"ההסברה" הישראלית

אנחנו לא מהאנשים שהולכים להסכים, אבל אני קודם כל רואה שעשיתי כמה שגיעוט ניסוח...

לערבים אין בושה,כמובן... לנו יש. ברח לי ה"לא".

ועוד כמה הבהרות;

כשדיברתי על "רמה פיקודית" התכוונתי לפיקוד במובן של חטיבה רחבה, לא הרמה הניהולית. האמירה שלי היא למעשה שאנחנו "חלטוריסטים" וחסרי התמדה בכל הרמות, לאורך ולרוחב, ושזו אבחנה שחשוב להטמיע. אנחנו מביאים עכשיו את החולה למיון וחשוב לאבחן האם יש לו חיידק, נגיף,

פטריה,תיסמונת או משהו אחר. צריך לדעת האם זה אחד שקצת חטף משהו, או שלמעשה יש לו המוגלובין ברצפה, ובעקבות כך כל הגוף בתפקוד רצפתי. האם הכיליה הימנית כושלת , או שמא זה סימן לקריסת מערכות כללית . יותר מדי פעמים אני שומע ישראלים לא טפשים בטווחים שרק המערכות שמעליהם לא מתפקדות, בעוד שהם אישית ברגים חשובים בחלטורה. אני לא מכיר הכל - רק איזה טייס אחד, 4 רופאים , 8 מנהלים בכירים, 3 מג"דים, 2 ראשי עירייה וכו וכו. אני עבדתי, או עובד (מבחינת תוכן) מול כמה מוזאונים, עמותות רשמיות או למחצה או מחלקות בתחום המוניציפלי (וכמובן שאני מכיר את מי שאני מכיר באופן שקשור לעבודה מולו, ואני מתכוון פה להגיד שיש לי היכרות נקודתית, אקראית, עם מדגם מאת המוני הברגים של המערכת). כל המערכת חסרת אנרגיה (ואני בכלל לא מדבר על המקרים שבהם יש אופורטוניסטים חסרי כישורים) ולא שואפת לכלום. יש הברקות בודדות מאוד, אבל כמעט ואין. המצאתי אפילו ביטוי לצורת הקיום הזו: "קיבוצניקיות" ולא בשם קנטרנות, אלא דווקא כי מבחינת ההתנהלות הקיבוץ שאני הכרתי היה מקרה של התקבצות מאסיבית של אנשים כישרוניים, חיוביים ולא עצלנים, אבל עם תוצאה מתמשכת מאוד בינונית וחסרת ברק. הרבה פעמים פשוט מצאתי את עצמי אומר לאדם או שניים ששאלו האם אני מוכן להיות מעורב פה או שם, "אני מרגיש כמו באסיפה של הקיבוץ המאוחד נגד הקיבוץ המחודד " (השגיאה מאנרגיה כמובן). הכוונה שלי היא ש"הם" שורפים אנרגיה על דיונים, או יישום החלטה, אנאכרוניסטיים, ותוך התעלמות מהעולם מצד אחד, וייחוס חשיבות מופרזת לקצה האף שלהם מן הצד השני. ה"קיבוצניקיות " הזו היא מין תסמונת כרונית שאנו חולים בה, ולא מאתמול, והיא שגורמת לכך שבפועל כמעט כל מאמץ שתנסה לקיים דרך תשתית ממסדית, נדון לכשלון. (תנסה, תראה... בכל מקרה בהצלחה !).

מה שאני אומר זה שישראל או הישראלים מעולם לא עשו הסברה טובה או הסברה בכלל ! היו הברקות פרסונליות, אבל ככלל מה שעבד, עבד כי הסביבה במקרה התאימה, וכי מצירוף נסיבות היסטוריות, פוליטיות וטכנולוגיות ישראל הקטנה הטילה צל גדול. הזמנים השתנו, וזו לא אשמת איש אפילו לא של השמאל או ביבי, וישראל מטילה צל שהוא הרבה יותר קרוב למימדים האמיתיים שלה. עבודת זריעה מאסיבית של אנטי ישראליות שהחלה, בעיקר באירופה, בשנות ה-70, עברה כמה גלגולי אבולוציה ועכשיו הבשילה - שוב תוך צמיחה על מצא של שילוב נסיבות פוליטיות, היסטוריות וטכנולוגיות. אותו מזל שהיה לישראל בשנות השישים, עכשיו יש לערבים. גם לו הייתה מערכת ההסברה שלנו מעולה, עדיין לא הייתה משיגה הרבה יותר, משום שמה שעומד מולנו הוא כוח משוכלל, נחוש, גדול וממומן.

