נתחיל במובן מאליו, המשט לעזה היה צריך להעצר. כל עוד לא נוכל להיות בטוחים שמה שנכנס אל תוך עזה זה לא טילים, לא נוכל לאפשר נמל חופשי לפלסטינאים.

באשכול הזה אני אשמח לשמוע את ההערכות שלכם לאן זה יתפתח מכאן.
לדעתי, הפעולה הייתה לא מוצלחת בלשון המעטה, זאת עלולה להיות דוגמה קלאסית של עמידה במשימה שלא לאור המטרה. ההתפתחות כמו שאני רואה אותה היא לחץ ותשומת לב ענקיים לסגר על עזה ותוך פחות משנה מהיום המצור נהפך להיות לא רלוונטי לחלטין.
נראה כאילו מתכנני הפעולה הושפעו מהתגובות כאן בפורום ובחרו להתייחס למפגינים כאל מחבלים, והם לא. הם יכולים להיות תומכי טרור, הם בהחלט אוייבים של מדינת ישראל. אבל הם לא טרוריסטים.
מעבר לזה, סיום האירוע עם 15 אזרחים הרוגים, ממדינות ידידותיות לישראל. שם אותנו במקום מאוד בעייתי.

לסיכום, הערכה שלי. המשט יזכר כקש ששבר את המצור, נשק יזרום חופשי לתוך עזה. וכולנו נזכר בזה בסיבוב הבא.

אבל ההיסטוריה בהחלט חוזרת. בכהונה הראשונה שלו, ביבי חיזק את החמאס על ידי שחרור אחמד יאסין ובכהונה השנייה שלו הוא יחזק אותם על ידי זה שהוא יפתח להם את הנמל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 נראה כאילו מתכנני הפעולה הושפעו מהתגובות כאן בפורום ובחרו להתייחס למפגינים כאל מחבלים, והם לא.

לפי מה שידוע לי עד כה, נראה לי שדווקא להיפך: הצבא העריך שההתנגדות של אותם המפגינים (שתקפו את חיילי צה"ל בנשק חם וקר במטרה להרוג, להזכירך) תהיה ברמת אלימות פחותה הרבה יותר, זאת גם לפי עדויות הלוחמים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 נתחיל במובן מאליו, המשט לעזה היה צריך להעצר. כל עוד לא נוכל להיות בטוחים שמה שנכנס אל תוך עזה זה לא טילים, לא נוכל לאפשר נמל חופשי לפלסטינאים.

המשט לא היה צריך להיעצר, הגעה שלו לעזה הייתה נצחון לעוצמה הישראלית, וליכולת האיפוק ונדיבות הלב,
במקום זה קיבלנו מה שקיבלנו ועוד קצת...

ככה ישראל מוותרת על מתנת הסברה.

יהיה משהו, כי יש משהו

אם הם היו מגיעים לעזה כל הנאומים לא היו מסתכמים ב: " הצלחנו להביא אוכל לעזה " אלא " שברנו את הצבא הישראלי הכובש וניצחנו את ישראל הרוצחת ילדים. זאת הייתה כל המטרה יותר לנגח את ישראל מאשר ה"אסון ההומניטרי" בעזה וכמובן שזה לא היה נגמר רק שם. יש פעמים שאיפוק הוא לא התשובה. איפוק זה לנסות להמנע מהרג אזחרים בעזה כמה שיותר איפוק זה לעשות הפסקה הומניטרית בעופרת יצוקה ולקבל קסאמים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי TIMON the mongoose אם הם היו מגיעים לעזה כל הנאומים לא היו מסתכמים ב: " הצלחנו להביא אוכל לעזה " אלא " שברנו את הצבא הישראלי הכובש וניצחנו את ישראל הרוצחת ילדים. זאת הייתה כל המטרה יותר לנגח את ישראל מאשר ה"אסון ההומניטרי" בעזה וכמובן שזה לא היה נגמר רק שם. יש פעמים שאיפוק הוא לא התשובה. איפוק זה לנסות להמנע מהרג אזחרים בעזה כמה שיותר איפוק זה לעשות הפסקה הומניטרית בעופרת יצוקה ולקבל קסאמים.

אף אחד לא היה נותן תשומת לב לספינות שנכנסות לעזה, בטח שלא לדוברים שנפלטים מהן, בטח שלא בעולם המערבי, ובטח שלא תשומת הלב שהם יקבלו עכשיו.
הכל טעות מראשית ועד קץ.

יהיה משהו, כי יש משהו

ההצגה הזאת תוכננה מראש
המשט הזה אורגן במטרה לשבור את המצור על עזה
המשתתפים בו הצהירו את זה תחת כל עץ רענן
ועובדה שאל "פעילי השלום" הצטרף עוד "פעיל שלום" ידוע, ראאד סלאח

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רומק ההצגה הזאת תוכננה מראש המשט הזה אורגן במטרה לשבור את המצור על עזה המשתתפים בו הצהירו את זה תחת כל עץ רענן ועובדה שאל "פעילי השלום" הצטרף עוד "פעיל שלום" ידוע, ראאד סלאח

וכשטומנים לך פח, אתה הולך לתוכו?
דווקא הפעם כשהם היו מוכנים לתגובת צה"ל, עם מצלמות, והכל, היה אסור להתקרב אליהם.

יהיה משהו, כי יש משהו

לא יודע אם אתה צודק. או שיש מצור או שאין מצור. היום זה סיוע הומניטארי בפעם הבאה במקום סיוע הומניטארי זה רקטות. אבל על מה שהיה צריך להיות יש כבר לא מעט אשכולות.

מסקרן אותי, מה אתה חושב שהולך לקרות?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 לא יודע אם אתה צודק. או שיש מצור או שאין מצור. היום זה סיוע הומניטארי בפעם הבאה במקום סיוע הומניטארי זה רקטות. אבל על מה שהיה צריך להיות יש כבר לא מעט אשכולות. מסקרן אותי, מה אתה חושב שהולך לקרות?

