אודי שני על תקן האפיפיור

ציטוט:

חשיפת "כלכליסט": מחלקים את העולם בין תע"א לאלביט לפי המלצות דו"ח ועדת הררי לבחינת כללי המשחק של היצוא הביטחוני, שהגיע לידי "כלכליסט", משרד הביטחון יחלק את היצוא לחו"ל בין החברות הביטחוניות. המשרד יוכל לקבוע, למשל, כי המל"טים של התעשייה האווירית ולא של אלביט מערכות יימכרו בברזיל

המשך:
http://www.calcalist.co.il/local/ar...3412076,00.html

או"ם שמום.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

לא בהכרח. חוק ההגבלים העסקיים נועד להגן על הצרכן הישראלי. למיטב ידיעתי קרטל כלפי חוץ הוא חוקי.

החוק אינו עוסק רק בצרכן הישראלי אלא בכל הסכם בין חברות הנועד לצמצם תחרות כולל בתחומי הייצור למטרות ייצוא ולייצוא סחורות בכלל. ראה הדגשתי בהגדרת החוק

"עסק" - עיסוק בייצור נכס, במכירתו, בשיווקו, ברכישתו, ביבואו או ביצואו, וכן עיסוק במתן שירות או בקבלתו;

אם זאת במקרה הנ"ל נראה שתהיה פניה של שר הבטחון לשר התמ"ת ולועדת הכלכלה של הכנסת תחת סעיף 52 כדלקמן:

52. פטור
השר רשאי, לאחר התייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת, לפטור הגבל עסקי מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, אם הוא סבור שהדבר דרוש מטעמים של מדיניות חוץ או בטחון המדינה.

ואין זו פעם ראשונה שסעיף זה יופעל

מצד אחד רוצים למכור וגם לחדור למדינות נוספות.
מצד שני, תחרות מביאה לצמצום מרווח הרווח וכבר היו מקרים של תחרות בין שתי חברות ישראליות שהזוכה יצאה לפרויקט כשהיא מוכה ומראש כבר היה ברור שאין רווח.

ומהצד השלישי נמצא הלקוח שנורא כועס כאשר הוא מבקש הצעות מחיר מחברות ישראליות והן מחליטות ביניהן (או על פי הנחיית משהב"ט) שרק אחת מהן תגיש הצעה. כעסו של הלקוח מוצדק מבחינתו, כי אין הוא רואה תחרות ואין לו אפשרות ללחוץ ספק ולהוריד מחירים.

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

וקרוב לוודאי שהלקוח ירכוש מוצר אחר ממדינה אחרת. את הבעיות שיש בין החברות הישראליות צריך לפתור בבית ולא דרך הלקוח.

בטח משרד הביטחון ייתן עדיפות לחברות ממשלתיות.

למה אתה מצהיר הצהרה שאין לה שום בסיס ומעידה רק על חוסר ידע שלך בתחום?

אין צורך לכתוב רק בשביל להראות שאתה קיים.

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

מחזק את יאשה.

זו כבר לא הפעם הראשונה שאתה כותב כאן כל מיני הצהרות והכרזות שאין להן שום קשר עם המציאות.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

נחסמת לשבעה חודשים.
אל תנסה לחזור בכינוי אחר כי התגובה שלנו תהיה חריפה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אני חושב שזה בעייתי מאוד... כמו ש-YHS ציין - ואני אמנם רחוק מלהיות מומחה - נראה שכזו "חלוקה" היא יותר בעייתית מאשר מועילה. לא הכי "בריא" שפשוט יתנו לעיניינים ולחוזים ומכרזים להתנהל כמו שהם מתנהלים בכל העולם? גם ככה יש התערבות (אמנם מוצדקת) ופיקוח של משרדים ממשלתיים על יצוא טכנולוגיות, אבל זה כבר נראה שיוצא מפרופורציות.
אני כבר רואה איך וועדות שיקומו לקביעה של איזו חברה תייצא מוצר מסויים, יקחו צד כלשהו כלפי החברה שהוועדה חפצה ביקרה, מה שיצור עוד יותר חוסר הגינות איפה שדווקא ההגינות היא הכי חסרה...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אני חושב שזה נובע מכך שתעשיות בעולם (למשל כמה תעשיות אמריקאיות התחרות על אותו מכרז) יתנו הצעות יורדות ומתחרות עד לסף הרווח שהן מוכנות אליו. תעשיות ישראליות ירדו יותר אף מתחת לסף הרווח מתוך כוונה להשיג את הרווח בעתיד דרך מימוש אופציות, או דרך תוספת תכולות במחיר גדול לכיסוי על ההפסדים של ההתקשרות.
לצערי כבר נתקלתי בזה מספר פעמים.
משרד הבטחון "יודע נפש בהמתו" ולכן מנסה למנוע מהתעשיות הישראליות לקרוע אחת את השניה לגזרים ולגרום להן לחתום חוזים שיש בהם גם רווח הגון יותר.
אם התעשיות ימכרו בחוזים בעלי שולי רווח מזעריים, לא יוכלו לצמוח בשיעור רצוי.
איך תסביר שתע"א מוכרת ביותר ממיליארד דולר בשנה אבל מרוויחה כמה עשרות מיליונים בלבד? רווח של כמה אחוזים בלבד שניתן היה להשיג יותר ממנו רק ברכישת אג"ח בסכום הזה.

מוזמנים לבקר באתר הצילומים שלי

כשאתה מעסיק עשרת אלפים עובדים אז גם עסקה שרק מכסה את ההוצאות זה הישג.

הרווח הוא מה שנותר בידי החברה לאחר כל ההוצאות. כולל שכר וכל הוצאה אחרת שעולה בראשו של מישהו. הרווח הוא מה שנשאר ב"כיס" של החברה ומשמש לייעודיים עתידיים כמו מו"פ, השקעות בנכסים קיימים או רכישות של חברות.

אז אם לחברה יש מספר עובדים (קבועים) מסוים, ואין מספיק עיסוק לעובדים אלו, יש משמעות רבה לקבלת עסקאות גם ברווח מינימום או אפילו אפס רווח (בתנאי שבתמחור הכניסו גם בצ"מ). קבלת העיסקה (שבמחירה כלול כאמור גם שכר לעובדים) תאפשר להמשיך לשלם משכורת לעובדים הללו מכסף "נכנס" ולא מכסף "קיים" כי הרי עובדים אמורים להמשיך ולקבל שכר. אחרת יהיה צורך לפטר.
במצב של השוק והמשברים בשנים האחרונות, במיוחד שוק התעופה שעל הפנים, זה ראוי ונכון שהנהלות עושות את השיקולים הנכונים ובמקומות המתאימים חותמות על עסקאות עם רווח מינימום כדי להמשיך לשרוד ובהמשך ובמקביל עושות טיפול נכון במצבת כוח האדם ובפתיחת שווקים חדשים.

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

אם כבר רוצים לדייק במונחים חשבונאים, זה שאתה מתייחס אליו הוא רווח מצטבר (retained earnings), הנרשם במאזן החברה בסעיף הון עצמי עודפים, ולא רווח (profit). רווח מצטבר כזכור הוא הרווח הנקי (אחרי מס) פחות הדיבינדים שבעלי המניות מושכים לעצמם (ודיבידנדים אינם הוצאות..) ואכן יכול לשמש בין היתר להשקעה, כאשר כל הפעילויות שתארת ועוד רבות אחרות נופלות תחת קטגוריה זו.

שאלה -
יש תקדימים ודוגמאות דומות במקומות אחרים בעולם?
לדוגמה בארה"ב - אנחנו רואים המון תחרות ומכרזים בין החברות השונות, ולא נראה שהשלטון הפדראלי מתרגש מזה כ"כ.

הכתבה מתמקדת יותר בצד שאמור, בסופו של דבר, לשפר את מצב משהב"ט- ולא בניסיון למקסם רווחים של התעשיות.
- עדיפות במתן רישיון יצוא לחו"ל לחברה שמוכרת מערכת דומה בארץ לצה"ל (מפעיל לחץ גדול על התעשיות לזכות במכרזי משהב"ט- מפחית את היכולת שלהן לפצות את עצמן בעתיד עם הזמנות מחו"ל).
- המשרד יכול להחליט כי חברה מסוימת תמכור טכנולוגיה ספציפית בחו"ל ולא חברה אחרת, כדי לשמור על מסה של ייצור מינימלי של מערכות שאותה חברה מייצרת למערכת הביטחון

ארה"ב אולי אינה דוגמא טובה להשוואה של תקנות ייצוא נשק כי היא שוק נשק ענקי בעצמה- התעשיה הביטחונית שלה תסתדר גם ללא ייצוא. מקבילה טובה יותר היא אולי רוסיה, שמייצאת חלק גדול מהתוצרת הביטחונית. האם יש תחרות בין "מיג" ל-"סוחוי" באותו מכרז, למשל?

שאלה מעניינת נוספת היא, באילו תחומים ישראל בכלל נהנית מהובלה מובהקת כ"כ עד שהתחרות היא בעיקר בין חברות ישראליות.

לישראל יש יכולות וניסיון במזלטי"ם/מלטי"ם וכמה חברות שמתחרות על אותו שוק (בהצלחה לא רעה).

דרך אגב - ברוב התחומים יש שיתוף פעולה בין חברות ישראליות ולא תחרות. לכל חברה יש מוצרים ויכולות שיש רק לה, והרבה פעמים לקוח רוצה פתרון שמשלב מערכות של כמה חברות.

2 דוגמאות:
כיפת ברזל - פרוייקט של רפא"ל, מכ"ם של אלתא.
לוויני אופק - פרוייקט של התעשיה האווירית, מצלמה של אל-אופ (אלביט).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור מקבילה טובה יותר היא אולי רוסיה, שמייצאת חלק גדול מהתוצרת הביטחונית. האם יש תחרות בין "מיג" ל-"סוחוי" באותו מכרז, למשל?

נכון לעכשיו אין תחרות בין חברות "מיג" ו"סוחוי" כיוון שלשניהן אותו המנכ"ל, והוא לא סובל מפיצול אישיות

אבל באופן כללי קיימת תחרות. למשל בין ייצרני המנועים, כאשר החברות Salyut ו-Saturn מציעות גירסאות שידרוג משלהן למנוע Al-31F בחו"ל, או חברות Almaz-Antey ו-KBP Tula עם מערכות Tor ו-Pantsir. לפעמים התחרות כזאת הופכת למכוערת ופוגעת בשני החברות. זה מה שקרה לחברות "מיל" ו"קאמוב" (אם כי הרקע לתחרות היה חוזה ביתי ולא למטרת ייצוא), עד שבסוף נאלצו לעשות סולחה, כי הגיעו מים עד נפש.

אז אם הניסיון הרוסי רלוונטי כאן, אולי חילוק הלקוחות זה לא דבר כ"כ רע.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.