אם התשובה חיובית מדוע לא מפקיעים את שמירת הגבול מצהל ומעבירים האחריות למג"ב ?
הרי אפשר במהירות להקים יחדה מיוחדת במג"ב שתטפל ביתר נוקשות בחסימת הגבול
ודי לחכימה ברמיזה .
כמו כן ל "טפל " בהפגנות של יפי הנפש ומתנגדי הגרוש .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

בערך כמו שהסתננות המקסיקנים לארה"ב היא איום אסטרטגי על ארה"ב,זה לא אמור לקרות בשום מדינה ריבונית אבל זה לא עושה כל כך הרבה נזק ולכן זה לא צריך להעסיק אותנו יותר מידי

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

אולם אין ספק שבמדינת ישראל הקטנה והממילא "רותחת" ורוחשת חברתית (בין עדות, דתות ותרבויות) זה ייבוא מאסיבי של צרות וללא ספק התפרצויות גזעניות (שהרי המסתננים יתקבצו בסלאמס מאוד מסויימים, ישנאו אותנו מתוך תסכול, ואנו נשנא אותם ומהר מאוד נגיע לשנאה על רקע גזעני חריף, ובלי פוליטיקלי קורקט) שיבואו בתוך עשור, או קצת יותר. ישנן כמה שכונות עוני בישראל שבזמן קצר נכנסה לתוכם אוכלוסיה "מהגרת", גם אם יהודית, ואם תשאל את התושבים המקוריים שנשארו שם, הם יטענו בקור רוח ובלי התלהמות שמדובר מבחינתם על אסון. אם אתה לא מנחש לבד, אני יכול לתת לך כמה דוגמאות בה.פ. אני אישית ביליתי ילדותי בשכונה כזאת, ואני די מסכים עם התיאורים הללו. עכשיו תחשוב שלא מדובר על שכונה ואלפיים תושבים מהגרים, אלא על עיר ועל מאה וחמישים אלף כאלה. האופטימיים המושבעים נתלים באנלוגיית "כור ההיתוך" של שנות החמישים, ומתעלמים מההבדלים התהומיים בין שני המקרים.

.

אל 20% בני דודנו מצטרפים קרוביהם באיחוד משפחות + כ 250000 עובדים זרים או מספר דומה
שכמעט בלתי אפשרי להוציאם מהמדינה + אלפי מהגרים אפריקאים + יהודים אנטי ציונים המזדהים
עם אחמניג'אד = איום ממשי לטווח ארוך על המדינה היהודית ציונית .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

בעיקרון זה איום למי שחשוב לו המושג של העם היהודי כמו לי נגיד, כמה שזה נשמע גזעני זה נכון ככל שהתופעה תגדל אנחנו נאבד את הרוב שלנו כעם ותרבות יהודית, ילדי העובדים הזרים יכול להיות שהם אינן אנשים רעים והם יגדלו פה ויעשו צבא אבל הם ידחפו בבגרות שלהם למדינת כל אזרחיה שתחסל את מהות המדינה הזו.

ונעסוק רק בשימור התמהיל הכללי התרבותי/חברתי של ישראל, יש כאן בעיה. השאלה שצריכה להשאל, ויש דוגמאות ממדינות אחרות שמסייעות במענה כאן, היא האם שלוש מאות אלף מסתננים שמעמדם "מולבן" יהפכו ל"העדה הדרוזית 2" או שמא הם יהפכו למה שהאפריקאים באיטליה הפכו. לו היה מדובר פה עם ככה וככה פיליפינים, אז להערכתי היה מדובר על אפשרות ראשונה. במקרה של האפריקאים (ולא משנה כמה זה יהיה תלוי גם בתגובת הישראלים) אין ספק שהם לא ישתלבו באופן הומוגני, אלא יהפכו למין "בועה" תרבותית בלב המרקם החברתי הישראלי. את המשך הסרט אני לא צריך להציג:אפשר לראות מה קורה בצרפת.

.

פליטים הביתה!
מדינת ישראל צריכה להחזיר את הפליטים לארצות מהן באו סילוקם - ברגישות ובנחישות נישואיהם עם בנות העדה האתיופית - צרה צרורה ומסוכנת. הגיע הזמן שמדינת ישראל תפעל על-פי טובת המדינה והחברה, ולא מתוך פחד מהעולם, בשל העבר הטראומתי שחקוק בלבו של העם היהודי שחלקו הושמד באדמת אירופה.

