לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > הסטוריה ותיעוד
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 01-09-2010, 17:00
  ארדיכל ארדיכל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
שומרות

אני ממש אוהב אותן. את השומרות. הן פשוטות, הן נולדו מהטבע ומסתדרות איתו נהדר, הן מתאימות לנוף ולאקלים, הן מתאימות למי שמעבדים את הנוף, הן חכמות והן צנועות. כל התכונות שהייתי רוצה שישייכו לבתים, בכל מקום, בכל זמן.
הבעיה שהן קצת כמי איילות - קשה לתפוש אותן. חמקניות כאלה.
בזמנו - כביש 443 מבן שמן לירושלים היה עתיר שומרות. לכל אורכו. החל מהשומרה המלאכותית והמאוסה למדי בנאות קדומים, וכלה ב.... עוד נגיע אליה, אל המזרחית מכולן.

בקטע הכביש שבין מחסום מודיעין לתחנת התדלוק בבית חורון - הן תמיד נגלות לי ונעלמות מחדש. אני נוסע, בוחן את הנוף, מזהה שומרה על אחד המדרונות (כמעט תמיד מדרונות שחשופים לשמש הזורחת, המהווה שעון מעורר לבוצרים הנמים בשומרה) - ובפעם הבאה היא שוב הולכת לאיבוד. לפחות 8 כאלה, שזיהיתי ואיבדתי.

מול תחנת התדלוק, על הגבעה, ממש מולה, בין עצי הזית - ניצבת שומרה שאני מת להגיע אליה, אך המון גדרות מפרידות בינינו. קצת בהמשך, ממש ליד המחלף/גשר של הישוב בית חורון, מדרום לכביש, ניצבת אחת היפות שבהן. יום אחד אעיז לעצור בשולי הדרך ולרדת לראות אותה מקרוב. יש לידה גם כמה פחות שלמות:

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


המצבור הבא הוא באזור המעיין החדש. בעמק מולו (מצפון לכביש) - כשעוד לא היתה גדר - אפשר היה לעצור בשוליים ולראות איזה חמש שומרות, במצבי השתמרות שונים:

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

אחר כך, כק"מ מזרחה (עם הכביש) יש סיבוב גדול. פעם היו ממשיכים ישר לגבעת זאב, היום פונים צפונה כדי לעקוף את הגבעה. בדיוק לפני שמתחילים לפנות, על העיקול, ליד אנדרטה למישהו שנהרג שם בתאונה - היתה שומרה נפלאה. עם השנים ראיתי איך היא מתפוררת ונעלמת.

וסוף סוף אני מגיע לגיבורת סיפורנו זה - השומרה האחרונה (להלן: השומרה). פעם היה שם מבתר בתוך הגבעה, וכמה עשרות מטרים לאחר סיומו, בנסעך לירושלים, היה רמזור. ימינה לגבעת זאב, שמאלה לרמאללה וישר לירושלים. באותו קטע קצרצר, לו הבטתם ימינה ואחורה - הייתם רואים אותה. מ-ה-מ-מ-ת. כיון שכמעט תמיד אני עולה לבירה בבוקר, השמש היתה מאירה ישר עליה, והיא היתה עומדת שם, בוהקת ואדמדמה, נהדרת ומחייכת, עושה לי את הבוקר ומחזקת אותי לקראת הפקק במחסום הכניסה לעיר:

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

אלא שלפני כחצי שנה היא החלה להיעלם. בולדוזרים הופיעו שם בשטח, מכרסמים בגבעה שעליה היא ניצבה. התחלתי לדאוג. אחר כך ערמו שם ערימות עפר ענקיות, והיא נעלמה לגמרי. הקימו שם מחסום חדש (מחסום בג"צ), ממש לידה, וכבר ממש דאגתי לה. כבר התחלתי לספוד לה.

ואז היא נגלתה שוב. ליד עבודות עפר מאסיביות, שלמה ובלתי פגועה, היא שבה ונחשפה לעוברים במחסום (אלה שטורחים להביט ימינה ואחורה). עכשיו, כשהיא מיוהדת לחלוטין, ושוטרים וסוללים בעשרותיהם מסתובבים סביבה, הצלחתי למצוא מקום לעצור וללכת לבקר את המלכה:

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

היא גם נקיה, כמעט מבריקה, מבפנים. ניכר שפינו ממנה עפר וזבל, וחשפו את רצפתה המקורית:

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

ועכשיו לשאלות:

א. אני מניח שהאבנים רבועות בגלל שהמסלע באזור הזה מאד שכבתי, וככה מוצאים את האבנים בשטח. הן לא מסותתות, אלא רבועות באופן טבעי. אני צודק?

