|
01-09-2010, 17:00
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
|
|
שומרות
אני ממש אוהב אותן. את השומרות. הן פשוטות, הן נולדו מהטבע ומסתדרות איתו נהדר, הן מתאימות לנוף ולאקלים, הן מתאימות למי שמעבדים את הנוף, הן חכמות והן צנועות. כל התכונות שהייתי רוצה שישייכו לבתים, בכל מקום, בכל זמן.
הבעיה שהן קצת כמי איילות - קשה לתפוש אותן. חמקניות כאלה.
בזמנו - כביש 443 מבן שמן לירושלים היה עתיר שומרות. לכל אורכו. החל מהשומרה המלאכותית והמאוסה למדי בנאות קדומים, וכלה ב.... עוד נגיע אליה, אל המזרחית מכולן.
בקטע הכביש שבין מחסום מודיעין לתחנת התדלוק בבית חורון - הן תמיד נגלות לי ונעלמות מחדש. אני נוסע, בוחן את הנוף, מזהה שומרה על אחד המדרונות (כמעט תמיד מדרונות שחשופים לשמש הזורחת, המהווה שעון מעורר לבוצרים הנמים בשומרה) - ובפעם הבאה היא שוב הולכת לאיבוד. לפחות 8 כאלה, שזיהיתי ואיבדתי.
מול תחנת התדלוק, על הגבעה, ממש מולה, בין עצי הזית - ניצבת שומרה שאני מת להגיע אליה, אך המון גדרות מפרידות בינינו. קצת בהמשך, ממש ליד המחלף/גשר של הישוב בית חורון, מדרום לכביש, ניצבת אחת היפות שבהן. יום אחד אעיז לעצור בשולי הדרך ולרדת לראות אותה מקרוב. יש לידה גם כמה פחות שלמות:
המצבור הבא הוא באזור המעיין החדש. בעמק מולו (מצפון לכביש) - כשעוד לא היתה גדר - אפשר היה לעצור בשוליים ולראות איזה חמש שומרות, במצבי השתמרות שונים:
אחר כך, כק"מ מזרחה (עם הכביש) יש סיבוב גדול. פעם היו ממשיכים ישר לגבעת זאב, היום פונים צפונה כדי לעקוף את הגבעה. בדיוק לפני שמתחילים לפנות, על העיקול, ליד אנדרטה למישהו שנהרג שם בתאונה - היתה שומרה נפלאה. עם השנים ראיתי איך היא מתפוררת ונעלמת.
וסוף סוף אני מגיע לגיבורת סיפורנו זה - השומרה האחרונה (להלן: השומרה). פעם היה שם מבתר בתוך הגבעה, וכמה עשרות מטרים לאחר סיומו, בנסעך לירושלים, היה רמזור. ימינה לגבעת זאב, שמאלה לרמאללה וישר לירושלים. באותו קטע קצרצר, לו הבטתם ימינה ואחורה - הייתם רואים אותה. מ-ה-מ-מ-ת. כיון שכמעט תמיד אני עולה לבירה בבוקר, השמש היתה מאירה ישר עליה, והיא היתה עומדת שם, בוהקת ואדמדמה, נהדרת ומחייכת, עושה לי את הבוקר ומחזקת אותי לקראת הפקק במחסום הכניסה לעיר:
אלא שלפני כחצי שנה היא החלה להיעלם. בולדוזרים הופיעו שם בשטח, מכרסמים בגבעה שעליה היא ניצבה. התחלתי לדאוג. אחר כך ערמו שם ערימות עפר ענקיות, והיא נעלמה לגמרי. הקימו שם מחסום חדש (מחסום בג"צ), ממש לידה, וכבר ממש דאגתי לה. כבר התחלתי לספוד לה.
ואז היא נגלתה שוב. ליד עבודות עפר מאסיביות, שלמה ובלתי פגועה, היא שבה ונחשפה לעוברים במחסום (אלה שטורחים להביט ימינה ואחורה). עכשיו, כשהיא מיוהדת לחלוטין, ושוטרים וסוללים בעשרותיהם מסתובבים סביבה, הצלחתי למצוא מקום לעצור וללכת לבקר את המלכה:
היא גם נקיה, כמעט מבריקה, מבפנים. ניכר שפינו ממנה עפר וזבל, וחשפו את רצפתה המקורית:
ועכשיו לשאלות:
א. אני מניח שהאבנים רבועות בגלל שהמסלע באזור הזה מאד שכבתי, וככה מוצאים את האבנים בשטח. הן לא מסותתות, אלא רבועות באופן טבעי. אני צודק?
ב. מישהו יודע משהו על ההיסטוריה שלה? (שמתם לב, אני מקווה, שזו לא שומרה אמיתית, כי היא סגורה. יש לה גג בסגנון של "כיפה מדומה", שזה אומר שכל שורת אבנים נכנסת טיפה פנימה, עד שנוצר קרוי דמוי כיפה. בכיפה אמיתית האבנים נשענות זו על זו, כאן הן לא).
ג. הייתכן שהיא ממש ממש עתיקה? 3,000 שנים ומעלה?
ד. מי מכם מכיר עוד שומרות, שניתן לבקר אותן? (את זו של יער ירושלים אני מכיר. גם את המבנים דמויי השומרה בעמק הארזים. מה עוד?)
תודה
נערך לאחרונה ע"י ארדיכל בתאריך 01-09-2010 בשעה 17:07.
|
|