יושב בחדר חשוך
שמואר קלות
בנרות גוועים
ברקע תקליט שרוט
שחוזר על אותן המילים
קם, מדדה למקרר
עוד בקבוק פותח
חולק את בדידותו
עם אור הירח.

על השולחן
כמה תמונות ישנות
מלאות באושר
מעוררות זיכרונות
הזמן הקפוא בתוכן
זה כל מה שנשאר
מביט בהן,
שוקע לתוך העבר
מצית סיגריה
שאיפה לוקח
חולק את בדידותו
עם אור הירח

על הקיר הסדוק
תעודות ושבחים
שנראים לקוחים
מחיים אחרים
ושעון ישן
שסופר את השניות
בתקתוק ששובר
את הדממה
שעוטפת את חייו
קרה ואיומה
מהדק את השמיכה הקרועה
אל גופו הקודח
חולק את בדידותו
עם אור הירח

שולף ממגירה שבורה
מכתב ישן
שכתב לה מזמן
קורא את מילותיו
חש שוב את כעסיו
בחוץ דקות אחרונות
של חשיכה, של ירח
מרחוק כלב נובח
עוצם עיניו
ובנשימתו האחרונה
לוחש אני סולח
תמה בדידותו
לאור הירח