טירונית ירקרקה במחנה 80.





אני בנחל פארן לפני תחילת טירונות









אחרי מסע של 42 קילומטר ממחנה 80 עד לרמת הנדיב, לקבלת תג הנחל הנכסף.





קבלת התג בסיום הטירונות.







סתם יום של חול באוהל בטירונות.






זה צולם בנחל גולן, לפני מסדר נשק של הבנים. בתקופה זו היינו מופגזים מדי פעם על ידי הסורים מעבר הגבול.






יום איזרוח נחל סיני בנוכחות אריק שרון.






















טיול חברים מהצבא לסיני. נחלווים מהקיבוץ




















צולם בצריפין במסגרת קורס חובשות בבה"ד 10. כאן זה כבר בסיום הקורס עם התג חובשת.





בחדר האוכל בבסיס נחל סיני לפני יציאה למוזיאון תל-אביב. בגדוד 904






כל הג'מעה מגדוד 904 במוזיאון תל אביב.

ואפילו נראו במצב מצויין!
ובמלחמת יום הכיפורים?... עדיין בצה"ל?..
תודה על השיתוף.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

הקסדות האלה היו בשימוש נרחב בבסיסי ההדרכה בתחילת שנות ה-70. נראה לי שהן יעילות במיוחד נגד גשם. כאשר לקחו חיילים מהבה"דים לפעילות מבצעית, ציידו אותם בקסדות תקניות של אותם הימים (קפל"ד).

.

אגב - לא רק כנגד גשםאלא גם כנגד שמש.....
כשאני הייתי בסדיר ( 86-9 ) השימוש היחיד שהיה בקסדות הללו הוא כמטרות לירי....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

צצצצ
לבני, לא תאמין -ההיתי נוכח באירוע מלון סבוי כאשר בשלב הראשוני הגיעו יחדות כוננות רבות מהאיזור ביניהם אם זכרוני אינו בוגד בי גם קורס מנהלתי מצריפין שהיה חמוש בקסדות הבריטיות הללו.

מדהים !!.. אני אפילו מצליח לזהות את המבנה מהצילום של נחל גולן - הוא כיום מבנה המרפאה (עד לפני כמה שנים לפחות).

...והארץ תשקט.
עין שמים אודמת תעמעם לאטה, על גבולות עשנים.
ואמה תעמד - קרועת לב אך נושמת... לקבל את הנס האחד אין שני...

כאשר גוייסתי למילואים במלחמת יום כיפור, זמן קצר לאחר שחרורי מהסדיר, צוידנו בצריפין, בבסיס של תותחנים, (בה"ד 9, ?) אף כי לא היינו שייכים לתותחנים-כיוצאי פלס"ר שריון צורפנו ליחידה שסופחה לגולני.
מכיוון שהיה חוסר בציוד , קיבלנו את כובעי הפלדה שבתמונה-הביאו לנו אותם מבה"ד 12, מעבר לכביש. את ה"עוזים" קיבלנו חדשים ו"חמים" מתע"ש.
כאשר היינו במובלעת ברמת הגולן, במזרעת בית ג'אן, הגיע צוות של הטלביזיה הישראלית, מהערוץ הראשון והיחיד שהיה אז, לצלם. אם איני טועה היו שם יואב לימור וחיים גיל. כאשר רצו לצלם את החבר'ה, דרשו שנחבוש כובעי פלדה, כי "זאת דרישתו של דובר צה"ל". כאשר שמנו את ה"צלחות" השטוחות על הראש, הם צעקו "תורידו, תורידו..." והמשיכו לצלם אותנו בלי ה"צלחות". ההסבר שלהם היה ש"אינם רוצים לגרום לדמורליזציה בעורף..."

אולי מיכה לימור?

אם כי זכורה לי היטב חולשתו הרבה לשטיחים...

הוא בוחן משהו עם ידו השמאלית מורמת למעלה. איזשהו חלק פנימי של המקלעון נדמה לי..

אם אני לא טועה החלק הוא בוכנת הגזים של המקלעון,אותו חלק שגורם להמשך הטעינה.

א. היתה קצרה יותר
ב. מצורת ה"מבט" של הבחור ניתן להבין שהוא מביט לתוך קנה.

אני מהמר על כך שהבחור הזה מחזיק דוקא קנה של עוזי. לעובדה כי האחרים אכן מנקים רובי FN (ומקלעוני FN)אין משמעות כאן להערכתי.

ניחוש גס שלי.

יתכן שרומה לררנ"ט.

.

הוא מחזיק קנה של עוזי
רוב כלי הנשק היו רומטים ( FN )
היו גם מקלעונים שזה רומט עם דורגלים וקנה מחוזק . כאשר הנצרה היתה ללא מגבלה ואפשר היה לעבור למצב אוטמט .
לרומטים הרגילים היתה נצרה שהגבילה את האפשרות לירות צרורות .
היו כאלה שהחזיקו נצרות ללא מגבלה בכיס ( ובשעת הצורך היינו מחליפים נצרה ) או מציאים אותה
ואש הנשק היה יורה ללא מגבלה.

ליציאות הביתה היה מקובל להתחלף בכלי הנשק כאשר העוזי היה המועדף .
כשרצו להקשות על מי שהוא הוציאו אותו הביתה עם המקלעון ולפעמים לפעמים גם עם המאג .

איציק ( מהאחזות הנח"ל מצפה שלם )

כמה אמא שלי סיפרה לי על הצ'כי (מאוזר) וכמה שזה היה כואב לירות בו והן היו שמות פדים בשקע כתף לרכך את המכה (הגיוס שלה היה אם אני לא טועה ב-67')

האם זה הנשק?

חלקם בקליבר 7.92 המקורי, וחלקם מוסבים ל- 7.62 נאט"ו.

אם היו מהדקים היטב את הקת לכתף בעת הירי , זה לא היה כואב (אפילו לא ב 7.92). רק מה, בנות נהגו להרחיק (מחשש עינא בישא) את הקת מהכתף, דוחפות את הידיים קדימה עם הרובה, עוצמות עיניים... ולוחצות. התוצאה היתה שהרובה היה עף לאחור, תוך צבירת תאוצה ופוגע בכתף החיילת.... התוצאה הייתה כתם סגול בשקע הכתף.

.

מעניין יהיה לציין שעל חלק נכבד מהרובים הללו היה חרוט צלב קרס נאצי שהיה שם עוד משנות יצורם בצ'כיה תחת השילטון הנאצי במלחמת העולם השנייה....!!! צה"ל לא דאג להסיר את הסמול הזה.

בסוף שנות ה- 60 נעשה ברובים הללו שימוש רב בבה"ד - 4 (בסיס טירונים שהיו מיועדים לתפקידי ג'ובניקים) ובפיקוד הגדנ"ע, זאת בנוסף ליחידות שונות אחרות שלא יועדו לתפקידים קרביים.

צודק b.a. בהערתו על בעיית הרתע והפגיעה החזקה בכתף. אלא שהפגיעה היתה שווה בעוצמתה לחיילים ולחיילות. גם בנים חששו מהפגיעה ואצל הזכרים היה מקובל אז לרפד את הכתף בגופיה מקופלת, בכובע טמבל או אף בפלנליות ניקוי רובים כדי למזער את פגיעת ההדף גם אם הרובה הוחזק חזק מספיק וצמוד לבית השחי.... בנים ובנות.... אלא שהבנים "גיבורי התהילה" הכניסו את הריפוד והסיתירוהו מתחת לחולצתם ואילו הבנות כנראה שלא - לא ידוע לי ממקור ראשון.

על כל פנים מדובר אך ורק במטווחי ירי באש חיה, שממילא לא היו תכופים אז.

תמונות יפות ומעניינות מאוד, אני אוהב לראות את התמונות האישיות שאנשים מעלים מפעם לפעם, חלון לתקופה אחרת.

תנסו היום להוציא בנות (לא כל הבנות) למסע 42 ק"מ ותראו מה יקרה.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

מה שמשך את עיני היתה המזוודה האדומה עם הפסים -שיא האופנה באותה תקופה...

קח מפה ותמדוד

אם הם לא הלכו דרך פלאפלגולני (עפולה) סביר להניח שהמרחק קצר יותר.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

תודה רבה על השיתוף! נהניתי מאוד לצפות בתמונות

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

יופי של תמונות. מלאות תחושה חיובית ונעימה של תרומה למדינה ומרצון ותחושת שליחות.

ברשותך ניסיתי לתקן את הצבע בחלק מהתמונות.





והתמונה החביבה עלי:

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אהבתי במיוחד את הליטוש העדין שעשיתי לתמונה של הילדה. כמו שהבחור שמעליי אמר, ממש הפחת בתמונות חיים חדשים.

שאלה קצת לא קשורה לנושא אבל האם היית פעם פעיל בפורום בשם "קקטוס" ?

תמונות מאוד יפות, כמו שאחד ציין פה, מעניין איך זה יראה היום אם יתנו לבנות לעבור מסע 42 ק"מ.

"פרש" היא קהילת הפורומים הראשונה שהתחברה אלייה וגם היחידה. אני לא פעיל באתר אחר..

סירפד.
אהבתי מאוד את השיפוצים שעשית לתמונות, ממש נתת להם חיים מחדש.
אם ג'ודי תאשר אני אעלה שיפוץ משלי יותר מאוחר.

תמונות יפות, במיוחד אהבתי את כובעי ה"טמבל"..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

חן חן לך על השיפוצים בתמונות. באשר לילדה הבדווית , זה היה באזור סנטה קתרינה כשהילדים נצמדו לקבוצתנו כי היה לנו הרבה ציוד ומזון בטיולית.

קבל אישור לשידרוג התמונות. תודה.

מודה לכולכם על ההתעניינות. ממש מחמם את הלב ועושה כיף להמשך שיתוף פעולה. הסיפוק הכי גדול יהיה אם מישהו יגלה את עצמו באחת התמונות. בפרספקטיבה של זמן כה רב שחלף זכורים לי מספר קטן של שמות חברי לשרות בצה"ל.

ג'ודי שלחתי לך הודעה בפרטי...

זה אומר שהיום אמור להיות לך ילד בגיל הזה (10 ימים ומעלה)

איזה קטע, ב 15.5.72 הייתי בדיוק בן עשרה ימים.....

תמונות נהדרות.

יש לי חשש ש-42 הק"מ של המסע ממחנה 80 לרמת הנדיב הוא פיקציה של המ"כיות,
המרחק בקו אווירי הוא 11 ק"מ וצריך התברברות לא קטנה כדי לעשות מזה 42 ק"מ...

שאלה - בשנת 72 היו הפגזות אקראיות של הסורים בצפון?

נהגנו להסתובב מחוץ לחדרים עם קסדות ותחבושת אישית ומדי פעם רצנו למקלטים שהיו בכל פינה. היו לא מעט בעלי חיים שנהרגו כתוצאה מהפגזות הסורים.

אני זוכרת שיצאנו בבוקר והמסע הסתיים בערב. כך שמדובר ביותר מ-11 ק"מ.

באחת מההפגזות בקונייטרה נהרג יוסף דירלי , הקצין מאגוז שקיבל 2 צל"שים.
שבוע אחרי מותו, הייתי באימון בקונייטרה (בלב"ב) והפגזה תפסה אותנו לא מוכנים...

הנה השיפוץ שלי לתמונה באוהל...

והנה עוד אחת...

ועוד אחת...

ממש יפה שיפרת אותן. איזה ברורה התמונה הזאת לעומת המקור. איך אתם עושים את זה?

Photoshop
ואני ממליץ בחום למי שעוד לא מכיר את התוכנה לנסות אותה.

התמונות מזכירות לי את השירות הסדיר שלי - שהיה מ-1979 עד 1983 ומדהים שחוץ אולי מהרובים הצ'כיים וכובעי הטמבל, לא השתנה הרבה - המדים וכובעי הסירה של החיילות, הרומ"ט ששימש אותי בטירונות והעוזי שהיה הנשק האישי שלי (ח"א) במשך רוב השירות ואפילו התספורות - הכל נראה אותו דבר !
(נדמה לי שעד 1978 היו מדי חורף שנראו שונה - חברים שהתגייסו מעט לפני קיבלו אותם אבל ב-1979 הם בוטלו - כל התמונות כאן הן במדי קיץ)

הסבנטיז - העשור שהביך המון נערים שחיפשו באלבום ומצאו תמונות של אבא שלהם עם פאות לחיים.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

תודה! נהדר!

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

עוד תמונה אותו בסיס מחנה 80
מגרש המסדרים .
כנראה גם אותו מחזור
ממתינים להסעה להאחזות מצפה שלם ( היום מצוקי דרגות )

למה בתמונה הראשונה החצאית כהה ובאחרות בהירה? בראשונה זה מדי חורף?

וחשבתי שכומתת הכריש לבנות נכנסה מאוחר יותר...

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists