|
30-06-2010, 14:50
|
|
|
חבר מתאריך: 27.06.10
הודעות: 3
|
|
המשך
. הטבות לערביי ישראל : איחוד משפחות = חוק השבות של המחבלים הערבים
ערביי ישראל כל כך "מקופחים", עד שלעולם לא תראו שבמסגרת ''איחוד משפחות '' איזשהו ערבי יבקש ''להתאחד'' ב''פלסטין'', ''ירדן'' , ''מצרים'' או ''סוריה'' .
הפלא ופלא - ערביי ישראל תמיד תמיד מעוניינים להתאחד דווקא במדינה ה''גזענית'' הזו!
באמת מעניין. אולי כדאי שמישהו ייתן פעם את דעתו על התופעה המרתקת הזאת.
ערביי ישראל כל כך "מופלים", עד שבכל מדינת ישראל לא תמצאו ערבי אחד שמוכן לעבור ל''פלסטין'' - מדינה שבה כל האזרחים הם בני עמו , דוברים את שפתו, מאמינים בדתו ומנופפים בדגל האהוב עליו) ובדגלי החמאס, החיזבאללה, אירן ושאר החולרות).
ערביי ישראל אפילו לא מוכנים להישאר במקומם ושגדר הגבול תעבור ממערב להם ותשאיר אותם בשטח ''פלסטין'' וזאת מבלי שייאלצו לעזוב את הבית.. (למה?! לא חבל לוותר על ההטבות המפליגות ועל ה "צק השמן" שמגיע כל חודש בזמן מביטוח לאומי ?)
__________________________________________________ __________________________
ולכל אותם המגיבים השמאלנים שמאמינים שערביי ישראל "המקופחים העניים" ולכן הם עוסקים בפשע תראו את הערבי הישראלי שעשה את הפיגוע בישיבת הרב שהגיע ממשפחה עשירה ואמידה ביותר (ובעלת הבית הלא חוקי). המחבל הערבי הישראלי שלא ראה מחסור מימיו בחר בכל זאת בדרך הטרור כלפי היהודים!.
ההיסטוריה ופשעי העבר נגדנו עלולים לשוב וביתר שאת אם לא נשכיל לדחות ולהלחם עד חורמה בשקרים הגדולים והמתועבים הללו שמטופחים צומחים ומכים שורש בזכות יפי נפש מאוסים ובעלי אינטרסים מתוכנו, עינו ערך:
• "שלום (בחלום) עכשיו"
• "עיתון הארץ" (בטאון אל-קאידה) = עיתון שמחליט לפרסם כתבה ענקית 15 עמודי צבע בזכות ה"נאכבה" ובזכות ערביי ישראל להגדרה עצמית.. וחבל שישראל הוקמה וכמה המדינה רעה, גרועה ... והכל במוסף חגיגי שפורסם ביום העצמאות 60 למדינת ישראל !!! (לקרוא ולא להאמין). כמו כן עיתון הארץ מעסיק וממן מרגלים נגד המדינה (ענת קם ו אורי בלאו).
• נוער מרצ (אנרכיסטים נגד הגדר)= הזרוע המדינית של ארגוני הטרור. ארגון שמצד אחד מדבר במילים מתקתקות על זכויות האדם, שוויון בין נשים לגברים וכו..ומצד שני נוער מרצ מעולם לא הפגין למען זכויות הנשים הערביות, נוער מרצ מעולם לא הפגין נגד יחס מזעזע ביותר לנשים במגזר הערבי. נוער מרצ מעולם לא הפגין למען שחרור גלעד שליט, נוער מרצ מעולם לא הפגין למען תושבי שדרות שנפלו עליהם טילים במשך 7 שנים אבל ...נוער מרצ הפגין למען מחבלי החמאס, נוער מרצ הפגין למען פעילי הטרור מספינת מרמרה, נוער מרצ הפגין נוטל חלק פעיל בזריקת אבנים על חיילי צה"ל מידי שבוע בהפגנה הקבועה במחסום נעלין\בילעין נגד גדר ההפרדה שחוסכת לנו אלפי הרוגים ודם רב.
מסקנה : נוער מרצ לא מתעניין זכויות האדם אלא מתעניין כיצד ניתן לסייע לשונאי ישראל.
• "בצלם" (חכמי החלם).
• "אומץ לסרב" - שקמה בעקבות אינתיפאדת אל אקצה ואפשרה לפחדנים מוגי לב להשתמט.
