10-08-2010, 22:09
|
מנהל
|
|
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
|
|
לא מבין את ההיסטריה של רבים מהמגיבים כאן
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי מיכאל חי שמתחילה ב "עקב הרמאדן: הנחיה האוסרת על החיילים אכילה, שתיה ועישון בפרהסיה, מול הפלסטינים."
עמדתי מספיק פעמים במחסומים בשביל לדעת שלא ממש נהוג לאכול לפני הפלסטינים שמגיעים אליו. זה (מאוד) לא בטיחותי ולא חייליץ אוי ואבוי לחייל שלי שהיה מתחיל לכרסם איזה רבע עוף במחסום, או בכל פעילות מבצעית אחרת. מי שרוצה לאכול, עושה זאת בבודקה.
ומה כל כך רע בלכבד רגישות של אחרים עם ממילא אין זה מצריך מאמץ מיוחד ממך (וכן, ללגום מיים בבודקה במקום מול המגיעים למחסום זה לא מאמץ גדול)? אולי גם צריך להתרעם אם תצא הנחיה (ואני מניח שקיימת כבר היום הנחייה כזו) לנהוג בנימוס בנבדקים? נו, באמת!
אני חייב לומר, יחד עם זאת, שאני לא ממש מבין את ה"רגישות" של הצמים למיניהם (יהודים כערבים) לזה שאנשים יאכלו או ישתו לידם. אני צם מדי יום כיפור ואישתי לא. מעולם לא העלתי על דעתי לדרוש מימנה לא לאכול או לשתות בפני ובתגובה לשאלתה הבהרתי לה שאין לי בעיה עם זה. הצום לא אמור להיות קל (למרות הברכה המסורתית) וזה שאחרים אוכלים לידך לא ממש אמור להקשות ממילא. ולגבי הרמדאן זה בכלל לא ברור-הרי מותר לאכול ולשתות בלילה, ולמחסום מגיעים בדרך כלל בשעות בוקר, עד כמה בן אדם שאכל ושתה בלילה יהיה צמא או רעב בשעת בוקר מוקדמת?
|