רציתי לשאול כמה דברים בקשר למוסיקה:

שאלה ראשונה:

- מוזיקה של שנות ה 60-80
זמרים כמו:בוב דילן,ג'ימי הנדריקס,ביטלס,דה ממס אנד דה פפס,רולינג סטונס וכ'ו.

-מוזיקה ישראלית יחסית ישנה+מוזיקה ישראלית של זמננו בסגנון רוק.
זמרים כמו:אריק איינשטיין,שלמה ארצי,שלום חנון,ברי סחרוף,אהוד בנאי וגם הפיל הכחול וכ'ו.

-מוזיקה מזרחית לא משנה של מתי אבל ממש מעט.
זמרים כמו:אייל גולן(שיר או שניים),עמיר בניון ואפילו קצת זוהר ארגוב.

-ראפ. לדוגמה:סאבלימינל והצל,משפחת תאקט(לא רק סאבלימינל והצל),רחוב שומשום.

ולשאלה:

האם זה סותר לשמוע את כל הסגנונות האלה?(אפילו אחד אחרי השני ב MP3 למשל)
האם זה הגיוני שאדם יאהב את כל הסגנונות האלה?

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

שאלה שנייה

בסגנון הרוק קצת קשה לי להגדיר את הסגנון שאני אוהב.
כל אחד אומר לי שהלהקה\שיר משתייכים לזרם מסוים.

והשאלה שלי:

אם אני שומע סגנונות כמו:
ביטלס,רולינג סטונס,ביץ בויז,דה ממס אנד דה פפס,בוב דילן וכ'ו.
וכמה שירים מלהקות שלדעתי הם סגנון אחר.
לדוגמה: נובמבר ריין של גנס אנד רואזס.

לאיזה סגנון ברוק הם משתייכים?

תודה לכולם.
בהמשך אני ישאל עוד כמה שאלות ברשותכם.

אתה לא צריך לחפש היגיון ולהגדיר, תשמע מה שאתה אוהב, אני מסוגל לשמוע שיר של קאניבל קורפס(דת' מטאל), לעבור לאריק איינשטיין ואז לשמוע שיר של הסמית'ס או הקיור.. זאת מוסיקה, לא מדע טילים.. מה שמרגיש נכון כנראה הוא נכון ואם בא לך לשמוע שילוב מסויים של סגנונות זה לא אומר כלום..

גאנס אנד רוזס הם גלאם רוק או רוק איצטדיונים(למרות שבטוח יהיו כאלה שיחלקו עלי) אבל זה לא משנה, בכלליות רוק.. הביטלס, רולינג סטונס וכו' הם יותר רוק קלאסי..

ודאי שאני זורם עם המוסיקה ולא שומע אותה כמו איזה רובוט.
אבל שאלתי היא עקרונית -
במידה ואדם שומע את כולם, הוא מתחבר לכולם!
האם הוא סותר את עצמו?

אוקיי תודה,
לגבי השיר הספציפי שציינתי? יתכן והוא משתייך לרוק קלאסי?

עוד שאלה שנזכרתי בשביל כולם:

הביטלס עברו שינוים בסגנון שלהם בסוף שנות ה 60 לרוק פסיכדאלי.
מה בדיוק מראה את זה בשירה שלהם?
מה 'אומר' כל הסגנון הזה?
(אני יודע בגדול ומעדיף לדעת יותר. ובכלל לא בטוח אם אני מבין את כל זה נכון)

בקשר לסתירה - אני בספק אם מישהו מכה את עצמו על כך שהוא שומע סגנונות מוסיקה מנוגדים.
אלא אם כן אותו בנאדם צועק שהוא אוהב "הכל חוץ ממזרחית!!!111" ושומע בלילה, לבד, בחושך, בחדר, מתחת לשמיכה שירים של איציק קלה עד שהוא נרדם עם חיוך.
כמו שאתה יכול להנות ממאכלים חריפים ומתוקים ומלוחים - כך גם הטעם במוסיקה לא חייב להיות אחיד. הכי כיף לא לפסול שום סגנון, ככה תדע שרוב הסיכויים שלא "תסבול" בשום מקום שאליו תגיע

הבנתי מה את אומרת.לקחתי לתשומת ליבי.
תראי אני יכול להגיד לך שאני לדוגמה פחות מתחבר למזרחית. יש ממש שירים ספציפים שאני שומע ובעיתוים יחסית נדירים.

אגב,
אני אשמח אם תעני לי על השאלה השנייה אם את יכולה.ועל השאלה השלישית ששאלתי בתגובה ל deltaforce

תודה רבה

אם אתה אוהב את השיר אז מה הבעיה?
לצורך הדוגמא-אחד השירים שאני הכי אוהב זה nothing else matters של מטאליקה
וזה השיר היחיד של מטאליקה שאני אוהב. כל השאר רועשים לי מידי.
תזכור שהגדולה של אומן היא היכולת להתאים את עצמו לסגנונות שונים
ככל שאתה שומע יותר זה רק מראה שיש לך ראש פתוח
רע זה בטח לא

גם לי יש דוגמה כזו:
השיר היחיד של גנס אנד רואזס שאני מתחבר הוא נובמבר ריין

אני אענה רק על השאלה הראשונה
אני גם דיי כמוך, יכולה לשמוע סוגים שונים אחד אחרי השני.
אין סיבה שזה לא יהיה הגיוני שמישהו יאהב כמה סוגים, להיפך לדעתי..
אני חושבת שזה יהיה חבל שמישהו יהיה מקובע רק על סגנון מסוים ולא יהיה פתוח לסוגים אחרים.
לדעתי זה הכי אידיאלי