בהחלט טוב שאתה יכול להקל על המכאובים, אבל אני חושב שאתה שוגה בהערכת אופי , ההיקף וההיסטוריה של המחלה. כמו שכתבתי: אי אפשר לקיים מהלך התלוי בבני אדם, בלי לקחת בחשבון נספחים לא רצויים שבאים יחד. אם תחשוב שהבעיה היא חמישים פקידים עילגים, שצריכים להיות מוחלפים בחמישים ילידי גולדרס גרין, אתה, לדעתי, מאבחן דלקת ריאות אצל אדם שמחצית ממערכות גופו על סף קריסה. הטיפול שתתחיל יהיה עקר למחצה מתחילתו מן הטעם הפשוט שאתה מתעלם ממה שבפיסיקה היו מגדירים כ"חיכוך, התנגדות אוויר, שחיקה ועייפות החומר". האנשים שלך לא פועלים בחלל ריק והם לא מלאכים שנוחתים לאדמה למשימה מוגדרת. יש מסביב מערכת שלמה שהם צריכים אותה, או פועלים בתוכה ובסימביוזה אתה, וכן יש מסביב הרבה גורמים שבאים מתוך המערכת , ויפעלו נגדך. אתה לא תוכל לפעול בדרך שאתה רוצה, אם לא תבין את מגבלות המערכת קודם לכן, וכן את הרקע ה"מיוחד" של מעמדה של ישראל. אתה תיטמע, תישחק ותתייאש. אתה תגלה מהר מאוד שמה שאמרתי לגבי אמונת ההבל ש"הכל PR ", הוא נכון, ושכל נושא ה PR הוא לא יותר מאשר תפילה שמשנן לעצמו הישראלי שחולם על ביאת המשיח, בימי פורענות.

מאחר ואישית אני מצוי פחות ופחות במגע מתוך בחירה עם "צעירים" מן העולם, או פעילים/אקדמיים, אני לא יכול לדעת עד כמה הדוגמאות שאתה הבאת הן אנקדוטיאליות, או מייצגות תופעה, כמו גם עד כמה האנשים האלה פלספנים לעומת אנשים בעלי דעה שתואמת את הרטוריקה. לי אישית זה פחות ופחות משנה משום שהזמן עובר, הרבה מחזורי זמן חולפים, וכיוון השינוי ברור מאוד (ניתוח טכני). ברורה גם הציניות המרושעת שמאחורי הקמפיין האנטי ישראלי, בדיוק כמו המתאם המדהים/מחריד בין הטון של הקמפיין האנטי ישראלי, ובין הכיוון השלישי אליו צועד ה"סיכסוך" הישראלי ערבי, ברמה האישית והכללית, יהודים גם ערבים. הוולשי שלך יבוא וילך, ואולי יבוא איזה נציג מבריק לקולג' שלו, ואולי הוא בכלל יתחתן ויתקבע. זה לא משנה – כמו שכתבתי שורשי הקמפיין שביסודו דה-לגיטימציה של ישראל הוא בזמנים שהוולשי הזה עוד לא נולד בהם. הקמפיין מעולם לא דעך, אלא רק עבר מוטציות ואבולוציה שהקשיחה אותו. בסביבות שנת 2000 הוא תודלק בכדור האנרגיה הבלתי נדלה של עידן מהפכת המידע, והשאר היסטוריה. היום ההסברה שלנו עלובה, אז גם הקמפיין נגדינו שקוף ומביך ברמה האקדמית, אבל אם נביא 200 אנגלו סכסים וניתן להם מעמד עובד מדינה, אז הקמפיין מהר מאוד יעבור שכלול. זה הקטע שהישראלים מפספסים: 2 דורות של ישראלים התרגלו לראות עצמם כאזרחי העולם מסוג רגיל: לא עוד יהודוני גלות. חיילים לוחמים, פלאחים שקוראים עמוס עוז – קצת פרחחים, אבל לא ממש פלילית. לא יפים אבל לא מכוערים – פיקחים, אבל לא רודפי בצע. עובדים קשה, משלמים מיסי עתק, ועוד חיים במקום החם והעני הזה מוקפים בקניבלים. כבר שנתיים-שלוש שמסביבנו מעצמות כלכליות, כמו גם מדינות עתיקות, קורסות כלכלית וחושפות מודל כלכלי שהסתמך על סיאסטה, פרישה מוקדמת, בועות נדל"ן כפרנסה והתמכרות למוצרים זולים מקרקעית המפרץ הפרסי או הסווט שופס של סין. אפילו הקלישאה על "ישראבלוף" כשיטה כלכלית פתאום מתנפצת, עת מסתבר שבאופן מדהים הצלחנו לקיים מודל כלכלי בריא למדי בעולם שבו מנהלי תאגידים נערצים גנבו מאות מליונים בעודם יודעים שהחברה על סף פשיטת רגל.

ואחרי כל זה מר ישראל ישראלי מתעורר פתאום – מי לפני 10 שנים, ומי אתמול בבוקר, ומגלה שחלום הבלהות מימי הסבא רבא – זה על היהודי המבוזה, זה שצריך להוכיח שהוא בסדר, ולא שיוכיחו שהוא לא בסדר, זה שמבזים אותו בפומבי בעוד הוא שותק ורוצה לעבור עוד יום – היהודי הזה קם לתחייה, כמו מתוך סיוט. התגובה הטבעית מתחילה במה שאתה כותב: קינה אודות ה"הסברה" שלנו, שכאמור היא בזבל, אבל זו לא האשמה (בדיוק כפי שיהודי היה שנוא לא בגלל האף שלו, אלא בגלל מי שהוא, גם אם יהודים רבים חשבו שאם יראו גויים אז לא ישנאו אותם). השלב השני הוא תסכול וחוסר אונים:האשכנזי החילוני מאשים את המזרחי המסורתי, הדתי את החילוני, הימני את השמאל הציוני, הסטלן הרגוע מגואה מאשים את הג'ולנצ'יק המסטול בקופיפ – כ-ו-ל-ם בטוחים שלא יכול להיות שזה קורה לנו, ושבטוח הכל פרי איזו אי הבנה שמקורה בכמה מטומטמים שאיכשהו הסתננו למערכת שלנו.

כמו שכתבתי באריכות:זה לא המצב.

ועוד הערות לעניין הערבים:

לערבים אין בושה: משמע הם תוקפים כאילו אין מחר. יש להם עורף איסטרטגי עמוק ועצום: המוני נבערים מדעת שלא שואלים שאלות, לא מעבירים ביקורת, וממש לא איכפת להם מה תדמיתו הנרכשת של המוסלמי/ערבי בעקבות השימוש חסר הרסן שלו בנשק המניפולציה, השקר והחנופה השקופה והזולה. זה משהו שאנו לא יכולים להרשות לעצימינו.

הערבים שופכים כסף: אל תגיד לי שלנו יש... הערבים מממנים אקדמיות, מילגות, קונצרנים של מדיה או פרסום, מוזאונים ומה שתרצה. הם עושים זאת במימדים שהיהודים אינם יכולים להתמודד מולם, אבל חשוב מכך: הם מכינים פוליטיקה לכל מקום, בכל מצב, ובלי עכבות. אתה תנחת בישראל ונהג הלימו ואן שלך יעשה הכל להתחמק מפוליטיקה. הוא לא גאה באנגלית הבסיסית שלו, אין לו בכלל דעה נחרצת, והוא גם חושב שיקבל טיפ טוב אם ישתוק. עכשיו תנחת בקהיר ונהג הלימו שלך ידבר פוליטיקה בלי בושה, בלי מעצורים ולשניה אחת לא יהיה מודאג ממה אתה חושב, מה הדעה האמיתית שלך, או מה יהיו ההשלכות של להגיד לך משהו שלא תאהב. זה נכון לכל חוט השידרה של אנשים שעובדים מול "זרים". תקח את ה"קונסטרוקציה" הזו של "נציגים", תתן לה עומק של עשרות שנים, ותקבל שמי שהיה בישראל 6 פעמים ב-30 שנה, ובמצריים 6 פעמים באותן 30 שנה, בתת המודע שלו הישראלים הם חסרי בטחון, מתנצלים – "יורים ובוכים". הוא מגיע למדינה ערבית ומגלה שעם כל הכבוד למעמדו ולכך שבא לתת הרצאה חשובה, לא יתנו לו להכנס עם חותמת ישראלית בדרכון. הישראלים לא פועלים בנידון מול ממשלות זרות, לא נוקטים שום צעדי מנע (נהפוך הוא – הם מסייעים לו בכל שמחתימים דף נפרד בדרכונו כאשר הוא מגיע לפה) – ולכן לאורך זמן הם נתפסים כמגמגמים, ולכן לא צודקים. פעם שולבתי באיזה פרוייקט הפקה גדול בישראל למען איזו שגרירות זרה. היה שם איש מקצוע ערבי מתחום האקדמיה שהיה לו תפקיד ללא קשר לרקע שלו. האיש, כמובן, היה קיצוני והגיע את דעותיו הפנאטיות כל הזמן. כאשר מישהו התחיל לענות לו, אז אחד המפיקים ביקש בשקט "לא לענות לו, אפילו שהוא אדיוט, כי אנחנו צריכים אותו". זו תמצית של ההסברה הישראלית: כשהם נוגחים בך, גם אם הם במקרה חושבים שיש ישראלים טובים, אז "הם" באים בגישה של "מי שמולי הוא הישראלי הרע" (גם אם אני לא מכיר אותו) כשאתה, מלא עצבים ותסכול, בא לנגוח בהם, אז אתה מנוטרל כי תמיד חושב "ואולי הוא במקרה הערבי/גרמני הטוב?". זו רשת שלמה של "דלקות" שיושבות לנו על כל המפרקים, צמתי העצבים והאיברים החיוניים.

הישראלים בעלי רגשי נחיתות מול נוצרים לבנים: אתה באמת לא מכיר? לי זו מציאות מאז ומתמיד כמעט. מספיק לראות כמה סבלנות לישראלי יהיה מול איזה אנגלי מטומטם, לעומת כמה סבלנות תהיה לו מול דוקטורנט פיליפיני. הישראלים "מחזיקים" מהאירופים והאמריקאים הלבנים – אנשים שיש להם דרכון הולנדי מנפנפים בו כאילו זה פרס נובל. מציגים כמה שנים שגרו בליברפול כאילו היו בגן עדן וחזרו לארץ. על פני השטח יש איבה ושנאה ישנה לאירופי האנטישמי מהקלישאה, אבל יותר עמוק הרבה מאוד היו מוכנים "להיות אירופים". בגלל סיבות אישיות של רקע משחתי יש לי פרספקטיבה עדיפה על הנושא הזה, מאשר לישראלי הממוצע. זה מחסום רציני מאוד, גם אם אתה לא מכיר אותו.

ולסיום עוד משהו: חלפו ימיה של היהדות כגורם חברתי/תרבותי משפיע. הגלובליזציה, ותהליכים אחרים כמו ה"אינדיבידואליזם" הקיצוני דווקא בחברות היהודיות, הורידו את היהדות כמה מדרגות נמוך יותר. היהדות דהיום מתחלקת ל-2 זרמים גדולים: היהדות האמריקאית שהיא גילדה חברתית/כלכלית: קאנטרי קלאב יוקרתי שבו חבר מביא חבר, משולב בהרבה תכונות של כנסיה מודרנית אמריקאית, ומן הצד האחר היהדות הישראלית שהיא חיוורת, מיושנת ובעצם גוררת אתה את אותם תחלואים שכבר ציינתי כמחלה מערכתית כללית. אתה יודע מה? אתה יכול אפילו לראות את העייפות הזו, ההצמדות הכמעט דתית לחוקים כתובים (כאילו שמה שמעניין זה האם בעולם הבא הקב"ה ישפוט אותך לפי כמה קיימת אותם, גם אם קיומם לא שירת שום אינטרס) גם במדיה האלקטרונית, כולל פורומים ואתרים, וגם הפורומים כאן. ישנה הסכמה של כולם על "מה טוב ומה לא" אבל בזמן הביצוע פתאום כולם נרדמים.

העולם היום מורכב מהגוש המוסלמי, וכמה בעלי ברית שלו מקרב ה"עולם הדפוק כרונית", ומולו העולם המערבי-נוצרי ההולך ומאבד חיוניותו. אם אנחנו עוסקים בהסברה, או דיפלומטיה, מוטב להבין זאת: יש לנו עסק עם מוסר נוצרי, ערכים נוצריים וחינוך נוצרי. מיש-מש של הקתוליות הפרימיטיבית, עם ערכי תקופת ההשכלה, והכל על גבו של דור נהנתן, לא חרוץ, פלספן וכזה שמאורעות המחצית הראשונה של המאה ה-20 משולים לרושם שמשאיר איזה שובר קופות ב 3D. ישראל, שירשה את מקומו של היהודי במרקם החברתי (היהודים האמריקאים הרוויחו בגדול מכך, וזו אולי סיבה טובה לא להרגיש רגשות אשם מכך שהם תורמים לנו הרבה כסף...), נופלת לקלחת הזאת וצריכה להתנהל שם באופן לא מדעי, ותוך הכרה בכך שימי הזוהר של אבא אבן וחיים הרצוג חלפו – עברו. ולא רק משום שהדור שלהם חלף עבר, אלא גם כי שאר העולם השתנה, ובין השאר "גרם" לכך שישראל נראית היום קרוב הרבה יותר לגודלה האמיתי: קטנה, רגישה: טרף קל יותר לפחדנים שחמישים שנה אכלו את הלב וצמחים

המצב נשמע מאוד עגום. כמעט כאילו שאין מה לעשות.

יכול להיות שאני נאיבי, ולאחר כמה חודשים אני הולך לשקוע בבוץ הזה שאתה מתאר.

אבל יש בי תקווה, ואני מאמין באנשים שאני פגשתי בחיי. אני מאמין בעצמי.

זה שזה לא עבד בשבילנו תקופה ארוכה, זה שהעולם נכנס למצב של לובליזציה, כל זה דווקא יכול להיות נקודת המפנה שלנו. הבעיה שלנו הוא לא שכל העולם מחובר יחדיו ועכשיו יותר קל לבצע מהלך נגד ישראל, אלה שעכשיו יש לנו את האופציה לתקשר ם העולם.

מי אמr שהאנשים שעובדים למען ה PR של ישאל צריכים להיות עובדי ציבור? עד רבה, ההיפך! שלא יהיו, וככה הם לא ישקעו בבוץ הבירוקרטי ויעלמו. אפשר חברה פרטית, שתעבוד לטובת המדינה, שתהיה כוח רציני של PR, חברה שיכולה לחבור לארגוני ענק בחו"ל ולהיות גורם מקשר בין הארגונים למדינה.
בהרבה מהמקרים, הארגונים שפועלים בחו"ל לטובת ישראל פועלים ללא שום קישור או קשר לנציגות הישראלית!

שוב, אולי אני ילד קטן, שיש לו עוד המון ללמוד. אבל מה שאני כן למדתי זה מהטעיות של קודמי, ואני לא היחיד.
הארגונים הפרו- פלשתינאים ואנטי ישראלים לרו מתקשים ביניהם דרך אתרים חברתיים, ולא כנסים ענקיים וכדו. הם ילדים ובני נוער שרואים דברים בפייסבוק ומאמינים לזה ומעבירים הלאה. גם לנו יש את זה.
אתה אמרתה שאין לך פייסבוק, אז יכול להיות שאתה מפספס את מה שקורה בזירה הזאת, שהיא הזירה העכשוית ושל העתיד?
ארגונים וחברות של יחצנ"ות ישראלית יכולים לתפקד כתמנון בעל 8 זרועות ולנהל את קווי ההסברה ברמות התקשורת השונות.
אם זה לעבוד אם בלוגיסטים, אתרים חברתיים, כלי תקשורת טלויזיונים, עיתונים, רדיו וכדו.

אני כבר במגעים ם אנשים מ ה ZOA, ונחנו מתחילים לדבר ולנסות להגיע למשהו יצירתי.
יכול להיות שלא יצא מזה כלום, אבל זה או שננסה את זה, או שעתיד ילדנו לא יהיה טוב, אם אנחנו כיום במצבנו הנוכחי.

אנחנו היום במציאות שונה מזה שהיינו כיהודי הגולה. א- בפעם הראשונה מאז בית שני יש לנו מדינה משלנו, ודווקא עשינו לא רע, ו ב- מהדברים שלא הצלחנו, אנו לומדים ומתקנים. ימי המפא"י הישן כבר מאחורינו, השמאל הולך ומצתמק ובעצם עדיין חי ורלוונתי אך ורק בגלל קומץ של אליטות שנותנים להם אויר לנשימה וזמן שידור אויר. הדמוגרפיה משתנה, העם משתנה. אנחנו או שהולכים למדינה מפוצלת מבפנים שרק תקרוס, או אנחנו נתחזק. איפה השמאל לאחר המשט? אני לא שמעתי אותם. אני רק שומע 2 דברים- חיזוק הלוחמים ועצירת המשט, וריאות גנאי לאלו העומדים בראש הפירמידה, שיכול להיות דבר טוב, מאחר שכלם מתקבצים וחוברים יחד להגיד שנמאס לנו- והגיע הזמן שעם ישראל יעמוד יחד ויראה שותפות.

"אפשר לקיים מהלך התלוי בבני אדם, בלי לקחת בחשבון נספחים לא רצויים שבאים יחד. אם תחשוב שהבעיה היא חמישים פקידים עילגים, שצריכים להיות מוחלפים בחמישים ילידי גולדרס גרין, אתה, לדעתי, מאבחן דלקת ריאות אצל אדם שמחצית ממערכות גופו על סף קריסה."- זה לא היה למה שהתכוונתי. הרעיון שלי הוא לא לקחת ילדים טובים ומצוחצחים שיעמדו אם חיוך מליון דוךר וראו טוב (עכשיו שאני חושב על זה אולי זה לא רעיון כזה רע.. יש מקומות שהעיקר הוא המראה), אלה לקחת את האיש/ אישה שמתאימים לתפקיד. אנשים שיכולים לדבר, יכולת לענותף יכולים להיעקץ ולהשאל שאלות חברי טקט, חברי אמת ומעליבות אישית, לאומית ודתית, ולתת על כך תשובה הולמת.

בוא נראה איך זה נראה באנגלית:

1- On (the date) Israeli state official were notified of a fleet of boats that would be carrying goods and supplies to the Gaza strip, along with these supplies and good would also be Humanitarian and aid workers, along with peace activists.
While Israel welcomes any foreign aid and attempt to help any community in need, and after Israel has stressed that there is NO Humanitarian Crisis in the Gaza Strip, and that Israel coordinates with Gaza officials on a weekly basis, we still welcomed this act, however, under the conditions that Israel be sure that no sort of Weapon or item that may endanger Israelis be aboard these ships.

2- In order to make sure that that there is no threat to Israeli security coming from this fleet, and to make sure that the goods and supplies do reach the citizens of Gaza, Israel has offered many alternatives to get the supplies to Gaza, of which the most practical of solutions would have been to allow the ships to be docked at the Ashdod port, where the cargo would be sorted through by Israeli officials, with the oversight of the Ship's crews, to ensure that all supplies are taken care of, after which would be shipped over to Gaza, along with the ships passengers who can continue to oversight the entire Transaction.
They declined and continued on toward Israel without coming to any agreement and defying Israeli official Request.

3- In light of this situation, Israel which has tried every which way to come to an agreement, was left with no choice, and in had to ensure that A) its territory is not breached, as well as B) that no armed supplies reach the Gaza Strip.

4- The manner of which the Israeli Military conducted its operation was one of non lethal force, and the Commandos who boarded the ships did so armed with Non-lethal Paintball guns, in hope of a quick, quiet and peaceful manner to steer the ships off course, and be escorted by the Israeli Navy to the Ashdod Port where they can be examined and let
go to return home.

5- The outcome of this operation was split in to two- A) all ships but one complied with the Military and the Commandos who boarded the ship, again, un-armed with lethal weapons, and were escorted to the Ashdod naval Port.
B) The fiasco of which everyone is talking about, which is the center of attention and the Story here, Is a ship who's primary objective was to confront the Israeli Forces and cause as much mayhem and problems as possible. The ships passengers were waiting and equipped with Metal rods, knives, and any object that they can use to attack the Soldiers.
We remind and stress the fact that the Commandos who boarded the ship unarmed, and under the impression that the ship is manned by peaceful passengers and supplies of goods for the People in Gaza, but NOT so was the case.
The passengers waiting on this ship are known as linked to Terrorist organizations such as ABC and who are linked to DEF. As seen in the footage, these "peace activists" were waiting for the Soldiers in order to pick a fight.
After seeing their comrades being stabbed, heads smashed with Metal rods and clubs, after seeing their comrade being thrown over the deck, and having to attended wounded and unconscious soldiers who were lying on the ship's deck, the Soldiers have realized that a red line has been crossed, in which their lives were in danger, and rightfully so drew their side arms which they carry for use only in extreme life threatening emergencies, and in an act of defense, shot and killed their attackers.

Let me make this clear- Israel mourns the death of any person, regardless of their race, nationality or faith, and this is exactly what Israel hoped and worked as hard as possible to Avoid.
It must be pointed out that out of those aboard the Marmara ship, there were those who were nothing less of Terrorists. These Terror group linked people exploited the purpose of the gaza bound mission, and used it for their own extreme, anti Israeli, Jihadist agenda.
It is clear that these passengers did not come to Gaza to help anyone, but came as thuggish Terror group activists to provoke and cause havoc and mayhem.

