כשהיינו קטנטנים, ישבו אמאבא והקריאו לנו את מעשה בחמישה בלונים, או פו הדב, או במקרה שלי- סבתא וסבא הקריאו את פטרה פוסירליך (אין שום דרך הגיונית לכתוב את זה בעברית).

מה היה הספר הראשון שקראתם לבדכם שנחשב ספר "של גדולים"?

אני אפתח- הספר הראשון שנאבקתי לקרוא לבד היה שרה גיבורת ניל"י. הסיפור סיקרן אותי ונשאבתי לעולם של הרפתקאות, אהבות, אכזבות וריגושים.

לא הצלחתי להבין את כל מה שאני קורא והתיסכול היה עמוק.
באותה עת כבר הייתי "תולעת ספרים", רשום בספריה העירונית ע"ש דני מס בעיר לוד של אז..
ביליתי יותר זמן מחוץ לכתלי בית הספר, אבל לקרוא ספרים, קראתי גם קראתי. (טלוויזיה לא היתה בנמצא.. )
הספר נבחר על ידי לקריאה, מיד לאחר שסיימתי לקרוא את כל סידרת קופיקו, צ'יפופו, תוכידס, הימאים ושאר הסדרות של אותה תקופה, כולל חסמב"ה. כאמור, נתקלתי בו בספריה והשם קסם לי, אך הייתי צעיר מידי להבין אותו.
הספרנית "זרקה לי" שהספר אינו מיועד לבני גילי, אך ממש לא מנעה ממני להחתים בחותמת ידנית את הכרטיס הורוד, לרשום את שם הספר ותאריך הוצאתו ולהגיע בשמחה הביתה עם ספר של "גדולים".
שבוע ימים היה הספר הדיי עבה ברשותי כאשר דפים שלמים, אולי פרקים, כלל לא היו נהירים לי. אני זוכר כמה הוקל לי משהחלפתי אותו ולקחתי במקומו ספר ילדים אחר..

looopy

לא חושבת שיש לי דרך לדעת. סביר להניח שזה היה סוג של ג'ינג'י, חבורת כסא"ח או חסמב"ה. עוד אופציה היא שביל
קליפות התפוזים של נחום גוטמן.
הספר הראשון שקראתי לבד ולא הכרתי קודם היה בעצמו ספר ילדים - אורי ואורית יודעים כבר לקרוא. קראתי אותו
בקיץ שלפני כיתה א', אז קיבלתי אותו במתנה כשנסעתי לשבוע לסבתא שלי בהרצליה.
אגב, התרגום מגרמנית של שם הספר פטרה פוסירליך הוא "פטרה החמודה"

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

תלוי על מה מסתכלים בתור "ספר לגדולים"
מתישהו בתחילת גיל העשרה שלי קיבלתי את הספר "הביאו לי את ראשו של נסיך החלומות" שזה ספר שאני עדיין קורא פעם בשנה ככה..

הספר ה"בוגר" הרציני הראשון שלי "זה" של סטיבן קינג (שגרם לי גם להתמכר לספרים שלו) באיזור גיל 16

הכי אחורה שהזכרון שלי הולך זה איזשהו ספר של ז'ול ורן אי שם ביסודי.

זה באמת טיפה בעייתי לענות על זה - אף פעם לא ממש קראו לי ספרים של קטנים

אם כס"ח נחשב אז זה הראשון אם לא
אז איפה שהוא שם ספר של דבורה עומר

זה כנראה הנסיך הקטן או משהו מהספרים שטלי הזכירה

ספר הראשון שאי פעם קראתי: האיר פוטר ומסדר עוף החול (5)
ספר ראשון למבוגרים שקראתי (מישהו נתן לי) : החידה השישית - יאיר לפיד.
ספר שני למבוגרים (שאני בעצמי בחרתי): צלה של הרוח - קרלוס ריאון ספון (אם אינני טועה ).
(חפריה על הקניה של הספר בזמנו)

