ) ,
והחרדה הזאת או הצורך להתגונן גרם לך לסגור בפני עצמך את המודעות לרגש, אתה מגיב בדיוק לפי הרגש( בכי , חושב עליה כל הזמן ) אבל המודעות לרגש עצמו (התחושה ) - לא שם .

2) הפחות סביר בעיניי - עניין,
הכל נשמע מאוד וורוד , מצאתם אחד את השני , יש סידור מעולה בשינה , היא נאמנה בזמן שאתה בשירות הצבאי , הרגשות פורחים ואתם מדמיינים עתיד ביחד -
אולי זה פחות "מרגש" בלי קצת אקשן ,ואיפשהו סידרת עניין מדומה בדרמה האחרונה .
לדעתי זה לא מה שקורה פה , אבל זאת אופציה .

לדעתי תמנע ממהלכיים דרמטיים ( פרידה ,קרירות עזה כלפיה ) בזמן הקרוב , תן דגש על להינות ואם רגש עז (שלילי ) עולה למעלה , תנסה להשתלט עליו , לחשוב מה המקור שלו - ואל תעשה מהלכים כלשהם בזמן שאתה במצב הרגשי הזה , תחכה עד שתהייה צלול בדעתך .

אני פועל בדיוק לפי מה שתיארת לעשת,אני מדבר איתה כל היום..ולא מפגין קרירות,להפך,אני לרוב נהנה מאד ומחייך...
יכול להיות שאני באמת חרד...אבל החרדה היא שהפסקתי לאהוב אותה..זה מפחיד אותי לחשוב על זה..היא מאד חשובה לי...
אני באמת חושב עליה כל דקה ודקה,חושב על למה הגעתי למצב הזה,ועל זה שאני רוצה שהכל יהיה טוב ויפה שוב...וגם שיש רגעים שאני מאושר ומרגיש שזה מסתדר,פתאום קופץ עלי איזה הרגשה רעה כזאת,כאילו שיש לי איזה פיצול אישיות..מה דעתך?

או שאתה טס או שאתה עף
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i145.photobucket.com/albums/r225/klingo18/62892341.jpg]

משהו שם לא לגמרי ברור לי ,
הרי אתה יכול לא לאהוב בן אדם ועדיין להיות בסביבתו במשך כמה שעות טובות ,
כאן זה נשמע שניסית "לנער" אותה ממך , שהיא תהייה במקום רחוק כלשהו ולא לידך .
מה בדיוק אתה מרגיש כשזה קורה?

קיימת מידה כלשהי של חוסר ביטחון ביניכם , וויכוח או תהייה לגבי המשך הקשר (לפני האירועים האחרונים ) ?.

אם אני מתבונן פנימה אצלי , הדבר הכי קרוב שאני רואה זה חוסר החלטיות לגבי הבחורה ,
של כן - הכל טוב ויפה ופתאום מחשבות של רגע, אולי לא - מצב שמדמה טיפ'לה חוסר אישיות ,
אלו פשוט מחשבות שונות שזורמות לך בתודעה , רוב הזמן החלק המאושר ושמח בחלקו מתנגן לך ומדי פעם אתה קולט גם את המחשבה השנייה .

זאת הרגשה כזאת של מפחד לפגוע בה,להשלות אותה...
יש לי מאז האירוע,הרבה לבטים לגבי המשך הקשר,אבל אני רוצה להמשיך אותו,אני אעשה הכל כדי שוב להיות בטוח בקשר הזה.לפני שזה קרה לא היה לי שום ספקות,הייתי בטוח שהיא מושלמת בשבילי
היא אומרת לי שהיא רוצה להמשיך לקשר ארוך,הבעיה זה לא אצלה זה אצלי...
יכול להיות שוב שזה בגלל שזאת האהבה הראשונה שלי.
שאני איתה כיף לי, אבל לפעמים אני מרגיש כאילו זה לא כמו לפני האירוע, כאילו השארתי לעצמי צלקת כזאת..אני פשוט לא מרגיש כמו מקודם
בקשר לזה שהרחקתי אותה ,זה היה רק בזמן שהאירוע קרה,רציתי להיות לבד קצת..כמה שעות אחרי זה כבר ממש רציתי להפגש איתה,נפגשנו יום אחרי זה בבוקר, (יומיים אחרי האירוע) והכל התפרץ,שכבנו,והיה ממש כיף ואמיתי

או שאתה טס או שאתה עף
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i145.photobucket.com/albums/r225/klingo18/62892341.jpg]

אמרת שאתם ביחד שלושה חודשים ,
יש את שלב ההתאהבות שבו הכל נראה מושלם , וורוד , פורח , פרפרים ותענוג אדיר , כל השישו ושימחו של ההורמונים החיוביים מלבלבים לך במערכת הדם , הבת זוג נראית כמשהו מושלם שנבנה מהשמיים בדיוק במידות הנכונות והיא תפורה עלייך .
אחריו בא שלב האהבה , הוא יותר עדין , יותר יפה חלק יאמרו אבל הוא נושא עימו נימה של התפכחות ,
אתה יותר רואה את השלם שהוא הבת זוג , גם את המינוסים הקטנים שלומדים לחיות איתם ( ולאהוב אותם ) .