ישראל חשובה לי יותר מהמצור על עזה, ולכן אם אני צריך להקריב שבריר מהמשמעות של "מצור",
בשביל תרומה לתדמית ישראל, לכלכלת ישראל ולבטחון ישראל, בטווח הקצר והארוך - הבחירה מובנת לדעתי מאליה, הספינות האלה לא היו צריכות לקבל את תשומת הלב שהן קיבלו: ראשית, לא מישראל, וכתוצאה מכך, לא היו מקבלות תשומת לב מהמערב.

לדעתי, סביר מאוד שיהיו משקיעים שיחשבו פעמיים לגבי השקעה בישראל כי היא מתנהלת בחובבנות, מדינה או שתיים לא ירצו לקנות מאיתנו אמל"ח, כנ"ל לגבי אימונים, יחסי מסחר, ושיתופי פעולה כאלה ואחרים. המפסידים הגדולים הם בעיקר אנחנו ופחות עזה.

אם הספינות היו עוברות, המנצחים הגדולים היו אנחנו, ופחות עזה.
למעשה, כל הסיפור הזה לא בדיוק קשור בעזה, מדובר בהתנהלות של ישראל בעיקר.

יהיה משהו, כי יש משהו

כשאתה מדבר על תדמית אתה בסך הכל משרת אינטרסים אנטי ישראלים שרוצים שישראל לא תגבי לשום דבר גם אם זה נכון. תדמית זה לרצות את שאר ואת דרך ההסתכלות שלו.

להיפך. ברגע שאתה מוותר, כנראה זה לא חשוב, ואם זה לא חשוב, ישאלו למה אתה מתעקש.
זה אולי אחת הבעיות הכי קשות בהתנהלות שלי מול תושבי חוץ. חוסר העקרונות מוביל לכך שלא מאמינים לך.
לגבי מסחר עם מדינות וחברות אחרות, הרשה לי לגחך; ההתנהלות היא אינטרסנטית, ולא חסרות דוגמאות של מדינות שמגנות אותנו מחד ונהנות מתוצרינו מאידך.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

עצירת המשט היתה הכרחית. לפעמים מדינה כולל מדינת ישראל צריכה פשוט להתנהג כמדינה ולהגן על עקרונותיה.
לא ייתכן שבגבול מקסיקו ייכנסו מאסות של אנשים לארה''ב.
לא ייתכן משט דומה שהיה מאורגן למען הכורדים.
מה שמכעיס אותי ( אם זה נכון) זה שנתנו לחיילי צה''ל רובי צבע במקום להפעיל מיד תוקפנות כלפי הטרוריסטים.
אני לא צמא דם אבל אני זוכר שבאינתיפאדה הראשונה המצאנו חצציות וקליעי פלסטיק ועוד בולשיט. בצד המצרי חיסלו ביום הראשון כמה עשרות פלסטינים וזהו.
אנחנו אנושיים ובשורה התחתונה אנחנו מחסלים יותר פלסטינים.
ועוד דבר קטן, לדעתי היחסים עם טורקיה הולכים לקראת ניתוק, ישראל וטורקיה זה כמו זוג נשוי שחי יחד הרבה יותר מדי זמן ושונא אחד את השני , אחד עושה הכל כדי להתגרש והשני עושה הכל כדי לא לפרום את החבילה.
אני חושב שישראל צריכה ליזום את ניתוק היחסים עם טורקיה וזה יהיה נוקאאוט כי בכל מקרה טורקיה תנתק את היחסים, זה עניין של זמן.

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

אתה לא רציני, נכון?

התגובה הישראלית לחדירה לשטח הטריטוריאלי של המדינה ללא אישור צה"ל היא תגובה מתבקשת.

מעבר לכך, אין לי ספק שאם לא היתה תגובה ישראלית למשט הזה, הרי שהיינו צופים בכל שבוע במשט חדש שברובו היה משט של קארין A בתחפושת של משט שלום. כמה ספינות, שהפעילים בהם מצפצפים על החוק הבינלאומי, צריכות לעבור כדי שנוכל להגיב?

-----------------------------
S e g m a n y

הייתי מתחיל מ-5 ספינות ורואה מה בא הלאה, כי אני חושב שלא על כל פיפס צריך להגיב, וזה בהחלט היה פיפס.

יהיה משהו, כי יש משהו

אולי כן ואולי לא. אני בטוח שדברים יתבררו עוד בהמשך.

השאלה היא: אם יש חשד שבספינה השלישית או הרביעית או אפילו החמישית קיים נשק ואמצעי חבלה וכסף למטרות טרור שנשלחו מטורקיה לחמאס בעזה, האם מדינת ישראל צריכה להבליג כדי לא להיכנס לעימות?

אם כלי תעופה או כלי ימי לא מורשה היה נכנס לשטח הטריטוריאלי של ארצות הברית הוא היה מופל תוך דקות ולא משנה אם היו עליו אלפי בני אדם.

-----------------------------
S e g m a n y

אה, להזכירך (כי נראה כאילו אתה לוקה בבעית זיכרון קלה) - המשט הנוכחי הוא אותו "מה שקרה הלאה". לא פעם ולא פעמיים כבר היו משטים שניסו "לשבור את המצור על עזה". חלקם הגיעו ליעדם כי הרשינו להם, וחלקם נעצר.
אני מצטער, אבל חמשת הספינות האלה כלל לא היו ראשונות, והגיע הזמן שנפסיק את החגיגה הזו של "שבירת המצור" שמתרחשת לה כמה פעמים בשנה...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

מחזק

באמצע הליכה איטית של חצי מטר לצעד. או בפשטות: לא יקרה שום דבר, מדינית, בטחונית או תדמיתית, שלא היה קורהבתוך מספר חודשים לכל היותר.

כמה עובדות:

1. ישראל נתונה תחת מסע מאוד מאסיבי של דה-לגיטימציה לאורך חזית רחבה, ועם עומק "לוגיסטי" נכבד. למעשה אנו תחת מטר בלתי פוסק של גשם, מגינים על עצמינו במטריה ישנה ומלאה חורים. חרמות אקדמיים, חרמות כלכליים, לחץ אישי פחות או יותר על כל "זר" שמגיע לפה והוא מוכר איכשהו, לחץ בתחום פיקוח על הנשק הגרעיני, ועוד ועוד. אלה לא לחצים "אקראיים", אלא כמעט תמיד מהלכים ציניים ושקופים שאין בינם ובין ה"בעיה" הלכאורה נידונה, דבר וחצי דבר. זה מזכיר לי ילדה אחת בכיתה שלי שרוב התלמידים, וגם חלק מהמורים, שנאו, וכולם התעללו בה כמיטב יכולתם - איש איש לפי סגנונו והאומץ/סמכות שלו, אבל אף פעם לא במידתיות הקשורה בילדה, אלא רק ב"כמה יכלו להרשות לעצמם". כל אחד בנפרד גם מצא את הסימוכין הנקודתיים "להכנס בה" - ככה בשביל הפרוטוקול הרישמי של המצפון. לא זכור לי שבמקביל רדפו מישהו אחר על עניינים דומים.

2. כמעט כל מערכות ההגנה/הגנה התקפית של ישראל או משותקים מחמת ניוון וחוסר יעילות, או נמצאים תחת התקפה מבית. זה כולל את הממשלה, צה"ל ,השמטרה וכן משרד החוץ. כל המערכת רוויה במינויים פוליטיים, בעלי תפקיד בינויים, או סתם אנשים שרק קצה האף שלהם מעניין אותם. ראש אופוזיצה שמסתובבת עם פרצוץ של אחת שלא זכתה להיות "מלכת הנשף" למרות השימלה היפה, רה"מ שחי עוד את הטראומה של הקדנציה הקודמת, ועוד כמה פיגורות - שגם אם הן דווקא חיוביות (אולי) בהתנהלותן - אין לנו סיכוי לדעת זאת משום שהן עוברות אונס קבוצתי מתמשך בידי התקשורת (ברק/ליברמן).

3. הערבים מריחים את החולשה המבנית של ישראל, וערבים - כמו ערבים - לעולם לא יזכרו במידת החסד (שממילא אין בחברה שלהם) או היושרה דווקא כשמי שמולך חלש. אמנם "הראש שלהם" לא ממש בענייני חרמות, או קמפיינים מתוחכמים (בשביל זה יש בעלי ברית) אבל החלק שלהם הוא פרובוקציות אלימות שדורשות מנה גדושה של ציניות וצבעיות, כמו גם חוש דרמטי א-לה סרטים הודיים (וזה יש להם בטונות), חימום הגזרות הבטחוניות ללא שמץ של אחריות, ואיומים-איומים-איומים בהבערת השטח. הערבים הם למעשה פירומן שמסתובב עם לפיד כבר כמה חודשים ומחפש מה ידלק בדרך. אתמול מצאו ערימה טובה של עצים יבשים להדליק. גם אם לא היו מוצאים אותה, הם היו מוצאים משהו אחר בעוד שבוע. כסף - יש להם. חוסר אחריות כלפי עצמם (עונת התיירות בפתח) - יש להם. חוצפה - או-הו. ואם הישראלים יש להם זכרון של דג זהב ואחרי כל פרובוקציה שנכשלת המוח מתאפש, והם חושבים ש"הנה זו פרובוקציה יחידה ואסור שניפול לפח" - אז זה תמריץ מצויין.

4. ואיך שכחנו את הישראלים היהודים האנטי ישראליים (שחלקם מתיימרים להיות פרו): הם עובדים מאוד קשה. אם המשט היה עובר, אז זו הייתה הוכחה לכשלון המדיניות הישראלית. אם המשט נעצר בלי אלימות - זו הוכחה לכשלון המדיניות הישראלית. אם המשט נעצר בכוח... נחשו מה? זו הוכחה לכשלון המדיניות הישראלית! גם אם היו כולם התגיירים, מסתובבים, ושטים כולם לאודסה בשביל לעלות לרגל לאומן, עדיין היו מספרים לעולם שזה כשלון המדיניות הישראלית. הם פה כל הזמן: מזכירים את ה(לכאורה) כשלונות, ומתעלמים מהמוני השגיאות בחיזוי העתיד שלהם. "הם" משכנעים את הסביבה ששחור הוא לבן ולבן הוא שחור: אינם מונעים ממך את המידע שבא מבחוץ, אבל כן מעוותים את המידע שבא מבפנים.

עקב כל הסיבות הנ"ל, אם נעשה "ניתוח טכני" כמו בעולם ההשקעות, ברור כשמש שכל המשט הזה היה בסך הכל פרצה קטנה שכבר כמה וכמה זמן מחפשים אחריה. המחיר לערבים זול מאוד: כסף קטן וכמה מוסלמים מתים: בכל רחבי העולם נחשב כמחיר מזערי. הישראלים חייבים לסתום את הפרצה (אחרת הם למעשה מודים שהם אינם מדינה ריבונית, אלא יישות מדינית בלתי טריטוריאלית), הערבים יעשו הכל כדי שתוך כדי כך תווצר פרצה אחרת (מעמדה התדמיתי של ישראל). מניפולציות כאלה אפשר (עם או בלי מזל) לחסום פעם, פעמיים אולי שלוש. בסוף (מחמת המזל, או מחמת ההתמקצעות של הצד השני) החזית נפרצת. וזה מה שקרה פה. בדיוק כמו עם סיפור החטיפה של רגב וגולדווסר: לא היה עובד באותו יום קיץ, היה עובד חודש אחרי. העיתוי לא חשוב, מה שחשוב הוא ששידרנו שזה אפשרי ויעיל.

.

צודק, רק שעכשיו יש לנו שני חיילים פצועים קשה, ולמה? כי אנחנו הומניים, למה לא פעלנו כמו הרוסים? רבע טון גז מרדים ושלום על ישראל. אף אחד לא היה נפגע ולא היו מכים את החיילים שלנו.
למה לעזאזל אנחנו תמיד רוצים להיות יפי נפש כי "מה העולם יגיד?" ובסוף ממילא משתמשים ביותר כוח?

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

כל חייל הוא אדם שהוא עולם ומלאו, אבל ברמה הריבונית הבעיה של ישראל אינה קשורה באבידות: זה בעצם בדיוק כמו במקרה גלעד שליט שהפך להיות כמעט עניין אסטרטגי, בעוד שביחס להתנהלותה של ישראל כמדינה, הוא עניין במימדים הרבה-הרבה יותר קטנים. אני מעדיף שלא לנהל מדינה תחת חרב הפחד מאבידות - ובין השאר משום שנסיון העבר הוכיח שבריחה מאבידות, רק מגדילה את מספרן....

יש כאן שאלה מאוד פשוטה: האם אנו מדינה ריבונית, או קומונה. מול כל ארבעת המדינות המקיפות אותנו נחלנו תבוסות טריטוריאליות ללא תבוסה צבאיתף לא תמיד חשובות, אבל כאלה שממחישות היטב את הפיחות במעמדה של ישראל הטריטוריאלית בעיני אזרחיה הם.

לסורים ב 1974 ויתרנו על כמה פיסות שטח ברמה"ג - "כדי שיהיה להם מה להראות כהישג ויסכימו להספקת אש" (קונייטרה וצומת רפיד: שתי טריטוריות חסרות משמעות בפועל, פרט לכך שנתנו לכלב הסורי עצם שהוא מאוד רצה).

למצרים הפסדנו את טאבה עקב בוררות שלא ניגשנו אליה מוכנים. יותר מכך: אפילו כשבאו לקבוע את הגבול החדש בין אילת לטאבה, המצרים הביאו מומחים (או כאלה שנראו כאלה) ואנחנו הבאנו קצינים חביבים וחייכניים. אנחנו אמרונו "פה הגבול" והסרן המצרי אמר "לא! הוא שם, אני זוכר שהייתי פה ב 1950 והוא היה שם". לא רצו לפוצץ אז ויתרו. זה היה סיפור שולי לולא היה מוכר במצריים, ומהווה (עוד) דוגמא לכך שבעיניהם ישראל אינה מדינה ריבונית, אלא קומונה נהנתנית של קומבינטורים.

לירדנים הפסדנו גם שטחים (בערבה ובבקעה) וגם המון מים (שלא ניתנו עקב מחווה של רצון טוב, כמו השמועה, אלא פשוט כי הירדנים לחצו ואנחנו לא רצינו לעמוד על שלנו). למזלינו הירדנים, מסיבות שלהם, דווקא מאוד מרוצים מהגבול הקיים עם ישראל.

עם הלבנונים לא צריך להכביר במילים על איך מצאנו עצמינו עם המכנסיים למטה בכל פרשת הנסיגה וקביעת הגבול. בכל מקום שהם עשו קונצים - אנחנו ויתרנו. לולא היה הר דב בעל חשיבות טקטית עצומה, גם משם כבר מזמן היינו מתחפפים.

המסר עבר וחילחל: רק שהישראלי לא שמע על זה. "מי שלא מכבד את עצמו, כנראה לא ראוי לכבוד". ישראל נתפסת (במיוחד במצריים) במדינה מלאכותית, פלסטיק: קומבינת נדל"ן. ומה איכפת לנו שהם חושבים ככה? כי אחרי 20 שנה של מחשבות כאלה, יש דור ענק של מצרים, וחלקם אפילו פועל בחו"ל, שינקו תפישה זו. לא, הם לא יבואו להווכח במו עיניהם שלא כך הדבר, וגם אם יבואו זה לא ישנה. בעולם שלהם גבולות, אזרחות וזכויות הן דבר טבעי. בעצם ככה זה אפילו בנחשלות שבמדינות העולם. אתה יכול לקנות 1000 בנות ולייבא אותן למטרות זנות, אבל לא ימכרו לך אפילו דונאם שיהפוך לחוץ טריטוריאלי. אתה יכול להשקיע מליונים, להיות מושל של הגנרלים והרה"מ, אבל זכות הצבעה תהיה לפלאח הבור ולא לך. רק בישראל מנהלים את המדינה כקומבינת נדל"ן. סגן שר החוץ רוצה להתקבל בוותיקאן? בוא נתן להם במתנה איזה גוש מבנים (למרות שמה שהולך לךממסד דתי לעולם לא חוזר). רוצים שהרוסי לא ימכור כמה טילים לסוריה? אולי נפנה כמה משרדים ממשלתיים במגרש הרוסים (הם בסוף ימכרו, מה שכן). זו התנהלות מתמדת שמוכרת את ישראל כמדינה שאינה לגיטימית בעיני אזרחיה, ולכן בעצם אינה לגיטימית בכלל.

.

אני לא כתבתי את מה שכתבתי רק בגלל הפצועים. אני מבין שלפעמים יהיו קורבנות וזה "בסדר" כי כך מתנהלות מלחמות.
אבל אם אפשר מראש לגרום לצד השני אבידות (כי מבחינתי זו מלחמה לכל דבר) תוך כדי שימור הכוח הלוחם שלי אז למה לא? יכול מאוד להיות שבראיה היסטורית כל הנסיונות שלנו להיות רחמנים בני רחמנים כלפי האויב, גרמו לנו לאבידות שלא היו מחויבות המציאות..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

מה לדעתך באמת הסכנה בכך שהערבים יראו בנו כחלשים?

אולי עדיף לנו שהערבים יראו בנו חלשים, ולעומת זאת לצבור כוח דיפלומטי.
כרגע אנחנו מוחלשים מאוד דיפלומטית, מה שיכול להקשות על פעילות צה"ל למשל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h כל חייל הוא אדם שהוא עולם ומלאו, אבל ברמה הריבונית הבעיה של ישראל אינה קשורה באבידות: זה בעצם בדיוק כמו במקרה גלעד שליט שהפך להיות כמעט עניין אסטרטגי, בעוד שביחס להתנהלותה של ישראל כמדינה, הוא עניין במימדים הרבה-הרבה יותר קטנים. אני מעדיף שלא לנהל מדינה תחת חרב הפחד מאבידות - ובין השאר משום שנסיון העבר הוכיח שבריחה מאבידות, רק מגדילה את מספרן.... יש כאן שאלה מאוד פשוטה: האם אנו מדינה ריבונית, או קומונה. מול כל ארבעת המדינות המקיפות אותנו נחלנו תבוסות טריטוריאליות ללא תבוסה צבאיתף לא תמיד חשובות, אבל כאלה שממחישות היטב את הפיחות במעמדה של ישראל הטריטוריאלית בעיני אזרחיה הם. לסורים ב 1974 ויתרנו על כמה פיסות שטח ברמה"ג - "כדי שיהיה להם מה להראות כהישג ויסכימו להספקת אש" (קונייטרה וצומת רפיד: שתי טריטוריות חסרות משמעות בפועל, פרט לכך שנתנו לכלב הסורי עצם שהוא מאוד רצה). למצרים הפסדנו את טאבה עקב בוררות שלא ניגשנו אליה מוכנים. יותר מכך: אפילו כשבאו לקבוע את הגבול החדש בין אילת לטאבה, המצרים הביאו מומחים (או כאלה שנראו כאלה) ואנחנו הבאנו קצינים חביבים וחייכניים. אנחנו אמרונו "פה הגבול" והסרן המצרי אמר "לא! הוא שם, אני זוכר שהייתי פה ב 1950 והוא היה שם". לא רצו לפוצץ אז ויתרו. זה היה סיפור שולי לולא היה מוכר במצריים, ומהווה (עוד) דוגמא לכך שבעיניהם ישראל אינה מדינה ריבונית, אלא קומונה נהנתנית של קומבינטורים. לירדנים הפסדנו גם שטחים (בערבה ובבקעה) וגם המון מים (שלא ניתנו עקב מחווה של רצון טוב, כמו השמועה, אלא פשוט כי הירדנים לחצו ואנחנו לא רצינו לעמוד על שלנו). למזלינו הירדנים, מסיבות שלהם, דווקא מאוד מרוצים מהגבול הקיים עם ישראל. עם הלבנונים לא צריך להכביר במילים על איך מצאנו עצמינו עם המכנסיים למטה בכל פרשת הנסיגה וקביעת הגבול. בכל מקום שהם עשו קונצים - אנחנו ויתרנו. לולא היה הר דב בעל חשיבות טקטית עצומה, גם משם כבר מזמן היינו מתחפפים. המסר עבר וחילחל: רק שהישראלי לא שמע על זה. "מי שלא מכבד את עצמו, כנראה לא ראוי לכבוד". ישראל נתפסת (במיוחד במצריים) במדינה מלאכותית, פלסטיק: קומבינת נדל"ן. ומה איכפת לנו שהם חושבים ככה? כי אחרי 20 שנה של מחשבות כאלה, יש דור ענק של מצרים, וחלקם אפילו פועל בחו"ל, שינקו תפישה זו. לא, הם לא יבואו להווכח במו עיניהם שלא כך הדבר, וגם אם יבואו זה לא ישנה. בעולם שלהם גבולות, אזרחות וזכויות הן דבר טבעי. בעצם ככה זה אפילו בנחשלות שבמדינות העולם. אתה יכול לקנות 1000 בנות ולייבא אותן למטרות זנות, אבל לא ימכרו לך אפילו דונאם שיהפוך לחוץ טריטוריאלי. אתה יכול להשקיע מליונים, להיות מושל של הגנרלים והרה"מ, אבל זכות הצבעה תהיה לפלאח הבור ולא לך. רק בישראל מנהלים את המדינה כקומבינת נדל"ן. סגן שר החוץ רוצה להתקבל בוותיקאן? בוא נתן להם במתנה איזה גוש מבנים (למרות שמה שהולך לךממסד דתי לעולם לא חוזר). רוצים שהרוסי לא ימכור כמה טילים לסוריה? אולי נפנה כמה משרדים ממשלתיים במגרש הרוסים (הם בסוף ימכרו, מה שכן). זו התנהלות מתמדת שמוכרת את ישראל כמדינה שאינה לגיטימית בעיני אזרחיה, ולכן בעצם אינה לגיטימית בכלל.

שאותם עשרות אלפי מוג'הידין שממיצא פזורים באפגניסטאן, תימן, עיראק, לבנון ושות', יתחילו לבחון האם אנו באמת חלשים. הם יבדקו אותנו ליד קונייטרה, מול מושב מרגליות וליד אביבים. הם לא יעשו את זה עם סרט ירוק ו AK47, אלא בחסות אלפי "פליטים" מסכנים שיצעדו לגבול עם מפתחות על הצוואר - ולא של גן עדן, אלא של הבתים לכאורה שהשאירו. ממשלת לבנון תמסור שאלה פליטים שגורשו בידי ישראל, ועכשיו חוזרים לביתם. בראש המצעד תעמוד קשישה בת 80 מיוצאי הכפר הונין, שהיה ליד מרגליות. "בתה" דוברת האנגלית המושלמת, תספר למצלמה, תוך התנשפות, איך החיילים הישראלים גירשו אותם ב -48 למרות שהניפו דגל לבן.

עכשיו מה אתה עושה?

.

אני לא מצליח להבין, איך בתסריט כזה מצבנו יהיה נחות אם נצבור נקודות דיפלומטיות בעולם. לעומת מצבנו במידה ותסריט כזה קורה היום.

מה מהמוג'אהדינים להגיע אלינו עכשיו?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h שאותם עשרות אלפי מוג'הידין שממיצא פזורים באפגניסטאן, תימן, עיראק, לבנון ושות', יתחילו לבחון האם אנו באמת חלשים. הם יבדקו אותנו ליד קונייטרה, מול מושב מרגליות וליד אביבים. הם לא יעשו את זה עם סרט ירוק ו AK47, אלא בחסות אלפי "פליטים" מסכנים שיצעדו לגבול עם מפתחות על הצוואר - ולא של גן עדן, אלא של הבתים לכאורה שהשאירו. ממשלת לבנון תמסור שאלה פליטים שגורשו בידי ישראל, ועכשיו חוזרים לביתם. בראש המצעד תעמוד קשישה בת 80 מיוצאי הכפר הונין, שהיה ליד מרגליות. "בתה" דוברת האנגלית המושלמת, תספר למצלמה, תוך התנשפות, איך החיילים הישראלים גירשו אותם ב -48 למרות שהניפו דגל לבן. עכשיו מה אתה עושה?

העניין הוא שאתה לא פועל בריק.
אם נראה כמו מדינה שאפשר לטפס עליה ולפרוץ את הגבול שלה בעזרת משטים או מצעדים אתה תאלץ להתמודד עם משטים ומצעדים כאלו. אם הצד השני יניח (בצדק או שלא בצדק) שתעלול כזה לא יצליח לו, כנראה שהוא לא ינסה.

אם תוך כדי ריצה לקבל קצת נקודות בעולם אתה מצטייר כמי שניתן לדרוך עליו, ידרכו עליך.

ראינו כמה הלגיטימציה הבין לאומית שהרווחנו ב"התנתקות" וביציאה בלבנון עזרו לנו ושיפרו את מעמדנו. הגיע הזמן לרדת מהקונספציה הזו.

הפלסטינאים מנסים להציג אותנו כמדינת אפרטהייד, ועל פניו נראה שזה מצליח להם לא רע. לדעתי זו גם הדרך היחידה שלהם לנצח (כי צבאית אין להם את הכוח)
שאנחנו פועלים מחוץ למגרש המשחקים של העולם, הם נוטים להתעצבן עלינו, וכך אנחנו מקלים על הפלסטינאים.
אילו היו פועלים בזמנו להשיג הסכמים בינלאומיים, והכרות בינלאומיות להתנתקות, והעברת אחריות לפלסטינאים (לא רק בעיני עצמנו, אלא בעיני העולם), מרחב התמרון שלנו כיום היה גדול הרבה יותר.

לדעתי יש לנו הערכת חסר לסכנות ממצבים דיפלומטיים, לעומת הערכת יתר לסכנות ממצבים צבאיים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי דדון מוש העניין הוא שאתה לא פועל בריק. אם נראה כמו מדינה שאפשר לטפס עליה ולפרוץ את הגבול שלה בעזרת משטים או מצעדים אתה תאלץ להתמודד עם משטים ומצעדים כאלו. אם הצד השני יניח (בצדק או שלא בצדק) שתעלול כזה לא יצליח לו, כנראה שהוא לא ינסה. אם תוך כדי ריצה לקבל קצת נקודות בעולם אתה מצטייר כמי שניתן לדרוך עליו, ידרכו עליך. ראינו כמה הלגיטימציה הבין לאומית שהרווחנו ב"התנתקות" וביציאה בלבנון עזרו לנו ושיפרו את מעמדנו. הגיע הזמן לרדת מהקונספציה הזו.

ומה שמונע מכל הערב-רב שדרוש לקיום "משט/מצעד/מרוץ" כזה של מניפולציה תקשורתית, אלה נותני הטון בלבנון, סוריה ובפירוש גם בירדן.

אני רק מזכיר לך את מכתבו סחוף הרגשות של המלך חוסיין לנתניהו אחרי פרשת משעל - איך אמר (ככל הנראה במידה מסויימת של כנות) איך שקל לנסות ולטוס (לא זוכר את הנוסח המדוייק) לרמאללה על דעת עצמו.

אתה מקל ראש בסכנות האורבות מעבר לדרכי הטשטוש והבט"שיות. התרגלנו לחשוב שטווח הסכנה נט בין פלישה של צבא, ובין הסתננות של חוליה חמושה, ושום דבר באמצע.

במידה ויצליח המשט הבא/אים לעזה, ישראל תתפס כמי שנכשלה במהלכיה אל מול התמהיל המסויים שמרכיב את המשטים הללו, לא צריך להיות גאון כדי להניח שלפחות מלבנון יגיע המהלך הבא. יש להם שם מאות אלפי "פליטים" שתקועים להם כמו עצם בגרון, חיים במצור בשכונות (AKA מחנות פליטים), וכפריהם המקוריים היו ק"מ ספורים מעבר לגבול. אתה יודע מה? לחצי מהר יש אפילו קרובי משפחה דרגה שניה בכפרי הגליל. כל פוליטיקאי לבנוני - ואיש לא יכחיש שמניפולציות וציניות זה כלי שימושי מאוד בפוליטיקה הלבנונית - יכול לחשוב על מהלך כזה.

תוסיף לזה את הנשק המאופסן, גם אם לא סודי, של נסראללה - "חמשת הכפרים השיעים" - , חבר לזה ארגון שתמרוני תעמולה מבריקים נגד ישראל רשומים על שמו כפטנט, וקבל תסריט מדאיג.

עכשיו תחשוב מה קורה כשמשט מוצלח, הרביעי מעכשיו, ומגיע לעזה. כולם צוהלים וחוגגים. 800 מתוך 1000 המשתתפים חוזרים לביתם. חלק נוצנים הרצאה או 2 בקולג', חלק פותחים בלוג, או אפילו אתר - רבע מהם ממשיכים לפעילות דומה במקומות אחרים בעולם.

200 אחרים שיכורי הצלחה: הם כרגע ניצחו קרב שאיש לא ניצח בו קודם לכן. נראה לך שיחזרו הביתה לנוח? הם מייד יחפשו את האתגר הבא. התנהגות צפויה.

.

יכול להיות שבטווח הקרוב תהיה הסלמה כזו או אחרת. המבחן האמיתי של ישראל יהיה במשט הבא. פעילי ה"שלום" ירצו לבחון האם ישראל נבהלה מפעולתה שלה, ויארגנו עד מהרה משט ראווה נוסף. אז נראה אם יש פה נסיון של ישראל להפעיל הרתעה ממשית, או שזו סתם היתה פעולה נקודתית שחרגה מהתוכנית.

הבעיה הייתה שלא התיחסו למחבלים כאל מחבלים וגלשו למכבסת מילים כבימי אוסלו.

מחבל מבחינתי הוא אדם בעל כוונת הריגה של יהודים-ישראלים. ישירה כמו מוחמד דף או עקיפה כמו אבו מאזן בצעירותו.

