שובל התראיין לאילנה דיין בגלי צה"ל, הוא סיפר שכבר עכשיו מספק תורמים הביעו זעזוע מהנעשה בכספם. הוא הסביר שבמחלקה לממשל ופוליטיקה נעשית הדרה שיטתית של עמדו ציוניות.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

או מזיקה-במקרה הרע. אלה משימות שצריכות להעשות יותר בחשאי, בנועם, ובלי סיסמאות ורעש. בקצב הזה, אם זה עוד לא קרה כבר, "אם תרצו" תקבל תיוג אוטומאטי של "ארגון ימין קנטרני" - וחבל מאוד כי הם באמת לא כאלה. בכל מקרה אנ"ש של השמאל הקיצוני כל כך מושרשים באקדמיה, שאני בספק גדול מאוד אם התרעות ואיומים יוכלו להזיז בכלל לתופעה הזאת. משול הדבר לנסיון לנקות חלודה ארוכת שנים ע"י ניגוב במטלית לחה. צריך פה עבודה יסודית מאוד, עם פינצטה. אנשים אקדמיה לא אוהבים שמאיימים עליהם בפומבי: כך בעצם השתרש השמאל הרדיקלי בכל העולם באקדמיה, בעוד הימין נדחק ממנה בעקביות (בעוד שיכל להחשב לבעל ייצוג מכובד מאוד עד לפני כמה עשורים): עבודת בצללים, איומים בחיוך והמון המון סבלנות.

.

העיקר הוא הכסף. העיקר הוא השקיפות, העיקר הוא יידוע התורמים במה שנעשה בכספם. אם שובל הצליח להרתיע תורמים, האוניברסיטה תתחיל לשים לב למה שגדל בערוגתה.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אלא שתרומות, יהודים ואקדמיה, והחיבור ביניהם (כמו גם "מה יודעים התורמים") אלה נושאים שאני יודע עליהם יותר מאשר דבר או שניים.

.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

זו מערכת עדינה מאוד, מורכבת מאוד ובעיקר: כזו שהשמאל הקיצוני, והשמאל המתון, עשו בה כבשלהם במשך שנים רבות מאוד, ובמקרים מסויימים גם הכינו את הקרקע ליום שבו יקום מישהו ויערער על הלגיטימציה שלהם כ"מאורות האמת והמוסר בישראל". אי אפשר לנחות פה חודש אחד ולעשות סדר חדש. האקדמיה זו לא "הקרן החדשה" - זו לא קומבינת כיבוס כספים ומשאבים אמריקאן סטייל, אלא רשת ברת קיימה שעיקרה בירוקרטיה שהשולטים בה הם בעלי הכוח - והשולטים בה אינם מהתומכים של "אם תרצו". גם היום, ובטח בעבר, היעילים ביותר מבין התומכים בישראל השפויה לא היו בכלל ישראלים, או אפילו יהודים: אין זאת משום שהעם היושב בציון אינו אוהב את מדינתו, אלא משום שמאה שנות זלזול במתודולוגיה, אסתטיקה ותורת ה"לפעמים לשתוק זה יותר חזק מאשר לדבר" הביאו לכך שה"צבר" אינו יכול לאורך זמן להיות יעיל בעניינים אלה. אם נקח בחשבון שכיום "אם תרצו" היא התנועה היעילה העיקרית של הישראלים הלאומיים שאינם מונעים ע"י דת, לטעמי בלתי נמנע להגיע למסקנה כי הישראלים הם שלומיאלים עקביים, מחפפים ובעיקר: אוהבים את אור הזרקורים יותר מאשר את המטרה לשמה (בכינות) הם חותרים.

.

והיא - במאזן האוניברסיטה כמה כסף ירשם בשורת הזכות "תורמים" בשנת 2011. אם הטענה שלך שאי אפשר להעריך את זה מראש - אני מקבל אותה , אבל לדעתי אפשר להעריך שאם האוניברסיטה לא תנקוט בצעדים מעודדי פלורליזם , הסכום הרשום בשורה הזאת יצטמצם.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

(והוא כמובן לא המציא אותה, לא גילה אותה ובטח לא טוען שכך, אבל מאחר והוא כריזמטי ויהודי וישראלי, מה שקודמיו לא היו, הוא מי שחיבר בין ההמון ההדיוט ובין ה"גילוי") אז התעופפו להם בהפגנתיות תורמים כבדים של המכון לארכאולוגיה של אוניב' ת"א: מאחר וזה נעשה ברעש, מתוך כוונה ללחוץ היכן (מבחינת אלה שדעתם לא נוחה מהפרסומים) שמתודית היה ראוי להכות, זה נכשל וגיוס הכספים גבר. כמובן שה"כרונולוגיה הנמוכה", בניגוד להזיות השמאל, זו תאוריה מדעית ודי נכונה אפילו, ולא ממש פוליטית (םינקלשטיין אינו אדם פוליטי במובן המדיני של המילה), אבל מי שעמד מולה לא ידע את זה, או שזה לא עניין אותו, ולכן כשהוא נכשל אני למד משם לקחים לגבי השיטה הזו. "אם תרצו" פיספסו את המומנטום הנהדר שיכלו לקבל אחרי ה"חשיפה" של תרמית הקרן לישראל חדשה (שוב, הם לא "חשפו" הם רק חיברו בין תודעת ההמון ההדיוט ובין הסיפור האמיתי) בכך שבמקום להוות פלטפורמה לעבודה בחזית רחבה שתעצור את הנחשול הרדיקלי האנטי ישראלי, תהוו עוגן להמונים שמחפשים נמל בית שטוב בעיניהם, ובלי שבראשו עומד רב שלא מדבר אליהם, או ליברמן, הם נפלו בפח של הפיתוי לצאת מייד להתקפת עומק של קוזאקים. כבר עכשיו, למעשה, "אם תרצו" נראית בעיני הטמבל שלא מבין מה קורה במדינה הזאת, אבל חושב ששני ביקורים בשנה הופכים אותו לכן מבין, כגרסא הימנית של "הקרן לישראל חדשה": יעני "אלה ואלה רוצים באמצעים של עבודת צללים, לוביזם פוליטי וכיבוס משאבים לטובת השפעה, לשנות את הציביון שמר ישראל ישראלי האלמוני דווקא חפץ בקיומו". הם החטיאו, אנחנו הפסדנו.

.

המקרה שהצגת הוא שונה מהותית . פינקלשטיין הוא אדם אחד, לא פקולטה שלמה. מקרה פינקלשטיין עוסק בפרסום מאובנים ואילו כאן מדובר במאובנים תאבי פרסום. לדעתי התורמים יבינו את זה.

נחכה ונראה.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

וכמו שכתבתי, והתעלמת, מתנגדיו של פינקלשטיין כן חשבו שהעניין פוליטי (אני יודע, כי כאיש ימין מובהק דווקא הייתי מעורב בכמה פולמוסים מול כאלה) והם לא חשבו שהוא איש אחד, ובכלל העניין היה מאוד דומה. לא ללמוד לקחים, לא להתבונן אל מעבר לכתף אל עבר שדה הקרב של אתמול, ולחפף-לחפף-לחפף, אלה תכונות ישראליות במובהק. זו גם הסיבה שאפילו נצחון פירוס לא יצא מהאקט הנוכחי של אם תרצו.

.

והאנשים שאותם הם ניסו לשכנע הבינו את זה. פה העניין הוא באמת פוליטי ועוד במובן הרחב (לא פוליטיקה פנים מפלגתית קטנה אלא מהות המדינה) ולכן לדעתי זה שונה.

כפי שכתבתי לישראלה, מסלול הפנייה השקטה כבר נוסה ללא הצלחה כבירה. אי אפשר לחכות 20 שנה ולתת לרעיונות ציוניים לחלחל פנימה באיטיות, אין מנוס מלנסות ולתת זבנג וגמרנו. אם זה לא יצליח, אפשר יהיה לנסות דרכים אחרות.

אגב, חוץ מ"שכנוע בסתר" , יש לך עוד הצעות ? ואני מתכוון ספציפית ליצירת לחץ של תורמים על האוניברסיטה.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

תפריט את האוניברסיטאות כך שבמקום לסבסד את המוסדות הארכאיים הללו, המדינה תיתן לכל סטודנט את סכום הסבסוד כך שהוא יוכל לבחור את מקום הלימוד שלו ואת הקורסים בהם הוא רוצה להשתתף, ותראה כיצד פועלת דמוקרטיה והפוסט ציונות באקדמיה תיובש.

רק הכפפה של האקדמיה לשוק החופשי תביא לפרוליזם מחשבתי. כל פיתרון אחר יהיה זמני בלבד.

1.המוסדות יקרסו.
2.הצעקה תגיע עד לב השמים.(הם מיומנים בשימוש בתקשורת אוהדת.
3.העולם כולו יהיה כמרקחה. תאר לעצמך את זוכת פרס נובל הישראלית הפרופ' עדה יונת
עומדת ומסיתה את העולם האקדמי כולו נגד מדינת ישראל והרס מוסדותיה האוניברסיטאים.
כבר היה כדבר הזה (היא לא כ"כ תמימה פוליטית כפי שמנסה להצטייר).
לא משנה שכדי להצליח בפרוייקט שבגללו זכתה בנובל נזקקה למוסדות וכספים זרים
בעיקר גרמניים, ושיש לה ביקורת עצומה על התנהלות המוסדות הישראליים
היא תצא נגד כי היא כבר נגד. (נשים בשחורמחסום ווטש ימניות מדי עבורה)
והנה הפסדת את המלחמה מההתחלה.

אין לך אדם שאין לו שעה.

[1] המוסדות המנוהלים באופן מחפיר יקרסו, המוסדות המתנהלים טוב או אלה שיהיו נכונים להתנהל כראוי לא יקרסו

[2] התקשורת בישראל היא בעלת קו כה ברור שאילו היו פועלים לפי אהדתה - היה קרב צמוד בין טיבי לזועבי על רשות הממשלה וראאד סלאח היה ממונה לרב [האשכנזי] הראשי. לא צריך להתרגש יתר על המידה ממה יגיד יאיר לפיד.

[3] יונת לא תמימה. לא מגיעים לפרס נובל רק מגאונות. כוחם של מדענים מוגבל למשוכנעים בהבט הפוליטי ואנו כבר מזמן לא מתרגשים ממודעות צפופות של פרופסורים בעד ונגד. הנושא של הפרטת מוסדות אינו פוליטי וכלל איני בטוח שהיא ואומן יחשבו שהפרטה וניהול כלכלי קפדני הם דבר רע. הפרטה נכונה תעצים כוחם של מדענים מוכשרים וחרוצים כדוגמתם ותפגע בכוחם של אקדמאים שחדלו מלחקור או שעיקר פרסומם הינו ביכולותיהם הפוליטיות.

1.כל המוסדות האקדמיים הציבוריים באץ מנוהלים בצורה מחפירה כלכלית.
כך שאתה יכול להתחיל לארגן קדיש כל כולם (אם המבחן לשיטתך ניהול כלכלי)
2.התקשורת בכל אופן מטפטפת כמויות בלתי מוגבלות של רעל שאי אפשר להתעלם ממנו.
3.אין בינינו מחלוקת . שכמות הבכירים במוסדות האקדמאים בארץ בעלי הנטיה שמאלה
גבוהה לאין שיעור מהנוטים ימינה (פוליטית) לפחות מבין הרעשניים שבהם.

אין לך אדם שאין לו שעה.

אתה אומר זאת בשל העובדה שאינך יודע על מה מדובר.

הרעיון הצליח יפה גם דמינות so called סוציאל דמוקרטיות, כמו שוודיה, נורווגיה, הולנד, דנמרק וכיו"ב. אתה מוזמן לקרוא על שיטת הוואוצ'רים כדי להבין במה מדובר בכלל.

דעתם אקדמאים, גם זוכי פרס נובל שלא קשור לעניינים כלכליים, אינה שונה מדעתו של ההדיוט המצוי ואין להתייחס אליה. זה מודל הגיוני, מובן ומכובד שבסינגפור קיים כבר שנים בכל תצורה אפשרית והביא את המדינה הקטנה הזו להגמוניה אקדמית כמעט מוחלטת במזרח - הרבה יותר מסין ויפן, למשל.

מסייעת שקד, אוגוסט 97, לא מבוגרות מכללת אחלה 2001, ולא מגרעין "ברדקים" של קיבוץ אין המימון שבעמק חרוד: אלה לא אנשים שמדברים אליהם בצורה הזאת, אלא רק בדיסקרטיות. זו אולי הסיבה שטיפוס מורה הדרך הסופר ידען סטייל "חיזקי" מתפרנס בדוחק מהדרכת טיולי גמלאי מקורות וגביית קומישן מבעל המזנון בו הם קונים ארטיק קרח, בעוד מנהל קרן הון שמאס בתפקידו בגיל 45, הפך למורה דרך כאשר ברזומה שלו, טרם הקורס, כמה טיולי ג'יפים על החבר'ה, מדריך בדיסקרטיות את החבר הכי טוב של סטיבן ספילברג, ומקבל כטיפים את מה שמר חיזקי יכול רק לחלום כמשכורת חודשית.

וכמובן שכישראלי אין בכלל סיכוי שאי פעם תשמע על קיומו של מר איש פיננסים במיל', או אפילו על אל"מ בנצי גרובר, או גיל הופמן, או צבי רביב, או יעקב שביט או חאלד אבו טועמה ועוד שורה ארוכה של אנשים שלא בטוח שהם חכמים מהמון ישראלים אחרים, אבל בטוח שהם יחידי הסגולה שאשכרה יודעים לתרגם "ישראלית" ל"חו"לית". זה מתחיל במכפלת של המכנסיים ובגיהוץ של החולצה, ונגמר בהקפדה על אורך משפטים, עמידה בזמנים ושרבוב חיוכים בסוף כל משפט שלישי. דווקא אנגלית מצויינת לא חובה. שליטה עצמית ושידור רטוריקה של מתינות גם כאשר מדברים על פתיחת קאנטרי קלאב נודיסטי בכותל הדרומי: חובה.

.

טוב ויפה, אתה צודק.

אם כך

1. השיטה האמריקאית של חנופה מלוקקת לא תעבוד כאן. אין לנו את הכ"א - זה מה שאתה אומר.
2. השיטה הישראלית של הזבנג לא תעבוד כאן (לשיטתך)
3. השיטה השקטה של כתיבת מכתבים שאף אח לא קרא אותם - נוסתה ונכשלה.

מה אתה מציע, שלא עשינו ב - 20 שנה האחרונות.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

שההתנהלות הנוכחית מזיקה: מזיק, בניגוד ל"לא יעיל", זו תוצאה מאוד לא רצויה.

דבר שני: התנהלות שלא דרך אמצעי התקשורת הישראליים ההיסטריים (או מול גופים שדבר ראשון ירימו טלפון לכתב שלהם) כבר תשיג יותר. מצד שני, ואני לא אומר את זה בציניות, זה אומר להשאיר מחוץ לעניין הרבה אנשים שהיו סמ"פ בצנחנים, או רש"גד בצופים, וזו פגיעה מאוד גדולה באגו, ולכן מה שאני מציע לא יקרה, לא קורה ולא קרה: לפחות היכן שמעורבים בעיקר ילידי הארץ בעניין. שניים-שלושה ישראלים "עם ראש" וגם על רסן, ועוד עשרה אוהדים חו"לניקים, עם תמיכה סבירה במשאבים, יוכלו לעשות פלאים. הדגם שלי, ולא מאתמול, הוא תמיד המארב שהכינו כמה דמוקרטים צעירים (ובהם ויליאם כהן והילרי קלינטון: לעתיד פוליטיקאים בכירים בארה"ב) למכונה המשומנת של ניכסון בפרשת ווטרגייט. אנשים אשכרה שמו בצד את האגו, ואת הדחף (שבין השאר כ"כ אופייני לישראלים) "להסתער ראשון", והכו שוק על ירך ממסד סופר יעיל.

ההתנהלות הישראלית תמיד מזכירה לי את מרדפים אחרי 2-3 מחבלים עלובים באזורי הספר: קלע+אקילה (מכשיר ראיית לילה), מפקד או מ"מ על תקן "מאתר"+קשר, 2 לוחמים נוספים+ג'יפ+סמלת מבצעים ותצפיתנית מיומנת זה מה שצריך (אגב: כל אלה די קל למצוא). מה הבעיה? הבעיה היא שאחרי שבועות של בילוי בבילוש אחרי חזירים שנגעו בגדר, האדרנלין מתחבר לאגו של כל מ"פ, סמג"ד, מג"ד, קמב"ץ ומח"ט - כולם סותמים את הקשר עם אין ספור דיבורים, פקודות וניהול מהלכים מסורבלים, בלתי מובנים וזוללי זמן. עומד לו מן הצד חפ"ש, מביט על שעונו הסלולארי, ואומר "אפילו בגילי ובכושרי המוגבל כבר מזמן הייתי מגיע הביתה בריצה עם הזמן שהם מושכים בדיבורים".

לפעמים קם לו קצין עם ביצים, עולה לקשר וסותם את הפה לגדולי עולם היושבים קילומטרים רבים מן המקום, ובכל מקרה לא רלוונטים. אין למג"ד מה להגיד כי הוא במקרה בדיור 20 ק"מ משם? שיסתום את הפה ויקשיב לקשר בשביל הכיף/ללמוד. ברוב המקרים זה לא המצב. ומה התוצאה ב 4 לפנות בוקר? תשעים חיילים לא ישנו כל הלילה, למרות שהם מצוותים למשימות של שש בבוקר. אלפי כדורים, פצצות תאורה ולפעמים מעבר לכך, בוזבזו, מאות ליטרים של דלק, לא פעם עשרות מטרים של גדרות מושמדות, והמחבלים??? הם ישנים בבית... מבוהלים, מזיעים ומלוכלכים, אבל הם למדו שכל הצבא הישראלי הגדול לא יכול ללכוד עכבר קטן כי שם כולם אריק בתעלה, ואף אחד לא רוצה להיות החייל בעמדה.

ככה בדיוק ההתנהלות של מי שאתה חושב שמשיג הכי הרבה: מבזבז משאבים, שורף שעות עבודה של אנשים שהם בדיוק בגיל ובזמן שבו "יש להם זמן+יכולת" ובעיקר: מרגיל את היריב/אוייב ללמוד שהשד לא נורא כל כך, ושאם שוכבים בשקט ככה וככה זמן, הם כבר לא מפחידים או יעילים.

.

גם אם אני מסכים לחלוטין עם הניתוח שלך ונניח שאפילו אסכים עם הקביעה ש"אם לא מועילים עדיף לפחות שלא להזיק כמו אם תרצו" עדיין נדרש מסלול אחר, שכן יועיל ושניתן לביצוע בישראל ולא כזה שתגיד עליו "זה לא יקרה בישראל לעולם"

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

שכאשר תגיד את שמם, 999 מתוך 1000 אנשים יגידו "לא שמענו עליהם". ההגמוניה של השמאל הרדיקלי לא נסמכת על כמות: כולנו יודעים זאת! הרי מן המו"ח על "השטחים", דרך "מה לגיטימי ללמד את הילדים" ועד היחס לדת היהודית: כבר 15 שנה שאין שום התאם בין ה"כמות" (אלקטוראט, היקף תמיכה בציבור וכו') של השמאל הקיצוני ובין הדומיננטיות של ההזיות שלו ברובד הרשמי של הזרם המרכזי. מסיבה זו מלחמה באנשים הללו ברובד הרשמי, ולא משנה כמה חילוניים מעונבים צחורי שיניים ורהוטי אנגלית,עברית וערבית תגייס, לא תשיג את התוצאות הנדרשות מינימאלית, ואפילו תוצאות שסביר להשיגן בהשקעה הקיימת. נציגי השמאל הקיצוני לא מפחדים מקמפיינים פומביים: למען האמת כאשר אתה מספרית נחות, קמפיין אגרסיבי לרוב יגרום להתלכדות השורות, והמון מוטיבציה להשיב מלחמה. ב"אור הזרקורים" כמעט כולם גיבורים

. לו היה ניתן לי מנדט "לטפל" בבעיה המערבת שליטה הגמונית של מיעוט על מוסדות "ברברת" (אקדמיה, חינוך, עיתונות) הייתי מקפיד לעבוד רק בצללים: באופן זה קודם כל אתה חופשי מן הצורך לעמוד באמת מידה ביקורתית שמקובל לדרוש בפריפריה של המערב: "המידתיות" - יעני השאלה "ולמה אתה לא רודף אחרי ההוא שאומר דברים חמורים באותה מידה?".

דבר שני אתה לא נראה באופן שמאפשר למתג אותך באופן פשטני, להגדיר אותך באופן דמוני, ולהרחיק ממך אנשים מועילים, או תומכים, שלא מעוניינים בשום אור זרקורים (כמוני, לדוגמא, גם אם "אם תרצו" רחוקה מלייצג את מה שאני מאמין בו). זה גם מרחיק את ה"פעילים" המקצועיים, שלטעמי הם בלתי מועילים בעליל במאבק כזה, ולכל היותר הם מין קומיסארים (שאין בהם צורך אם מראש היחידה היא מגובשת ומסורה).

שלישית: אתה יכול לעבוד מול גורמים לא מזוהים, גם אם לא בהכרח אוהדים אותך, על בסיס אישי ומקצועי. "תג" פוליטי סוגר בפניך דלתות חשובות, גם אם פותח אחרות.

רביעית: אין אינטריגות של אגו. שימי, הסמג"ד הנערץ במיל' מגולני שעכשיו הוא סטודנט מרמת השרון, הוא בחור נחמד אבל לחלוטין לא מתאים לעבודה מול נציגים של פדרציה מארה"ב שרוצים לשמוע דובר "מימין", אבל מישהו מ"השטח": הוא חושב שרק לו יש מה להגיד, הוא בטוח ש"סחבקית" זו שפה שחובה על חו"לניק ללמוד ולאהוב, והוא מדבר חד סיתרית, וגרוע מכך: גאה בזה. אנחנו מסכימים שהוא לא מועיל בעניין זה, אבל בדגם שלי הוא לא יעלב, ולא יהיה אוייב, כי מראש לא יהיה צריך לדחות אותו.

חמישית, והכי חשוב: אתה לא קיים, ולכן אתה מפחיד. איש לא יודע על מה אתה "עובד עכשיו" ומכין ממנו דוגמא לחולי של המערכת: האם זה על הסילבוס של הקורס האחרון של שלמה זנד שאתה ועוד אדם אחד עוקבים אחריו בזמן אמת, רושמים הערות ואוספים חומר, או שמא בכלל אתה מאזין לדינמיקה הפנימית של דיונים באגודת הסטודנטים. מה שכן יודעים אנשים, אחרי שנה-שנתיים של פעילות שלך, זה שאם פרופ' X נותן דרור לחרצובות לשונו, משל היה שר התעמולה ולא מורה, הוא צריך לקחת בחשבון שהוא עשוי להתעורר בוקר אחד ולגלות שסך עבודתו האקדמית-פוליטית, הפך לcase study במאמר ארוך מאוד באנגלית (יש גם תקציר בעברית)+הפניות+2-3 קישורים לסרטונים שהועליו ליוטיוב+17 שיחות שלא נענו, כבר בתשע בבוקר. זה מצב שאי אפשר לקיימו כאשר עובדים פומבית: כולם יודעים מי אלה "אם תרצו" ובולשביקים נאמנים במערכת כבר יעלו על מאמץ כזה (שמראש לא ינוהל ע"י האנשים המתאימים מקצועית, לדעתי לפחות) בשלבים מוקדמים, ועוד לפני שיצא המאמר שלך, YNET כבר ידווחו על "מקראתי קם לתחיה - אם תרצו נגד מחקרי שלמה זנד".

.

שאלת המשך : מי יקרא את ה - case study?

תהיה : אפילו התהליך האיטי שאתה מתאר כדרך המושלמת למוטט השתלטות רדיקלית על מוקדי ברברת לא מופעל בישראל ואם הוא מופעל הוא לא עובד. איך ממשיכים מכאן?

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

והמבחן האמיתי של מר שובל וחבריו יהיה כאשר יעטו חליפות, יסתובבו בקוקטיילים - יראו את הפתויים העומדים בפני מי שיורק על כור מחצבתו ובכל זאת יעדיפו להיות דלפונים וציונים ולא אנשי רוח מוסריים ומקובלים במסדרונות. יש לא מעט נסיכי ליכוד וסתם אנשים טובים מאמצע הדרך שלא עמדו בפתוי הזה.

תהליך זה דבר שהולך ולא רץ. זה יכול להיות איטי או לא להיות בכלל.

'אין לנו זמן' זה נימוק טוב בשביל שר האוצר ושר החינוך. הם יכולים ללחוץ כך עליהם. ברגע שאם תרצו פונה לערוץ התורמים השוהים בחו"ל - אז הם צריכים לקחת בחשבון שלהם יש זמן ופעולות נמהרות יהוו חרב פיפיות.

LL, זכור שביטיס, גל ואני בהחלט מהצד שלך. קריאת מאמר גבלסי של מקבל משכורת ישראלי מעבירה בכולנו חלחלה. אנו רק אומרים שנתיב הפעולה שגוי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי .ישראלה היפהפיה והמבחן האמיתי של מר שובל וחבריו יהיה כאשר יעטו חליפות, יסתובבו בקוקטיילים - יראו את הפתויים העומדים בפני מי שיורק על כור מחצבתו ובכל זאת יעדיפו להיות דלפונים וציונים ולא אנשי רוח מוסריים ומקובלים במסדרונות. יש לא מעט נסיכי ליכוד וסתם אנשים טובים מאמצע הדרך שלא עמדו בפתוי הזה. תהליך זה דבר שהולך ולא רץ. זה יכול להיות איטי או לא להיות בכלל. 'אין לנו זמן' זה נימוק טוב בשביל שר האוצר ושר החינוך. הם יכולים ללחוץ כך עליהם. ברגע שאם תרצו פונה לערוץ התורמים השוהים בחו"ל - אז הם צריכים לקחת בחשבון שלהם יש זמן ופעולות נמהרות יהוו חרב פיפיות.

הדיון הזה נעשה מעגלי. אני לא מסכים עם "פעולות איטיות בלבד. אני לא מסכים עם "פעולות מחתרתיות בלבד", אני לא מאמין שפעולות אם תרצו יתגלו כחרב פיפיות. נסכים שלא להסכים.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אני כבר זקן, מהצבא של שנות השבעים.
מה, ואתה רוצה לומר לי ששום דבר לא השתנה מאז?

לא השתנה בעיקר משום שהישראלי לא ממש השתנה: הוא הראשון לרוץ לכבות שריפה באופק, אבל כשהוא מגיע הוא מגלה שהוא שכח את ניידת הכיבוי. ואם ניקח בחשבון שבשנות השבעים ה"אגו" של אנשים יכל להרגע ממלחמות אמיתיות, נגלה שהיום המצב יותר גרוע. אגב: הברברת הזאת היא לא רק תכונה שבאה לידי ביטוי בצה"ל, אלא בענפים שלמים במגזר הציבורי, והפרטי. פעמיים לפחות אני זוכר שהייתי צריך להגיע אישית לCall center בחו"ל (בגרמניה ובלונדון: בשני המקרים כי רכשתי באתר אינטרנט כרטיסי טיסה (בימי כרטיסי הנייר) ברגע האחרון ומאחר ולא הייתי מקומי הסתבר שהם לא יכולים לשלוח אותם עם שליח). בשני המקרים ביליתי שם לפחות חצי שעה ונדהמתי מהשקט ומהעובדה שהמקום לא נראה כמו כוורת, איש לא מרים את הראש לראות מי זה האדם שמדבר עם השכן שלו מעבר למחיצה וכו'.

.

אם לא הבנת שאלתי את השאלה בציניות
אני מזדהה עם תשובתך במאה ואחד אחוז
גדלתי וביליתי שנים רבות מחיי בחו"ל ואני מכיר את ההבדל.
לגבי צה"ל - תאור הבטש שהבאת נכנס לי לזכרון בצורה מדהימה ,אלא שבתוספת אני זוכר שאני מעיר למג"ד על חסימת קשר ויתר פעילות שמסיטה את הכח מהמטרה ונראה לי שמישהו יכול לשלם ע"כ בחייו.-נחש מה קרה - אותו מגד שהיה קצין מצטיין ונערץ נהרג זמן לא רב א"כ באחת מהפעולות הגדולות שהסתבכו. הרקע היה כנראה משל הכבאית - רץ קדימה לשריפה בלי הציוד.

הקשר עימם צריך להתבצע ע"י אנשים שלא מצטיירים כסטודנטים זועמים.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

פניה שקטה לציוני כלשהו מבין השוחרים עם בקשת עזרה, שרשרת של ארוחות ערב טרחניות, סיוע משר כמו שטייניץ או אפילו פניה מנומסת לברוורמן וכו' וכו'. יש נמק ביד - ניעור וחבטות לא יסייעו לרפא אותה. בטח שלא קטיעה.

כשאתה מקבל מכתב פרטי הרבה יותר קל להתעלם ממנו מאשר כשאתה מקבל את אותו מכתב פרטי עם הד ציבורי מכתב פרטי בלי הד ציבורי, הוא משהו שאתה יכול לשכוח באיזו מגירה (או תיקיה במקרה של מייל) ולהעתסק בענייני דיומא. דווקא דברים שנעשים בחברותא, כוחם יפה יותר להשפיע על המצפון ואני מדבר דווקא על אנשים שיש להם מצפון.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

זה נכון בארץ, בתוך הארץ, ורק אם מי שעומד מולך לחיץ. זה לא עובד כלפי אף אחד אחר, ובטח לא כלפי אנשי חוץ בעלי כסף. glsh כבר הסביר את זה במספר דרכים, כך שאני לא אוכל לעשות עבודה יותר טובה. מה שכן, אתה בהחלט מדגים את אחת הבעיות המרכזיות - חוסר סבלנות. אתה רוצה אפקט עכשיו, ובתחומים כאלה, זה לוקח הרבה זמן והרבה עבודת הכנה. "אם תרצו" התחילו טוב, אבל איבדו סבלנות בדרך, חלק מזה בגלל החשיפה לתקשורת.
מה שעשו יותר מ-40 שנה של עבודה מאומצת, לא תהפוך בשנה אחת, ולא בשתיים. צריך לעשות את זה בדיוק באותה צורה: סבלנות, סבלנות וסבלנות.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

שאין לנו 40 שנה לעשות את זה וגם אין לנו את אותם אנשים שיעשו את העבודה השקטה והמאומצת.

אתם טוענים שאם תרצו מזיקים, אני טוען שהם יותר משווים ניסיון. להתלונן על דרך פעולה זה הכי קל.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אני לא מסכים עם הטענה הזו. בינתיים, איפה שאני נמצא "אם תרצו" דווקא חיזקו את הקרן החדשה. עכשיו הקרן הצליחו להצטייר כ "שמשון המסכן".

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אתה מדווח על פעילותם ומסנגר עליהם ב 100% (ואין לי בעיה עם זה). כמה וכמה אנשים, אני בטוח, הקפידו לתת לך זווית ראייה אחרת - לא מתוך אנטי, אלא מתוך יושר ותחושה שאופטימיות מופרזת הנה מסוכנת. פרט לגרסאות שונות של הטיעון "הכי קל להתלונן" לא נתקלתי מצידך במשהו עמוק יותר, ומה עוד שאני סמוך ובטוח שאין לך מידע אודות הפעילות שלי, או של אחרים פה. השאלה היחידה שעכשיו ברור שצריך להשאל היא :

מה בדיוק הטעם לנהל אתך דיונים אודות נושא מסויים זה? ברור מאוד שאין לך נסיון בעבודה מול "חו"לניקים", וברור שלכמה וכמה אנשים פה (שחלקם, אני מניח, ישנים בכלל עכשיו במקום בו הם חיים, אבל בעבר כבר כתבו ונתנו את נקודת המבט שלהם) דווקא יש. יותר מכך: דווקא אותם אנשים די מקפידים להציג את נקודת מבטם דרך משקפת נסיון אישי, עדכני, בעוד שאתה בערך עוסק בלפסול, בנימוס, את מה שהם אומרים. אני לא מבין מדוע בכלל נסחפתי לאנלוגיות מעולם התעסוקה המבצעית, כאשר אתה עצמך נותן דוגמא למדוע ההתנהלות של ארגונים ישראליים, למרות עומס הכוונות הטובות, הוא פשוט כושל. אתה מתנהג כנותן שירות שאין לו שום אלטרנטיבה, ולכן לא מוכן לשמוע על הצורך להשתפר, להשתנות או להתייעל, ומבטל את מה שאומרים אחרים בנושא. מבחינתי, ואני לא חושב שאי פעם כתבתי באופן זה, אין שום טעם להתדיין אתך בנושא זה, או בנושאים משיקים, מאחר ולמרות מונה ההודעות שלי, והאורך הממוצע שלהן, אני בכל זאת רוצה להאמין שיש טעם בזמן שאני משקיע, ולא רק תרפיה. ובמקרה שלך: אין פירות, וגרוע מכך: אין סיכוי שיהיו פירות. את הזמן הזה אולי ראוי שאקדיש לכתוב טוקבקים ביוטיוב תחת סרטונים אנטי ישראליים. לא מאמין בזה, אבל נשמע יותר יעיל. יום טוב.

.

ציטוט:

אתה מדווח על פעילותם ומסנגר עליהם ב 100% (ואין לי בעיה עם זה). כמה וכמה אנשים, אני בטוח, הקפידו לתת לך זווית ראייה אחרת - לא מתוך אנטי, אלא מתוך יושר ותחושה שאופטימיות מופרזת הנה מסוכנת. פרט לגרסאות שונות של הטיעון "הכי קל להתלונן" לא נתקלתי מצידך במשהו עמוק יותר, ומה עוד שאני סמוך ובטוח שאין לך מידע אודות הפעילות שלי, או של אחרים פה.

נתחיל בזה שאני לא מסנגר על "אם תרצו" ב - 100%, כשהתנועה נהגה באופן בוטה מדי (למשל בפרשת היזכור) בהחלט השמעתי מעט רטינות. ובכל זאת התנועה קמה, היא פעלה והיא עדיין פועלת - מעצם זה שלא היה משהו כזה קודם לכן - מגיעה האופטימיות.

אין לי מידע אודות הפעילות שלך ושל אחרים פה מהסיבה הפשוטה שהם לא טרחו לספק לי אותו מסיבות השמורות עימם. נחשפתי עם זאת, לפעילים אחרים, הפועלים בשיטות שאותם הזכרת. ויצא לי להכיר כמה משיטות הפעולה. הם לא הביאו לתוצאות נקודתיות במקרים שאותם הכרתי. מה שנכון בעצם לומר גם לגבי המקרים שאני לא מכיר. במבחן התוצאה - יש לנו כשלון מתמשך.

ציטוט:

השאלה היחידה שעכשיו ברור שצריך להשאל היא : מה בדיוק הטעם לנהל אתך דיונים אודות נושא מסויים זה? ברור מאוד שאין לך נסיון בעבודה מול "חו"לניקים", וברור שלכמה וכמה אנשים פה (שחלקם, אני מניח, ישנים בכלל עכשיו במקום בו הם חיים, אבל בעבר כבר כתבו ונתנו את נקודת המבט שלהם) דווקא יש. יותר מכך: דווקא אותם אנשים די מקפידים להציג את נקודת מבטם דרך משקפת נסיון אישי, עדכני, בעוד שאתה בערך עוסק בלפסול, בנימוס, את מה שהם אומרים.

בדרך כלל, את נקודות המבט אני דווקא מקבל, לפעמים אני אפילו מקבל את רוח ה - "שב ואל תעשה עדיף", הנושבת מהודעות המופיעות פה, מה שאני לא מקבל זו ההמנעות מפעולה ואת המקבילה שלה, הפעולה השקטה והעאלק חתרנית שמתקיימת לה כבר כך וכך שנים (לפי עדותך שלך) ובכל זאת המציאות היא שהרדיקלים משתלטים על המערכות המדוברות.

ציטוט:

אני לא מבין מדוע בכלל נסחפתי לאנלוגיות מעולם התעסוקה המבצעית, כאשר אתה עצמך נותן דוגמא למדוע ההתנהלות של ארגונים ישראליים, למרות עומס הכוונות הטובות, הוא פשוט כושל. אתה מתנהג כנותן שירות שאין לו שום אלטרנטיבה, ולכן לא מוכן לשמוע על הצורך להשתפר, להשתנות או להתייעל, ומבטל את מה שאומרים אחרים בנושא.

נותן שרות שאין לו שום אלטרנטיבה ? נכון מאוד. אני מאמין שאין מנוס מהמשך פעולה גלויה נגד החתרנות. השתפרות, השתנות או ייעול? אני תמיד מוכן לשמוע, אבל התחושה היא שאתה בעיקר אומר מה לא כדאי לעשות ואיפה אחרים שעושים טועים. אדרבה, אמור לי כיצד אני יכול להשתפר בסיוע או לשכנע אחרים, מתאימים יותר, לסייע למאבק המדובר ואבצע זאת. האלטרנטיבה היחידה ששמעתי ממך עד עכשיו היא פעולה מאחורי הקלעים על מנת להמאיס את החיים על הרדיקלים בניג'וס אינסופי. אולי אפשר לעשות פעולות "מלוכלכות כאלה" אני לא נגד, אני רק חושב שהמציאות מוכיחה שזה לא מספיק.

ציטוט:

מבחינתי, ואני לא חושב שאי פעם כתבתי באופן זה, אין שום טעם להתדיין אתך בנושא זה, או בנושאים משיקים, מאחר ולמרות מונה ההודעות שלי, והאורך הממוצע שלהן, אני בכל זאת רוצה להאמין שיש טעם בזמן שאני משקיע, ולא רק תרפיה. ובמקרה שלך: אין פירות, וגרוע מכך: אין סיכוי שיהיו פירות. את הזמן הזה אולי ראוי שאקדיש לכתוב טוקבקים ביוטיוב תחת סרטונים אנטי ישראליים. לא מאמין בזה, אבל נשמע יותר יעיל. יום טוב.

הבעייה איתך היא שאתה מגלה אפס סובלנות לאנשים שאינם מסכימים איתך ומגדיר אותם כטמבלים שמיותר להתווכח איתם (בשפה מנומסת יותר). אנשים רבים התכתבו איתי בנושאים שונים ולמרות העובדה שכל אחד מאיתנו מגיע לכאן מראש עם דעה מבוססת בנוגע לנושאים שעל סדר היום - היו מי שהצליחו לשכנע אותי , היו מי ששכנעתי אותם , החלפת הדעות ההדדית הייתה גם לא פעם חומר למחשבה. מכיוון שכמעט כל הנושאים בהם דנים בפורום הם "משיקים" אני מבין שזה הדיון האחרון שלנו (אלא אם כן נקלע לאשכול כלכלי, עוד תחום שבו יש לי ידע ואני בוחר להביע אותו בפורום לעיתים) אז בהחלט, שיהיו לך חיים נפלאים.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אלה משימות שיש לעשות במשרד החינוך, דהיינו להפריט את מערכת ההשכלה הגבוהה במתווה הוואוצ'רים שנתן היהודי הנפלא פרופ' מילטון פרידמן ז"ל לעולם. כפי שטען לפני עשורים רבים כשכתב את "קפיטליזם וחירות", באומרו כי הבעיה באקדמיה היא שהמקום מנוהל עצמאית ולא ע"י כוחות השוק המייצגים את דעת הציבור ופלורליזם אמיתי.

אם העסקתם של המרצים הייתה תלויה במספר התלמידים שמגיעים להרצאות שלהם ולא בדרגת הקביעות והמיסוד החברתי שלהם, לא היינו נתקלים בבעיות מהסוג הזה ורמת הלימוד באקדמיה הייתה משתפרת פלאים.

ואתה בא ואומר שצריך לפזר את הצבא, לגייס מחדש, ולבנות את כל המטכ"ל, אג"ת והתו"ל מהתחלה.

בעקרון, ללא זיקה לדיון פה, אני מסכים אתך שהציביליזציה המערבית עברה באופן גורף את הנקודה שבה היה דרוש שידוד מערכות ערכי (וגם זה רק במקרה בו האבולוציה לא קיימה אותו ממילא), וכרגע אנו עומדים בפני שוקת שבורה שמקורה הוא באמונה משיחית במוסדות, וערכים, שאינם מותאמים לעולם בו אנו חיים. מצד שני בישראל, שבה אי אפשר להזיז כלום מסיבות בירוקרטיות, ישנן משימות שבלתי אפשרי לבצע ע"ס החלטה של דרג פוליטי מכהן. נכון שהאקדמיה הפכה לממסד בירוקרטי סטייל הוותיקן, אבל אני לא חושב שאפשר כרגע לתת טיפול שורש לממסד הזה. צריך להסתפק במועט, ולהשתמש באחד הכלים האחרונים בעולם המערבי שהוא נשק שלגיטימי לשימוש בידי כולם: הבקרה על המשאבים המניעים את גלגלי הממסד הלא יצרני.

.

הבעיה היא שאכ"א ימשיך לגייס חיילים אחרים, והחיילים שלך ימשיכו להיות מיעוט בטל בשישים. אז מה הטעם בהחדרת מוטיבציה, אם הבעיה לא נפתרת?

בהולנד, שבדיה, נורווגיה ומדינות מסוימות בארה"ב שיטת הוואוצ'רים באשר לבתי ספר יסודיים ותיכוניים הוכיחה את עצמה, אך נוסתה בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בלבד, כשתהליך המעבר היה מאוד קצר וארך 5 שנים לכל היותר. בסינגפור, הכל מופרט (בדיקטטורה נאורה קל מאוד לבצע מהלכים כאלה) ומוסדות הלימוד שם הם הטובים ביותר באסיה וגם החופשיים ביותר.

העניין בסופו של דבר הוא ערכים. מה שיש לך כיום זה גוף שמורכב מציונים בעלי תודעה פוליטית אקלקטית וללא מטרה מוצהרת זולת "תביאו סוף לשלטון המחשבות באקדמיה!" שהינה דרישה לגיטימית לחלוטין. הבעיה היא שהיא לא תוכל להיפתר ע"י צעקות וניסיון "לנצח בנקודות", שכן המערכת הבירוקרטית אותה הזכרת, תדע גם איך להתמודד עם עניין זה (מראית עין של שינוי ע"י הורדת פרופיל והפעלת הלוביסטים מהשמאל בתקשורת ובמערכת הפוליטית).

אם כבר לצאת למלחמה, מדוע להפוך את המערכה כולה לקרב על גבעה ולא כיבוש עיר הבירה של האויב? למה שלא תהיה זו מלחמתם של בני חורין במשעבדי התודעה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Bimler אם כבר לצאת למלחמה, מדוע להפוך את המערכה כולה לקרב על גבעה ולא כיבוש עיר הבירה של האויב? למה שלא תהיה זו מלחמתם של בני חורין במשעבדי התודעה?

כי בכל המלחמות, והמבצעים, האחרונים הסתבר שאנחנו לא מסוגלים אפילו לחצי מזה. אם לחזור לאנלוגיה של הצבא: אנשים העויינים את המערכה לה אתה מטיף (ולא משנה אם במודע, או פשוט כי ההשתייכות השבטית שלהם מכתיבה להם להיות עויינים) יושבים במרכזי הגיוס, ההצתיידות ובמטכ"ל. תוסיף לכך את העובדה שרבים מאוד האנשים שבעצם מה שהם מאמינים בו עולה בקנה אחד עם מטרות "אם תרצו", או לפחות הם יהנו מהצלחה של אם תרצו, אבל שנים של שטיפת מוח הביאו אותם לנקודה שבההם לא מסוגלים לחבור לשום צעד שהיא מקדמת.

בקיצור: מעבר לחוסר יכולת ברמה המערכתית, אני גם חושב, ולא מתבייש להגיד את זה בגלוי, שהמרכז והימין הפוליטיים בישראל רחוקים כרגע מאוד מן היכולת לארגן מערכה רחבה כנגד האנטי ישראליים מבפנים, או מבחוץ. אין מודעות לאומית, ויש המון פלגנות ונרגנות - הישראלי הלאומי הוא אדם זקן ומריר (לא בגיל ביולוגי, אלא מבחינת ההתנהלות): הוא אולי אוהב את המדינה, אבל יש לו דחפים חזקים מאוד שבפועל מנטרלים זאת.

.

העניין הוא שחסרים לך "שאהידים" למען מטרה גדולה יותר - פוליטיקאים ש"יתאבדו" למען האינטרס הציבורי. האחרון ואולי היחיד שעשה משהו בסגנון היה נתניהו בעת שכיהן כשר אוצר, וההסתה מאז נרגעה רק לאחרונה, משום שאנשים התחילו להתרגל לרעיון שביבי אוכל עניין לארוחת בוקר כי האלטרנטיבות לא נראות משהו.

אתה אומר "לנצח בנקודות", כשלמעשה הניצחון הזה יהיה חסר חשיבות. אז יסלקו איזה גרמופון שמאלני קיצוני והעניין ירד מסדר היום הציבורי. אך מה יהיה בעתיד? בהיעדר שינוי אמיתי בתשתית, כל שינוי אחר יהיה בבחינת מתן אקמול לחולה זיבה. הגם שדעתך מזכירה במעט את מדיניותן של מדינות המערב לרבות מדינת ישראל - במקום להפוך את המלחמה עם האיסלאם הקיצוני לעניין של ערכים ותרבות (כפי שניסה לעשות ג'ורג' בוש הבן), כפי שנעשה במלחמה הקרה מול בריה"מ, אנשים מעדיפים להיתקע בכל מיני קלישאות ולהמתין במבט מלא בתקווה ליום טוב יותר, כשלגפיהם עבותות פוליטיקלי קורקט.

מה שניצח את הקומוניזם זו בעיקר מלחמת הערכים שחילחלו לאיטם למדינה הקומוניסטית והפכו אותה ל"רקובה" מבפנים - שוק שחור עם סינגלים של הביטלס ופינק פלויד עזר למערב לגבור על הרעה החולה הזו, לא פחות מטיפשותם של מנהיגים רבים בבריה"מ. אותו קרב ינצח גם את הפנאטיות בכל פינה בעולם, באם רק ידעו כיצד לנצל אותו. אותם ערכים, ינצחו גם את הקשקשנים ממגדל השן שכבר מזמן איבדו כל קשר לרצון הציבור - רצון אותו הם אמורים לבטא בשיעוריהם.

תנועת הימין "אם תרצו" כתבה מכתב לנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' רבקה כרמי, ובו איימה שאם לא תוסיף אנשי ימין לסגל האקדמי ותשנה את תכני הלימוד, הם יבריחו תורמים וסטודנטים. האוניברסיטה בתגובה: "מהדרישה נודף ריח חזק של מקרתיזם"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3938042,00.html

-----------------------------
S e g m a n y

מקרתיזם נודף מאוניברסיטה שמאפשרת למרצים לבזות את המדינה ממנה היא יונקת, לירוק על החזון שבבסיסה, להתעלם מחתרנות הסטודנטים הערבים כנגד המדינה ולהפוך את הציונות לכת נרדפת בחלק ממחלקותיה.

אבל לבוז את הכנסותיה ותקציבה של האוניברסיטה בכל מקום כדי שתשרת אנשי שמאל זה כבר סיפור אחר לגמרי!

השאלה היא איך לא הגיעו למסקנה זו לבדם.

ברוורמן וכרמי הם ציוניים. מדוע הם מרכינים ראשם בפני פחות נעשרה בריונים באצטלת אקדמאים שפועלים להחרים את האוניברסיטה והמדינה בדי לקטוף מילת פרגון בכתב עת אנטישמי-מקצועי?

מפריע מאד כי מיעוט מצליח לכפות דעתו על רוב שפוי שיש באוניברסיטאות.
ממה חושש אותו רוב, שלא יקבלו אותם במכוני מחקר בעולם אם ישמיעו את קולם?
או שזאת צביעות גם של אותו רוב במסווה של "שמור לי ואשמור לך", כל אחד שומר על הישבן של השני מתוך אמונה שברגע האמת היוצרות יתחלפו.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אבל כן יש דרישה להעסיק יותר מרצים ימניים...

-----------------------------
S e g m a n y

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

"תנועת הימין "אם תרצו" כתבה מכתב לנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' רבקה כרמי, ובו איימה שאם לא תוסיף אנשי ימין לסגל האקדמי ותשנה את תכני הלימוד, הם יבריחו תורמים וסטודנטים."

-----------------------------
S e g m a n y

רגע, ועל השקר השלישי הזה אתה תקנה לכולם גלידה?
תקרא את המכתב האמיתי, במקום להתבסס על כתבות.

מה שכן, סחטיין על ווינאט שהוציאו את המרצע מהשק: לדידם, רק ימנים הם ציונים.

-----------------------------
S e g m a n y

לא, כי עדיף לקרוא "ציטוטים נבחרים" ממנו בספק עיתון שמתגאה בנטייה מסויימת.
אבל זה לא כאילו ציפיתי ממך לתגובה חכמה כלשהי.

אם יש לך בעיה עם החוכמה שלי עדיף שלא תגיב. אני לא אכנס לרפש הזה איתך...

-----------------------------
S e g m a n y

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

-----------------------------
S e g m a n y

למכתב הפומבי שפורסם באתר אם תרצו? אני מאמין שאתה אומר את הדברים רק בשביל לנגח.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

-----------------------------
S e g m a n y

וזה עוד בלי להזכיר שמה שאמרו בבן גוריון עוד עבר את המסננת של ynet.
מכתב פומבי כשמו כן הוא, אף אחד לא טיפש מספיק כדי לשלוח מכתב אחד לתקשורת ואחר למייל ...
\

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

-----------------------------
S e g m a n y

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

למעשה אתה אפילו טוען שאוניברסיטת בן גוריון "לא שיקרה" אבל 2 שורות אחרי זה אתה רושם שהיא "כן שיקרה"

-----------------------------
S e g m a n y

אם התגובות שלך באשכול זה לא היו מסוג "flame" היית מודה שהמידע שאותו הבאת מצהובון האינטרנט היה מסולף. לדעתי הפגנת כאן חוסר יושר אינטלקטואלי ווכחנות יתר.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

ואני מתנצל אם היתה הרגשה שכזו כלפי חוץ. לא ממש יוצא לי להתעמק בתקופה האחרונה בתגובות ארוכות כמו בעבר.
בכל אופן, אני איתן בדעתי על הנושא הזה.

-----------------------------
S e g m a n y

והביא את המכתב של אם תרצו ככתבו וללא סילופים. ynet הוא צהובון ללא קשר לעניינים פוליטיים ובזה אני חותם את הדיון.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

http://www.latma.co.il/Latma/Templa...&PID=0&IID=3648

איך אמרו החברים: בפראבדה אין איזבסטיה ובאיזבסטיה אין פראבדה?

הפרופסור המנופח נראה כאן כאילו די הורידו ממנו את האויר והטענות שלו נשמעות כמו: איך הם מעיזים לדרוש ממני את המובן מאליו שזה דין וחשבון ציבורי?די נהניתי מהראיון הזה בפרט מהפאניקה של הפרופסור תבלו