• "ארבע אמהות" – שהביאה ליציאה מלבנון, התעצמות זרוע איראן בגבולות ישראל (חיזבאללה) ובעקיפין לחטיפתם של ששה חיילים ואזרח ישראלי ללבנון, למלחמת לבנון השנייה שבה נהרגו 44 אזרחים ישראלים, 2000 אזרחים נפצעו , 121 חיילים נהרגו (מהם ה-2 שנחטפו) ו-628 חיילים שנפצעו.
• ועוד מספר לא מבוטל של ארגונים בנוסח (בצלם), הבוגדים במדינתנו, בעמינו, בחיילינו, בצה"ל ובקציניו ומפיצים שקרים, תעמולה, תמונות של חיילנו בעת פעילות מבצעית שנועדה להגן עלינו (רובם ערוכות), כדי שהעולם שניסה להשמיד אותנו בעבר יהיה מסוגל כעת לפחות להעמיד אותנו לדין כביכול על פשעי מלחמה (אנטישמיות מודרנית).
ארגוני ואנשי שמאל אלו עושים הכל שלא במודע (או שכן) כדי לגרום לשואה שנייה של בני עמינו בשל אינטרסים כאלו ואחרים.
למשל: ההסכם המדומה של ז'נבה, כמו גם קיומם של ארגוני שמאל שונים.
מישהו שאל עצמו מאין לעזאזל המימון להמשך קיומם של ארגונים אלו ?
ומאין המימון ליוזמות השונות, התעמולה וההפצה של ההסכמים הוירטואליים השונים ?!
ובכן שימו לב לדוגמא אחת: יוסי ביילין עצמו שלשל לכיסו מיליוני דולרים כדי להיות האדריכל של הסכמי אוסלו שנכשלו ולאחר מכן של "הסכם ז'נבה" המדומה.
חלק מהכספים שקיבל אפשרו את מימון "הסכם ז'נבה" או אם תרצו "דמי מכירת ארץ ישראל באמצעות ארגוני השמאל" הגיעו ישירות מאיראן שהעבירה את הכספים ל"מרכז לזכויות פלסטיניות בלונדון" ומשם בתיווך ממשלת שוויץ ובנקים שונים שם (חלקם בבעלות ערבים מהמפרץ) היישר לכיסם של אנשי שמאל מושחתים ובראשם יוסי ביילין.
יוסי ביילין עצמו פרש מהחיים הפוליטיים לאחרונה ואיש לא שומע עליו כעת.
מדוע זה קרה מיד אחרי שנלחם בשיניים להיות יושב ראש מפלגתו ואדון השמאל הישראלי ? (אחרי שנבעט מהמפה הפוליטית, ועוד לפני בחירות) ? !
אם כן מדוע פרש ונעלם ? !
הנה התשובה: בדיוק כמו ח"כ בשארה, גם יוסי ביילין קיבל מידע על חקירות סמויות שנערכו על מעשיו,
ובדיוק כמו ח"כ בשארה חש יוסי ביילין כי החבל מתהדק על צווארו וברח כל עוד לא הגיעו חקירות אלו למיצוי כתב אישום והעמדה לדין !
(אגב העמדה לדין: מישהו יודע מדוע בבג"צ ישנם אך ורק שופטים השייכים לאליטות השמאל הקיצוני)??? בזה אדון כבר במאמר אחר !
כולי תקווה שלמרות קיומם של השמאל והערבים כאן (גיס חמישי ואויבים מבית), נשכיל אנחנו אזרחי ישראל היהודים, מתוך תחושת צדק היסטורי וחשש מפני העלול לשוב (שואת עמינו) נילחם על כל כולה המוחלט של ארץ ישראל ורק יהודים יישארו כאן מבין אזרחיה!
מצאתי לנכון להזכיר לכם את "מסמך החזון" של ערביי ישראל שנכתב על ידי וועדת המעקב,חלק מסעיפיו הם:
.. 1ביטול חוק השבות. ..
..2 ישראל לא תוגדר עוד כמדינה יהודית אלא כמדינה רב תרבותית...
..3 תהיה חוקה פלסטינית, וחברי הכנסת יוכלו לפסול חוקים שיהיו מנוגדים לחוקה הפלסטינית..
,.4 כל הפליטים הפלסטינים יוכלו לחזור ויקבלו אזרחות ישראלית מלאה. גם פליטים ערבים
אחרים יוכלו לקבל אזרחות…
,.5אזרחות ישראלית מלאה תוענק לכל צאצא של אזרח שנולד בישראל או בחו"ל, ולכל מי
שיינשא לאזרח ישראלי...
,.6המדינה תיסוג כמובן "מהשטחים הפלסטיניים" עד לגבולות 1967 שם תוקם כמובן מאליו
מדינה פלסטינית נקייה מיהודים...