אותו עיוורון מלא בתקווה תמימה שגרר את הבאת מחבלים לארץ וחימושם מתוך מחשבה כי יהפכו לבני ברית ויביאו בשורת שלום - גרם גם למחשבה נאיבית כלפי משט שיעדו רשות טרור הלוחמת כנגדנו, המאורגן ע"י מדינה שנשיאה עוין במוצהר ומטרתו הסערת המזה"ת, שעליה מחבלים 'בדימוס', 'חברי פרלמנט' ארופאים [מן הסתם הבישארות של אירופה] ו'רדיקלים' [שזה מילה אחרת לאנשים המנצלים את קצה גבול הסבולת של דמוקרטיות כדי לחתור תחתן [תמיד בשמן ולמענן של דידטטורות רצחניות].

מתוך קונספציה זו בה אשמים נתניהו וברק - נשלחו לשטח אויב חילים לא חמושים. בנס לא היו הרוגים, בנס לא הופל המסוק מלאו קטן, בנס לא נחטפו חילים. חבל רק שהנס לא מנחם את הפצועים וכולי תקווה כי יגיעו לשיקום מלא.

איני מבין בימאות ובמדינאות. יש לי רק הגיון של איש קטן האומר שלא מכניסים חילים חסרי מגן ונשק לבריכת התנינים בגן החיות. תוכנית שכזו נועדה להסתבך ולגבות גם מחיילנו מחיר.

פני המזה"ת ובהמשך העולם החופשי למלחמה מול האיסלאם. כל היתר הוא משחק על זמן ושיפור עמדות. לפחות טרוריסטי האספרסו הארופאים יחשבו פעמיים בטרם יצאו לנופש בעזה על חשבון בטחון ילדי ישראל.

(ובדיעבד חבל שלא פעלו אחרת גם במקרה הנוכחי) - ממשלת ישראל צריכה להודיע באופן ברור מראש על הפעולות שינקטו נגד נסיונות להפרת הסגר ובהמשך ספינות ומטוסי צה"ל ישובו ויעבירו המסר בכריזה/רדיו/עלונים. כשהמסר בעיקרו יכלול הבהרות כדלקמן - התקדמות לקו גיאוגרפי שיורד מ-12 מייל מחופי ישראל והרצועה תיתקל בפגזים ובירי, בתחילה ירי אזהרה של עשרות מטרים לפני כלי השיט המתקדמים ואם ההתקדמות תימשך באופן שיחצו כמה מאות מטרים מעבר לקו ה-12 מייל, ירי (או פעילות אפקטיבית אחרת שאינה כרוכה בסיכון חיילינו) לפגיעה במנועים/ דפנות כלי השיט, תוך השתדלות למינימום פגיעה באנשים, אך תוך הבהרה שההתקדמות תימנע גם אם יגרמו אבידות בנפש - כשכל האחריות לכך תהיה על מפרי הסגר.

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

אני לא יודע מה יקרה ביום שאחרי, אני לא מגיד עתידות, אבל צפיתי הרגע באתר של הבי בי סי בסרט שצה"ל שיחרר מהארוע על המרמרה.

זו אמנם לא דעה פופולרית בפורום הזה אבל אני לא מקבל בד"כ את גירסאות צה"ל לארועים שונים כאמת המלאה והמוחלטת. הגישה הזו נובעת הן מהבנה שגם הצבא, כמו כל אירגון, יש לו את האג'נדה והאינטרסים שלו והוא, כמו כולם, לא בוחל גם במניפולציות תקשורתיות ועיוותי מציאות והן מנסיון העבר בו נתגלתה גרסת צה"ל כלא מדויקת.

אבל הסרטים ששוחררו מהמשט משכנעים מאוד שהפעם גרסת הצבא דווקא מדויקת. אני לא כל כך מדבר על צילומי המל"ט שכרגיל צריך עין מקצועית מאוד ע"מ להבין בהם שהנקודה משמאל היא חייל צה"ל והנקודה מימין מישהו אחר אלא על הצילומים מלמטה, אני מנחש שמספינת חיל הים שהיתה בקרבה למרמרה, ושמראים בבירור את החיילים משתלשלים מהמסוק ומותקפים בפראות מזעזעת ברצחניותה ושמזכירה לינצ'ים מהסוג הגרוע ביותר. בין ההיילייטס חייל נופל ונעלם מאחורי המעקה וההמון ממשיך לחבוט בו במקלות בפראות וחייל נזרק מהסיפון.

מעניין לציין שעל רקע תמונות קשות של הכאת חייל שבירור נפל לרצפה אומר כתב הבי בי סי "The activists say that the Israeli troops totally over reacted, over respond…" והדיסוננס הוא כל כך בוטה שאם לא היה מדובר בארוע רציני כל כך ניתן היה לומר שלתוצאה יש איכויות מונטי פייטוניות.

יש רק שתי קבוצות אנשים שיודעות מה קרה בדיוק על המרמרה והן חיילי הקומנדו הימי והפעילים הפרו פלשתינאים. לא פחות חשוב, רק הפעילים יודעים מה קרה ומה הייתה האוירה על סיפון הספינה בימים ובשעות שקדמו להשתלטות צה"ל. אין לי ספק שהיתה בפעילים חבורה שתכננה היטב את מעשה האלימות הזה והכנות כאלו לא ניתן כל כך להסתיר בחלל קטן וצפוף כאוניה מלאה באנשים. אני מקווה שרוב הפעילים באמת רצו מחאה לא אלימה ואין לי ספק שיש בקרבם כרגע שוק רציני מהארועים האלימים. התקווה שלי היא שלפחות חלק מהכעס יופנה למי שהכין את האלימות בשעות שלפני פשיטת צה"ל ושהאמת תצא לאור מפיהם של חלק מאותם פעילים. בד"כ קשה לשמור שקרים בסוד כשיותר מידי אנשים יודעים את השקר. אנחנו עוד לא שמענו את גרסת הפעילים בדיעבד וכרגע הם בכלל ברשות ישראל ואין לי ספק שמי שצריך מעוניין מאוד לשמוע את הגרסה הזו.

זה כמובן רק תסריט אחד מתוך אלף אפשרויות אבל למרות שכרגע מצבנו ניראה רע מאוד אי אפשר לדעת לאן יתפתח הארוע הזה. גם לאחר קרב ג'נין והטבח שלא היה ניראה היה שישראל ספגה תבוסה תעמולתית (אני עוד זוכר כתב בריטי שהלך במחנה וסיפר ש"לא רואים גופות אבל אפשר להריח את המוות באוויר") ובסופו של דבר יצאה האמת לאור.

אבל ההבדל הגדול בין חומת מגן לרוחות שמים הוא שב2002 ישב בבית הלבן הנשיא בוש, עכשיו יושב שם אובמה...

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

ציטוט:

רק הפעילים יודעים מה קרה ומה הייתה האוירה על סיפון הספינה בימים ובשעות שקדמו להשתלטות צה"ל. אין לי ספק שהיתה בפעילים חבורה שתכננה היטב את מעשה האלימות הזה והכנות כאלו לא ניתן כל כך להסתיר בחלל קטן וצפוף כאוניה מלאה באנשים

ממש לא רק הם:
http://www.memri.org/report/en/0/0/0/0/0/0/4249.htm
http://www.memri.org/clip/en/0/0/0/0/0/0/2489.htm

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תודה על הקישורים אבל...

אני חייב להודות שלא נורא עקבתי אחר התפתחות המשט עד היום ובשעות האחרונות השלמתי קצת ומה שלמדתי, שרק מחוזק בלינקים שלך, זה שהכוונות האלימות של חלק מהפעילים הפרו פלשתינאים היו גלויות לחלוטין.

אם הסתייגתי קודם (באשכול אחר) מלמהר ולשפוט את תכניות הצבא להשתלטות על הספינות הרי שעכשיו אני מתחיל לתהות על הסבירות, לאור הצהרות המרטירות, שבשילשול חיילים ממסוקים היישר לזרועות המון שהיתה כניראה אינפורמציה באשר לכוונותיו האלימות ותוך שהחיילים הן חמושים בעיקר בנשק לא קטלני והן בנחיתות מספרית. מעבר לכשלון בהשגת יעד המבצע (עצירה לא קטלנית של המשט) ניראה כאילו מישהו אכן גם הקל ראש בבטחון לוחמי השייטת.

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

.
הייתי שמח אם להנהגה שלנו, הצבאית והמדינית הייתה קצת יותר חשיבה מקורית.
למצור הימי על עזה יש מטרה, למנוע התחמשות של החמאס בנשק כבד, בעיקר טילים ארוכי טווח.
למשט גם הייתה מטרה, להביך את ישראל.
במידה ויודעים שסביר להניח שאין נשק כזה על המשט, (ובמקרה של המשט הספציפי הזה,לעקוב אחריו זה לא היה מאוד מסובך).
האופציה הסבירה ביותר היא להתעלם מהמשט.
ברור לי שהתעלמות מהמשט הייתה משמשת כפירצה הקוראת לגנב, ובתוך זמן קצר היו יוצאים משטים נוספים שחלקם לפחות היו מכילים ציוד קצת יותר מסוכן מקולנועיות. מספיק שפעם אחת צהל בעזרת מידע מודיעיני היה מזהה משט כזה ועוצר אותו, המשטים היו נפסקים והמבוכה הייתה עוברת לצד השני.
כרגע ישראל הובכה, המשט מילא את תפקידו.
סביר להניח שהמצור יוסר כתוצאה מלחץ בינלאומי.
ושוב ביבי מחזק את החמאס.

לפי מה אתה חושב שהמשטים להברחת אמל"ח היו נעצרים? תפיסת "סנטוריני" הפסיקה נסיונות להברחת נשק?

ומה על הספינות שלא יהיה מודיעין לגביהן?

חוץ מהסכם שום דבר לא יעצור לגמרי את ההברחות, וגם לאחר הסכם עדיין תהיה הכנסה של נשק. כל מדינה דואגת לחימוש שלה.
אבל הפעולה הנוכחית רק תחליש אותנו ותגדיל את הכנסת הנשק. שכן מהיום לכל ארגון שירצה לארגן משט לא תהיה שום בעיה לגייס כסף או פעילים ויכולת התגובה של ישראל קטנה באופן משמעותי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 חוץ מהסכם שום דבר לא יעצור לגמרי את ההברחות, וגם לאחר הסכם עדיין תהיה הכנסה של נשק. כל מדינה דואגת לחימוש שלה. אבל הפעולה הנוכחית רק תחליש אותנו ותגדיל את הכנסת הנשק. שכן מהיום לכל ארגון שירצה לארגן משט לא תהיה שום בעיה לגייס כסף או פעילים ויכולת התגובה של ישראל קטנה באופן משמעותי.

אין אפילו בדל הגיון בתגובה שלך.

רק הסכם יעצור לגמרי את ההברחות - אבל אפילו הסכם תהיה הכנסת נשק??? אתה באמת כתבת כזה דבר?

מהנסיון שלנו עם הפלסטינאים אחרי חתימה על הסכמים ממדי הטרור וההברחה (נשק ומבוקשים) רק גדלו. יעיד הראיס שבכניסתו הראשונה לעזה כבר הפר את ההסכמים שעוד לא יבש עליהם הדיו והכניס אסורי כניסה ונשק יחד איתו.

גם לפני המשט לא הייתה לגייס פעילים או כסף, עובדה: יצא משט של 9 אוניות (שלא מרויחות כסף עבור בעליהם) עמוסות בכ-700 טרוריסטים ומעריציהם.

אני רוצה לנחש את הצד הבא של ראדואן
הוא מציג את ישראל כמשטלתת על ספינות טורקיות "תמימות" במים בינלאוניים.
מכאן שהוא יציב שמירה בעלת נשק קל או דמות פוליטית בחירה על הסיפון הבא.

מקווה שלפחות על כך הבחירים שלנו חושבו או מתכוננים.

Sapere aude