6- Israel as a sovereign and independent State/ Country, had, has and will continue to reserve the Right to decide on who can or cannot enter Israeli Borders as well as What can or cannot enter Israeli soil or reach Terrorist groups which would endanger it's population.
If this means defending ourselves with Military force from groups, who disobey our request and demand to comply with us, and who seek to hurt Israel in any which way or manner, then so be it.

Israel cannot fathom a scenario in which boats coming out of Africa towards Europe, carrying immigrants, or "peace activists" and "Humanitarians", any sort of supply, would just waltz on in to a European country's territory, disobey the country's official request to backtrack and return to where they have come from.
Naturally and rightfully so, if the country is unable to come to an understanding with those who wish to protest and enter their territory, then they would have no choice but stop these ships and make them turn around and leave.
If in such a situation, one of the Passengers opened fire on a soldier or policeman from the European country, what would the reaction have been?
what would have happened if Kurdish protesters demanded to cruise in to Turkey? What if the soliders who waiting at the docks or boarded the ships were attacked with knives, axes and metal rods, if they saw their commrades laying unconcious on the group with a cracked skull?
I assume that these Military's would act in self defense, ted to the wounded, arrest the attackers and end the whole fiasco as fast as possible so that no other lives are endangered.
But perhaps i'm wrong? Perhaps it is possible that these countries would show an incredible sign of restraint, allow their official request be ignored, allow their personnel be attacked and even killed, and let foreign people, objects and supplies, to go unnoticed and unchecked throughout their country.

The only act of piracy that was seen was a fleet of boats which did not listen to a country's request of a peaceful solution, which disregards and ignores a Sovereign State's rule and request, and who "heroically" and "righteously" disobey international law, ad physically confront a military seeking to keep its borders clear of any danger.

We cannot live in a world were every Humanitarian, Peace seeking and political group reserves the right to take on a country or a military anytime they choose simply because they do not agree to the other's opinion and way they conduct their business.. Quite the contrary, If these group's purpose is one of peace, understanding and humanity, they would first and foremost work on the communicational level, and do everything in their power to come to an agreement. In fact, if they cannot come to an agreement, one would think they would abort this specific attempt, and try again with other alternatives, as long as they know that they are not endangering themselves or others.
It cannot be that a group is so self- righteous, that it will allow its members to be killed, in the name of humanity, when at the end of the day, all was needed were the supplies that came through, which Israel was happy to pass along, as long as they are supervising, which should not be a problem for any of these activists, for if they truly came with only good intentions and goods for the people of Gaza, they would have nothing to be worried about or concerned of us finding aboard their ships and all could have ended quickly, peacefully, with them completing their mission and even do this again if requested and coordinated.
If these groups want to to help, and are truly seeking peace and humanitarianism, they would seek first the peaceful solution, and not come as a mad mob on the to the shores demmanding their righteous claims and demands be met.
We cannot live in a world were every Activist group is the only one that is right, and anyone who disagrees with their opinion and ideology, is enough for a grounds to act in violence and cause havoc until their attention is caught and demands are met.

Israel again, mourns the loss of any life, but does not apologize for any act of self defense, and will continue to do what is necessary to ensure that it's people are safe.

מסמך כזה, בליווי סרטונים, תמונות ומצגות, בכל שפה שהיא, ע"י האדם הנכון, לא לוקח יותר מדי זמן, מעביר את המסר, ונותן לנו את היכולת להביע את עמדתנו.
אם אני, פישר קטן יכול לכתוב את זה (יכול להיות שיש כמה שגיאות כתיב, כתבתי את זה מהר), אז בוודאי שיכולים אנשים מומחים, מומחי PR, תעמולה, הסברה, יחצנ"ות לקחת דבר שכזה, או משהו טוב יותר, ולהתחיל לרוץ איתו.
אין פה שום התנצלות. יש פה רק את עמדתנו, מלווה בעובדות מצולמות, ואם יש עדיין מישהו חכם שיכול להתוכח ם כל החומר שאנחנו מעמידים מולם שהם רואים במו עיניהם, אז שיתוכחו. אבל אנחנו את שלנו עשינו, ואני מבטיח לך שיהיהו פוליטיקאים שיסתמו את הפה, ינמיכו את הטון, ישקלו טוב טוב מה להגיד כשהם מגנים אותנו, אם בכלל, וגם אנשים שחשבו על יציאה למשט בישראל יחשבו פעמיים.
זה כמעט כאילו שאנחנו כבר מצפים מהם לתת לנו צ'אפחה על התחת, אז אנחנו כבר במעוד מועד מורידים תמכנסיים ומתקופפים בשבילהם ואומרים Thank you sir, may i have another?!