ב. מישהו יודע משהו על ההיסטוריה שלה? (שמתם לב, אני מקווה, שזו לא שומרה אמיתית, כי היא סגורה. יש לה גג בסגנון של "כיפה מדומה", שזה אומר שכל שורת אבנים נכנסת טיפה פנימה, עד שנוצר קרוי דמוי כיפה. בכיפה אמיתית האבנים נשענות זו על זו, כאן הן לא).

ג. הייתכן שהיא ממש ממש עתיקה? 3,000 שנים ומעלה?

ד. מי מכם מכיר עוד שומרות, שניתן לבקר אותן? (את זו של יער ירושלים אני מכיר. גם את המבנים דמויי השומרה בעמק הארזים. מה עוד?)

תודה

נערך לאחרונה ע"י ארדיכל בתאריך 01-09-2010 בשעה 17:07.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 01-09-2010, 19:51
  ארדיכל ארדיכל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
שומרות
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ארדיכל שמתחילה ב "שומרות"

סליחה, חשבתי שזה ידוע.
השומרות הן בעיקר מבנים ששימשו את הבוצרים בכרמים ללינה, בחודשי הבציר. במקום שיבזבזו זמן ללכת מהכפר לכרם, הם נשארו שם בקיץ לישון. לשומרה טיפוסית לא היה בכלל גג, כי זה רק לקיץ, אלא סכך, או אפילו ללא סכך בכלל.
שומרות היו בארץ מאז ומעולם. הן נזכרות בתנ"ך ומוכרות בכל המזה"ת. בערבית הן נקראות מנאטיר, שיש לזה אותה משמעות כמו לשומרות.
בספר שהצעתי שתקראו (סודו של סיסרא), במרומז למדי, מציע המחבר שהשומרות הובאו לא"י במאה ה-14 לפנה"ס מהאי סרדיניה. מדובר על תקופה שקדמה להתנחלות. פחות או יותר תקופת אברהם יצחק ויעקב. שם, בסרדיניה, יש המון המון מבנים דומים - גדולים ומושקעים יותר, הנקראים nuraghe (נוראג) ולפי טענת אדם זרטל - משם זה בא.
מצחיק, כשקראתי את אדם זרטל נזכרתי במאמר על הנוראגים שקראתי בהיותי ילד, באנציקלופדיה תרבות. בערך לפני יובל שנים.*
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 05-09-2010, 18:21
  ארדיכל ארדיכל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
ציר 60
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי oxcart שמתחילה ב "עוד שומרה לאוסף"

ידוע שהבריטים מתמחים דווקא ב-understatement. כיון שאנחנו כל כך כל כך שונים מהם דרושה כאן הבהרה: משמעות המילה היא להפריז בכיוון למטה. להיות קול. לא לעשות ענין. זה קצת כמו להסביר לתל אביבי מה זה שלג. או מה זו צניעות. או מה זה עומק. אין לו בכלל אפשרות להבין.

ובשנות הארבעים של המאה הקודמת יצא לאור ספרון קטן ומשעשע בשם "הככל האדם האנגלים". בין היתר, מסופר שם שעל אף מה שמיוחס להם, יש לאנגלים גם נטייה ברורה, מעת לעת, לחטוא ב-overstatement (את זה אני לא צריך להסביר). זה קורה להם, ממשיך הסיפור, כשהם ממלמלים "I Say..." ואחר כך שותקים לשעתיים.

ולמה אני מספר לכם את כל זה - כי תגובתו של אוקסקרט על כך שיש "אחת" מצפון לעין יברוד היא ה-Understatement של השנה. נסעתי שמה היום, לראות הכצעקתה, וגיליתי ש-
א. לאורך ציר 60 יש עשרות שומרות. לכל אשר תביט.
ב. ממש שם, "מצפון לעין יברוד" יש התנחלות בשם עופרה. ובהתנחלות יש בי"ס שדה של רט"ג. ובביה"ס יש בחורה נחמדת שלא אמרה לי את שמה (וכן, היתה לה צמה ארוכה ויפה). והבחורה עם הצמה שלחה אותי לראות כעשרים שומרות בתוך ההתנחלות עצמה!