.. 7פלסטינים בישראל יוכלו לבחור לעצמם גוף לאומי מייצג...
מסקנה, ש"מסמך החזון" הוא הרצון לחסל את מדינת ישראל היהודית ובזה אנחנו לא מעוניינים, ולא ניתן את ידינו לכך, וכן לא נאפשר שרצון זה ימומש.
שאל את עצמך : האם גם את פרעות 1929 אפשר לתרץ ב"כיבוש משחית"?
וכיצד עומד טיעון ה"כיבוש" מול מה שקרה בכ"ט בנובמבר 1947? הרי בזמן שהיהודים חגגו את קבלת החלטת החלוקה באו"ם, ערביי הארץ טענו את הרובים וחיברו את פתילי הפצצות לקרבות שיפרצו זמן קצר אחרי זה. הרי כבר אז הם יכלו לקבל מדינה בהכרה בינלאומית, ואז לא היה כיבוש ולא השחתה ולא נעליים.
כיצד "הכיבוש משחית" עומד מול העובדה שפעילות הטרור הראשונה של הפת"ח/אש"פ כנגד ישראל היתה ב1/1/1965, שנתיים וחצי!!!! לפני מלחמת ששת הימים. קרי האם הפלסטינים נלחמו לשחרור מ"כיבוש" שכלל לא היה קיים?
כיצד עומד "הכיבוש המשחית" מול העובדה שלמרות ההתנתקות, זרם הטרור מהרצועה רק גדל, למרות שאין שם ישראלי אחד, במדים או על אזרחי, כבר שנים?
מצער לראות שלפעמים פשוטי העם, התושבים והאזרחים, הרבה יותר חכמים ומבינים את השטח מהמנהיגים ומהמנהיגות...
מותר להם לנצל ולסחוט את הדמוקרטיה שלנו עד הסוף, אגב, גם לזה יש לשים סוף..
ואני שואל, האם אכן הכל מותר לאותם אזרחים??..
שלא נזכיר כעת את הקייטנה והמלון חמישה כוכבים שמקבלים אסירי החמאס כאשר חייל שלנו לא רואה אור יום ולא זוכה למינימום תנאים המקובלים בעולם..
והמנהיגות רק כעת מתחילה לחשוב על האפשרות של מניעת ביקורי משפחות אצל האסירים וזאת באיחור של 3 שנים..
__________________________________________________ ________
ורק אם באמת לא התעייפתם J
הגיע הזמן שנספר את האמת האחת והיחידה
מיהם באמת הפלשתינאים שמכונים בטעות "ערביי ישראל"
ערביי ישראל לא רוצים שנגלה את האמת עליהם :
הערבים בארץ ישראל – מקומיים או זרים?
להלן מחקרו של ד"ר הארי מנדלבאום
רוב אוכלוסיית העולם אינה מודעת לכך, כי טענתם של הערבים ה"פלסטינים" לבעלות על שטחי ארץ ישראל מבוססת על תקופה בת 30 שנה בלבד – טיפה בים ביחס להיסטוריה העשירה בת אלפי השנים של האזור הזה.
בתחילת המאה העשרים כמעט ולא היו ערבים בארץ ישראל. היהודים, לעומת זאת, חרף אלפיים שנות רדיפה והמרת-דת מאונס בידי כובשים שונים, היוו את רוב האוכלוסיה שם לאורך רוב ההיסטוריה. בירושלים תמיד היו הרוב. כאשר כבש הגנרל אלנבי, מפקד הצבא הבריטי, את הארץ ב-1917/1918, נמצאו בה כמה אלפי ערבים בלבד. מוסלמים אחרים שהיו באזור הגיעו מתורכיה העותמנית, או היו צאצאיהם של יהודים ונוצרים שהוכרחו להמיר את דתם בידי הכובשים המוסלמים – אך איש מהם לא היה ממוצא ערבי.
תיירים ופוליטיקאים, ערבים ולא ערבים כאחד, תעדו את מצב הישוב בשטחי ארץ ישראל לפני ואחרי תחילת המנדט הבריטי:
מארק טוויין – הלא הוא סמואל קלמנס, מחברם המפורסם של "האקלברי פין" ו"תום סוייר" – ערך מסע לארץ הקודש בשנת 1867 ותיאר אותה כך: "ארץ נטושה, שאדמתה פוריה אך מצמחת עשבים שוטים; מרחבים קודרים ודוממים. לא ראינו נפש חיה לאורך כל המסע. כמעט אין רואים עץ או שיח, ואפילו הזית והקקטוס, הנפוצים באדמת טרשים חסרת ערך, כמעט נטשו אותה".
ב-1874 כתב הכומר סמואל מנינג: "אבל היכן הם התושבים? חבל ארץ פורה זה, המסוגל לקיים אוכלוסיה עצומה, כמעט נטוש... להוותנו, מידי יום אנו נוכחים מחדש כי מוראות הנבואה העתיקה התקיימו כלשונן – 'ותהי ארצכם לחרבה ולשמה ולקללה מאין יושב' (ירמיהו מ"ד, 22)".
ועדה מלכותית בריטית מתארת בדו"ח שלה את מצבה של שפלת החוף לאורך הים התיכון בשנת 1913: "הדרך מעזה לצפון אינה אלא משעול קיץ המתאים לגמלים ולעגלות. שום מטעים, פרדסים או כרמים אינם נראים עד שמגיעים לכפר (היהודי) יבנה. הבתים עשויים מבוץ, ובתי ספר אינם בנמצא. החלק המערבי לכיוון החוף כמעט נטוש. מעט מאוד כפרים נמצאים באזור, וגם הם מיושבים בדלילות. כפרים רבים ננטשו מיושביהם".
לואיס פרנץ', שר הפיתוח הבריטי, כתב על אודות הערבים בפלסטינה: "מצאנו אותה מיושבת בפלחים הדרים בבקתות בוץ וסובלים מאוד ממלריה... אזורים שלמים אינם מעובדים... הפלחים, חלקם גנבי בקר בעצמם וחלקם מוכנים תמיד לתת חסות לגנבים כאלה ולפושעים אחרים. חלקות האדמה עוברות מיד ליד כמעט כל שנה, רמת הביטחון ירודה, ומנת חלקם של הפלחים היא גזל וסחיטה לסירוגין מצד שכניהם הבדואים".
תואפיק ביי אל חוראני, מושלו של המחוז הסורי חורן, הודה בשנת 1934 כי למעלה מ-30,000 סורים פלשו לפלסטינה תוך חודשים ספורים.
ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל, שכיהן כשר המושבות בשנותיו הראשונות של המנדט הבריטי על ארץ ישראל, שם לב לתנועת הערבים הזאת ואמר בשנת 1939 כי "למרות שלא נרדפו, זרמו הערבים בהמוניהם לארץ והחלו להתרבות בה".
הסבא והסבתא של אשת המחבר נולדו בארץ ישראל במאה ה-19, וראו במו עיניהם עד כמה היתה הארץ ריקה אז. הם חוו על בשרם את הכיבוש הבריטי ואת הפלישה הערבית לארץ שהתחילה בעקבותיו ב-1918. הפלישה הזאת נמשכה 30 שנה בלבד ופסקה ב-1948, עם סיום המנדט הבריטי והקמתה של מדינת ישראל.
השם "פלסטינה" הוא שם אנגלי-לטיני המבוסס על שם העם הקדום "פלישתים" שפירושו בעברית "פולשים". הפלישתים הגיעו לארץ מאיי הים התיכון ליד יון לפני כ-4000 שנה. עם זה נכחד כולו לפני יותר מ-2000 שנה ואין לו שום קשר לערבים. לפני 1917, במשך 400 שנות השלטון הטורקי בארץ, לא נקראה הארץ בשם "פלסטינה". כשכבשו האנגלים את הארץ מידי הטורקים , בחרו האנגלים לחדש את השם העתיק "פלסטינה". תושבי הארץ מעולם לא נקראו "פלסטינים", גם לא בתקופת האנגלים. בתום 30 שנות פלישה, אחרי 1948, הכירו הפולשים הערבים בעובדת היותם פולשים לאדמה לא להם, והמציאו לעצמם שם חדש באנגלית: "פלסטינים". חשוב להדגיש שהמונח "פלסטינים" לתיאור התושבים המקומיים לא הומצא עד אחרי הקמת מדינת ישראל. לקבוצת ערבים זו שהתחילה לקרוא לעצמה "העם הפלסטיני" אחרי 1948, אין שם מקורי בשפתם הערבית. האם יש איזה עם בעולם שאין לו שם בשפתו המקורית? לערבים שפלשו לשטח ארץ ישראל אין שם קבוצתי בשפה הערבית כיון שאינם, ומעולם לא היו, קבוצה אחידה או עם.
היסטורית, עם ערבי "פלסטיני" מעולם לא היה קיים. עובדה היא שהערבים הקוראים לעצמם כיום באנגלית "פלסטינים", אפילו לא יודעים איך קוראים להם בערבית. אפילו מנהיגים והיסטוריונים ערבים מודים שעם "פלסטיני" מעולם לא היה קיים. לדוגמא:
בשנת 1937, הצהיר המנהיג הערבי עיוני ביי עבדול חאדי בפני ועדת פיל: "אין ארץ בשם 'פלסטין' – 'פלסטין' היא מושג שהומצא בידי הציונים, והוא זר לנו".
בשנת 1946 הצהיר פיליפ היטי, פרופסור ערבי להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת פרינסטון, לפני ועדת חקירה אנגלו-אמריקאית: "ידוע לכל כי אין בהיסטוריה דבר כזה 'פלסטין'."
זאהיר מוחסיין, מנהיג בארגון לשחרור פלסטין (אש"פ), אמר בראיון לעיתון הגרמני "טראו" במרץ 1977: "העם הפלסטיני אינו קיים; יצירתה של מדינה פלסטינית אינו אלא אמצעי להמשך מאבקנו נגד מדינת ישראל".
הערבים, הטוענים כי ארץ הקודש היא מולדתם, פלשו לארץ אחרי שנת 1918 ממדינות ערב השכנות, בעיקר מירדן, סוריה, לבנון, כוויית, ערב הסעודית, ועירק. אף אחת ממדינות אלו לא התקיימה כיישות מדינית לפני 1913; הן לא היו אלא אוסף בלתי מאורגן של שבטים, שהטילו חיתתם האחד על השני בנסותם לכבוש שטחים זה מזה. מהגרים אלו הביאו עימם לארץ הקודש את ה"תרבות" העתיקה של הפחדת השכן במטרה לגזול את אדמתו. רבים מהם היו פושעים או מנודים, שלא יכלו למצוא תעסוקה בארצותיהם ולכן חיפשו את מזלם במקום אחר. השלטון הבריטי הסכים לקלוט חלק מהם ככוח עבודה זול והרשה להם להתיישב בשטחים יהודיים נטושים. אפילו יאסר ערפאת, מנהיג אש"פ, שקרא לעצמו "פליט פלסטיני" אך דבר ערבית בניב מצרי, לא היה יליד הארץ אלא נולד בקהיר שבמצרים בשנת 1929. הוא שירת בצבא המצרי, למד באוניברסיטת קהיר וחי בה עד 1956, אז עבר לערב הסעודית. בשנת 1958, יחד עם חבריו מערב הסעודית, ייסד בכוויית את ארגון הטרור פתח, שקדם לאש"פ.
התעמולה של הערבים המכנים עצמם "פלסטינים" דורשת בעקביות הכרה של ישראל ושל שאר העולם בזכויות שהיו להם "לפני 1948", כלומר: לפני כ-60 שנה. משום מה, הם אינם מוכנים להוסיף עוד 60 שנה למניין זכויותיהם "ההיסטוריות" על ארץ ישראל, ולא בכדי: הם יודעים היטב, כי אם יעשו כן הם עלולים לשלוח את עצמם חזרה לארצות מוצאם – ירדן, סוריה, מצרים, לבנון, כוויית, ערב הסעודית, ועירק. לפני שנים, תוך כדי משא ומתן עם אלה הקוראים לעצמם "פלסטינים", העלה מתווך ישראלי את ההצעה לתקן את תביעתם לזכויות "לפני 1948", לזכויות "לפני 1917". ה"פלסטינים" התנגדו בחריפות להצעה זו; עתה אנו יודעים מדוע.
אם יש עדיין מישהו שמאמין כי אומה ערבית "פלסטינית" התקיימה לפני סיום המנדט הבריטי והקמתה של מדינת ישראל, יואיל נא בטובו להשיב מתי נוסדה, ועל ידי מי? מה היה השם שלה בערבית? מי היה ראש-ממשלה או נשיא "פלסטיני" לפני ערפאת? מה היתה שיטת הממשל שלה? מה היו גבולותיה? אילו מדינות הכירו בה ומתי? באיזה ספריה או מוזיאון ניתן למצוא את ספרותה, מטבעותיה, או יצירות האמנות שלה? התשובה לכל השאלות האלה היא אפס מוחלט. כמו שאמר זאהיר מוחסיין: "העם הפלסטיני אינו קיים".
יש ערבים הרואים עצמם כצאצאי אברהם, האב הקדום של האומה היהודית. כמה אירוני הדבר, שאלמלא למד מוחמד היטב את התנ"ך, לא היו הערבים יודעים כלל על קיומו של אברהם. מוחמד יסד את הדת המוסלמית במאה השביעית לספירה בערב הסעודית. הוא למד את התנ"ך כדי לרכוש כלים שיסייעו לו במאמציו לשכנע את היהודים לעבור לדת החדשה שיסד. משסרבו לעשות כן, כתב את הקוראן כתחליף לתנ"ך ומילא אותו בגרסאותיו הדמיוניות לארועים התנ"כיים. הוא העז אפילו לשנות את יום המנוחה האלוהי, השבת. מכיוון שיום ראשון אומץ כבר בידי הנוצרים כיום המנוחה שלהם, בחר עבור המוסלמים את היום האחר הקרוב ביותר לשבת – יום שישי. מוחמד מעולם לא ביקר בירושלים או בארץ הקודש, ונזהר שלא להזכיר אותן בקוראן אפילו פעם אחת. לעומת זאת, מכה ומדינה, הערים היחידות הקדושות לאיסלאם, מוזכרות בו מאות פעמים.
בית המקדש היהודי עמד על הר הבית בירושלים זמן רב לפני שהאיסלאם, או כל דת אחרת הקיימת כיום בעולם, נוסדו. גם כאשר מייסדי הנצרות הילכו ברחובות ירושלים העתיקה, לא היו בה מסגדים או כנסיות אלא בית המקדש היהודי בלבד. האדמה שעליה נבנה בית המקדש בירושלים נקנתה בעבור העם היהודי על-ידי המלך דוד בשנת 850 לפני הספירה בקירוב. עדות המכירה, כמו גם שמו של המוכר וסכום הרכישה, תועדו בתנ"ך (שמואל ב' פרק כ"ד; דברי הימים א', פרקים כ"א-כ"ב).
המוסלמים ה"פלסטינים" טוענים כיום לבעלות על הר הבית בירושלים, האתר בו שכן בית המקדש היהודי. הם טוענים כי זה "המקום הקדוש" שלהם. אך, האם יודע העולם לאן פונים המוסלמים בירושלים בשעת תפילתם? - אפילו במסגדיהם, ואפילו במסגד "אל אקצה" הבנוי בקצה הר הבית עצמו? הם פונים למכה, גבם להר הבית, ובכורעם בתפילה לכיוון מכה הם מראים את ישבניהם להר הבית. כיצד מתיישב הדבר עם טענתם כי זהו "מקום קדוש"? עובדה היא, כי ירושלים והר הבית אינם מוזכרים בקוראן אפילו פעם אחת, בעוד מכה ומדינה, הערים היחידות הקדושות לאיסלאם, מוזכרות בו מאות פעמים.
האם יכול מוסלמי כלשהו בעולם להביא הוכחה לקשר שבין האיסלאם לירושלים מלבד חלומו של מוחמד? קשה להאמין, אך המקור היחיד לטענת האיסלאם לבעלות על ירושלים ועל הר הבית נמצא בקוראן בתיאור חלומו של מוחמד על "מקום רחוק" בלתי ידוע. ואולי "מקום רחוק" זה אינו אלא הבית הלבן שבוושינגטון?
המקור הטוב ביותר להבנת המנטליות הערבית-מוסלמית של עיוות ההיסטוריה למטרות פוליטיות נמצא בדברי מוחמד עצמו בקוראן: "מלחמה היא רמאות והטעייה".
הבעיה האמיתית בפניה ניצבים הערבים ה"פלסטינים" כיום איננה העדר "מולדת". שורש הבעיה, וכן התסכול הנובע ממנה, נעוצים בעובדה שהמדינות שמהן יצאו אינן מסכימות לקבלם בחזרה. זו הסיבה לכך שכה רבים מהם חיים עד היום ללא זכויות אזרחיות בסיסיות במחנות הפליטים שבמדינות ערב השכנות לישראל. בתסכולם ובייאושם הם חשים כי תקוותם היחידה, שהיא גם הברירה היחידה העומדת בפניהם, היא לנסות ולגנוב מדינה לעצמם. רבים מכלי הרכב והציוד החקלאי ברשות הפלסטינית נגנבו משכניהם הישראלים. בתקופה מסוימת, שיעור גנבות הרכב בישראל היה הגבוה בעולם, ורובם של כלי הרכב הגנובים נמצאו בערים ובכפרים שבשטחי הרשות הפלסטינית. הם הצליחו לפלוש לאדמה לא להם ולהחזיק בה; הם הצליחו לגנוב כל כך הרבה כלי רכב; אם כך, מדוע לא לנסות ולגנוב מדינה שלמה?
לאחרונה נשמעו הצעות לפתרון הסכסוך בין ישראל לערבים על ידי יצירת שתי מדינות - אחת ליהודים ואחת לערבים. המפה שלמטה מראה שפתרון זה כבר קיים בצורה הרבה יותר נדיבה - 21 מדינות.
אחת ליהודים ועשרים לערבים.
הקוראן מכיל יותר ממאה פסוקים המחייבים מוסלמים להלחם נגד לא-מוסלמים[23]. חלק מהפסוקים מחייבים את המוסלמים לערוף ראשים, לקצץ אצבעות, להפחיד, ולהרוג לא-מוסלמים[24]. פסוקים אחרים מחייבים את המוסלמים לקחת אדמה מלא-מוסלמים[14]. על מוסלמים חל איסור דתי לחיות בשלום עם לא-מוסלמים שגרים על אדמה לא-מוסלמית[25]. מוסלמי שנמנע מלהילחם נגד לא-מוסלמים נענש. בגלל חובות דתיות כאלה, אין שום סיכוי ואין שום תקווה שמוסלמים אי פעם יחיו בשלום עם לא-מוסלמים שגרים על אדמה לא-מוסלמית. תקופות שקט זמניות אינן אלא תקופות המתנה - המתנה במארב - המתנה להזדמנות להתקיף[26].
מוצאם של ערביי ארץ ישראל :
* הערבים בארץ ישראל הם מצבור של שבטים וחמולות שחדרו לארץ ישראל מרחבי העולם הערבי\מוסלמי בעידוד הכובש העות'מני
* חלק גדול מהם באו כמהגרי עבודה בתקופת המנדט הבריטי לשם בניית תשתיות.
* גלי ההגירה הערבית לתוך ישראל התגברו ככל שהתפתחו אפשרויות הפרנסה והמחיה בארץ ישראל.
חלק משמות המשפחה של הערבים מעיד על המקום ממנו השבטים שלהם הגיעו :
לדוגמא:
"מצרי" – "אל מצרי" – מצרים
"מוגרבי" – "מגרב" – צפון אפריקה
"עותמאן" - טורקיה
"חוראני" –בדואים מירדן
"חלבי" –חבל ארץ בסוריה
"אל שאם " – ""שאם" – "אל שאמי" - סוריה
לדוגמא :
תושבי ג'סר עזרקא (ליד קיסריה) הגיעו ממצרים וסודן
תושבי אום אל פאחם מקורם בשבטים שהגיעו ממצרים, סעודיה וירדן
ארץ ישראל בקוראן
אפילו לפי הקוראן ארץ ישראל שייכת לעם ישראל:
* סורה 5 פסוק 21 (5:21): משה :" בני עמי ,היכנסו אל הארץ הקדושה אשר כתב לכם אלוקים"
* סורה 10 פסוק 93 (10:93) : "אחר כך הושבנו את בני ישראל לבטח בארצם והענקנו להם מכל טוב "
* סורה 17 פסוק 104 (17:104) : "אחרי פרעה אמרנו לבני ישראל ,שבו בארץ וכאשר תתקיים ההבטחה לאחרית הימים ,נקבץ פזוריכם"
( סורה = פרק )
* אנשי הדת המוסלמיים, שמכירים את הפסוקים האלו ופסוקים נוספים בקוראן המראים שארץ ישראל שייכת ליהודים , מסתמכים על כך שרוב המוסלמים אינם קוראים את הקוראן.
ההיסטוריה מוכיחה שחילופי אוכלוסין היא הפתרון היחיד האפשרי למאבק בין מוסלמים ללא-מוסלמים. לדוגמא, ב-1923, המלחמה בין טורקיה ליון נסתיימה רק אחרי שהצדדים הסכימו לחילופי אוכלוסין של יותר משני מיליון מוסלמים ונוצרים-יוונים. ב-1947 יותר מ-14 מיליון מוסלמים, הינדים, וסיקים החליפו מקומות מגורים בהודו, פקיסטן, ובנגלדש.
יותר מ-800,000 יהודים עזבו את ארצות ערב אחרי 1948. כ-600,000 עברו לישראל וכ-200,000 עברו לארצות אחרות. עתה הגיע הזמן לסיים את המאבק בין היהודים למוסלמים בישראל. הפתרון היחד האפשרי, חוץ ממלחמה, הוא השלמת החצי השני של חילופי האוכלוסין בין היהודים למוסלמים, על ידי החזרת המוסלמים בישראל לארצות המוסלמיות מהן הגיעו. כפי שאפשר לראות במפה למעלה, אין מחסור במקום בארצות המוסלמיות.
סוף מאמר מאת ד"ר הארי מנדלבאום.
לסיכומו של עניין
אני הוא זה שמרגיש אזרח "סוג ב' " במדינה שלי, היחס אלי אינו שווה ליחס אותו "האזרחים" הנ"ל מקבלים .אני לפחות משתדל מאד לשמור על חוקי המדינה (יש לנו ברירה?! אם אני הייתי יורק על שוטר או מכה שוטר או בונה בנגב מבנה לא חוקי מה היה אז קורה לי?...)
יוצא שאזרחים "סוג א' " נהנים מכל הזכויות של אזרח המדינה וחובות אין! בעוד שאזרחים
"סוג ב' " נושאים בנטל כל החובות ועל הזכויות עליהם להילחם...
נחכה למנהיג יהודי אמיתי שיבין שבקצב הזה הגליל והנגב בעוד מספר שנים כבר לא יהיו שלנו.
מנהיג שיבין "שעם כל הכבוד לקול הערבי" מדינת ישראל יותר חשובה מכל דבר.
מנהיג שיבין שיש חשיבות עליונה לחלק במתנה/בחינם לכל לוחם, עם שיחררו מצה"ל, שטח אדמה בגליל ובנגב לצורך שמירה, אחיזה בקרקע, ויהוד הגליל. (שעליו יבנה את ביתו)
הכול עניין של מנהיגות ומנהיג שיוכל לעשות סדר בכל הריקבון. מנהיג שהמדינה תהיה בראש סדר העדיפויות שלו ולא רק משפחתו ותהילתו....
אחיי היהודים זכרו, אם אתם מזהים את הסכנה ואתם לא עושים דבר בנידון אתם מסתכנים במותכם. אנחנו לא יכולים לטעון בורות, העובדות מוצגות, כל יום ויום, שחור על גבי לבן, ערביי ישראל הם הרוע והסכנה האמיתית !!! .
לא משנה כמה התקשורת הישראלית השמאלנית ובתי המשפט (סניפי מפלגת מרץ) ינסו בכל כוחם להעלים את המידע ,לסלף את האמת ואת העובדות..ויעשו הכל כדי לא להרגיז את ערביי ישראל.
במלחמה בחמאס ראינו כיצד מאות אלפי ערביי ישראל תומכי החמאס והחיזבאללה קוראים בכל ההפגנות לחרם ולהשמדת מדינת ישראל- תוך נפנופי דגלי חיזבאללה, חמאס ותמונות המתאבדים ה"שהאידים" ...אבל יחד עם זאת.. זה לא מפריע להם לקבל ממדינת ישראל ערמות כסף בכל חודש מהביטוח הלאומי!. על היהודים מוטלת האחריות לשנות את כיוון המחשבה מיד ובתמורה לאזרחות מלאה יש לתבוע מכל אזרח נאמנות מלאה (כמובן שהשמאל הקיצוני ששולט בבתי המשפט יתנגדו לדרישה מופרחת זו).
יש רק פתרון אפשרי אחד לשאיפתם של ה"פלסטינים" למולדת, הפתרון היחיד שיכול למלא את תביעתם לזכות השיבה למולדתם. הואיל והם עצמם מגדירים כיום כ"צדק" את השיבה למקום בו חיו פחות מ-30 שנה, הרי, מתוך אותה הגדרה, שיבתם למקום בו חיו לפני כן מאות או אלפי שנים תהיה צדק כפול ומכופל. הבה נסייע להם בתביעתם הצודקת, הבה נסייע להם לחזור למקומות בהם חיו מרצונם החופשי במשך מאות או אלפי שנים - ירדן, סוריה, מצרים, לבנון, כוויית, ערב הסעודית, ועירק.
מימון גירוש ערביי ישראל יגיע מחיסכון של 40 מיליארד ₪ בכל שנה.[ למרות שערביי ישראל מהווים כ :20% מאוכלוסיית המדינה, הם זוכים ב- 60% מתגמולי הביטוח הלאומי. תקראו שוב! מתוך תקציב של 66 מיליארד שח ערביי ישראל מקבלים 40 מיליארד (40,000,000,000 שח למי שלא יודע תקציב ביטוח לאומי גבוהה מתקציב הביטחון- תבדקו!)].
ובקשה אחרונה (גם כי עבדתי קשה על המאמר) :
בבקשה תדפיסו, תשמרו, ותפיצו את זה לכל החברים שלכם. מכיוון שחיים בתוכנו הרבה שמאלנים-אנרכיסטים ייתכן ש"בזכותם" חס וחלילה בעוד עשרים שנים כאשר יהיו כאן מספיק ערבים (איחוד משפחות) יהיה לנו ראש ממשלה ערבי והיהודים יאלצו לחזור בחזרה לגלות !
"הדבר היחיד ההכרחי לניצחון של הרוע הוא שאנשים טובים יעשו כלום" (הפילוסוף אדמונד בורק 1729-1797)
אשמח אם מישהו ירים את הכפפה ויתרגם את המאמר לשפות ספרדית ורוסית ויפיץ ברשת.
תודה
יהודי גאה
|
|