אני חושב שאולי התחילו להתעורר בך מעט ספקות לגביה, או לגבי הקשר שלכם והדבר הטריד אותך מעבר לפרופורציה הראויה , זה טבעי ולגיטמי אך זה היה מאוד מפתיע עבורך , וכשהבנת את זה "הבום" שהכה בך הגביר מעט את הספקות ומכאן המשכת לכיוונים של אולי אתה לא אוהב אותה ומכאן לאני יכול לפגוע בה ( עצם העובדה שזה כ"כ מטריד אותך כבר מעיד על האכפתיות ואהבה שאתה מכיל כלפיה ) .
בקיצור , לדעתי הספק הזה הוליד כדור שלג שבראשך המשיך להתגלגל וגדל הרבה מעבר לגודלו האמיתי.

זה טבעי שקיים ספק כלשהו , אנחנו בני אנוש וזה טבעי - אין החלטות מושלמות , אין אנשים מושלמים וכמו שג'רי סיינפלד אמר "זוגות מושלמים קיימים רק בחנות נעליים " , אופן ההתבוננות הזה בבת זוג שלך נמוג במעט - אתם תעברו ( כעת או אח"כ ) לשלב האהבה ותיהנו רבות אחד מן השני .
תקבל את הספקות , את העובדה שאתה כן אוהב אותה ( זה ניכר בכל מה שאתה רושם ) , אכפת לך ממנה ובבירור היא אוהבת אותך - תזכור זאת ,אתה בר מזל

תודה רבה רבה,זה בדיוק מה שאני חושב,שניפחתי את זה בראש שלי..
עכשיו מה שנשאר לי זה לתת לאהבה שלי להתפרץ החוצה,השאלה היא איך אני עושה את זה?
אני חייל קרבי,יוצא פעם בלא מעט זמן,ולדבר בטלפון זה כבר די רגיל ולא מרגש..
איך אני מחזיר את האהבה ,במילים אחרות?איך אני מרפא את הצלקת?

או שאתה טס או שאתה עף
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i145.photobucket.com/albums/r225/klingo18/62892341.jpg]

קודם כל אני שמח שחיזקתי את מה שהאינוטאציה והגוף שלך כבר שידרו לך .

השתמשת במילה "התפרץ" , התפקיד שלך בהתפרצות הוא פסיבי לא אקטיבי , אתה לא אמור לדחוף את זה "בכוח" אלא פשוט אל תחסום לזה ותיתן לזה לזרום החוצה מעצמו ,
זה יזלוג לאט ואז יתגבר .

לגבי הצלקת , אני חושב שהרעיון נכון אבל בחירת המילים שלך כאן הייתה פחות נכונה לטעמי ,
נוצרה פציעה כלשהי , בהתחלה הפצע רגיש מאוד ואז מתרחש תהליך ובו הפצע מגליד , הרגישות פוחתת ככל שעובר הזמן , לבסוף קיימת האופציה שתישאר צלקת כלשהי ( לדעתי זה לא המקרה כאן ) וגם היא אסתטית בלבד ויחסית לא רגישה .
פשוט תתן לזה זמן , כעבור זמן כלשהו כבר כמעט ולא תחשוב על זה . תעשה מה שאתה עושה עכשיו ,
תתמקד בה , בהנאה שלכם .
הקרבי עומד מעט בעוכריך ( אבל כך זה המקרה אצל כל חייל ) אבל אני מניח שאתה קרבי בשל אחת מהתכונות שהיא כ"כ אוהבת אותך .
כשתצא ותפגשו , תשתדל למצוא את האנרגיות ולעשות פעילות מרגשת כלשהו , משהו אקטיבי שהדם יזרום ואח"כ שהנשיקה ( וההמשך ) תהיה מרגשת , היא תרגיש נאהבת ובטוחה איתך וזה גם יחלחל אליך .

תודה רבה,עזרת לי מאד,עזרת לי לחשוב מה שהלב מרגיש.

או שאתה טס או שאתה עף
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i145.photobucket.com/albums/r225/klingo18/62892341.jpg]