אז אם מישהו מכם רוצה לראות שומרות - עופרה היא הכתובת.

וכרגיל - אם יתברר שהקב"ה הוא שמאלני, אני שב ומצהיר: אין לי בעיה לנסוע בעתיד לראות את השומרות הללו גם עם פספורט.

ובאותו עניין, אבל בלי פוליטיקה: השומרות אופייניות לאזור שיש בו טרסות ואבנים. שזה האזור ההררי. פרישת ההתיישבות המקובלת בארץ היא שהערבים יושבים ברובם על ההרים, והיהודים ברובם בעמקים ובשפלה. ההפך מתקופת התנ"ך, אך דווקא תואם את תקופת המשנה. כך שיוצא שבחבלי הארץ עם השומרות שוכנים בעיקר ישובים ערבים, ולפיכך הן לא חלק מנופי תרבותנו. זה חבל, כי הן הכי ארץ ישראל שיש.

ועדיין באותו עניין, וללא פוליטיקה: את מפת ההתיישבות היהודית-ציונית קבע, במידה רבה, הברון. סמנו על מפה את מושבות העליה הראשונה, הוסיפו להם קצת את עמק זבולון ועמק יזרעאל (עליה שלישית) ואת מבצע עובדה, וקיבלתם את מפת מדינת ישראל של 49. מדינה שאין בה שומרות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 07-09-2010, 09:35
  ארדיכל ארדיכל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
גידול גפנים בארץ ישראל
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי ענקנמן שמתחילה ב "סליחה על הבורות, אבל היו..."

החל הרבה לפני שבני ישראל הגיעו אליה, ונמשך ברציפות לאורך כל ההיסטוריה, לרבות במהלך התקופות בהן השלטון היה מוסלמי. ההגמון דניאל, שביקר באזור ירושלים וחברון פחות מעשר שנים לאחר כיבושן ע"י הצלבנים, ולאחר יותר מ-300 שנה של שלטון ערבי-מוסלמי, מספר על כרמים רבים ליד ירושלים וכי "ענבי חברון האפילים נודעים בכינוי חליליים". ר' יצחק בן ר' מאיר לטיף, שביקר באזור ב-1480, שיא תקופת השלטון הממלוכי-ערבי-מוסלמי, משבח את היין בירושלים וטוען שהוא ש"היין שבה (בירושלים) גדול ומשובח יותר משלכם (איטליה, לשם כתב את מכתביו) ויותר בזול".

גם ר' עובדיה מברטנורה שביקר בעיר ב-1488 מציין כי כל הדרך בין ירושלים ובית לחם מלאה כרמים וזיתים, ומציין כי הכרמים בגליל דומים לכרמים ברומניה (?). דוד די רוסי, סוחר יהודי שעבר בארץ ב-1535 מציין לטובה את ענבי צפת, שהם "רבים וטובים ממינים הרבה".

אחד הביטויים הבולטים לעוני שפשט בארץ לאחר הכיבוש העותומאני (מוסלמי) נמסר ע"י שמואל בן דוד הקראי, שסייר בארץ באמצע המאה הי"ז ומספר כי בכרמי חברון משתררת "פחידה גדולה".

גם המבקרים הרבים שביקרו בא"י במאה ה-19, לאחר כארבע מאות שנים של שלטון עותומאני-מוסלמי, שהחליף את השלטון הממלוכי (עוד ארבע מאות שנה של שלטון מוסלמי) מצאו כי היא עשירה בגפנים. יהודית מונטיפיורי, ביומנה, מציינת כי "הארץ מבורכת פה מאד מאד, כרמי גפן וזית ועצי פרי מכל מחמדי התבל רבו פה..". מרק טוויין, הציניקן, מציין באכזבה את גודלם של אשכולות הענבים שלא תאמו למה שלימדו אותו בביה"ס (וישאו במוט בשניים), אבל מציין שהענבים הרבים טעימים מאד.*

יהושע ילין, שסייר באזור יריחו ב-1871, מתרשם מגידול הגפנים שם, ומספר - בניגוד לאכזבתו של מארק טוויין, על "אשכולות ענבים גדולים אשר לא ראיתי כמוהם בכל הארץ" ומסיים את רשמי ביקורו ביריחו בתקווה ש"מי יתן וחפץ ה' יצליח בידינו ובידי חברת "יישוב ארץ ישראל" לקנות במקום הזה שדות ולנטוע כרמים, אז נהיה מאושרים בארץ". וזה מחזיר אותי לאיגרת מאתמול, בדבר המשמעות ההיסטורית של מפת ההתיישבות של העליה הראשונה. לו היו מצליחים לרכוש אדמות ביריחו, למשל, המפה היתה נראית לגמרי אחרת.

