לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 25-06-2010, 00:10
  desertowl desertowl אינו מחובר  
מומחה טכנולוגיות צבאיות חיישנים ומערכות תצפית
 
חבר מתאריך: 18.10.03
הודעות: 3,749
כתבה מערכות בק"ש - סקירה

מערכות בק"ש – סקירה

הקדמה

לאחרונה מוזכר בפורום נושא מערכות בקרת אש (בק"ש) לעיתים קרובות, וכן נשמעות תלונות מצד גולשים כי המידע ברשת הינו חסר וקיימים פערי מידע בנושא. סקירה זו מצטרפת למס' סקירות שכתבתי בעבר (הדי רחוק...) בנושאים הקשורים בטכנולוגיה של שדה הקרב המודרני (מערכות הגנה אקטיבית, שלצערי כבר מאד לא מעודכנת, וטילי נ"ט).
בסקירה זו, כמו בסקירות דומות בעבר, אני משתדל לעצור ולבאר מונחי יסוד שאינם מוכרים לאנשים מהתעשיות הבטחוניות או לקוראים שאינם בעלי רקע טכנולוגי. במידה ועשיתי שימוש במונחים שאינם ברורים והותרתי אותם ללא ביאור, אני מתנצל על כך מראש (כמובן שאני מזמין את הקוראים להעיר, להאיר ולשאול).


מבנה הסקירה

מטרת סקירה זו הינה לסקור בקצרה את אופן פעולתה העקרונית של מערכת בק"ש (הדגש הוא על מערכות קרקעיות כדוגמת טנקים ו IFV) תוך התייחסות לטכנולוגיות העיקריות בהן נעשה שימוש בתחום. בתחילה יינתן מבוא העוסק בצורך במערכת הבק"ש ובהגדרתה וכן בסקירה הסטורית קצרה.
בהמשך תתואר הבעיה אותה באה מערכת הבק"ש לפתור ולאחר מכן יתוארו המרכיבים העיקריים במערכת והשילוב ביניהם. לצורך הסקירה אחרוג מהיקף המערכת המוגדרת כבק"ש ואתייחס גם לנושא בקרת הצריח, מערכת הייצוב וכו' מכיוון שהנושאים קשורים האחד בשני וקשה להפריד ביניהם, במיוחד כאשר מדובר בקוראים שלא מתמצאים בארכיטקטורה השלמה של המערכת.


מבוא

שינוי שדה הקרב על רקע מלחמות העולם הראשונה והשנייה בד בבד עם ההתפתחות הטכנולוגית בתחומים כגון בליסטיקה, אופטיקה וכו' אפשרו את הגדלת טווחי מערכות הנשק המשולבות בלחימה.
מכיוון ופגיעה במטרה מטווח גדול (העולה על כמה מאות מטרים) כרוך בשילובם של מס' רב של גורמים, על אחת כמה וכמה בתרחיש שבו היורה, המטרה, או שניהם נמצאים בתנועה ובהתחשבות בתנאי שדה הקרב (ראות מוגבלת, לחץ, הצורך בתגובה מהירה ועוד), המוטיבציה לסייע למפעיל מערכת הנשק באמצעים טכנולוגיים הינה ברורה.


ההגדרה המילונית של מערכת בק"ש (ע"פ ה DoD Dictionary of Military and Associated Terms) הינה בקרת כל הפעולות הקשורות בירי על מטרה, וכמערכת – קבוצת הציוד או המכשירים הקשורים בבק"ש המתוכננים לפעולה עם נשק או קבוצה של מערכות נשק (בתרגום חפשי שלי).

אנו נוכחים לדעת, אם כן, שהכוונת הקדמית והאחורית של רובה ה AK-47 המכונה בפי באי הפורום לרוב כקלאצ' ,בשילוב עם גררת הטווחים, עונים על הגדרה זו ומהווים מערכת בק"ש, ואכן, במערכות נשק מנוונות, כגון טנקי ה VICKERS של מלה"ע ה I, שילוב דומה מאד היווה את מערכת הבק"ש.

כאשר טווחי העסקת המטרות גדלו, במהלך מלה"ע ה II, אומדן הטווח למטרה ע"י התותחן כבר לא היה מספק, וטנק ה PANTHER הגרמני היה הטנק הראשון (ככל הנראה) שמערכת מדידת טווח המבוססת על העקרון האופטי (להלן מט"א) תוכננה עבורו. מערכת זו לא זכתה לצלוח את שלב האבטיפוס, אולם מיד לאחר המלחמה מערכות כדוגמתה שולבו בטנקים רבים, הן מתכנון אירופאי והן מתכנון אמריקאי. מערכות אלו אגב, היו מצויות בשימוש ציים זמן רב קודם לכן (משלהי המאה ה 19).
מט"א עובד על העקרון הבא – המערכת בנויה מצינור המכיל בקצותיו 2 עדשות המחוברות ביניהן כך ששתיהן תפננה באותה הזוית אל ציר האנכי למרכז הצינור.
במרכז הצינור ישנה עינית אחת (מט"א מסוג
COINCIDENCE) או 2 עיניות (מט"א מסוג PARALLAX או STEREOSCOPIC), על המשתמש להגיע למצב בו המטרה מופיעה ב 2 העדשות. לאחר שהמטרה מופיעה ב 2 העיניות, ישנה חוגה המציגה את הטווח אליה (הדבר נעשה ע"י חישוב טריגונומטרי פשוט).
מערכת זו מאפשרת למשתמש למצוא את הטווח למטרה בדיוק רב בהרבה מאשר ע"י אמדן, אך ככל שהמרחק גדל הסבירות לשגיאה גדל משמעותית (וכן למרחק שבין 2 העדשות משקל מכריע בדיוק המדידה).

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
מט"א מדגם R40 בעל בסיס באורך 4 מ' מתוצרת גרמניה.

במקביל, המשיכו הסובייטים להתבסס על מערכות מדידת טווח המכונות
STADIAMETRIC RANGE FINDER, שיטה המוכרת לנו יותר כ "משפך טווחים", אותה ניתן למצוא כיום, לדוגמא, ב SVD DRAGUNOV ובמרנ"ט LAW, המדוייקת הרבה פחות.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
כוונת מרנ"ט LAW

במהלך שנות ה 60, החל מד טווח הלייזר (להלן מט"ל) להחליף את כל שיטות מדידת המרחק שהוזכרו קודם לכן, הן בטנקים מתכנון חדש והן ע"י ביצוע RETROFIT (התקנה של ציוד בתאריך מאוחר יותר מזה שבו סופקו המערכות במקור).
המט"ל עובד על עקרון מדידת "זמן המעוף" של קרן לייזר אל המטרה וקריאת הזמן שנדרש לקרן לחזור אל מכשיר המדידה, מכיוון ומהירותו של הלייזר ידועה (מהירות האור) ואת הזמן ניתן למדוד, מתקבל המרחק. כמובן שמדובר בהסבר פשטני ביותר, אולם בחלק ממורכבות היישום ניגע בהמשך.


בתחילה נעשה שימוש במט"ל ללא אינטגרציה עם שאר מערכות הטנק, אולם בהמשך, בשילוב עם מחשב והנעת צריח מודרנית הפועלים כמערכת אחת, היוו את הבסיס למערכות הבק"ש המודרניות המוכרות לנו היום.

בליסטיקה, מטאורולוגיה וקינמטיקה – או לחילופין, למה כ"כ קשה לפגוע במטרה

בסרטי שיווק של מערכות נשק (להלן מענ"ש) שונות, שכדוגמתם ניתן לראות בתערוכת יורוסאטורי הבאה עלינו לטובה, ניתן לראות רק"מ כלשהו שועט על גבי הדיונות ומשחרר,כלאחר יד, פגז לעבר רק"מ אוייב, הממהר גם הוא לרדת במורד גבעה כלשהי והתוצאה – פגיעה מושלמת והשמדת המטרה.


דוגמא לסרט שכזה...

קשה להעריך את מורכבות הבעיה הפיסיקאלית שלפנינו ועד כמה ההישג הנ"ל הינו מרשים, אולם אני אנסה בכל זאת, לפרק את הבעיה לגורמיה העיקריים (אני לא אתיימר לנסות ולהציג את כל המשתנים הכרוכים בבעיה) – גורמים שהתותחן של אותה מענ"ש, בשילוב הבק"ש מנסים להביא בחשבון, בדיוק טוב ככל הניתן (או לחילופין, ככל שנדרש) על מנת להבטיח פגיעה במטרה.


ע"מ לפשט את הבעיה נדון בתרחיש בו טנק סטטי A מנסה לפגוע בטנק סטטי B ושניהם ממוקמים על קרקע מישורית והתנאים המטאורולוגיים מנוטרלים.
ראשית, נציין את הגורמים המשפיעים על התנהגות התחמושת עוד בטרם עזבה את קנה הטנק, גורמים המקובצים תחת התורה המכונה "בליסטיקה פנימית". קנה הטנק, בין אם הוא מחורק (
RIFLED – למי שתהה מה מקור המילה RIFLE באנגלית) או חלק קדח (SMOOTHBORE) נתון להשפעת שחיקה והתנהגות הקנה משתנה באופן מתמיד – השחיקה נגרמת הן כתוצאה מהכוחות המתפתחים בזמן הירי (חיכוך הקלע, המטען ההודף וכו') והן המאמצים הטרמיים הנוצרים במהלך הירי ושינויי טמפרטורה (השרוול הטרמי המצפה קני טנקים רבים נועד למזער תופעה זו). כמו כן, טמפ' המטען ההודף בטרם הירי, משפיעה גם היא על ביצועי הפגז (ויסלחו לי מי מחברי הפורום המצפים לראות פה את המונח "כדור").

כל קלע שנורה מקנה טנק A, בהנחה ואינו מונע (בסקירה זו לא אתייחס לטילים משוגרי קנה או לכל תחמושת בעלת הנעה רקטית או אחרת) נע במסלול בליסטי – מסלול זה מוגדר, כרגע, ע"י כוח הכבידה וניתן לתארו בצורה פשטנית כבעל מראה קשתי, מכאן, שאם קנה טנק A יופנה ישירות לעבר טנק B, הפגז לא יגיע אל מטרתו (יפגע "קצר") ועל כן יש לחשב את ההטיית הקנה הדרושה ע"מ לפגוע במדוייק (ELEVATION, או בשפת האוויראים שביננו – PITCH).
כעת, נסבך מעט את הבעיה – בהנחה וטנק
A אינו ממוקם על מישור אלא נמצא בשיפוע צד (הידוע בקרב השיריונאים כ - שפ"צ), נכנס אלמנט נוסף לתמונה המכונה TRUNNION TILT או CANT – הכוונה היא לזווית שיוצר הציר הניצב לציר התותח עם הקרקע (TRUNNIONS הם הצירים עליהם תפוס התותח ומכאן השם) משמעות הדבר היא שאם עד עתה עסקנו בבעיה דו מימדית, בה השאלה היחידה הייתה האם הפגז יפגע לפני טנק ,B אחרי טנק B, או בטנק B עצמו, כעת יש לנו בעיה תלת מימדית בה ייתכן כי נפגע משמאלו או מימינו של טנק B.

כעת, נוסיף לבעיה את התנאים המטאורולוגיים – רוח, צפיפות אוויר, לחות וכו'.
בארסנל הטנק המודרני מצוי מס' רב של סוגי תחמושת כשלכל אחד מהן תכונות מכאניות שונות (צורה, משקל, מרכז כובד וכו') וכן אופן שיגור שונה. לדוגמא, פגז
APFSDS (ARMOR PIERCING FIN STABILZED DISCARDING SABOT) הינו למעשה חץ מסגסוגת מתכתית המשמיד את מטרתו באמצעות אנרגיה קינטית טהורה והוא מיוצב בזמן מעופו ע"י משטחים אווירודינמיים (כנפונים), בעוד פגז HESH (HIGH EXPLOSIVE SQUASH HEAD) הידוע בכינויו "מעיך", הינו מיוצב סחרור. לשני הפגזים הנ"ל התנהגות בליסטית שונה לחלוטין. פגזים מיוצבי סחרור מושפעים מאפקטים כגון אפקט מאגנוס (זרימת רוח צידית בזמן המעוף היוצרת כוח השואף להגביה או להנמיך את הקלע) ואילו פגזים מיצבי סנפירים מושפעים מכוחות אוירודינמיים על משטחי הייצוב שלהם (מסלולם הוא השטוח מבין כל הפגזים הנפוצים בארסנל הטנקים).
לתנאים המטאורולוגיים בשילוב עם סוג הפגז הנורה השפעה מכרעת על המסלול הבליסטי המתקבל – כל הגורמים הנ"ל בשיתוף עם הכבידה שהוזכרה קודם לכן נכללים במה שמכונה "בליסטיקה חיצונית".


עתה, נוסיף את אלמנט התנועה. נשנה את התרחיש לזה שלהלן – טנק A עולה לעמדת אש ומבחין בטנק B הנע משמאל לימין במהירות 40 קמ"ש במרחק 4 ק"מ ממנו.
ברור לכולם שגם אם התותחן של טנק
A ייקח בחשבון את כל הגורמים שהוזכרו קודם לכן אך יתעלם מהתנועה היחסית בין הטנקים, הפגז יחטיא – יש להוסיף היסט בציר ה AZIMUTHהמהווה שיערוך של מקומו של טנק B בעוד t שניות, כש t הינו זמן מעוף הפגז. היסט זה, המכונה LEAD ANGLE, מוכר לכל אחד מקוראינו ששיחק כדורסל למשל, בעת שמסר כדור לאדם אחר שנמצא בריצה – הוא זרק את הכדור לפני השחקן השני, על מנת שהלה יתפוס אותו כאשר יגיע אליו הכדור.

אם כל הגורמים שנזכרו לעיל חושבו כהלכה, ככל הנראה תתרחש פגיעה.
לסיכום הפרק, דמיינו לעצמכם שאתם תותחנים בטנק
A, לאחר יומיים חסרי שינה, בחוץ ליל סערה, כאשר במהלך תנועה מהירה בשטח הררי אתם שומעים קריאה של מפקד הטנק בקש"פ (מערכת קשר הפנים של הטנק) – אתה מתבונן בעינית ורואה טנק אוייב שועט במדרון במרחק 4 ק"מ מכם, ונדמה לך שהוא בדיוק הבחין בטנק שלך והחל מצודד לעברך...

בקרת אש וצריח – איך בכל זאת פוגעים

בטנק מהשורה הראשונה, הסיכוי לסיים את התרחיש שהוצג בסוף הפרק הקודם בהשמדת המטרה הוא לא רע כלל וזאת תודות לעובדה שמרבית הגורמים אותם הזכרתי נלקחים בחשבון ע"י מערכת ממוחשבת הדואגת לפשט את הבעיה עבור התותחן כך שכל שנותר לו הוא ללחוץ על כמה מתגים, לעקוב לפרק זמן קצר ביותר אחרי המטרה, ולסחוט את ההדק.

בטרם נעסוק במערכת הבק"ש עצמה ובתהליך הירי, ברצוני להרחיב מעט בנושא בקרת צריח וכיצד משתלבות כוונות הטנק בתהליך זה.
על מנת לאפשר סיכוי כלשהו לירי בתנועה, הבינו מפתחי הטנקים בשלב מוקדם מאד (מלה"ע ה
II) שעליהם להוסיף מערכת לייצוב הקנה בזמן תנועה – מערכת זו, שהיא למעשה מערכת בקרה בחוג סגור, מודדת (לרוב ע"י ג'ירוסקופ) את תנועת הקנה ביחס לאות המתבקש ע"י התותחן ומפצה על השגיאות שביניהן. מהר מאד לאחר מכן התווסף לייצוב הקנה (ייצוב בציר אחד) ייצוב בציר הצריח, שבוצע באופן דומה.
עם זאת, בעת תנועה בשטח קשה, ייצוב הקנה אינו מספק ברמה כזו שתאפשר חיבור קשיח של הכוונת לקנה ועל כן החלו להופיע בטנקים המודרניים כוונות תותחן עצמאיות (הכוונת העיקרית של התותחן מכונה GPS - Gunner's Primary Sight). כוונות אלו הינן למעשה פריסקופ שחלקו העליון בנוי ממראה המיוצבת בשני צירים (במערכות מוקדמות יותר הייצוב היה בציר אחד בלבד). מכיוון וראש המראה הינו רכיב קל וקטן, רמת הייצוב שניתן להגיע אליה גדולה לאין שיעור מזו הניתנת להשגה בייצוב התותח. כתוצאה מכך, מתקבלת תמונה חלקה וברורה גם במהלך תמרונים חריפים של הטנק.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
כוונת מפקד טרמית משולבת CCD ומט"ל מדגם SEOSS מתוצרת RHEINMETALL

תהליך הירי כולל מס' פעולות, אשר הסדר שלהן עלול להשתנות או לכלול רק חלק מזה שיתואר כאן, אך העקרון זהה:

  1. זיהוי המטרה.

  2. עדכון המחשב הבליסטי בסוג התחמושת הרצוי ע"י בורר, לחיץ או מתג (לרוב תהיה כבר תחמושת בקנה והמחשב יהיה ב MODE המתאים, ישנן מענ"ש בהן הבחירה מתבצעת ע"י המפקד ולעיתים אפילו באופן אוטומטי) – הנתונים הבליסטיים של אותה תחמושת (משקל, מקדם גרר וכו') מאוכסנים במאגר הנתונים של המחשב וייעשה בהם שימוש בחישוב פתרון המשוואה הבליסטית.בחירה לא נכונה של תחמושת תוביל כמעט בוודאות להחטאה (לרוב משמעותית ביותר).

  3. מדידת טווח אל המטרה ע"י המט"ל - זו הזדמנות להרחיב מעט על המט"ל, שכן הוא מהווה נדבך מרכזי במערכת הבק"ש. המט"ל המודרני עושה לרוב שימוש באורך גל של 1.06 מיקרון (Nd – YAG) יתרונותיו של אורך גל זה הינם שהוא סובל פחות מניחות במעבר בטווח האטמוספרי ושניתן לשלבו בערוץ היום של אופטיקת הטנק, מה שמאפשר חסכון במקום ונוחות בתיאום כוונות, אך בשל אותם מאפיינים הוא גם מזיק לעין.
    האופציה השניה הינה אורך גל של 10.6 מיקרון (
    CO2), אורך גל זה הינו אטרקטיבי למערכת כמו המט"ל שכן גם הוא מאפשר חדירות טובה דרך האטמוספרה ובנוסף הוא עובר בצורה טובה עשן, אבק ומיסוך (למרות שקיים מיסוך מולטיספקטרלי הממסך בספקטרום רחב של אורכי גל) והוא בטיחותי לעין. מט"ל בטכנולוגיה זו ניתן לשלב בערוץ הטרמי של אופטיקת הטנק.
    למרות השימוש באורכי גל בעלי יכולת מעבר טובה דרך האטמוספירה, בטווחים גדולים קרן הלייזר עדיין מתבדרת (מתרחבת והופכת לכתם רחב) , דבר העלול להוביל לטעויות מדידה. במידה והתותחן "לוזר" על מטרה רחוקה, ייתכן אפקט הנקרא
    SPILL ("שפיכה") של הכתם, כך שחלקו פוגע במטרה וחלקו פוגע בקרקע שמתחתיה או לחילופין "נשפך" מעליה, דבר הגורם למס' החזרים שההפרשים ביניהם יכולים להיות גדולים – בחלק ממערכות הבק"ש התותחן יכול לבחור האם להתייחס להחזרים הראשונים או להחזרים האחרונים.

  4. עקיבה אחרי המטרה – כפי שהוזכר קודם לכן, בתרחיש בו יש תנועה יחסית בין המענ"ש למטרה, יש צורך בהוספת תיקון הנובע משינוי במיקום המטרה בעת מעוף הפגז. על מנת לפתור בעיה זו, על התותחן לעקוב אחרי המטרה (קרי, לשמור על המטרה במרכז הכוונת למשך זמן קצר שלרוב לא עולה על שניה) – בזמן שהתותחן עוקב אחרי המטרה, מהירות המטרה נמדדת. ישנן מס' דרכים למדוד את מהירות המטרה ולרוב הדבר תלוי בארכיטקטורת המענ"ש:

    • כוונות עם ראש מראה – מדידת המהירות הזוויתית של ראש המראה באמצעות מדיד אחד או שניים (לעקיבה בציר הצידוד או בציר הצידוד וההגבהה גם יחד).
    • מדידת המהירות הזויתית של הצריח עצמו.
    • מדידת תנועת הבקר (ג'ויסטיק) של התותחן בזמן העקיבה.

      המדידה יכולה להתבצע באמצעות ג'ירוסקופ, אנקודר, רזולבר או כל חיישן המסוגל למדוד מהירות זויתית.

  5. חישוב הפתרון הבליסטי – כעת, כאשר בחרנו את סוג התחמושת, מדדנו טווח אל המטרה וביצענו את העקיבה אחריה, יש לנו את כל הנתונים שהתותחן צריך לספק למערכת הבק"ש ע"מ לבצע ירי, אולם, במקביל לתהליך המתבצע ע"י התותחן, אוספת מערכת הבק"ש נתונים רבים נוספים מחיישנים הפזורים במענ"ש ע"מ לשפר את סיכויי הפגיעה (כמובן שבמענ"ש שונות ניתן למצוא רק חלק מהחיישנים הללו ואף חיישנים נוספים):
    • חיישנים המודדים את לחץ האוויר, מהירות הרוח והטמפ' מחוץ לטנק.
    • חיישן המודד את הטמפ' בתא אכסון התחמושת ע"מ לקבל הערכה של טמפ' המטען ההודף.
    • מד שיפוע (INCLINOMETER) המודד את זוית השפ"צ של הטנק ע"מ לקזז את אפקט ה TRUNNION TILT – חיישן זה, המבוסס לרוב על מטוטלת, פעיל לרוב במצב ירי סטטי ולא בירי בתנועה.
    • בנוסף לחיישנים, מוזנים למערכת הבק"ש נתונים נוספים כגון מס' הפגזים שירה הכלי (לחישוב שחיקת הקנה), נתוני תיאום כוונות, סטיות שנתגלו במהלך טיפולי תחזוקה וכו'.

  6. ירי - לאחר השלמת כל השלבים שפורטו קודם לכן, המערכת מסיימת את חישוב הפתרון ומכניסה את ההיסט הדרוש בהגבהה (SUPERELEVATION) ובצידוד (LEAD ANGLE) ע"מ להבטיח פגיעה במטרה.
יישום הפתרון משתנה בין מערכות הבק"ש השונות. בטנק הM1A1 ABRAMS לדוגמא, התותחן עוקב אחרי המטרה,וברגע שמוזן טווח (לרוב הדבר נעשה אוטומטית, ע"י המט"ל) המחשב מוסיף את ה SUPERELEVATION ישירות לקנה ואת ה LEAD הוא מוסיף כעת באופן רציף, כך שהצלב זז ממרכז פני העדשה ומתחיל לנוע במהירות המתאימה לטווח ולמהירות המטרה הנעקבת (כל עוד התותחן שומר על הצלב במרכז המטרה באופן קבוע). ייתכן והתותחן ייאלץ לשים שוב "על" (לשים את הכוונת במרכז המטרה) לאחר הלזירה ולירות. יש לבצע את הפעולה הנ"ל מהר ככל הניתן מכיוון ונתוני הטווח מעודכנים לרגע הלזירה.
בסרטון ניתן לראות עקיבה אחרי טנק, בשניה 5 בסרט נמדד טווח אל המטרה ע"י המט"ל וניתן לראות את קפיצת הכוונת. לאחר הירי התותחן עוזב את המשבת הנמצא על הבקר, והצלב חוזר למרכז פני העדשה.




ב LEOPARD 2 התהליך מתבצע מעט אחרת – כאשר התותחן מתחיל עקיבה, הוא לוחץ על מתג (באופן רציף, במשך כל העקיבה) המודיע למחשב שעליו לחשב את העקיבה, וכאשר הוא מוכן לירות הוא "לוזר" ומיד לאחר מכן מבצע ירי.
במקרה של ה
LEOPARD 2, ה LEAD מתווסף אוטומטית לצריח אך הצלב נשאר כל הזמן במרכז פני העדשה.
בסרטון הבא, בשניה 5 מתבצעת הלזירה – אין שינוי בתמונת פני העדשה.



נקודה לסיום הפרק – בתכן מערכות צבאיות מושם דגש רב על גיבויים והמנעות מכשל משימה למרות קיומו של כשל נקודתי או פגיעה באחת המערכות ועל כן למרבית המכלולים שהוזכרו בפרק זה ישנם גיבויים. את הנתונים מהחיישנים ניתן להכניס גם באופן ידני (ישנן מענ"ש בהן הכנסת נתוני טמפ' התחמושת,לדוגמא, נעשית באופן ידני בלבד), במידה והמט"ל או הייצוב נפגע התותחן יכול לעבור לאחד ממצבי החירום. במידה והכוונת כולה נפגעת, במרבית הכלים ישנה כוונת גיבוי (המכונה GAS - Gunner's Auxiliary Sight)בעלת "שקפים" של מס' סוגי תחמושת ואומדן הטווח נעשה לרוב בשיטה של STADIAMETRIC RANGEFINDING שהוזכרה קודם לכן, ע"י משפך טווחים.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
מבנה מרכיבי כוונת התותחן (GPS) בטנק ה ABRAMS

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
מרכיביה העיקריים של מערכת הבק"ש של טנק ה ABRAMS

נושאים מתקדמים בבקרת אש

בפרק זה אזכיר מס' נושאים הקשורים במאפיינים מתקדמים של מערכת בק"ש ובקרת צריח המייצגים חלק מהמגמות המתרחשות כיום בתחום.
  1. כוונות מבוססות וידאו – בניגוד לכוונות האופטיות הקלאסיות, קיימות כיום כוונות המבוססות על חיישן CCD, דבר המאפשר מס' יכולות מעניינות:
    • מסך תצפית גדול ונוח, שלא מחייב את התותחן להצמיד את פניו לעדשה.
    • העברת אות הוידאו ישירות למפקד (או לשדר אותו למעשה לכל מקום שנחפוץ).
    • אלגוריתם ייצוב תמונה בתוכנה בנוסף לייצוב המכאני.
    • VIDEO TRACKER – מערכת זו מאפשרת עקיבה אוטומטית המבוססת על אלגוריתם עיבוד תמונה. התותחן שם את צלב הכוונת ע"ג המטרה, לוחץ על מתג, המערכת "יודעת" להפריד את המטרה מהסביבה ומאותו הרגע עוקבת אחריה באופן אוטונומי. הדבר מבטל למעשה את הצורך של התותחן לעקוב ידנית אחרי המטרה בטרם הירי כפי שתואר בסעיף 4 של הפרק הקודם.
    • זיהוי מטרות או כל מניפולציה אחרת של עיבוד תמונה.

  2. כוונת עצמאית לתותחן ולמפקד כך שכל אחד מהם יכול לסרוק את שדה הקרב, דבר המאפשר למפקד לחפש מטרות בזמן שהתותחן מעסיק את המטרה הנוכחית (מכונה גם HUNT & KILL), ארכיטקטורה זו מאפשרת עבודה במספר מודים של פעולה, כגון שעבוד כוונת התותחן לנקודות שבחר עבורו המפקד, שעבוד כוונת לקנה (קו הראיה של הקנה והכוונת מקבילים) וההיפך (הצריח מצודד אוטומטית כך שהקנה יכוון לעבר הנקודה שאליה מתבוננת הכוונת).

  3. COINCIDENCE FIRE – במערכות בהן יש כוונת תותחן עצמאית, ניתן למדוד את מיקומו הרגעי של הקנה ביחס למיקום הכוונת, ובאם השגיאה גדולה מדי (הטנק קפץ על מהמורה, לדוגמא), המערכת לא תבצע ירי עד הרגע שבו התנאים הינם מספקים (מדובר בהשהייה של חלקיקי שניה).

  4. תחמושת מתוכנתת – מזה זמן לא מבוטל, קיימות תחמושות הדורשות תזמון מסויים בעת הפעלתן. לדוגמא, בטרם יורים פגז פלאשט, יש לתכנת את מרעום הפגז לרגע היזימה, על מנת שמטענו יתפזר בצורה האפקטיבית ביותר לפני המטרה.
    מערכות בק"ש מתקדמות תומכות באפשרות של הזנת הנתונים הדרושים לתחמושת תו"כ טעינתה והכנתה לירי באופן אוטומטי, לרוב הדבר מבוצע ע"י השראות (
    INDUCTIVITY).

    תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
    מרעום OMEGA 127 של חברת רשף - ניתן לתכנות באופן אינדוקטיבי.

  5. חיישנים מתקדמים – החיישנים שתוארו בסעיף 5 של הפרק הקודם עוברים תהליך מתמיד של שיפור. מדי שיפוע המסוגלים לתת קריאות מדוייקות גם בזמן תנועה, לדוגמא, מהווים שיפור משמעותי של יכולות הבק"ש.
    ישנם אלמנטים הייחודיים למענ"ש ספציפית או מופיע במס' מוגבל של מערכות כגון ה
    MRS של טנק האברהמס (MUZZLE REFERENCE SYSTEM – מערכת המודדת את מיקומו האמיתי של קצה הקנה במרחב ולוקחת בחשבון אפקטים של שקיעת הקנה עקב מאמצים טרמיים וכו').

    תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
    איור של מערכת ה MRS בטנק ה ABRAMS
  6. שעבוד למערכת הגנה אקטיבית – עם כניסתן של מערכות ההגנה האקטיביות לתחום הטנקיוניקה, נוספו חיישנים רבים העומדים לשירותו של צוות הטנק מעבר לאפליקציה אותה הן נועדו לשרת במקור. מכ"מ המותקן על צריח הטנק מאפשר זיהוי מקור ירי ושעבוד בקרת הצריח והבק"ש לעבר מקור זה מהווה סגירת מעגל מהירה ביותר, אותו הדין הוא לגבי מגלי לזירה וכו'.
נושאים שלא נסקרו

נושא בקרת האש, בקרת הצריח ומכלולי האלקטרו אופטיקה המצויים במערכות נשק מודרניות הוא כמובן רחב ונכתבו עליו ספרים רבים. בסקירה זו השתדלתי לגעת בנושאים שבעיני מהווים את המרכיבים הדומיננטיים של מערכות אלו ולתארם בצורה פשוטה ומובנת.
בסקירה זו לא עסקתי בעקרונות הפיסיקליים של החיישנים עצמם (ג'ירוסקופים, אינקלינומטרים אנקודרים וכו') וכן של אלגורתמים (חוגי בקרה, עיבוד תמונה וכו') שכן קצרה היריעה מלרדת לרזולוציה שכזו. בנוסף, נושא האופטיקה נסקר בצורה כללית ביותר והוא מהווה בשר לסקירה נפרדת (אם כי יש טובים ממני בפורום שיכולים לסקור נושא זה).
נושא נוסף שלא נסקר הוא ההתייחסות להסתברות לפגיעה וכיצד כל גורם משפיע עליה, פגיעה בפגז ראשון ותיקונים, מערכות בק"ש לירי מטחים ועוד.


סיכום

בסקירה זו ניסיתי, על קצה המזלג, לתאר את המערכות העיקריות השותפות בהבאת הפגז אל המטרה, תוך התחשבות כל התנאים הפיסיקליים והמבצעיים. לטעמי, נושא זה מהווה שילוב מרתק של כל תחומי המדעים לכדי מערכת נשק אחת המתפקדת ביעילות מעוררת התפעלות.
אני תקווה שהצלחתם לשרוד את הסקירה הנ"ל ולהגיע לקיצה ללא סבל רב מדי ואולי אפילו קצת להנות.
כפי שציינתי בפתח דברי, במידה ויש שאלות, הערות, הארות או תיקונים אשמח לשמוע וכן אני מקווה שהסקירה הנ"ל תהווה בסיס לדיונים פוריים ומרחיבי דעת.
במידה ומי מבאי הפורום מעוניין להעתיק סקירה זו או קטעים ממנה – אבקש לפנות אליי בהודעה פרטית.


מקורות

במהלך סקירה זו נעשה שימוש במקורות הזמינים לכל אחד דרך האינטרנט או בספרות הפתוחה.
בכוונה תחילה לא עסקתי במערכות המפותחות ע"י התעשיות הבטחוניות הישראליות למעט מידע פרסומי המצוי בצורה גלויה ברשת.


http://www.elbitsystems.com/product...Page.asp?id=588

Richard M Ogorkiewicz – Technology of tanks

Department of Defense - Dictionary of Military and Associated Terms
http://www.dtic.mil/doctrine/new_pubs/jp1_02.pdf

http://www.resheffuzes.com/page.asp...0008&list=10002

http://www.orau.org/ptp/collection/...ent/lawsig3.jpg

http://www.ibiblio.org/hyperwar/Germany/HB/HB-8.html

WARMACHINES #6 - francois verlinden

http://www.rheinmetall-detec.de/ind...fid=4659&lang=3
_____________________________________
===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 25-06-2010, 12:56
צלמית המשתמש של efekt
  efekt efekt אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 31.12.08
הודעות: 13,927
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "תודה רבה! לא הבנתי את מערכת..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי קרן-אור
לא הבנתי את מערכת העקיבה של הליאופרד- האם כל שדה הראיה מוזז הצידה ביחס לצריח ולתותח לפי הסטיה הנדרשת למטרה, והצלב נשאר במרכז שדה הראיה?

מה שקורה זה שהתותחן לוחץ על מתג יחודי לעקיבה, ומשאיר את הצלב על המטרה במשך העקיבה.
הבק"ש מחשב כמה הצריח "הסתובב" במהלך העקיבה, בין הלחיצה על המתג של התותחן ועד לזמן שמעביר מספיק נתונים לבק"ש בכדי לבצע את חישוב המהירות של המטרה עליה התותחן מכוון.
לאחר שיש לבק"ש את הנתונים, כל שנותר לתותחן לעשות הוא לספק לבק"ש את הטווח למטרה ע"י לזירה, והמחשב כבר דואג לכל השאר (הזזה של הקנה בהתאם, שכן כוונת התותחן היא מערכת נפרדת ולא מקובעת לתותח), והתותחן יכול לירות.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי קרן-אור
בכלל, האם יש מגמה לתת לתותחן עוד נתונים בשדה הראיה חוץ מהטווח והצלב, בסגנון HUD? למשל, האם יש טעם להציג את כל קו המעוף של הפגז, ועליו את נקודת המכוון המתאימה לטווח של המטרה, כפי שנעשה במוד אויר-אויר במטוסי קרב?

ישנו HUD בכוונת התותחן. אמנם לא HUD מהודר כמו שיש במטוסים, אבל מוצגים בו נתונים הרלוונטים לירי. בנוגע לקו מעוף - אני לא בטוח אבל לדעתי הוא מיותר בטנקים, שכן הפגז ממילא עף במסלול קבוע למטרה, והוא גם עושה זאת מהר מאוד (כך שלתותחן זה אפילו נראה כאילו הפגז עף בקו ישר, וישנם פגזים שאכן עושים זאת כמעט בקו ישר).
נקודת המכוון המתאימה לטווח המטרה היא פשוט תמיד הכוונת של התותחן
_____________________________________
"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:
במקור נכתב על ידי Carl Sagan
"If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 26-06-2010, 13:05
  desertowl desertowl אינו מחובר  
מומחה טכנולוגיות צבאיות חיישנים ומערכות תצפית
 
חבר מתאריך: 18.10.03
הודעות: 3,749
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "תודה רבה! לא הבנתי את מערכת..."

בכוונת התותחן מופיעים לרוב נתונים כגון הטווח הנמדד למטרה, באיזה MODE של תחמושת הבק"ש נמצא, תקלות וכו'.

אני מכיר ניסויים הכוללים HEAD MOUNTED DISPLAY למט"קים, כדוגמת ה NOMAD
http://www.militaryaerospace.com/in...dy-to-wear.html

קיימים פיתוחים דומים בנושא, הקשורים לטנקיוניקה אולם הם לא קשורים בצורה ישירה לסקירה.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.qtl.co.il/img/copy.png]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://www.google.com/favicon.ico]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.qtl.co.il/img/trans.png]
_____________________________________
===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 25-06-2010, 13:05
צלמית המשתמש של efekt
  efekt efekt אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 31.12.08
הודעות: 13,927
נהדר נהדר נהדר!!!
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי desertowl שמתחילה ב "מערכות בק"ש - סקירה"

מאוד נהניתי לקרוא!
אני חושב שאולי היה מקום להסביר על מערכת שקשורה לבק"ש באופן ישיר - מערכת הלמידה (נושא מרתק בוודאי). כל שיריונר מכיר את מבטי החמלה שנותנים מט"קים אל עבר תותחן "בלאי", ומסננים "אין דבר, המערכת תפצה"...

עוד אלמנט בבליסטיקה פנימית הנכנסת לחישוב הירי - בלאי קנה (לאו דווקא התבשלות הקנה).
בנוגע לריבוי טווחים - קורה גם עקב לזירה על שיחים או עצים

מי שירים את הכפפה וימשיך את הסקירה בנושא (במידה וזה לא יהיה desertowl), בבקשה לכלול קצת הסברים על הפרלקסה.

עוד משהו קטן - תמיד חשבתי שמערכת השיפוע מורכבת ממדיד המבוסס על כספית? זה לא יותר מדוייק מאשר מטוטלת?

נ.ב. - הסרטון על הבופורס מדהים!

ושוב, ישר כוח על הסקירה המדהימה - החכמתי רבות!
_____________________________________
"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:
במקור נכתב על ידי Carl Sagan
"If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 25-06-2010, 19:26
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,833
Facebook profile Follow me...
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי efekt שמתחילה ב "נהדר נהדר נהדר!!!"

בהמשך לדבריך:
בהתייחסויות לסקירה אנא אל תיכנסו אל מערכות ישראליות.
כך, למשל, לגבי המערכת הלומדת.

גם אני אשמח לפירוט על נושא הפרלקסה (פיצוי פרלקסה ותקלות שמתרחשות בשל הפיצוי).

(בשאיפה שלא תתפתח סטיה מהדיון אומר שהבופורס שיורה במטחים נראה מרשים. אחרי הכל מדובר בסרט פרסומת... הוא משיג תוצאות יפות וירי מהיר כמעט כמו הטענים הטובים שלנו . צריך לזכור שבארבעה כדורי 40 מ"מ הוא מצליח להשיג תוצאה של כדור 105 אחד!)
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #22  
ישן 27-06-2010, 21:26
  desertowl desertowl אינו מחובר  
מומחה טכנולוגיות צבאיות חיישנים ומערכות תצפית
 
חבר מתאריך: 18.10.03
הודעות: 3,749
מט"א
בתגובה להודעה מספר 21 שנכתבה על ידי efekt שמתחילה ב "מתוך הסקירה: [QUOTE]מערכת..."

כפי שכתבתי בסקירה, הדיוק של מד הטווח האופטי תלוי במס' גורמים, בין היתר באורך הבסיס (לכן המט"א ב M48 חצה את כל צריח הטנק).
החסרון הגדול יותר של המט"א הינו הזמן שלוקח להגיע לתוצאה, ואז יש צורך להזין אותה ידנית במחשב הירי (ניתן למחשב את התהליך).
לעיתים כוונת הגיבוי הינה סטדיאמטרית (מכילה משפך טווחים), כך שמתאפשר ירי מהיר יחסית, אך מצריך מיומנות.
ע"מ להגיע לאמדן טווחים פסיבי, קרי, מבלי לחשוף את היורה, ניתן ללכת בכיוון של עיבוד תמונה (ע"פ כמות הפיקסלים המגדירה מטרה -אך לשיטה זו חסרונות משלה).
_____________________________________
===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #24  
ישן 27-06-2010, 23:47
  desertowl desertowl אינו מחובר  
מומחה טכנולוגיות צבאיות חיישנים ומערכות תצפית
 
חבר מתאריך: 18.10.03
הודעות: 3,749
בתגובה להודעה מספר 23 שנכתבה על ידי efekt שמתחילה ב "אם אתה כבר פה... :)"

המט"א של ה M47 שימש גם ככוונת תותחן, או יותר נכון חציו האחד של המט"א.
המט"א שימש גם כאביזר תצפית סטראוסקופי, מה שאכן תרם להתמצאות וליכולת רכישת מטרות של התותחן.
המפקד, שמשתמש בכוונת לתצפית לזמן ארוך, סובל ממאמץ מוגבר בשימוש בכוונת שאינה סטראוסקופית, אך הדבר ניתן לפתרון חלקי ע"י שימוש בכוונת דו עינית (שאינה סטראוסקופית).

המעבר למט"לים ביטל את הצידוק המרכזי לערוץ אופטי נוסף, וכן הופעת הכוונות הפנורמיות, שהן חד עיניות.
בטנקים המודרניים, כפי שצויין בסקירה קיים חיישן CCD המשדר למסך נוח לצפייה, כך שניתן לסרוק בצורה נוחה ולאורך זמן מבלי להתבונן דרך העיניות.

אולי דווקא טכנולוגיית התלת מימד שמחוללת מהפכה בתחום הבידור תשולב בדמות שני ערוצי CCD המקנים תחושת עומק ו SITUATIONAL AWARENESS מוגברת, גם בתחום הצבאי (הנושא אינו פשוט כלל, בגלל המנגנונים בהם המוח עושה שימוש ע"מ לבנות תמונה תלת מימדית, אבל זה כבר נושא לאשכול אחר לגמרי - אולי בתחום ה TELEPRESENCE דווקא)
_____________________________________
===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #25  
ישן 28-06-2010, 00:26
צלמית המשתמש של efekt
  efekt efekt אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 31.12.08
הודעות: 13,927
בתגובה להודעה מספר 24 שנכתבה על ידי desertowl שמתחילה ב "המט"א של ה M47 שימש גם ככוונת..."

תודה על התשובה. זו פעם ראשונה שאני רואה את המונח Telepresence בהקשר של טנקים - אולי באמת התחום (אם יש בו "בשר") שווה אשכול משלו מתישהו.
העליתי את הנקודה הזו מכיוון שבאימון הטנקים האחרון שעשיתי - בתחילת החודש הנוכחי - יצא לי להיות דיי הרבה בתפקיד התותחן וגם לירות לא מעט ירי כבדה וגם תת"ק. הדבר שנזכרתי בו מהר מאוד היא תחושת הניתוק מהסביבה שחווה התותחן, בניגוד למפקד ולטען ולנהג, שכל הזמן יש להם יכולת התמצאות במרחב וידע לגבי המיקום הנוכחי של הטנק והאוריינטציה שלו. השאלה הכי נפוצה של תותחנים היא "איפה אנחנו".
_____________________________________
"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:
במקור נכתב על ידי Carl Sagan
"If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #27  
ישן 26-06-2010, 12:55
  desertowl desertowl אינו מחובר  
מומחה טכנולוגיות צבאיות חיישנים ומערכות תצפית
 
חבר מתאריך: 18.10.03
הודעות: 3,749
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי efekt שמתחילה ב "נהדר נהדר נהדר!!!"

לגבי בלאי הקנה, הוא הוזכר בסקירה בשורה אחת:
"בנוסף לחיישנים, מוזנים למערכת הבק"ש נתונים נוספים כגון מס' הפגזים שירה הכלי (לחישוב שחיקת הקנה), נתוני תיאום כוונות, סטיות שנתגלו במהלך טיפולי תחזוקה וכו'."
בחלק מהמערכות קיים COUNTER שסופר את מס' הפגזים שנורו ולעיתים החישוב נעשה ידנית או שבלאי הקנה נבדק תקופתית והנתונים מוזנים לבק"ש.

לגבי מד השיפוע - בדומה למדידי מהירות זוויתית (שגם לגביהם לא פירטתי) גם לגבי מדידי שיפוע, אני מניח שנעשה שימוש בסוגים רבים של מדידים ע"מ למדוד את הזוית - החל מבועית פילוס וכלה במדידי MEMS, כשלכל אחד מהם היתרונות והחסרונות שלו.

אני מניח שהמוטיבציה העיקרית כיום היא היכולת למדוד את שיפוע הטנק ברגע הירי גם תו"כ תנועה ובמקביל למזער, להוריד עלויות וכו'.

לגבי פרלקסה - אם אני אמצא זמן בקרוב, אני אוסיף קטע לסקירה המכסה את הנושא הנ"ל.

לגבי מערכות לומדות - בסקירה זו (ובכל סקירה שכתבתי עד היום) אני מוצא סימוכין במקורות גלויים בלבד ועליהם אני מתבסס, במידה ואתקל בחומר גלוי הסוקר את הנושא בצורה טובה אני אפנה אליו או אתמצת אותו כתוספת לסקירה.
_____________________________________
===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #29  
ישן 12-07-2010, 15:25
  P_o_o P_o_o אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.09.09
הודעות: 182
המשך סקירה על מערכת הבק"ש - פרלקסה
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי efekt שמתחילה ב "נהדר נהדר נהדר!!!"

באישורו של desertowl אני אתמקד בנושא הפרלקסה.
לצערי, עקב מיעוט החומר הגלוי בנושא, אני נאלץ לצמצם את הסקירה על תקלות הנגרמות בשל הפרלקסה (או תרגולות המתייחסות אליה). כמו כן, אני נמנעתי מלהשתמש במושגים בהם משתמשים בצבא. אם מישהו יוכל להפנות אותי לחומר גלוי נוסף, אשתדל להרחיב את הסקירה.
בסקירה נזהרתי מלגעת בנושאים הקשורים למערכות ישראליות. אם בכל זאת יש חשש לפגיעה בב"מ, אנא מחקו את הטקסט הבעייתי.

משמעות המילה פרלקסה היא היסט. למילה יש משמעויות שונות בתחומים שונים. בתחום התותחנות, משמעות המילה היא המרחק הפיזי הקיים בין התותח ובין כוונת התותח (מד הטווח).
גם בנשק קל קיים היסט בין מיקום הכוונת ומיקום הקנה. כך, שאם נצמיד את קנה הנשק לנקודה מסויימת (על הקיר, למשל), ונתבונן מבעד לכוונת לא נראה את הנקודה בה יפגע הקליע (אלא מספר ס"מ מעל).
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

בתמונה: ניתן לראות את המרחק האנכי והמרחק האופקי שבין הכוונות לתותח (אברמס).
מקור: http://commons.wikimedia.org/wiki/F...brams_front.jpg

בנשק קל, מתבצע איפוס לנשק, כך, שיהיה טווח מסויים בו תנועת הקליע תתלכד עם קו הראייה של הכוונת, למשל, בטווח של 50 מטרים ו-200 מטרים (כאן יש גם תלות במסלול הבליסטי של הקליע). בטווחים השונים מאלה, יש לכוון לגובה מעט שונה כדי להשיג פגיעה מדוייקת.
בשונה מנק"ל, בתותחים לא ניתן לשים את הכוונת מעל התותח, מכיוון שבדרך כלל, עקב המסלול הבליסטי של הפגז, התותח מכוון הרבה מעל המטרה, כך שאם נסתכל דרכו נראה את השמיים – ולא את המטרה.
בטנקים, קיים הפרש אנכי והפרש אופקי בין מיקום הכוונת ומיקום התותח. תיאום הכוונת המתבצע בטנק גורם לכך שהנקודה אליה צופה הכוונת, והנקודה אליה מכוון התותח – מתלכדות בטווח מסויים. טווח זה נקבע בתיאום הכוונת.
תיאום הכוונות מתבצע באמצעות “בורוסייט” (boresigh). מכשיר זה הינו מעין משקפת המוכנסת אל התותח, באמצעותה ניתן לראות את המקום האמיתי אליו מצביע התותח.


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
בתמונה: תיאום כוונות בטנק אברמס. החייל מסתכל מבעד לעדשה על מנת לראות את המקום אליו התותח מכוון.
מקור:
http://commons.wikimedia.org/wiki/F...brams_front.jpg



כאשר יורים על מטרות גדולות הנמצאות בערך במרחק בו בוצע תיאום הכוונות – תתכן פגיעה. בטנקים מיושנים (קרי, בעלי מערכות בק"ש מיושנות), בכל מקרה נדרש בד"כ ירי של מספר פגזים כדי להשיג פגיעה, כך שפגיעה של מספר מטרים ימינה או שמאלה לא קריטית, כיוון שבכל מקרה ישנה בעיה של פגיעת הפגז בטווח המתאים (ארוך או קצר), והסטייה הקטנה (הנגרמת מהפרלקסה, בשיתוף גורמים אחרים) לא קריטית.


במערכות בק"ש מתקדמות, בהן מצופה לפגוע בפגז ראשון, ישנה חשיבות רבה לתיקון נכון של הפרלקסה, הדבר מתבצע באמצעות מחשב הירי, שיודע לפצות על הסטייה הקיימת, כך שלא תגרם החטאה.




מקורות:
http://www.eugeneleeslover.com/USNAVY/CHAPTER-25-A.html


http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA...%A0%D7%95%D7%AA


http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4...%A7%D7%A1%D7%94


http://en.wikipedia.org/wiki/Parallax
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #31  
ישן 26-06-2010, 12:44
  desertowl desertowl אינו מחובר  
מומחה טכנולוגיות צבאיות חיישנים ומערכות תצפית
 
חבר מתאריך: 18.10.03
הודעות: 3,749
מט"ל Er:glass
בתגובה להודעה מספר 30 שנכתבה על ידי ALEXK20 שמתחילה ב "סקירה מעניינת מאוד. האם לא..."

קיימים מט"לי Er:glass ליישומים צבאיים - לדוגמא:
http://www.itloptronics.com/PDF/Ranger%20LR.pdf
אולם מקריאה קצרה ברשת, נתקלתי במאמרים הטוענים כי הם לא יעילים ובעלי תכונות טרמיות גרועות:
http://publications.drdo.gov.in/gsd...684.dir/doc.pdf
(עמוד 886).
המגמה כיום היא לבצע FREQUENCY DOWN CONVERSION של Nd:YAG כך שמקבלים לייזר בטוח עין עם נצילות גבוהה יותר
אינני איש אופטיקה , אך בנוסף לנושא היעילות שהוזכר קודם לכן, אולי הקרבה לתחום ה 1.5 מיקרון משמעותה חדירות פחות טובה לאבק, עשן וכו'.
_____________________________________
===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #44  
ישן 29-06-2010, 19:28
  desertowl desertowl אינו מחובר  
מומחה טכנולוגיות צבאיות חיישנים ומערכות תצפית
 
חבר מתאריך: 18.10.03
הודעות: 3,749
בתגובה להודעה מספר 43 שנכתבה על ידי rdunsky שמתחילה ב "מערכות מציאת טווח בעזרת מק"כ"

אכן - השיטה שאתה מדבר עליה נקראה מדידת טווח בליסטית.
ע"מ לא לבצע סדרה באמצעות תחמושת כבדה, הותקן מקלע 0.5 ששימש לטיווח - על פני העדשה סומנו סימונים מיוחדים לטובת הטיווח, כאשר התותחן ירה צרור קצר מהמק"כ והתבונן בנק' הפגיעה. כאשר הצרור פגע במטרה הרצויה, היה רשום ע"י הסימון הטווח אליה.
מכאן, התותחן היה עובר לשנתות הראשיות ע"פ סוג התחמושת והטווח והיה מבצע ירי.
חסרונות השיטה הנ"ל ברורים - חשיפת כוונות המטווח, הזמן הדרוש לביצוע וכו'.
_____________________________________
===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #46  
ישן 29-06-2010, 22:28
  desertowl desertowl אינו מחובר  
מומחה טכנולוגיות צבאיות חיישנים ומערכות תצפית
 
חבר מתאריך: 18.10.03
הודעות: 3,749
בתגובה להודעה מספר 45 שנכתבה על ידי מיקיטל שמתחילה ב "סקירה טובה !"

ראשית תודה על הביקורת.

לגבי המט"לים:
ABRAMS - ציינתי כי פותחה כוונת, אך לא כי היתה הצטיידות - לא ידעתי שלבסוף בוצע שדרוג בפועל ל 1.54 מוסט.
לגבי TYPE 99:
http://www.sinodefence.com/army/tank/type99-system.asp
לגבי ה CHALLENGER 2, לא מצאתי את המקור שעליו הסתמכתי, ובבירור נוסף עולה כי במקור הותקן בו מט"ל Nd:YAG וקיים שדרוג (במסגרת ה CHALLENGER 2E) ל 1.54 מוסט, כחלק ממערכת ה SAVAN 15 של SAGEM
http://www.sagem-ds.com/pdf/en/D887.pdf

אולי אתה תוכל לשפוך אור על שוק המט"לים ומהי המגמה כיום, ומדוע יש העדפה לאחת הטכנולוגיות על השניה אם בכלל?

_____________________________________
===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #47  
ישן 30-06-2010, 04:02
  מיקיטל מיקיטל אינו מחובר  
מערכות מודיעין חוזי (IMINT), מערכות חישה גילוי והתרעה - חלל, אויר, ים ויבשה. התנהלות ביטחונית, תעשייתית וחוזית בינלאומית
 
חבר מתאריך: 08.03.05
הודעות: 2,919
תיקון נכון..
בתגובה להודעה מספר 46 שנכתבה על ידי desertowl שמתחילה ב "..."

שאלתי ב"עדינות" כי חששתי שאולי אני עצמי פיספסתי משהו בנושא הזה.
  • M1A2 - נכון. היו כוונות ואף תקציבי פיתוח אולם השידרוג ל - CO2 לא בוצע בפועל.
  • K1 - אני לא בטוח מה אכן שולב בבק"ש בסופו של יום. בזמנו הציעה TI האמריקאנית מט"ל CO2 לטנק הזה. האם הוא יושם בטנק הדרום קוריאני הזה ? - אינני יודע.
  • Challenger - II הבריטי - מט"ל Nd:YAG מוסת Raman ל- 1.54u
  • Type-99 הסיני - גם הוא בעל מט"ל Nd:YAG, למרות שיש לסינים כוונה לשדרגו ל- CO2 (לפי האתר שציינת אתה).
אנסה להוסיף הסברים פשוטים לסוגי הלייזרים השונים למדידת טווח לאשכול שפתחת , יתרונם וחסרונותיהם. לכך צריך זמן....
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #53  
ישן 30-06-2010, 15:10
  מיקיטל מיקיטל אינו מחובר  
מערכות מודיעין חוזי (IMINT), מערכות חישה גילוי והתרעה - חלל, אויר, ים ויבשה. התנהלות ביטחונית, תעשייתית וחוזית בינלאומית
 
חבר מתאריך: 08.03.05
הודעות: 2,919
זיהוי ההבהק של לייזר מבוסס CO2
בתגובה להודעה מספר 48 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "אני רואה בליזר CO2 בעיה..."

רוחב הפולס של מד טווח לייזר כזה הינו כ- 25 nsec (נאנו שניות...).

FLIR העובד בתחום 8-12 מיקרון אכן יראה את ההבהק אבל ספק אם יצליח "להגיב" ולהציג את ההבהק הקצרצר הזה באופן ברור שיזהה לזירה דווקא. החישן שיש בפלייר כזה, מסוג MCT למשל, מגיב די לאט מבחינת Response time.

אבל גם אם יגלה הבהק כזה.... ועד שהצוות יגיב (זכור זאת לא מערכת התראה ייעודית !) יעבור זמן מספיק כדי לבצע ירי.

אגב את ה- 1.06 u ואת ה"מוסתים" ניתן לזהות בטכנולוגיות תצפית חדשות בתחום ה- SWIR.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #54  
ישן 04-07-2010, 11:13
  משתמש זכר קרן-אור קרן-אור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 9,375
בתגובה להודעה מספר 53 שנכתבה על ידי מיקיטל שמתחילה ב "זיהוי ההבהק של לייזר מבוסס CO2"

התכוונתי לתרחיש פשוט למדי: כלי שמודד טווח בעזרת לייזר שמכשירי תצפית קולטים, נותן חתימה גדולה יחסית למכשיר תצפית הנמצא באזור המטרה.
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

אם המדידה תיפול על זמן האינטגרציה של הגלאי, יתקבל נצנוץ באות הוידאו*. זה יכול להסב את תשומת לב הצוות לנקודה בה נמצא האויב.

כל האמור לעיל הוא רק השערה, מדוע אין שימוש רחב במט"לי CO2.

ב-"נצנוץ ארוך" התכוונתי לאופן הפעולה של מט"לים זולים, המאפננים את הלייזר בתדר נמוך יחסית ומודדים שינוי פאזה במקום זמן מעוף של הקרן.

* בהנחה שאנרגיית פולס המט"ל חלקי זמן האינטגרציה של הגלאי עולה על הספק הקרינה מהנוף. לא הבנתי את ההערה שלך לגבי זמן תגובה- להבנתי גלאים פשוט מבצעים אינטגרציה על הקרינה הפוגעת בהם.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #55  
ישן 04-07-2010, 23:35
  מיקיטל מיקיטל אינו מחובר  
מערכות מודיעין חוזי (IMINT), מערכות חישה גילוי והתרעה - חלל, אויר, ים ויבשה. התנהלות ביטחונית, תעשייתית וחוזית בינלאומית
 
חבר מתאריך: 08.03.05
הודעות: 2,919
מט"לים - פולסים, קרינה, תדרים, ומיני ירקות שכאלה...
בתגובה להודעה מספר 54 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "התכוונתי לתרחיש פשוט למדי: ..."

אנסה להתייחס לשאלתך בלא כניסה לפרטים טכניים של ממש:
  1. יש להבדיל בין מט"ל בק"ש המשולב בבק"ש טנק, לבין מט"ל דיודה פשוט יותר המשולב במכשיר תצפית קטן וזול יחסית. אלה שתי טכנולוגיות שונות.
  2. מטל דיודות "פשוט" אכן שולח שרשרת של פולסים והמקלט שבו מחשב את ממוצע זמני ההחזר של ה"שירשור הזה".
  3. המט"לים הללו משתמשים בדיודות כמקור לקרינה, ועובדים בתדרים שוני לגמרי מתדרי מט"לי בק"שי טנק.
  4. את קרינת מטל"י הדיודיות הללו אכן ניתן לזהות ולראות באמצעים שפוטים בדרך כלל, כולל במא"כים הרגישים לתדרי הקרינה של הדיודיות.
  5. פיזור האלומה של המטל"ים הללו רחב בדרך כלל בעיקר בשל מבנה מגביל של האופטיקה ב"טלסקופ" ממנו יוצאת הקרינה החוצה ( מיגבלות גודל, משקל, מורכבות, יציבות ועוד....)
  6. רוחב הפולס של מט"ל בק"ש נע בין 6 ns לבין כ- 50 ns לערך. תלוי בסוג המט"ל.
  7. בפולס המוקרן ממט"ל בק"ש צבורה אנרגיה חזקה ומרוכזת מאד. כך משיגים דיוק מדידה בטווחים גבוהים יותר וחדירות אטמוספרית טובה יותר.
  8. דיוק המט"ל הבק"שי הינה +/- 5 מטר לערך בטווחים של 10 ק"מ. פי 3 או 4 מטווחי מט"לים מבוססי דיודות.
  9. התפזרות האלומה במט"לי בק"ש הנה בערך חצי מיליראדיאן. כלומר ה"כתם" על המטרה יהיה בקוטר של 100 ס"מ במרחק של 2 ק"מ.... 2 מטר במרחק של 4 ק"מ וכו'
  10. מכאן תבין שבאיור שהבאת ומכיון שהאלומה(לא נשכח - זהו פולס או 2 - 3 פולסים קצרים מאד) הינה צרה מאד והפולס קצר מאד אף הוא, טנק ב' יתקשה לקלוט מספיק אנרגיה הנמצאת (חלשה מאד) באונות האלומה המוקרנת משני צידיה. שוב תלוי באיזה מרחק הוא מטנק א', ובגורמים אחרים גם כן.
  11. למטרת אזהרה ממט"לים קיימים מגלי לייזר ייעודיים לכך (מגל"זים). אלה בנויים אחרת ממכשירי תצפית גרידא.
  12. מטל"י בק"ש משדרים בתדרים של 1.06 (לא בטוחי העין) או 1.54 או 1.57 מיקרומטר (בטוחי העין), וזאת בתלות בטכנולוגיה עליה הם מבוססים. מכשירי התצפית המקוררים FLIRs בבקשים בעולם רגישים בעיקרון לתחומי תדרים אחרים אם 3-5 או 8-12 מכאן שבעיקרון לא ניתן לראות אלומת הלייזר באותם הגלאים.בעייה אבל יש לה גם יתרונות.
  13. ל- CO2 יתרונות מסוימים בעבירות דרך ערפל ותרסיסי מים למשל, אולם (א) הוא יקר לייצור (ב) כדי למדוד טווח יש לשדר פולסים בודדים ולא CW, המרה שכזאת מייקרת את המכשיר (ב) אם מכשירי FLIR אינם חודרים ערפל וכיוב" טוב כמו ה - CO2, מה הערך של מט"ל שכן חודר מדיום שכזה? כיצד תכוון? ופלירים מבוססי CO2 אינני מכיר.
  14. הבעייה הזו קיימת גם בתצפית יום (לא IR) אם אינך רואה את המטרה בערוץ היום, מה יעזור לך השימוש ב- CO2 שכן חודר את הערפל או את טיפות הגשם!?
קיים תרחיש אחר ובעייתי שלא הייתי בטוח אם אליו התכוונת והוא גילוי הקרן המוקרנת המוחזרת מהמטרה והמשודרת ע"י טנק א' דווקא ע"י טנק ב' חברו וידידו מבית הספר העעמי של מפקד טנק א'..... תחשוב על התו"ל של הבעייה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #61  
ישן 05-07-2010, 07:35
  מיקיטל מיקיטל אינו מחובר  
מערכות מודיעין חוזי (IMINT), מערכות חישה גילוי והתרעה - חלל, אויר, ים ויבשה. התנהלות ביטחונית, תעשייתית וחוזית בינלאומית
 
חבר מתאריך: 08.03.05
הודעות: 2,919
על תדרים ותצפית IR
בתגובה להודעה מספר 60 שנכתבה על ידי ALEXK20 שמתחילה ב "לא הבנתי..."

הקשר הינו אופראטיבי - תיפעולי. מערכות FLIR שאכן אינן רואות את כתם הלייזר בתחום ה- 1.06 ו ה- 1.54 מיקרון (לא כולן - יש כאלה שמותאמות לראייה) סומכות על תאום מוקדם של קוי הראייה בין הטלסקופ לבין קרן הלייזר. ברוב המקרים זה אכן מספיק, אולם עדיף ורצוי לראות היכן בדיוק פוגע הכתם מהמט"ל בייחוד במתארים שבהם קיימים עצמים קרובים יותר או אף רחוקים יותר מהמטרה הרצויה ולא ברור מהיכן הגיע ההחזר לחישן מד הטווח.

יתרה מכך במידה וה- FLIR רגיש לאותם אורכי גל בהם מקרין הלייזר , ניתן להשתמש בלייזר כעזר ל- FLIR בהארת המטרה וכך לקבל טווחים ארוכים יותר לגילוי ואף לזיהוי מטרות. לייזרי CO2 העובדים במוד CW (להבדיל מפולסים), מסוגלים לשמש "פנסי" תאורה יעילים בזויות צרות כעזר לפלירים הרגישים בתחום התדרים שלהם - בסביבות ה- 10 מיקרון.

את שאלתך האחרונה לא הבנתי. אבל אומר רק ש- MCT בתחום 8 עד 12 מיקרון מכסה היטב את תדר לייזרי ה - CO2 ועל כן יוכל לראות את הכתם, וכאמור אם מפעילים מוד של גל מתמשך (CW) הפליר יוכל גם להעזר באלומת הלייזר כ"פנס".
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #63  
ישן 05-07-2010, 14:43
  Rשף Rשף אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 04.10.04
הודעות: 271
בתגובה להודעה מספר 55 שנכתבה על ידי מיקיטל שמתחילה ב "מט"לים - פולסים, קרינה, תדרים, ומיני ירקות שכאלה..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי מיקיטל
קיים תרחיש אחר ובעייתי שלא הייתי בטוח אם אליו התכוונת והוא גילוי הקרן המוקרנת המוחזרת מהמטרה והמשודרת ע"י טנק א' דווקא ע"י טנק ב' חברו וידידו מבית הספר העעמי של מפקד טנק א'..... תחשוב על התו"ל של הבעייה.

הסבר להדיוטות- הדיון עד כה דיבר על אות כזה או אחר שנשלח ומתקבל, אם כך מה קורה כאשר כמה מערכות פועלות בו זמנית בסמיכות ומפריעות אחת לשנייה ? הרי יתקבלו מדידות שגויות. שיטת עבודה כזו גם חושפת את המערכת לשיבוש בקלות.

לכן הבעייה רלבנטית גם לצייני מטרות ולמשבשי לייזר אם יש כאלו, הפתרון למיטב הבנתי הוא החלק שלא מופיע בסקירה והוא טכני בעיקרו- הקרן מאופננת על ידי אות (פסאודו) אקראי וחישוב המרחק, או ההשהיה למעשה, נעשה על ידי קרוס קורלציה בין האות הנקלט למשודר מוזז בזמן.
מאחר ואפנון האות אקראי הרי לא יתכנו הפרעות במדידה בין מקורות שונים, כמובן שניתן להפריע למערכת אבל לא לגרום למדידה שגויה.

נערך לאחרונה ע"י Rשף בתאריך 05-07-2010 בשעה 14:47.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #64  
ישן 05-07-2010, 17:48
  מיקיטל מיקיטל אינו מחובר  
מערכות מודיעין חוזי (IMINT), מערכות חישה גילוי והתרעה - חלל, אויר, ים ויבשה. התנהלות ביטחונית, תעשייתית וחוזית בינלאומית
 
חבר מתאריך: 08.03.05
הודעות: 2,919
"הפרעות" מטל"ים זה לזה
בתגובה להודעה מספר 63 שנכתבה על ידי Rשף שמתחילה ב "[QUOTE=מיקיטל]קיים תרחיש אחר..."

יש להבחין בין מטל"י ליזר בבקש"ים לבין צייני וסמני לייזר ובין מט"לי לייזר "קטנים" מבוססי דיודות.. זו לא רק סמנטיקה גרידא אלא אלה טכנולוגיות שונות זו מזו ואופן פעולה שונה זה מזה.

לגבי הפרעה ל"שכן" ע"י מט"ל העובד בתחומי ה- 1.06 או 1.54 או 1.57 מיקרון, הסיכוי שלזירה למציאת טווח מלייזר שכזה תפריע לטנק "שכן" היא מזערית לחלוטין. כשמט"ל שכזה "יורה" קרן לייזר הוא יורה פולס שניים או שלושה, כל אחד מהפולסים הללו הינו באורך של בנאנו שניות...!!!! בהסבר מאד עקרוני - המט"ל בנוי כך שרק ברגע שהפולס משודר נפתח חלון תיזמון המחכה לפולס החוזרץ "חלון התיזמון" הזה מצפה לקבלת החזר האות ששודר מהמטרה בגלאי הבנוי בתוך המט"ל ואז נסגר אוטומאטית.

מכיון שהמטרה בטווח קרבי של 6 ק"מ (הנתון המספרי כאן - לצורך ההסבר בלבד), הרי שמבחינת הזמן הלוקח לפולס (הבהק) הלייזר להגיע למטרה ולחזור ממנה (במהירות האור), חלון זמן המדידה הזה ייפתח לזמן קצרצר (ניתן לחשב לבד רק יש לזכור שהקרן תעבור כאן 12 ק"מ, כלומר הלוך וחזור). מכאן שכדי להפריע לקריאת מט"ל "שכן" , עליו ליזום מדידת טווח כמעט בדיוק באותו חלקיק השנייה בה חברו עושה זאת.... הסבירות שואפת לאפס. יתרה מכך, כפי שציינתי כבר, מכיון שהגלאי של המט"ל והטלסקופ שלו מכוונים לאותו הכיוון ממש, סביר שלא תגיע אנרגיה מספקת (אם בכלל) לגאלי המובנה במט"ל טנק ב' כאשר טנק א' לוזר למציאת טווח.

מצייני ליזר - המציינים מטרה על מנת לאפשר לחימוש מונחה לייזר להתנטב אליה, עובדים באורך גל דומה לעיל אמנם, אולם הם משדרים סדרות פולסים במרווחים מתוכנתים קצובים ומשתנים (קידוד), כאשר הטיל עצמו יודע ו"מצפה" לראות את הקידוד הזה אליו הוא תוכנת לא מכבר.

מבחינת תו"ל לא תהייה הפרעה למט"לים אלא אם ינסו לקרוא את הטווח לאותה המטרה תוך מעוף הטיל הזה אליה. אין בזה צורך והמתאר איננו ממשי.

סמני לייזר, ומדי טווח מבוססי דיודות, עובדים בתחום תדרים שונה לגמרי, אליו אין למט"ל הבק"ש רגישות. ממילא לא יפריעו לו גם הם.

את המשפט האחרון שלך Rשף לא הבנתי:
"מאחר ואפנון האות אקראי הרי לא יתכנו הפרעות במדידה בין מקורות שונים, כמובן שניתן להפריע למערכת אבל לא לגרום למדידה שגויה"
על איזה מכשירים אתה מדבר? - איזה איפנון הוא אקראי? איזה מדידה תתקבל שגוייה? במצייני הלייזר שאני מכיר, מדידת הטווח נעשית לפני הפעלת האות המקודד. לשם מה יש למדוד טווח למטרה לאחר שהטיל נורה? האר נא את הנקודה שאליה התכוונת בבקשה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #66  
ישן 06-07-2010, 17:18
  מיקיטל מיקיטל אינו מחובר  
מערכות מודיעין חוזי (IMINT), מערכות חישה גילוי והתרעה - חלל, אויר, ים ויבשה. התנהלות ביטחונית, תעשייתית וחוזית בינלאומית
 
חבר מתאריך: 08.03.05
הודעות: 2,919
הפרעות בין שכנים ושיבושים
בתגובה להודעה מספר 65 שנכתבה על ידי Rשף שמתחילה ב "בתור לא-מומחה לתחום הצבאי..."

כדי להתייחס למקורות שציינת כי מצאת בגוגל, תוכל בבקשה להעלות כאן את הקישור/קישורים? זה יקל על ההתייחסות לנושא.

מבחינת מושג ה"הפרעה" - המושג הזה עצמו יכול להטעות. בהנחה שטנק א' ונטק ב' הם "מאותו הכפר" - (כלומר אינם אויבים אלא עמיתים) ובהנחה שמטרה ג' הינה מטרת אויב. כשטנק א' לוזר על מטרה ג', כדי למצוא את הטווח אליה, פולסי הקרן פוגעים במטרה וחוחזרים ממנה בזויות שונות התלויות במבנה המשטח של מטרה ג' בעיקר.

אם מט"ל טנק ב' לזר ממש באותם חלקיקי שנייה (סבירות שואפת לאפס) הרי ששני הטנקים א' וב' יקבלו החזרים ויהיה "ברדק".... זהו מצב תאורתי ממש.

שים לב כמה מאמצים משקיעה ד"ר רות... כדי להביא זוגות למצב של.... באותו הזמן... וכאן לא מדובר בחלקיקי שניות....

הבעייה אותה ציינתי אי שם באשכול הזה בהקשר עליו אנו מדברים קשורה לגילוי והתראה ע"י מגל"ז הנמצא נאמר על טנק ב', ומגלה אנרגיה החוזרת ממטרת אויב ג' כאילו אויב לזר עליו ואינו יכול להבחין בין לזירת אויב, לבין החזר האנרגיה ממטרה עליה לזר למעשה חברו בטנק א'.... כלומר הבעייה מקבלת מימד חשוב באינטראקציה שבין מט"ל לבין מגל"ז (של כוחות "עמיתים") ומהותה בהתראת שוא במצב שתארתי.

מבחינת "הפרעה" בלשון "שיבוש" - זהו נושא אחר ונפרד. איננו ממש דומה לשיבושי רדאר RF.

וחזרה לאולפן החדשות - נסה למצוא ולהעלות את הקישורים שציינת בגוגל. נקרא, נבין, נגיב.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 09:34

הדף נוצר ב 1.75 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2018 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר