לסרט הזה ניגשתי קצת בחשש. באתר של סינמה סיטי הוא מסווג כקומדיה ולא כפעולה. מבחינת העלילה חשבתי שאתקל בז'אנר של מר וגברת סמית', ולכן תהיתי למה סווג כקומדיה ולא כפעולה. ניחא.

יש לי בעיה עם אשטון קוצ'ר- לא משנה מה יעשה, תמיד יזכיר לי את מייקל קלסו, הי"ד. אפילו אפקט הפרפר, שאני מחשיב כסרט טוב מאוד, והכי טוב של קוצ'ר, יצא לו הקלסו פה ושם. כמו כן, כדי לשנות את הסטיגמה, הוא חייב להחליף תסרוקת. הבחור נראה מבוגר יותר, ניפח שרירים לכבוד הסרט, אך עדיין מסתובב עם תסרוקת של פרחח קטן פוינט פלייס.

לסרט עצמו- קוצ'ר הוא מחסל ממשלתי שתו"כ משימה בצרפת פוגש אשת מחשבים מרובעת ומתאהב. הוא מחליט לנטוש את עולמו ולעבור להגשים את חלום הפרברים איתה. יחד עם האישה, הוא מקבל את הוריה, אב מרובע ומקובע שלא כל כך מחבב אותו ואם חייכנית עם חיבה לאלכוהול.

לאחר שלוש שנות נישואים אפורים, מסתבר שעולמו ממשיך לרדוף אחריו, והוא פותח במנוסה, מנסה להבין מי מנסה לחסל אותו ולמה, מבלי שיוכל לבטוח באיש, וכשאשתו ההמומה המגלה את סודו לראשונה באה איתו.

לגבי האקשן- היה יכול להיות יותר אקשן, אבל סצינות האקשן עצמן טובות. אם אלו המכות, מרדף המכוניות ושאר ירקות (כלומר- יריות, והרבה. לא ג'ון וו סטייל, אבל לא התלוננתי).

קומדיה- יש, והרבה. אולי יותר מדי. זה לא שלא צחקתי מהסרט, אני וכל האולם צחקנו בקול לא פעם אחת, אבל זה בדיוק מה שהזכיר לי את קלסו. הטון, הבדיחות, אפילו התסרוקת.

הפתעה חביבה היא טום סלק בתור חמו של קוצ'ר, זמן מסך לא ארוך מדי אבל משמעותי לעלילה. הוא באמת שחקן משובח, ואפילו שנזכרתי בו בתור ריצ'ארד מחברים, אהבתי את הדמות.

קתרין הייגל בתור אשתו של קוצ'ר היתה קצת בנאלית, למרות שיש לה איכויות קומיות לא רעות כלל שלא הכרתי לפני.

בסך הכל- הסרט מומלץ בכדי להעביר בוקר שבת בנעימים.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

א. אהבתי את הביקורת.
ב. לא מסכים שבורח לו קצת קלסו פה ושם ב"אפקט הפרפר". המשחק שלו שם זה עד היום אחד ההפתעות הכי גדולות שנתקלתי בהן - לגמרי לא צפוי.

ראיתי את הסרט, העלילה בשלב מסויים נכנסת לקטגוריה של "קומדיה מטומטמת" ובגיל שלי (23) לא מצחיק אותי כבר.ההתחלה יפה מבחינת עלילה אפקטים וסצנות.. ומשם רק מתדרדר

סרט לקחת בדיוידי.. לא כזה וואו בשביל קולנוע.