ערוצי השדור הטלויזיונים, רשת ב', גל"צ ושלושת העיתונים הותיקים על אתרי האינטרנט שלהם מעולם לא נחשדו בעיני כמיצגים אתיקה עיתונאית כלשהי. את העמדה הציונית, את הזרם המרכזי של 97.5% הצבור הלא איכותי או את שיקול הדעת הבטחוני - הם מעולם לא התיימרו לייצג...

מזה שני עשורים מייצגת התקשורת בעיקר את האינטרסים הכלכליים ואת רשת הקשרים הפוליטיים של בעלי ההון השולטים בהם. לכן לא מאפשרים דיון ציבורי בעת שנוי כיוון כהסכם אוסלו או 'ההתנתקות' ולכן מורחים על חצי עמוד את עוזרת הבית של מי שמסרב לצמצם את תפוצתו של עיתון מתחרה...
אין לי ספק שהסתייגות מ'היהודים ההם הלא איכותיים' והומניזם וקוסמופוליטיות מזוייפים - עוזרים למגעים כלכליים באירופה אן בעולם השלישי ויום יבוא לדעתי ויחשפו גם צינורות פחות עסקיים להעברת כספים לתקשורת ולאנשיה.

זו גם הסיבה ש'קדימה' - מפלגה שהוקמה ע"י אנשים שהיו מאוסים בתקשורת כדוגמת הנגבי, אולמרט ושרון מהליכוד ועסקני שוליים מרשויות מקומיות עם התנהלות מפוקפקת - זכתה ליחסי ציבור מדהימים. איתרוג.

הכל היה בסדר כל זמן שבעלי הון יכלו לצאת ולהכנס בחופשיות למשרדי בעלי החוב שלהם בממשלה או לדעת שיש מי שחייב להם טובה. נתניהו אינו חשוד בעיני כסמל השלמות והצניעות אך התרשמותי כי מדובר באאוטסיידר שפחות נוח לעסקים עם בעלי ההון הותיקים [ןלכן חובר לבעלי הון חיצוניים כאדלסון]

באופן מפתיע מכוונת האש במתקפת התקשורת הישראלית הנוכחית שלא כלפי נתניהו הסיתרא אחרא המסורתי... [ומובן שלא כלפי הפלשתינאים, הטרור הערבי, הצביעות הארופאית וחרחור המלחמה הטורקי]. היעד הוא אהוד ברק. טכנוקרט של לוחמה זעירה הנופל לעיתים בשל יהירות או תכנון מתוחכם מדי - ואנו עימו. הוא אכן כשל הפעם כבמקרה מדחת יוסוף והתבסס על הרצוי ולא על המצוי שבחומר שלפניו, הוא נקט מדיניות המהמרת על חיי חילים לטובת מצג של נאורות-ביינישית ועם עיניים נשואות לועדת החקירה. למרות כל זאת הוא מוצא עצמו ללא הגנה או אמפתיה של התקשורת הישראלית כלפי טענות העולם על כוחנות יתר של צה"ל.

זהו אותו ברק שהוביל לכאורה אך הובל בפועל לשחר של יום חדש. אז מה קרה?

לעניות דעתי מה שקרה הוא

[1] הסתבר כי אהוד ברק עודנו נאמן לחובתו הבסיסית לבטחון המדינה ואף סבור כי חובה זו גוברת על חובתו להעשיר את בעלי ההון השולטים בתקשורת

[2] אהוד ברק 'תופס' את מקומה של 'קדימה' בממשלה. יציאה שלו לאופוזיציה או תזוזה שלו ממשרד הבטחון תאפשר כניסה של מפלגת המריונטות של בעלי ההון פנימה וחידוש הזרמת האינטרסים של הציבור לכיסיהם של אדוני המדיה.

בחייך, מה באהוד ברק לא משדר לך "הון ושלטון"? מילא עמיר פרץ עם הרקע הצנוע או עמרם מצנע עם המבט הסגפני, אבל ברק? הוא הוא ההון והשלטון, הקיבוצניק שהשתחרר עם פנסיה של רב אלוף בצבא ונהיה מיליונר, ממה, מעסקאות מוצלחות?
אם הוא כזה מופגז על ידי התקשורת, איך ויתרו לו בעניין הניסיונות של אשתו נילי לקמבן לעצמה עסקאות מיליונים בעזרת בעלה המקושר?

בקיצור - לא מסכים עם דעתך.

מה הקשר לדברים שכתב ישראלה?

אהוד ברק הוא אדם עתיר נכסים ואין כל פסול בכך ודוגמא זו לא נותנת כל עדיפות למצנע או למוקיון פרץ על פני אהוד ברק.

אנשים עתירי נכסים אינם תומכים אוטומטית בגישתם של בעלי הון בדיוק כמו שאנשים שאינם בעלי הון גדולים במיוחד אינם פועלים בהכרח לטובת החברה הישראלית (למשל עמיר פרץ והרעיונות האינפנטיליים והמסוכנים שלו ושל שכמותו).

מכאן שטיעוניך מתבססים יות על איבה אישית לברקמאשר על רציונליות גרידא.

אני מאמין שההסבר פשוט הרבה יותר.

ברק כאיש מפלגת שמאל לא מספק את הסחורה התבוסתית לה מצפים ממנו, מה שגורר אכזבתם של רבים שהמריצים בכוח את לבני מעמד של מעין "מנהיגה" כשלל היותר היא בחורה בעלת צבע שיער מלאכותי שמדברת באופן לא ברור..

3- ברק הוא זה שבהצעותיו חשף את ערוותו של ערפאת, מה שניפץ את האשליה לכמה וכמה "איכותיים".

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

הרי אני לא מחדש לך כלום שהתקשורת רוצה להדיח את בנימין נתניהו, יש לה מספיק סיבות לכך. את נתניהו אי אפשר להפיל מבלי להפיל את המכשולים שמסביבו וברק נמצא בדיוק בנקודה הכי קלה מבחינת התקשורת כרגע.

מספיק היה לקרוא ביום שלישי האחרון את מאמר הדעה של סבר פלוצקר באחד העיתונים תחת הכותרת "ברק, תתפטר", הוא הסביר את זה בכך שהפגיעה ביחסים הבינלאומיים כתוצאה מהפעולה מחייבים ששר הביטחון יתפטר, גם אם הפעולה היה נכונה וצודקת.

הם לא רוצים את קדימה בממשלה כמו שהם רוצים את ביבי מחוץ לממשלה.

-----------------------------
S e g m a n y

'הם' רוצים את נתניהו מחוץ לממשלה ויש 'להם' מספיק סיבות אישיות לכך [כלומר ללא קשר לויכוח הפוליטי - אילי ההון לא פועלים משקולים לאומיים]. אבל... הם מבינים שכרגע הדבר אינו ישים. ממשלה צריכה להיות. גם אם תיפול ממשלת נתניהו ויהיו בחירות חוזרות - הציבור עדיין עלול לזכור במצב הנוכחי מי אחראי ליבוא המוני של מחבלים ארצה במסווה של 'שלום' [תוך הקפצת הבורסה וקבלת ערבויות להלואות 'לפיתוח' ומתן זכיונות ליבוא לרש"פ שאני ואתה לא נהננו מהם אבל לא מעט דמויות מפתח במו"מ עשו סיבוב 'נאה' בנושא] וגירוש יהודים תוך יצירת שטח אקסטרטוריאלי לטרור ומוצב איראני קדמי בפאתי אשקלון. להבדיל מבחירות ברק-נתניהו רוב הסכויים הם שבבחירות היום - שוב גוש ימין מרכז יזכה ברוב. אולי בעוד שנה יהיה אחרת ואולי לא אבל מה שאילי ההון רוצים לבינתיים הוא 'אנשים שלהם' בממשלה. אנשים שלהם הכוונה ליונים כמו צחי הנגבי וניצים כמו חיים רמון. כאלה שאיתם לא צריך לגנוב סוסים אלא פשוט מבקשים והם כבר יתנו לך [את הסוסים של מישהו אחר].


המטרה העיקרית לטווח רחוק של שוקן-מוזס-נמרודי ובני מינם היא כמובן ממשלה גולה בראשם שתשב בז'נבה [משקולי בנקאות חשאית] או באיי הבתולה [משקולי מס]. עיקר פועלה של ממשלה זו תהיה לגבות מיסים מנחותי העם שנותרו בציון ולהקריב מפעם לפעם את רכושם או חייהם לטובת מחוות מדיניות וכלכליות לכל מי שאפשר לסגור עימו ביזנס רגעי.

למרבה המזל הם לא יכולים מאחר וגם בשמאל האמיתי יש מספיק אנשים שאפם ועינהם בראשם והם יודעים לזהות אויבים או אינרסנטים.

ברגע שיוכלו אילי ההון-תקשורת להעיף את ביבי יעשו זאת ללא ספק. כרגע הדרך היחידה להכניס אנ"ש לממשלה היא הוצאת ברק המצטייר כרגע כמטרה נוחה יותר.

השורה התחתונה של דברי שאינם סותרים ממש את דבריך היא כי כרגע 'התקשורת' ואילי ההון אינם רוצים בחירות אלא רק זריקת מרצ כלכלית לעצמם בדמות 'בובה-ציפי' עם יד על איזה שיבר. זה כמובן יאפשר להם לקדם את הבחירות כשיחושו כי בשלה השעה.