ותודה ליוסי שפנייר, שכתב על "הגפן בא"י בתקופות קדומות", ומצאתי את חיבורו במרשתת. כל הנתונים מצוטטים מעבודתו.*
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 06-09-2010, 12:24
צלמית המשתמש של OmriP
  משתמש זכר OmriP OmriP אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.03.06
הודעות: 1,938
שלח הודעה דרך ICQ אל OmriP שלח הודעה דרך MSN אל OmriP Facebook profile
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ארדיכל שמתחילה ב "שומרות"

אמנם אין לי מידע מבוסס בקשר לשומרות, אבל נושא החציבה, הסיתות והבניה הוא נושא שמרתק אותי בכל טיול מחדש. ממה שידוע לי - ושאני יכול להסיק בעצמי - הצורה המרובעת אינה תולדה טבעית של סוג האבן. האבנים האלה אכן חצובות, ואסביר:
א. ברוב המקרים, שרידים שאנחנו מוצאים בשטח מקושרים אוטומטית לשימוש של מה שנשאר. לדוגמא: משטח מרובע - מתקשר אוטומטית לגת, בור פעמון - משמש כחדר, וכו'. מה שאנחנו נוטים לשכוח הוא השימוש הראשוני - כך למשל שימשו עפ"י מחקרים, בורות הפעמון, כמחצבה לקירטון, לא פחות מאשר שמשו לחדרי מחייה מסוגים שונים. הוא הדבר גם בנושא שרידי אבן גיר - גם כאן היה שימוש בסלע הנחצב למטרות בניה.
ב. הטכניקה - לאחר שמצא החוצב משטח אבן ישר יחסית, שהאבן בו נראית "נקיה" (כך שלא תישבר תו"כ החציבה) - היה יוצר חריצים (איך - אני לא יודע - אולי באמצעות איזמל?) מאונכים - כך שהיה מתקבל גוש סלע עם ארבעה חריצים סביבו. לחריצים האלה היו מכניסים כפיסי עץ (!). את כפיסי העץ היו מהדקים פנימה ככל האפשר, ואז מרטיבים אותם ומחכים שיתייבשו. לאחר כמה פעמים כאלה, תוך שימוש בתכונה של העץ - להתרחב לאחר שהוא מתייבש - הייתה האבן נשברת מספיק, בצורה המרובעת, כדי שאפשר יהיה להוציא אותה.
ג. במקומות רבים אפשר למצוא משטחי אבן שלא עברו, ככל הנראה, הסבה מאוחרת למתקן חקלאי נוסף ובהם נראים בבירור השרידים לחציבות רבות ומרובעות כנ"ל. שתי דוגמאות שקופצות לי ברגע לראש הן המחצבה שנמצאת ליד מערות הקבורה שמצפון לתל צובה (על השביל הירוק, פחות מק"מ מצפון לתל, שהוא מעניין לכשעצמו), ומחצבות קדומים שבנחל אורן.
_____________________________________
בברכה, עמרי (בלי ו' )
אם לא יודעים, לא כותבים. בשביל זה יש חברים.
Equipment: Nikon D50, Nikkor Dx 18-55mm, Nikon SB600, Nikkor 50 mm f/1.8, Tamron 18-250mm Canon PowerShot A95, Tiffen Filter Set, Minolta Dynax i7000, Minolta 28-85 mm, Σ 70-210 mm, and a few more glasses...

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #15  
ישן 07-09-2010, 02:24
  עמית 171 עמית 171 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.11.08
הודעות: 294
שומרות
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ארדיכל שמתחילה ב "שומרות"

עבודת הדוקטורט של ד"ר צבי רון (המח' לגיאוגרפיה באונ' ת"א) מוקדשת לנושא, והיא פורסמה גם כספר עם שני כרכים - מומלץ מאד לקריאה למתעניינים בנושא.

יש כמובן דגמים שונים. באזור עופרה ובעל חצור יש שומרות מאסיביות וגדולות במיוחד, חלק מהן ניתן לראות בביטחון יחסי בתחומי עופרה. באתר העתיקות ח' שר (בפאתי מודיעין) נמצא מקבץ נאה של שומרות מרובעות (ריכוז חריג בצפיפותו), ועוד ריכוז נהדר של שומרות נמצא בוואדי חלץ (ממערב להר גילה ומצפון למחסום המנהרות).

באזור קרוות בני חסן (מערב השומרון) יש דגם מיוחד, "מגדל יין" ולא שומרה רגילה. אתם מוזמנים לחפש בפורום תפוז תמונות שהעליתי מקצר מנצורה, ולהתרשם מדגם מעניין זה.
_____________________________________
טבע ונופים בישראל - טיולים ושמורות טבע בארץ

http://www.inature.info

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #18  
ישן 07-09-2010, 22:51
  עמית 171 עמית 171 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.11.08
הודעות: 294
בתגובה להודעה מספר 16 שנכתבה על ידי ארדיכל שמתחילה ב "עמית הנפלא"

לחורבת שר אין שום בעיה להגיע. רצ"ב תיאור מסלול:

http://inature.info/wiki/%D7%97%D7%...AA_%D7%A9%D7%A8

ייתכן שחלו שינויים קלים בנקודת הכניסה ברכב לתחילת המסלול.

לקרוות בני חסן יצאו כמה טיולים מאורגנים בתשלום בשנים האחרונות, ויש סיכוי לא רע שיהיה עוד אחד כזה בסוכות, כולל גם אתר "דר א-דרב" (מערת קבורה מפוארת בעבר והיום מצולקת ופגועה אך עדיין מעניינת). בדוק בתוכניות הטיולים של ביס"ש כפר עציון או "ארץ נהדרת". מדובר על מסלול הליכה של ממש.

ואדי חלץ בטוח יותר מקרוות בני חסן אבל אין הרבה טיולים מסודרים שיוצאים לשם, למרות שמדובר על אחד הערוצים היפים ביותר בהר חברון, מצד אחד קרוב לכביש המנהרות ומצד שני המסלול מסתיים במסילת הרכבת לירושלים (בקצה הכפר בתיר). גם כאן כדאי לעקוב אחרי פרסומים של כפר עציון, אך ייתכן שתצטרך לחכות לא מעט עד לסיור הבא באזור. גם כאן, מקובל לבצע מסלול הליכה ממשי לכל אורך הוואדי, אם כי השומרות המרשימות הן בחלק העליון.

עד שייצא סיור, אתה מוזמן לצפות בזהירות מהכביש, מייד אחרי המנהרה השנייה בכביש המנהרות, לעצור איפה שאתה יכול בשולי הכביש ולצפות במשקפת לעבר השומרות הרבות בצלע הגיא.

עיינתי בעבודה של צבי רון בספריית המחלקה לגיאוגרפיה באונ' ת"א. יש שם גם מכונת צילום.

שנה טובה לכולם.
_____________________________________
טבע ונופים בישראל - טיולים ושמורות טבע בארץ

http://www.inature.info

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #21  
ישן 19-09-2010, 13:45
  ארדיכל ארדיכל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
הקפצונת
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ארדיכל שמתחילה ב "שומרות"

עמית היקר הפנה אותי לספרים שכתב ד"ר רון על השומרות. שני ספרים מלאי ידע בשם "המלונות כביטוי לחקלאות המדרגות בהרי יהודה ושומרון". מלונות הוא הכינוי הכולל שד"ר רון נותן לשומרות, כיון שהוא שומר את השם "שומרה" רק לאחד מהטיפוסים, ויש כ-6 טיפוסים שונים. הספרים יצאו לאור ע"י אוניברסיטת ת"א ב-1977.
סוף סוף מצאתי עותק של שני הכרכים, ואני לומד אותם עכשיו. ובינתיים - להלן ציטטה אחת מתוך כרך א:

"בתקופות של רגיעה בטחונית, היו הישובים שבאדמותיהם מצויות מלונות, מתרוקנים ממרבית תושביהם בחדשי הקיץ, בתקופת הבציר והקטיף. מרבית התושבים הללו התגוררו בחודשים אלה במלונות....
....בתקופות בהם התערערו תנאי הבטחון, נהגו התושבים לחזור בתום יום העבודה לישוב וללון בבתיהם. רק בישוב המכונס היתה הרגשת בטחון. בתקופת המאורעות של 1939-1936 ("המרד הערבי") התערערו מאד תנאי הבטחון והתושבים נמנעו מללון במלונות שבכרמים ובבוסתנים. מידי ערב היו חוזרים לכפר. חוסר הבטחוטן השפיע ביחוד על האוכלוסיה הנוצרית שהפסיקה מאז להשתמש במלונות במידה רבה. תופעה זו בלטה ביחוד באזורי בית לחם ובית ג'אלה".

ולמה אני מטריד את מנוחתכם? כי רציתי לשתף אותכם בשתי תובנות מעניינות למקרא הציטטה הזו:

א. עד עתה ניכסתי לחלוטין את תחושת היעדר הבטחון ששררה באותה תקופה. חשבתי שרק לנו, היהודים, היתה תחושה כזו. מסתבר שלא - היעדר הבטחון הורגש היטב גם באוכלוסייה הערבית. הם היו מאויימים ע"י כנופיות מבני עמם, ע"י הצבא הבריטי, וע"י החבר'ה שלנו. אני לומד, יותר ויותר, שגם כאשר יש תוקפן ויש מתגונן, תחושת חוסר הבטחון היא בכל זאת סימטרית.

ב. אם נכון מה שכותב ד"ר רון (בהערת שוליים הוא מפנה לראיונות שערך בנושא זה עם ראשי העיריות של בית לחם ובית ג'אלה), הרי שהשומרות הן הנגטיב של הבצרונות. הבצרונות הוקמו ע"י יהודים, והשומרות ע"י ערבים. הבצרונות הוקמו בגלל היעדר בטחון, והשומרות נזנחו בגלל היעדר בטחון. הבצרונות הוקמו החל מ-1936, והשומרות הפסיקו להיבנות באותה תקופה בדיוק. כל דבר שניתן לכתוב על שומרות - ההפך ממנו חל על הבצרונות, ולהיפך.

מדהים, לא?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #22  
ישן 19-09-2010, 15:17
  .ישראלה היפהפיה .ישראלה היפהפיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
אלמנטרי ווטסון ידידי... :)
בתגובה להודעה מספר 21 שנכתבה על ידי ארדיכל שמתחילה ב "הקפצונת"

וכעת צריך רק לבחון מה קרה למלונות בכרמים של זכרון ומושבות הצפון בתקופת המאורעות. לא סביר כי הזניחו את השמירה. מצד שני לא הגיוני כי המשיכו לישון בסוכה מורמת כשמסביב אימה וצלמוות. מה עשו?

לא יודע...

לגבי הסיבות להתערערות הבטחון הערבי בשומרון: החבר'ה שלנו לא העזו לפעול במרחבים הללו וגם הבריטים לא טיילו שם כלאחר יד ואם כן הרי שלא פגעו סתם כך בחקלאים תמימים כבדרך שגרה. מסקנתי מהאמירה המענינת היא כי הכנופיות עסקו לא רק ביהודים אלא גם בהתרת הרסן כלפי הערבים ומכאן שלא היו 'לאומניות בלבד' אלא יותר בבחינת לאומי-פלילי. די טבעי כי בקרב הערבים שהאוכלוסיה הנוצרית תהיה קורבן הראשון והזמין לפורעי חוק מהכנופיות. די דומה למסע הצלב הראשון: "אנחנו צלבנים גאים אבל א"י עוד רחוקה אז בינתיים נהרוג יהודים, נשרוף כפרים בדרך ונשדוד את שאריות ביזנטיון". וזה אכן מביא אותי לתהיה האם יש ספרים המספרים את ספור המאורעות מהצד הערבי

[ובכדי להשתעשע. לפני שנים בימי מהומות 2000 התארח אצלי חבר שעבד בכוחות מה קורים אותם שרותי הבטחון. ישב, פטפט ופיצח גרעינים ולפתע ננעצו עיניו בדבר מה, הוא זינק לספריה שלי, משך ספר ואמר: "וואו, לא ידעתי שהם כתבו דבר שכזה, אני חייב לקרוא את זה!"

צחקתי במלוא פי. הוא החזיק בידו את "בעיני שוטר פלשתינאי" של... חביב כנען...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 12:31

הדף נוצר ב 0.06 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר