
31-10-2025, 17:31
|
|
|
|
חבר מתאריך: 30.05.18
הודעות: 117
|
|
|
חיל טילים "מסיבי" בהכרח יבוא על חשבון חיל האוויר.
1. לגבי המינוח "טיל בליסטי אסטרטגי"- החלוקה לפי טווחים בעייתית. שכן גם טיסן חות'י נושא חנ"מ ובעל טווח של 2000+ ק"מ..לא בטוח שעונה על ההגדרה "אסטרטגי".
באופן מסורתי המונח "אסטרטגי" מתייחס בדרך כלל למערכות נשק בעלי יכולת בלתי קונבנציונלית או יכולות מיוחדות, לרוב מחוץ לקווי המגע ושדה הקרב היבשתי.
מענ"שים בעלי יכולת גרעינית ידועים: טל"ש טומהוק, טיל בין יבשתי (ICBM) פצצת הטלה B61, וגם איסקנדר לטווח מאות ק"מ עם רש"ק תרמו-גרעיני - כבר לא יוכל להיחשב כנשק טקטי בלבד.
כידוע איראן בנתה מערך טילים קונבנציונלי כאלטרנטיבה לכוח אווירי משמעותי. בהיבט הייעוד, רש"קי החנ"מ בטילים שלהם לא שונים באופן מהותי מרש"ק MK-84 שמוטל על עזה, ביירות, צנעא או טהרן. ההבדל העיקרי הוא שהרש"ק שלהם מגיע ליעד באמצעות מנוע רקטי - והMK-84 ע"י מנוע סילון.
מבחינת סוגי טילים וטווחם החלוקה המקובלת היא:
TBM - טיל בליסטי טקטי - עד 300-500 ק"מ.
SRBM - טיל בליסטי טווח קצר בדר"כ בין 500 ל1000 ק"מ
MRBM - טווח בינוני בין 1000 ל3000 ק"מ
IRBM - טווח ביניים בין 3000 ל5500 ק"מ
ICBM - בין יבשתי.
כשמדברים על זירות לחימה - אפשר עפ"י החלוקה הצה"לית של מעגל ראשון/שני/שלישי.
2. לגבי האמריקאים - ראשית, לא דומה ביצה לתרנגולת. האמריקאים הם כוח פריסה גלובלי ופועלים במסגרת כוחות שילוח, רחוק מהבית- זירות שונות, איומים, תו"ל, מאפיינים וצרכים שונים.
ה-ATACMS למשל פותח על רקע המלחמה הקרה, בעיקר כדי לצייד את הARMY ונאט"ו מול ברית ורשה, כאמצעי שחיקה במרחב האמנעה.
בסה"כ כשבוחנים את המספרים, השימוש שלהם בטק"ק ואפילו טל"ש- זניח ביחס לחימוש אווירי.
מבצעים מסוימים הוכרעו על טהרת החימוש האווירי- למשל מבצע כוח מאוחד (קוסובו).
3. לגבי "חיל טילים" / יכולת משלימה -
אדגיש שהדיון כאן היה על (ציטוט):"חיל טילים מתקדם ומסיבי לזירות גדולות", כלומר למעגל שלישי- זה אומר מערך משמעותי ויקר מאוד שבהכרח יבוא על חשבון הצטיידות וגריעת יכולות בתחומים אחרים. אי אפשר לברוח מזה.
מלבד העלות הנומינלית של הטיל- זה אומר הרחבת ייצור משמעותית, הקמת מסגרות כ"א, מערך משגרים, תשתיות לוגיסטיות ותחזוקתיות, מרכזי פיקוד, שליטה ובקרה, מודיעין, משימות, חקר ביצועים ועוד.
רק תשתיות המיגון למערך משגרים כזה יכול להגיע למיליארדים.
מי שטוען שלא- לא מבין את המשמעויות.
לעומת זאת,
אם אנחנו מדברים על מערך טק"ק מצומצם, לצורך העניין עשרות משגרים+מאות בודדות של טילים, ושמוגדר כיכולת משלימה ולא חלופה מלאה - זה דיון קצת אחר. >>
4. לגבי חיל טילים טקטי למעגל שני (לבנון, סוריה, סיני)- שאלת הכדאיות לא שונה ממערך טק"ק שמיועד למעג"ש.
במלחמה האחרונה חיל האוויר הפגין יכולות אש מצוינות, בייחוד בזירה הצפונית.
תקיפה של אלפי מטרות ביממה (ספיקת אש מדויקת שאין לשום מערך טק"ק בעולם),
הפצצה כבדה וחדירה (ע"ע בוקר נסראללה),
דיכוי והשמדת מערכי טק"א, הפלת מגדלים, ציד ועוד.
לזה נוסיף יכולת ספיגה ושיקום מהירה בבסיסים.
לא היו בעיות משמעותיות בזמינות אש ליבשה. לא בהיקפים ולא בזמן תגובה.
מול כל עובדות אלו עולה השאלה- מדוע להשקיע בחיל טילים קרקעי לטווחים שרלוונטים למעגל שני בלבד,
בזמן שאותם טילים בגירסאות מוטסות כמו AIR LORA ורמפייג'/נגה הופכים רלוונטים גם למעגל שלישי(טורקיה מישהו?), ונשענות על תשתיות וגופים קיימים?
חיל האוויר ביצע בעשור הקודם עבודות מחקר מקצועיות- הן בהיבט יכולות ספיגה ושיקום והן בהיבט טק"ק מול חימוש אווירי.
המסקנות היו ברורות ואף מחמירות ממה שקרה בפועל, בזמן שבדיון הציבורי הדהדו קולות כמו "חיל האוויר יושבת" "גשם הטילים יגרום לעיי חורבות" ושאר ירקות.
אם הטיעון זה שטילים זקורים בעלי אף מחודד זה יותר מרשים ומאיים מפצצות ומכאן נשיג "הרתעה" - זה טיעון לגיטימי. אלאדין בוודאי תומך.
אם הטיעון הוא אפקטיביות ויכולות מבצעיות שחיל האוויר לא מסוגל לספק- מוזמנים להציג ניתוח ובואו נתווכח על הנתונים והמספרים. עד אז- זה דיון שמבוסס יותר על תחושות בטן ו"מה נראה לי שצריך", מאשר טיעון מבוסס.
לזרוק מושגים כמו "פיזור סיכונים", "תשואה", "גמישות" - לא אומר הרבה,
בייחוד אם לא מכירים לעומק עובדות ומשמעויות של צעד כזה.
למי שעוד לא יצא לקרוא - מצרף שרשור טוויטר של דניאל בחמט בנושא "חיל טילים": https://x.com/DanielBachmat/status/1700152326034465278
נערך לאחרונה ע"י RyonI בתאריך 31-10-2025 בשעה 17:36.
|