בגיל כזה של 13-14 הלכתי לחנות סטימצקי (ההורים מסתובבים בקניון, ואני כמובן מסתגר בספריה )
לקחתי כמה ספרים וניסתי לקרוא (אמרתי לעצמי שאני לא יוצא מהחנות עד שאני מוצא ספר שימצא חן בעיני)
בסופו של דבר (כאשר כמעט הפכתי את החנות, המוכרת ניגשה אלי (התקרבה כאילו בא לה לנעוץ את שיני הערפד בעורקי) ואמרה: "אפשר לעזור לך חמודי?"
עניתי בחיובי, והיא התחילה לזרוק עלי ספרי נוער מטופשים, כמו מעורב ירושלמי בלה בלה בלה (ולי זה לא צלצל) תוך כדי שהיא מסבירה אני עוזב אותה והולך לכיוון ספרים אחרים, והיא רדפה אחרי כאילו מנסה להושיט יד למנוע ממני לגעת בעוד ספר,"אז מה אתה אוהב??" היא אמרה בקול מתוח למדי, עניתי לה בקצת זלזול (במה שהראתה לי): ספרים יותר רצינים, כאלה של מבוגרים!"
מכאן לא זכור לי איך זה התגלגל, אבל שמתי יד על הספר וקניתי אותו לפני שעיינתי מספיק (כי ההורים צלצלו אלי ואמרו שאנחנו הולכים הביתה.

(כתבתי סיפור בעצם XD, זאת בעיה אצל סופרים :O)

סוף חפירה.

יום טוב, ודיון נעים,
אמיל.

וואי - זו שאלה ממש קשה..
אין לי דרך לדעת - כי רוב הספרים שקראתי כילד היו ספרים לנוער, שזה לא לילדים ולא למבוגרים..
למשל סדרות כמו ג'ינג'י, השביעייה, (וגם קופיקו ודנידין - אבל אלו של ילדים במובהק).

אז אני אענה על שאלה אחרת:
מה הספר הראשון שקראתי מאלו שיש לי על המדף כיום: מסביב לעולם בשמונים יום / ז'ול ורן.
ואז גם את שאר ספריו המרתקים.

ספרי מוזיקה טכניים נחשב?

וואו, אין מצב שאזכור.

אבל בכיתה ד' אני זוכר שקראתי את סיפורי ולהלה, ונהגתי לשאול ספרים מספרית בית הספר, גם כאלו שהיו מיועדים לכיתות ח' וכו'.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

למה לא??? אף על פי שהרבה טוענים שסדרת הארי פוטר היא לילדים, יש בה הרבה מעבר לכך, וכול בני הנוער בזמנו קראו את זה :\ אז כן זה נחשב !

לפני שנחשפתי לסדרת "ארי פוטר" לא קראתי ספרים בכלל.. ואני מוצא את עצמי לפתע גומע ספר שלם בשלושה - ארבעה ימים מרוב שנשאבתי לסיפור המעניין הזה. את הסרטים לעומת זאת, ממש לא אהבתי..

אם תקרא את תגובתי למעלה תראה שגם אני נשאבתי לעולם הקריאה מהארי פוטר !

אם נשים את סדרת "ג'ינג'י" בצד, אני חושב שזה היה "לראות בעיניים עצומות" של ענת ישראלי.

אגב, הספר הזה אם אני לא טועה מיועד לנוער, חשבתי שהכוונה באשכול לספר ראשון בכללי

יש ילדים זיגזג- דויד גרוסמן

ספר נפלא להתחיל בו את חיי כקורא בוגר

חולקת עליך..אחותי נתנה לי אותו בגיל 14 נדמה לי..ולקח לי שנה שלמה עד שבאמת קראתי אותו מההתחלה עד לסוף..לא ממש אהבתי..=//

"אליפים" של אסתר שטרייט-וורצל. זה היה ביסודי, קראתי את כל הספר (כ-400 עמודים) בלילה אחד.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90...1%D7%A4 %D7%A8)

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90...%A8%D7%A6%D7%9C

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

בשבוע שבו עליתי לכיתה א', "מסעות תום סוייאר בכדור הפורח". אחרי חודש כבר קראתי בו.

אני לא יודעת לגבי ספר..את זה אני צריכה לבדוק במדף הספרים שלי..
ניראה לי שאת אחד הספרים של אורי אורבך.אבל ספר של מבוגרים?הממ ואו! קראתי כל כך הרבה שאני לא יכולה כבר לזכור.
אני יודעת שבכיתה ב שיגעה אותי השאלה למה מבוגרים קוראים עיתון, אז ניסיתי גם..ממש לא עניין אותי באותה התקופה..

איזה ספרים כתב אורי אורבך למבוגרים?

היו שני ספרים - אני לא זוכר מי מהם היה הראשון..

הנסיך הקטן (שעליו אין צורך להכביר במילים)

שר הטבעות (שגם עליו, אין צורך להכביר במילים..)