03-07-2010, 09:36
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
|
|
רון קרמן, אביה של טל קרמן הי"ד - תוהה על סיסמאות 'בכל מחיר'.
http://www.anochi.com/index.php?opt...d=1131&Itemid=1
האתר לזכרה של טל קרמן: http://www.tal-smile.com/HomePageHeb.htm
המאמר לא זכה כמובן להתפרסם באחוזותיהם של ברוני בתקשורת... את מי מענין עצבונו של אב שכול שגורל חיי בתו לא נכרך ע"י זדים בשחרור מרצחים ערביים ובאינטרסים של מנתבי הון בחו"ל וגם בארץ ללא קשר לחיי האדם ש'במרכז'?.
עד כדי הגיעה נבזותה של התקשורת והאליטה שהיתה ששה ללא קשר לגלעד שליט לשחרר רוצחים ערביים כי זה 'יתן דחיפה למו"מ ויהיה טוב לעסקים כמו אוסלו וכמובן שעליכם המבול..' - שלא נמצא מקום למאמרים שאינם מפמפמים את מה שרוצים שהאזרח הקטן יחשוב.
מרוב המשתתפים בפעולות המחאה נמנעת ההזדמנות אפילו 'לתהות'. עד לפני שבוע לא הייתה כלל אופוזיציה למעשה כה שנוי במחלוקת ומסוכן, שום הרהור שני ושום שאלה קשה לליבמן ואפילו למר שליט. הדבר נעשה כבר פעמיים בעבר - בטרם אוסלו ובטרם 'התנתקות'. השתקת כל שיח ציבורי ודעה נגדית [שקיימת ושאפשר לא להסכים אותה אך אי אפשר להתעלם מטיעוניה]. שינון חוזר של סיסמאות רדודות העוקפות כל מכשלה [ערבות הדדית / שלום עושים עם אויבים ] שום ירידה לעומק משמעויות - תוצאות השחרור ההמוני של רוצחי הרחובות, הוקעת הגורמים הקיצוניים שהשתלטו על המחאה והשיחוק לידי החמאס. עוד מעט והחמאס יוצג ע"י החלק הקיצון בלוחצים כארגון הומינטרי אשר ניצב יחד עם כלללל אזרחי ישראל והמפגינים כנגד הטיראן הנורא המחזיק בגלעד במרתפי משרד רוה"מ. איש אינו עוסק בנכונות הממשלה לשחרר 1000 מחבלים ובסיבה להתעקשות החמאס לשיגור המחבלים למקומות מהם יוכלו לפעול. איש אינו סופר את חיי 'הילד של כולנו' המהלך ברחובות תל אביב ולא יודע שהאינטרסים שלו התנגשו לרוע המזל באלו של בעל הון-תקשורת שידיו בכל וידי אירופה בו...
את הסכנה המשולבת לדמוקרטיה ולחיי אדם שגורמת תקשורת מגוייסת - למדנו כבר בעבר: יוה"כ, אוסלו, התנתקות [דווקא אל מול הסכם קמפ דיויד עדיין התנהל שיח ציבורי וויכוח אמיתי].
לא הגיע הזמן להפסיק לומר 'אמן' ולשאול: למה? איך? כמה? לאן?
___________________________
שיר עצוב
עוד מעט ויוטל קורבננו
סב ונכדו הפעוט
בגד חג לגופם
שנצבע בדמם
אצבעות הפעוט בפעלולון
ואוחז הסב בחוזקה טיולון
כי אקדח כבר ניתן במערכה ראשונה
והיד היורה תשוחרר מנדנה
נדיבים הן היינו עד מאוד
והכל כאן גלוי, העתיד אינו סוד
השוחט הוא ישחט
והמוות ניבט...
אז נזקף הלוחם ופניו מלאי סבל
ותהה 'מי אתם'? האמת זו או הבל?
ואמרו הסב ונכדו בקולם:
אנו מחיר הדמים שישולם
מההר מהכפר ומרחוב ושדה
אנו הטס אשר בו תפדה
ונעץ הלוחם את עיניו באומה
ויקדו זוג עיניו בחימה ודממה
ופקד בקולו – לא יקום לא יהיה
בשפיכות של דמים לא אשוב ואחיה
יש מחיר שאסור יש מחיר שמותר
ואתם לא מעות, לא דמים למסחר
זקנים וילדים יסוגו ואני אחפה!
לכו וחיו ואני אצפה...
|