הפאשלה היה זה שאנחנו לא מעבירים את הנתונים שהם דווקא לטובתנו. אנחנו לא נמצאים במלחמה תקשורתית שאנחנו צריכים להמציא דברים כדי לספק הסברים- ההסברים נמצאים בידיים שלנו!! אנחנו פשוט לא יודעים מה לעשות אם האוצר הזה שמצאנו! ומה כבר צריך לעשות??!! יש קבוצה או צוות שמיומנים איך לארגן ולערוך לפי הצורך (כתוביות בשפות הזרות, היילייטים וכדו), שיכולים להפיץ את זה במהירות שיא אל כל מי שרק צריך, חבר'ה שיש להם בסלולרי את המספר של הכתבים הזרים ושלערוצי התקשורת הזרים יודעים איך להשיג אותם, שמדברים בשפתם (שוב זה לאו דווק אומר שהם יכולים לדבר את אותו השפה.. רובי ריבלין יכול ללמו דערבית ולנסות לדבר ם כתבים ערבים, אבל לא נראה לי שזה יעבוד כמו לקחת נציג בעל רקע ערבי אמיתי, שיכול לנהל את הכתב כמו שצריך והכתב יודע שהוא הכתובת ) ולא איזה שגריר מגמגם Who's being grilled on the news live by the little aggressive pointy nosed english women.
ו- וואלה, יש לנו כבר Case of Defense וההיפך, ההגנה שלנו יכול להפוך בן רגע להתקפה.
אנחנו יכולים למרר לארגונים האלו את חייהם ע"י חשיפת הפעילות שלהם. אנחנו לא צריכים להיות תמיד במגננה, ואפשר גם קבוצות וצוותים של אנשים שתפקידם הוא חשיפה והעברת החומר לגורמים הנחוצים (יש אתרים שעושים המון חשיפה אבל זה לרוב נראה בידי המבקרים המכירים אתה אתר ולא האדם הפשוט או ערוץ החדשות המקומית שיכולים להשתמש באינפורמציה הזה) וסך הכול יש לנו את כל מה שנדרש כדי לתקוף את הצד השני בלי ליפות שום דבר, לא לשנות שום דבר ולא לנסות לצאת צודקים או מוסריים. למה שהם לא יגמגמו? למה שאחמד טיבי לא ייצא טמבל בחדשות כשמראים לו Raw hard footage של אנשים שהוא קודם לכן טען X, ועכשיו מולו הוא רואה שאו שהוא הטעה את הציבור, או שהוא הוטעה ע"י אותם אנשים.

תראה איך כתב טלויזיה של פוקס עושה בי"ס לפלשתינאית, ולמה? כי הוא יודע בדיוק מה קורה, הוא נכנס בה כמו שהיא נכנסה בו, ו ם יש צורך הוא יודע שהוא יכול לחשוף אותה והיא יודעת את זה, וברגע שכתב אנטי ישראלי/ פרו פלשתינאי מסיים לקטר, לצעוק, פשוט עונים להם כמו שצריך ואין להם עוד מה לעשות ולהגיד חוץ מעוד מלעשות עוד רעש.
ההבדל בינו לבין כתבים ונציגים שלנו (וזה לא כולל דיבור ואי-הבנת שפה ראויה) הם שהוא מאמין ויודע למה שהוא אומר לה ובכך היא נרתעת, מתביישת ולו יש את המילה האחרונה, כשאצלנו, המרואיינים אפילו לא מאמינים לעצמם, וזה נראה כל כך עלוב ומגוחך שאני מחכה ליום שהטכנולוגיה תאפשר לרגל שלי לצאת אליו מהמסך טלויזיה וליצור מגע איפה שכואב...

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

אפשרויות משלוח הודעות

אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים

אתה לא יכול להגיב לאשכולות

אתה לא יכול לצרף קבצים

אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל

סמיילים פעיל

קוד [IMG] פעיל

קוד HTML כבוי

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.10 שניות עם 10 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה