ראיתי עכשיו את הסירטון הזה- http://www.ted.com/talks/lang/eng/s...f_violence.html
*אפשר לבחור תרגום בעברית

בסירטון הוא מדבר על כך שהתקופה הנוכחית היא אחת התקופות השקטות בהיסטוריה, חוץ ממקרים ספציפיים ברוב המקומות בעולם האלימות מעולם לא היתה כזו נמוכה כמו ביימינו.

מה אתם חושבים? האם הוא צודק?

אני חושב ואין לי שום סימוכין לזה .

שבעבר היו מלחמות קטנות בפרקי זמן קצרים יותר
והיום יש מלחמות ענקיות בפרקי זמן ארוכים יותר אני בספק אם כל מסעות המלחמה של
גינגיס חאן נהרגו מה שנהרגו במלחמת העולם הראשונה ...
ובטח שלא נדבר על מלחמת העולם השניה אבל חשוב לזכור את היחסיות בכמות האוכלוסיה בין התקופות.

זכויות ל- RedBlossom

שעבר חוויות יוצאות דופן ביחיס לסביבתו, עבר:

ילדות עניה במשפחה מרובת ילדים שחלקם מתו בינקותם, ורוב הגדולים עזבו את אירופה לארה"ב וקנדה. אמו היא אשתו השניה של אביו: הראשונה נפטרה ממחלה.

מלחמת העולם הראשונה, כולל גירוש המוני שלו ושל משפחתו, בהתראה של יום, מליטא לרוסיה בכל האין אמצעים שעמדו לרשותם.בדרך אביו נפל מהגלה, שבר רגל, ואחרי כמה חודשים נפטר. אחות קטנה אחת, מחוסר אמצעים לקיים אותה, נמסרה כאומנת למשפחה יהודית אמידה, ועקב המהפכה זו נמלטה לסין והקשר עם האחות נותק לחמישים שנה. ברוסיה חלה בטיפוס - מחלה שהותירה בו עקבות לכל החיים.

בגיל 16 אמו נפטרה בשנתה, לאחר שהייתה תשושה מתלאות השנים שעברו. היא נפטרה כשישנה יחד עם כמה מילדיה הקטנים.

בשנות ה-20 וה-30 הטוא היה בולשביק וקומוניסט: עקב כך נעצר ונאסר כמה פעמים, וגם לאחר שהתמסד וחדר להאמין בקומוניזם, עדיין פעמיים בשנה (במקביל לחגים קומוניסטיים בברית המועצות השכנה) היה נעצר במעצר מנהלי ליומיים.

ב-1941 רוב משפחתו נרצחה, הוא אישית נאסר והוחזק עם אלפי יהודים בכלא, ממנו משלחו כל יום אנשים להריגה. לבסוף שרד, נכלא בגטו באותה עיר ושם שרד כ-3 שנים כעובד. לאחר מכן הועבר לדכאו ושם שרד בקושי את השנה האחרונה של מלחמת העולם השניה.

כל זה עד לגיל שלי, ואני לא בן 40 עדיין. שום דבר חריג באופן קיצוני, פשוט מערב מלחמות ואירועים מוכרים מאוד. מי שהיה גר ביוון בטח ראה דברים אחרים.

אז כן, אני די בטוח שאנחנו חיים בזמנים שקטים למדי.

.

די תלוי לאיזה מקום אתה מתכוון. מה עובר על תושב אפריקאי? רודן א', רודן ב', האו"מ, טבח, רודן ג' וכך הלאה.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

בעקרון מדד עיקרי צריך להיות תמהיל של המצב הכלכלי/בריאותי/בטחוני הנקודתי, כאן ועכשיו, יחד עם איזה פרמטר שמתאר את מידת היכולת של הפרט לעשות משהו למען עצמו, גם אם במאמץ לא קטן (אבל אנושי). מי שחי ברוסיה ב 1916, או רוסיה (ברהה"מ) 1942 היה פיון קטן וחסר חשיבות שגם אם היה צעיר, בריא ובעל תושיה, עדיין היה יכול להבטיח את עתידו ברמת ודאות מאוד קטנה. לרוב בני האדם בימינו, לפחות אם הם לא מטופלים במשפחה, יש גמישות די רבה ביכולת להם לעזור לעצמם (לפעמים זה כולל הפיכה לפליט, המרת דת וכו' - אבל זה אפשרי).

.

עם מבט צר להיסטוריה המודרנית אולי אנחנו אכן חיים בזמן שקט במיוחד. אם נרחיב את האופק להיסטוריה העתיקה ה"שלווה" שלנו בת 50-40 שנה כבר לא נראת כל כך מרשימה לצד היציבות וההמשכיות של האימפריה המצרית למשל, או איזשהי עיר-מדינה איגאית שעמדה על תילה במשך יותר מ-500 שנים כמעט ללא שינוי בתכנית של העיר או כל תמורה בתרבות החומרית.