לדעתי, דווקא האירועים ההיסטוריים הטרגיים צריכים להאיר נורה אדומה אצל מקבלי ההחלטות לפעול בהיגיון ולא להפעיל יותר מדי רגש בעניין השבת הפליטים לארצם. היהודים הושמדו באירופה משום שלא הייתה להם מדינה; כעת, משיש להם מדינה אחת, חייבים הם לשמור עליה ברגישות יתרה ובחרדת קודש.

הפליטים פוגעים במדינה והורסים בה את החברה. בבירת הפליטים, תל אביב (החלק הדרומי שבה), הוקמו כנסיות ומסגדים מאולתרים. הסממנים היהודיים נהרסים אט-אט בעיר העברית הראשונה. על-מנת לקבל אזרחות ישראלית, רוקמים הפליטים יחסי אישות עם בנות ישראל. יש לא מעט בנות ישראל שכבר הביאו לעולם ילדים מפליטים. בדרך זו קובעים הפליטים את מעמדם בארץ ישראל.

הנישואים בין העולים מאתיופיה לפליטים יגרמו להכחדתנו כקהילה יהודית, דווקא כאן, בארץ. לנו אין לאן ללכת, כי אין לנו מדינה יהודית אחרת. נטשנו את אתיופיה ויצאנו במסע ציוני מפרך בשביל להגיע ולהיות במדינה יהודית משלנו. בנות העדה, מהולות באהבה חפוזה עם לחץ נפשי, פונות למשרד הפנים בבקשה להכיר בזוגיות החדשה שלהן עם הפליטים מאריתריאה ומאתיופיה. כך הן פותחות בפני הפליטים דלתות להתאזרח בישראל. כהמשך, מביאים האזרחים החדשים את נשותיהם וילדיהם הביולוגיים. הנשים הישראליות מהוות אמצעי לקבלת אזרחות ותו לא.

כבר קרו מקרים, בהם אלפי הנוצרים שנישאו תוך איומים ליהודים עלו לישראל, ולאחר השתקעות קצרה הם התגרשו מבני/בנות זוגם היהודים. הם, כמובן, נסעו והביאו את משפחותיהם מאתיופיה. הפירצה הזאת מהווה גורם נוסף למאבק של המיסיון נגד הקהילה, כשגם רבים מיהודי בית ישראל הפכו להיות בני חסות של המיסיון, שהפך לטרור של הנשמה היהודית.

גם הרשות הארצית לשירותי דת מוצפת בפניות של הפליטים בבקשה להתגייר. שלא תטעו, הם לא חפצים להיות יהודים, אלא לשם קבלת אזרחות ישראלית.

בבירת הפליטים בדרום תל אביב, יצא לי לפגוש פליטים מאתיופיה ומאריתריאה. לא מדובר בפליטים פוליטיים שבאמת סכנת מוות מרחפת מעל ראשיהם ושברחו מאימת מוות. הם היו אומנם בתפקידים בכירים בצבא ובשלטון, אבל הרוויחו גרושים ורצו כסף, לא יותר. המניע שלהם הוא כלכלי, והם מצאו כי דרך סודן יכולים הם להגר לישראל ולהצהיר שהם פליטים נרדפים פוליטית, וכך להביא לשיפור מעמדם הכלכלי.

מעסיקים מעדיפים את העובדים הזרים ואת הפליטים על פני הישראלים. זה תקף לגבי טאטוא רחובות בערים (תחום תעסוקה שעבור עולי אתיופיה מהווה מקור פרנסה. מכורח המציאות בעבר, לא היה מי שיתחרה עימם על משרה זו, אבל עכשיו הקבלנים מעדיפים שהפליטים והעובדים הזרים יטאטאו את רחובות הערים. את הישראלים שולחים הביתה) וגם לגבי עבודות ניקיון במרכולים (העיפו את העולים מאתיופיה ובמקומם קלטו פליטים בשכר עלוב, ללא תנאים).

על ישראל צריכה לדאוג להחזיר את הפליטים לארץ מוצאם וכן לדאוג לפרנסת אזרחיה. ליצור חוסן חברתי ולמנוע את שבירת הצביון היהודי כאן, בארץ ישראל.

נכון שנעים יותר להפגין בשדרות מנחם בגין בתל אביב ולהצהיר כי אני בעד מתן אזרחות ישראלית לכל הפליטים והעובדים הזרים, אבל אני לא צבוע ולא מתיימר להיות כזה, ולכן אני מציע שבמקום לתת להם אזרחות ישראלית, עדיף לתת להם סיוע ותמיכה כלכליים בארץ מוצאם ולהחזירם ברגישות עם חשיבה הגיונית על עתיד המדינה.

אם ישראל לא תעורר עכשיו, היא עלולה למצוא עצמה עם דרישה לאוטונומיה עצמאית בתוך מדינת ישראל. הפליטים מאפריקה מתעניינים בבטחון המדינה ולא בחיפוש מקומות עבודה. אני נשאל לא אחת, על-ידי פליטים, אם אני מכיר עולים מאתיופיה שמשרתים בשירות הביטחון החשאי של ישראל. הם איום ממשי על מדינת ישראל כמדינה יהודית. היום הם מדברים בגנות ישראל בתקשורת ויש להם ארגון-גג שמאחד אותם.

כאמור, עדיף שמדינת ישראל תסייע למדינות שמהן הם באו, ביצירת תשתית חברתית ולפתח את הכלכלה המקומית שלהם, במקום לתת להם אזרחות ישראלית, שדרכה יפעלו להכחיד את בית ישראל דווקא כאן, בארץ שלנו. נציין כי כבר היום מותקפים השוטרים על-ידי הפליטים בסיורים שגרתיים בנווה שאנן בתל אביב. אם יקבלו הפליטים אזרחות ישראלית, הם יהפכו את תל אביב למוקד הטרור של המזרח התיכון. http://www.news1.co.il/Archive/003-...ml?tag=21-03-04

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עמי60 כמו כן ל "טפל " בהפגנות של יפי הנפש ומתנגדי הגרוש .

איזה יופי, בכל הפגנה שלא בדיוק מתאימה לדעתך צריך להביא שוטרים "שישברו להם את הידיים והרגליים".
הלצפ"ק היינו, לאיראן דמינו?

ע"י הורדת השכר ,אבטלה , פשע .

לא יעבור זמן רב ושוטר בודד לא יכנס לאזורי הסלאמס שלהם כמו שלא נכנסים יותר
לכפרי הערבים .
אם זה לא הרס החברה הישראלית אז מה כן ?

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

כל עוד הם לא מתפרעים ולא מפריעים באלימות לרשויות החוק כמדינה דמוקרטית חובה עלינו לאפשר להם להביע את דעתם.

על בסיס פרסונאלי, שעוסק בקיעקוע שיטתי, ומכוון, של יסודות החברה, יש לגיטימציה "לטפל" בו באופן לא חוקתי. ולפני שתירה עלי תובנות של דיון בשיעור אזרחות בתיכון ("זה מתחיל עם רדיקל שמאלני, ונגמר עם סתם פעיל ימני"), אזכיר לך שאנשי פלמ"ח סירסו אנסים ערביים, ולא פעם אחת, כאמצעי ענישה משולב בהרתעה. זה לא נעשה בזמן מלחמה, ולא נעשה אחרי משפט. לא זכור לי מעולם שמישהו מהם או שולחיהם איבד עשתונות וסירס בחור שהטריד את האחיינית שלהם. מה שכן מעשי אונס בתקופה שאחרי הסירוס הצתמצמו מה שאומר שהיו פחות נפגעות (אלא אם כן סופרים יפי נפש המומים כנפגעים). ברפובליקה הרומית, משטר שהוא מאושיות המשטר החופשי מבחינה היסטורית, הכירו בכך שישנם מצבים, או סכנות, שלא ניתן להתירם באמצעים המקובלים חוקתית, וכי השעיית מערכת האיזונים והבלמים היא נטילת סיכון מחושב, בעוד שעצימת עין נוכח הסכנה זוהי צעידה לעבר אסון וודאי. לשם כך הומצא מוסד הדיקטטורה, שבמשך מאוד שני "עבד יופי". גם בממשל דמוקרטי מודרני יש להשעות לעיתים את התקינות והאיזונים, לטובת ריסון גורמים נקודתיים המאיימים על עצם קיום המערכת שלכאורה אמורה לא להפריע להם.

.

לפעמים תובנות של בי״ס תיכון הן, מה לעשות, צודקות.

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

.

הכוונה שלי היא שהבעיה היא מי יקבע את הגבולות. לך יש את שיקול הדעת שלך ולי את שלי (אנחנו שנינו דוגמה מצויינת כי הגבולות שלנו רחוקים למדי). בחיים האמיתיים לפעמים אני אצדק, לפעמים אתה ובדיוק בגלל זה בשאלות כמו חופש בטוי או עונש מוות אני מעדיף ללכת על ״one size fits all" הפשוט ביותר; ״מותר להגיד הכל״ או ״לעולם אסור להוציא להורג״. ברור שכמוך גם אני מוצא שלל דעות בלתי ניסבלות, מזיקות ואפילו מסוכנות ואני אפילו מאמין שבמיקרים מסוימים נסכים בינינו. הבעיה היא מה קורה כשלא מסכימים, מי מחליט? g.l.s.h? hamora?

לסיכום, אני סבור שהנזק לחברה מהבעת דעות לא אחראיות קטן מהנזק שבצנזור דעות בגלל סוגיית המדרון החלקלק.

״לפעמים״, אגב, שימושי בחיים האמיתיים הרבה יותר מ״תמיד״.

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

מבטלת את מוסד ה"מחליט" במובן שאתה תופש אותו. למרות שלא מדובר פה על כניסה למציאות מלחמתית, הפעולות עליהן אני מדבר הן בעלות זיקה למציאות של עולם מלחמה. מלחמה, למי ששכח בגלל עיסוק יתר בחוקים המגדירים אותה, היא בראש ובראשונה השעייה גורפת של עולם החוק והסדר המורכב שתופש ב"אזרחות". לדוגמא ההתנהלות הצה"לית ביו"ש קיימת בצל עולם שלם של פקודות, נגזרות של פקודות ובכלל הנחות עממומות, שיש להן המון זיקה לעולם המלחמה, ורק זיקה קלושה לעולם החוק והשיטור האזרחי. ובכל זאת, למרות שמאווד לא היה כיף להיות ערבי משכם אפילו ב1980 השקטה, העובדה היא שלא גלשנו בשום מדרון חלקלק באופן גורף, וגם כאשר היו חריגות הן עוררו את המערכת, והפרטים לחשוב ולהתרסן, ולא ההיפך. "מדרון חלקלק" זהו אולי מונח שתקף למדינות בהן יש יסוד תאב כוח ואטום, כמו חוגים מסויימים בבארה"ב, אבל בישראל זהו איום מאוד משנח לעומת איומים אחרים. או בממילים פשוטות; אם אתה שואל אותי מי מפחיד אותי יותר - אל"ם דתי ללא ביקורת או בקרה, או "פעיל" שאין לו מעצור, אני בכנות משיב שהשני מאוד מפחיד אותי, בעוד שהראשון מאוד לא.

.

יסודות תאבי כח יש בכל מדינה, ארה״ב, ישראל, בלגיה (חיפשתי מדינה מגוחכת במיוחד) או צפ״ק. אני מאמין שהסיבה שבשלה לא התדרדרנו באותו מידרון מפורסם בחלקלקותו היא המבנה החברתי והשלטוני של ישראל. בדיוק אותם גורמים שאתה מסתייג מהם כל כך, ביה״מ העליון, השמאל היהודי בישראל וגם הפרופיל התקשורתי הגבוה של הסכסוך הישראלי ערבי משמשים כמעצורים (באותה המידה, אגב, שהימין משמש מעצור בפני גלישה בלתי נישלטת לויתורים מסוכנים במו״מ עם הפלשתינאים) ומאפשרים לך לטעון שלא גלשנו (ואפילו אתה, זהיר זהיר, מוסיף ״באופן גורף״).

מלחמה היא בראש ובראשונה תיגרה ותיגרות טיבען שכל המשתתפים נחבלים בהן ולפיכך אנשים פיקחים מנסים להימנע מתגרות וממלחמות במידת האפשר. ההשעיה של אותם כללים אזרחיים שבלעדיהם ספק רב אם היינו יכולים, למשל, לנהל את הדיאלוג הזה בפורום פרש, מזיקה לישראל ולכן ראוי שתופעל אך ורק מתוך שיקול דעת וכמוצא אחרון. אני בספק עם מיעוט צווחני כזה או אחר מצדיק את אותה השעיה רבת הנזק.

כאינדיבידואלים אני לא רואה הבדל בסכנה הפוטנציאלית בין האל״מ והפעיל הדמיוניים שלך, מידת הסכנה נובעת ממידת הכח שכל אחד מהם מחזיק והואיל ולדעתי לאל״מ (ללא הבקרה) הרבה יותר כח הרי שהוא מפחיד אותי יותר (מובן שבחיים האמיתיים המשוואה תהיה מורכבת הרבה יותר ותכלול, בין השאר, את אישיותם של האינדיבידואלים ואת עוצמת המחנות שמאחוריהם).

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

ובטח לא הזכרתי באנלוגיהשלי שמאלן... (דיברתי על קצין דתי כדוגמא לאדם שגם מערכתית וגם ברקעו האישי, על פניו, אמור להיות יחסית מרוחק מליבראליות. אתה הסקת מייד שההיפך ממנו אמור להיות שמאלני). "יסוד אטום ותאב כוח" נתפס אצלי כגנרל מטה אמריקאי המפציץ "ראשי סמרטוט" בסיטונות, ולא מעסיק עצמו בכלל במציאות הקרקעית. זה לא זרם שקיים בישראל, ואם אתה מתעקש לצבוע כל דבר בימין ושמאל, אז תרגיש חופשי לייחס מצב זה למחנה שלך (ל משנה לי האמת). מאחר ואני ישראלי, ומאחר ואני אינדבידואל ובדלן, אין לי תפישת עולם של "בכל מקום זה אותו הדבר":המטרה שלי היא קודם כל להכיר את המכונה הישראלית, ולחשוב על דרכים להפעיל אותה בתסריטים שונים. במצב הקיים אני חושב שנגיע ממילא למצב שבו הרע במיעוטו יהיה לטפל בחוגים שמספרית הם מאוד מצומצמים, בשמאל הקיצוני, לפי דגם פעילות חריף שיופעל באופן ממוקד ובלעדי מולם. וכמו בכל מקרה בחיים שבו נמלטים, עקב עצלות או קוצר ראייה, מטיפול חירום: כמה שנדחה, ככה ההתערבות הטראומטית תהיה כואבת יותר.

.

הה? איפה אני התייחסתי לאוריינטציה הפוליטית של האל״מ שלך? בתשובתי השמטתי אפילו את ה״דתי״ מכיוון שסברתי שגם האוריינטציה הדתית לא רלונטית.

אני לא רואה מצב בו נאלץ ״לטפל״ באותם חוגים. שנים אני שומע כל מיני נבואות זעם, הנה, התבצעה ההתנתקות ולא נפלו השמיים, המתנחלים לא פרקו את הצבא/הממשלה/המדינה ולא יצאו במסעות הרג כנגד הערבים. מדוע אתה סבור אם כן שקבוצה קטנה וחלשה לאין שיעור מהווה סכנה כזו שצריך יהיה ״לטפל״ בה?

בספרה ׳תותחי אוגוסט׳ מספרת ברברה טוכמאן שטרם מלחמת העולם הראשונה היתה בידי שרותי המודיעין הצרפתיים רשימה של כמה אלפים בודדים של פעילים רדיקלים שנאמנותם הועמדה בספק ושאמורים היו להעצר במידה ותפרוץ המלחמה. הממשלה הצרפתית סרבה ובסופו של דבר התגייסו ושרתו למעלה מתשעים אחוזים מהמופיעים ברשימה, רובם כניראה בכלל התנדבו. בעיני התנהגות ממשלות צרפת אז וישראל כיום אינן לא עצלנות ולא קוצר ראייה אלא שיקול דעת.

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

יחי ההבדל הקטן בין אונס לבין הפגנה לגיטימית של אנשים שמבקשים בסה"כ להביע דעה שמנוגדת לדעתך (ולדעתי).

היטלר עלה בצורה חוקית לשלטון בסיוע ההמון שנקבץ מאחוריו

קציני צהל ושרים בממשלה אינם מעיזים לטוס לחול בגלל תביעות חוקיות לחלוטין נגדם

שטיפת מוח שלא נפסקת בכל אנצעי התקשורת כנגד גירוש ילדי זרים , שטיפה המשפיעה בהחלט
על שרי הממשלה וגורמת להם להראות סדיסטים נאצים בעיני חלק מהציבור

ההפגנות החוקיות של החרדים הגורמות לקעקוע בשלטון החוק

כך שלפעמים יש לפעול ליד החוק

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

יופי כבר דאגתי.
ולעניינו: מה שקורה פה הוא שיש קבוצה רוצה להביע את דעתה (המטופשת וההרסנית לדעתי) והיא עושה זאת ללא אלימות, בדרכי שכנוע בלבד.
מה אתה רוצה? למנוע ממנה (ומהחרדים) להביע את דעתה ולהפוך אותנו לדיקטוטרה.
היו כבר הרבה שניסו ללכת בדרך שלך, הנאצים לדוגמא, אם אתה רוצה לאכול את הפירות הבאושים של הדיקטטורה אתה מוזמן לעבור לאיראן, אל תהרוס לי את החופש.

חובה "עליכם" - לא "עלינו".

בהקשר זה, בן כספית ערך ראיון עם יולי תמיר ואחד ששכחתי את שמו, שהצליחו לסובב את הבעיה כך, שבכלל מדובר ב'נגע גזענות הפושה בתושבי אילת', ושעלינו לקבל את אותם "מהגרים" ולקבל את העובדה שהם חלק מאיתנו.

איכס.

ליולי תמיר יש היסטוריה של סיבוב אמיתות.

קיומית. בחיי שאני מוריד את הכובע בפני הערבים , הם עלו על רעיון גאוני איך לפרק אותנו.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3923481,00.html

NZSAS