שמיים כחולים ושטופי שמש פרושים מעל היער, מוכתמים רק על ידי כמה עננים לבנים הנודדים בשלווה, כמו להקת כבשים עליזה.

הוא פנה לשם! הציד הזה נהפך למאתגר מרגע לרגע! אני יכול להריח את הפחד של הנבלה, איך הוא מתחמק במהירות מבין לעצים בשביל להטעות. "אתה שלי!" אני צועק בחיוך.

ציפורים מדלגות מענף לענף, מצייצות זו לזו בשמחה. חזיר בר עם גוריו מתיישב מתחת לעץ, ישנוני מחום הצהריים. הוא נרדם, הגורים משחקים ביניהם.

איפה הוא? אני נעמד בלב היער, מביט מסביבי. למשך כמה רגעים אני חושש שאיבדתי אותו, כשאני רואה אותו יורד מאחד העצים במרחק. בן זונה חכם.

הנחל זורם בשקט, מרווה את צימאון החיות והעצים. מטייל זקן נשען על סלע, מושיט את ידיו ולוגם. הוא מסיר את תיק הגב ומתיישב מתחת לגזע עץ, נהנה מארוחת צהריים חטופה.

אני יכול לירות בו, לפגוע לו ברגליים ולראות כיצד הוא מנסה לזחול למחבוא. אולם יש הנאה במרדף, בלתפוס את הטרף בגרון ולחוש את הדופק פועם מהר, כל כך מהר. הוא לא יחמוק, אני לא אתן לו!

הזקן נהנה מהשלווה, נושם באיטיות את האוויר הצח. לפתע הוא מבחין בגבר יוצא במרוצה מן היער, מספיק לצעוד מספר צעדים כשגבר שני – חמוש – קופץ עליו ומפילו לקרקע.

אני תופס אותו בגרון ועם היד השנייה שובר לו את הידיים. אני מתבונן בפנים, באישונים המתרחבים וחש את הדופק המתגבר. הוא מתחנן לרחמים.
"מה קורה פה?". זקן נעמד מעליי, בידו אקדח דרוך.
"ציד אדוני" אני מוציא את האישור, דוחף את הפצוע עם הרגל לקרקע.
"זה נראה בסדר... מה הוא עשה?".
"חשב שזה מצחיק להטיל מימיו בחלקת גדולי האומה". אני גורר את הפצוע לנחל ומעמיד אותו על ברכיו. הוא רועד, מנסה להתנתק מאחיזתי. הזקן מתיישב על שפת הנחל, מחכה לשיא המופע – באבחת סכין גרונו משוסף ואני חש את הנוזל החם מטפטף בין אצבעותיי.

הזקן מחייך – "הוד והדר".
"אכזר כנהר".

נהנתי מאוד לקרוא.
יופי של יצירה.


כנראה מבורותי, ישנם כמה דברים שאני לא כל כך מצליח להבין.
אבל אני אחזור לקרוא עוד פעם ואולי אצליח.

תכתוב יותר בפורום

ראשית תודה על המילים החמות .

שנית, צריך רעיונות וזמן בשביל לכתוב יצירה כל יום. אך אני משתדל .

מבריק!
אני מנסה כבר מעל לשבוע לכתוב כתרגיל עצמי קטע בסגנון דומה,
בדומה למה שאתה רשמת - כעין שני סיפורים שכל שורה שייכת לאחד הסיפורים ובלבד שבסוף קריאה רצפה של כל הקטע תהיה סיפור לכשלעצמה.

הסיפור עצמו מעניין ומפתיע בסופו.
כמו לקוח מסרט שבו צדים בני אדם. מצמרר משהו.
נהניתי לקרוא!

תודה, תודה מקווה לראות בקרוב את היצירה שלך בסגנון .

אני חייב להגיד, כמו תמיד אתה מפתיע !

אהבתי את צורת המעברים בין השורות, אף על פי שהיא הייתה סמויה מאוד.
הרעיון מאחורי הקטע מעניין מאוד, והעברת אותו ברוב חן.

הסמבוליות, מעמד הדמויות בצורה לא מטאפורית פשוט קולע הייטב.

אי אפשר להגיד חוץ מ - אהבתי מאוד

כתיבה פורה,
אמיל.