המתקן אותו שירתי אינו יחיד (יש יותר מאחד במקום), אבל קרוי בלשון יחיד: המכלול כולו – דווקא כן יחיד, אבל בלשון העם כונה דווקא ברבים (כי באמת לא היה היחיד מסוגו). בלי רעש גדול קמתי, ובלי רעש גדול חדלתי. הוגי ומפעילי לעולם לא יכלו להנות משירותי. בעצם גם העם כולו לא יכל בזמן זה, והיה בעבר זמן שדווקא יכול היה, פרט לבעלי הסיבולת שגורלם לא היה טוב בכלל.



כרכרות של טבטונים, לחיים פעורות להן, עברו פה הלוך ושוב, וסיפקו עוד אנקדוטה למורי הדרך העוברים לא רחוק, או לסתם הידענים שבחבורת המטיילים.

.

...
מצד אחד, נראה מוכר להחריד...
מאידך, אפשר לומר כך על כמעט כל בסיס צבאי....
מצד שלישי...מכתב החידה לא ממש מתחברים לי העניינים...

אפשר תרמיז קל?.....

על פניו נראה כבסיס תחבורה/תובלה כל שהוא...
הייתי מהמר על הבסיס ששכן ליד צומת העמקים אבל הצמחייה והנוף לא ממש מתאימים....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

זו לא איזו סדנאת תיקונים שרק מי שהיה בה יזהה. האמת שרבים מאיתנו את התמונות לא אמורים לזהות בכלל. זה גם לא מחנה צבאי "רגיל".

והנה "רמז מקום עבודה" בשבילך: לא רק שאני (מושא החידה) לא נגיש במיוחד (היום) גם החכמולוגים יתקשו לבקר (בלי אישור) - לצפון ולדרום, במצעד אינסופי אנחנו כאן, צועדים בסך ולרוב בשלושה טורים מקבילים ובואו לא נסחף.... יש הרבה מזדנבים, נפקדים ועריקים. יש שצריכים חזיה לעטפם, ויש שצריכים רדיד אלומיניום, ויש גם פחות אקזוטיים...

.

הראש שלי עומד להתפקע !!!...

קשור לחיל האויר?
בסיס בריטי במקור?
לפחות לפי הוושינגטוניה......

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

ושים לב לחלק של הרמז שמכוון במיוחד אליך. איפה יש מצעד ארוך-ארוך, לרוב בשלושה טורים, של ממזרים קטנים עם שמות חמודים? וזה עוד בלי שנסחפנו.... סוג של קליינטים, אתה יודע.

.

שזו אחת מאותן חידות שלאחר שנגלה את פתרונה, נחבוט עם כף היד במצח ונאמר... "איך לעזאזל"?????.....
וזה כל כך מתסכל!...

הרמזים שנתת מדברים לא מדברים...
כשהילדות ילכו לישון נקדיש לעניין קצת יותר זמן ומחשבה....

אוףףףף.....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

בכל מקרה שים סנדלים, קח סס"ל, ובוא לבקר במקום.... מחר אני אפתור, ואעלה את התמונות...

.

אז די מתבקש הוא שאותם "ממזרים קטנים" בעלי נטייה להסחף ושמות חמודים הנם מוקשי נ"א...
אולי מוקשי ה"קרמבו"?...
הם אלו שגם מסודרים בשורות?...
ולכן נדרשות גם ה"סנדלים"...

ולאן בכלל אני ממשיך מכאן?...

האם מדובר בבסיס שנסגר עקב פיצוץ/תאונה שבעקבותיה זוהמה סביבתו?
יש אתר אחד כזה לפחות...
באיזור הצפון...

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

מסכים לחלוטין לגבי מוקשי הקרמבו, למרות שלא זכורים לי מוקשי ציצי.
הכרכרות הטבטוניות פעורות הלחי שעברו הלוך ושוב יכולות לייצג את קו הדיליז'אנסים הטמפלרי שפעל בין חיפה לעכו על החוף. לעומת זאת אי הנגישות מרמזת על בסיסי חה"ן שנמצאים היום ברש"פ. אולי אדוריים?

אז מה

ולא היה נגיש למחשב הנכון אתמול.

פתרון, אי"ה, מאוחר היום מבחינת תמונות.

שורות ארוכות (מאוד) של מוקשים יש רק במעט מקומות בארצינו, בטח אם ניקח בחשבון שורות עם מעט פיתולים. "כרכרות טבטוניות" יכולות גם להיות סתם משאיות מרצדס.... הלחיים הפעורות , אני מקווה, אמורות לתת כוון הרבה יותר ממשי. אז איפה עברו "כרכרות" כאלה, מעבר לשורות המוקשים, ודווקא "אנחנו" לא עברנו, ואם נסתכל הרחק בהיסטוריה גם נמצא שאלה מביננו בעלי ה"סיבולת" אפילו לא עברו ..."לתמיד"....???

שים לב לאשנב בתמונה: אפשר ללמוד ממנו משהו על המקום, גם בלי להכיר. גם השלט מעליו נמחק לא בגלל בטחון שדה, או בגלל שמה שכתוב בו היה מגלה את הפתרון, אלא יותר בגלל איך שזה היה כתוב.

.

אז מה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h , ובלי רעש גדול חדלתי.

.

לאלה אין שיבולת.

.

מן העולם אבל לא דרך המעבר הזה, אני, מניח

גולדה!

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אני רומז ואתה מטעה
אבל תודה על התמונה

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

בנתיים הרווחת גם סימטה וגם הר.

.

יופי של כתב חידה!
אם צריך רמז אפשר לומר שדווקא כשהוכרז שלום היה אי-שלום

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מאחורי גדר מערכת ושורות של מוקשים, נחבא לו מחנה נטוש שלצה"ל עצמו, או יותר נכון צרכי ורווחת חייליו, לא היה בו ממש שימוש מעולם. משאיות מרצדס שחסרו את ה"כנפיים" המכסות על המנוע עברו דרכו, מאז שהוקם בלי הצהרות גדולות, ועד שחדל לשמש, שוב בלי הצהרות. בני ישראל בימינו לא יכלו לעבור שם (בכלל) וגם אם אי שם בהיסטוריה יכלו גם יכלו, הרי שעבור מי שהם שאמר "סיבולת" במקום "שיבולת" (בני שבט אפריים) היה עשוי המקום להוות "סוף הדרך" (ע"ע פרשת יפתח בספר שופטים).



המחנה הנטוש והסגור הוא לא אחר מאשר מכלול הטרמינלים ששימש את מעבר גשר אדם/דאמיה שבבקעת הירדן: לא גשר אחד יש שם, כי אם כמה. המכלול, לעומת זאת הוא "יחיד", אך נהוג היה לכנות את המקום "הגשרים" (יחד עם גשר אלנבי – שפעיל כמובן). מתקן גשר אדם סגור מזה כמה שנים, אך שימש עשרות שנים בעיקר למעבר סחורות בין שטחי יו"ש וירדן.

.

[IMG]

.

.

בעקרון המקום "נוקה" לא רע.... אבל תמיד יש מזכרות מאחור (כמובן שיש גם "סיכום ביקורת שנת תרפפ"ו של מגלחצ"ר" וכו', אבל זה לא מעניין).

.

.

ובלי מצלמה.... בפעם הבאה כבר היה האירוע בגבול לבנון שבו נרצח קצין צה"ל במילואים ממש על הגדר, אז פתאום שום מפקד לא מוכן ממש להתקרב לשפת הגשר שבצידו השני יושבים תחת סוכה 2 ירדנים משועממים שמעבירים את זמנם בהבערת זרדים להכנת קפה ופה ושם במשחק בנשק (M16 ארוך) שלהם בצורה שמאוד-מאוד מזכירה את איך שחיילים צעירים בצה"ל עושים... האמת שכשנופפו לשלום, פה ושם (יש להם עמדות כל כמה מאות מטרים לאורך הנהר) לרגע אחד רציתי להיות "איש מזרח התיכון החדש" ואולי לשבת לקפה. נחזור למציאות.

בתמונות: "גשר אדם" הצה"לי/ירדני שהונח ב 1968 (גשר ביילי ירוק) וששימש עד לפני כמה שנים. ליידו גשר הבטון הירדני שלמיטב הבנתי ניזוק קשה ב 67. בצד השני, כמובן, דאבל תמונה של המלך האב והמלך הבן.

תמונה אחרת נותנת מראה כללי של סביבת הגשר, מדרום לו.

צפונית להם, מרחק מה ובתמונה אחרת, שרידי גשר בטון מושמד לחלוטין שזרוק בתוך האפיק (זהו הגשר שפוצץ בליל הגשרים?) ושרידי גשר האבן העתיק, שנותר ממנו רק קצה קצהו במזרחי. גשר הבטון גם נראה בקצה תמונה שהוסטה למטה משום כניסת צבי לפריים...

בתמונה נוספת תל דאמיה/אדם שנמצא מרחק מה מזרחה מהגשרים.

.

אבל מאידך, הזדמנות נהדרת לראות תמונות נדירות מהמקום הזה.....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

יש דרך לקבל הזדמנות להגיע למקום לשלושה שבועות של נופש בתנאי חמישה כוכבים, כולל טיולי ג'יפים וסיורי שקיעה וזריחה (ושקיעה וזריחה ושקיעה וזריחה ושקיעה וזריחה ושקיעה וזריחה ושקיעה וזריחה ושקיעה וזריחה ושקיעה וזריחה ושקיעה וזריחה ושקיעה וזריחה ושקיעה וזריחה ושקיעה וזריחה ושקיעה וזריחה ושקיעה וזריחה ושקיעה וזריחה ושקיעה וזריחה ושקיעה וזריחה ושקיעה וזריחה ושקיעה וזריחה ושקיעה וזריחה ושקיעה וזריחה ושקיעה וזריחה ושקיעה וזריחה)...

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מאז צה"ל וידיעת הארץ נפרדו לדרכיהם, כידוע, הולך ונהיה קשה לבקר בכמה וכמה מקומות נחמדים (מישהו אמר מפגש הגבולות ירמוך-רוקאד?), בין השאר בגלל ענייני ביטוח ובטיחות. בהרבה כאלה מקומות צה"ל עצמו מדיר רגליו מהאזור, ולא פעם כניסה למקום שבשנות השבעים והשמונים היה "קו רגיל" הופך ל"סיור חודר"... בכל מקרה כמעט כל הרצועה שלאורך נהר הירדן המסכן - שדומה הרבה יותר לנחל שפירים ביום בינוני - כבר כמעט מחוץ לתחום הביקורים הסדיר, פרט אולי לאתר הטבילה שתודה לאל יש כמה משוגעים שרוצים לטבול במימיו המעופשים, מה שאומר שגם שאר אזרחי העולם יכולים להנות מההסדר - לפחות לביקורים.

בכל מקרה לאורך רצועת ה"זור" (גאון הירדן, הרצועה שנמצאת מיידית משני צידי הנהר עצמו וכולה מעבר לגדר המערכת) יצא שנמצאו כמה שטחים די גדולים שאיכשהו הפכו לשטחי חקלאות (תמרים, שעד כמה שאני מבין משקלם שווה זהב, כמעט) והם מכונים "מובלעות", ובמשך היום מעבדים אותם החקלאים העבריים ואחינו בני עשרת השבטים האבודים מארץ תאילנד, ושם נמצאים, ככל הנראה, שטחי החקלאות הבטוחים ביותר בארץ ישראל - נשמרים מן הצד האחד לא רק ברצועה איימתנית של מוקשים וגדרות, אלא גם ע"י הצבא הטוב ביותר במזרח התיכון (על פי פרסומים זרים), ומן הצד השני ע"י נהר מעופש וסבוך, שמצידו השני חברת שמירה לא רעה בכלל, שיש המכנים אותה "הליגיון הירדני". בשום מקום אחר בארץ לא תראה שכלים הנדסיים וחקלאיים סופר יקרים מושארים ללא השגחה ללילה, חונים "סתם ככה", פרט ל"מובלעות" האלה. האמת? יש אפילו כאלה שבכוונה מעבירים כלים ל"חניית לילה" אל מעבר לגדר המערכת, שבאופן אירוני, לפחות במימד הפלילי, שומרת דווקא על מה שממזרח, כנגד מה שממערב...

תודות למובלעות אלה יש הזדמנות, ואליבי, להכנס וגם לראות את הנהר האבוד שמוכר בעיקר מהמפות.

מה נגיד? לא רואים אותו הרבה, שכן סבך הזור בקלות מתגבר על הזרזיף המסכן. ישנן כמה נקודות בהם אפשר ממש להתקרב אליו בעיקר משום ששם הותקנו משאבות שמעלות את מימיו להשקיית התמרים. פרט לנהר עצמו ה"זור" דווקא מעניף הזדמנות לשטוף את העיניים בנופים יפים, כולל הזוויות הדרמטיות של מוצבי צה"ל הנטושים של שנות ה-70, שאיכשהו תפסו את "הכיפות הטובות ביותר".

בתמונה אחת אפשר לראות יפה את גדר המערכת הישנה של שנות ה-70 שמאז ננטשה "נבלעה" רובה ע,י צימחיית הזור. חתיכת כוח יש לטבע.

לרוב הנקודות האלה ניתן להגיע, לפעמים, ע"י תיאום טיולים מול המועצה, או מפקדת החטיבה. כל המוצבים חשופים לכוון ירדן בזוויות בהן צילמתי אותם. תהנו.

.

בתמונה הלפני אחרונה נראה אחד הסכרים שבחורף יותר את "מאגר תרצה" שמסופר עליו שהוא שכיית חמדה חורפית ואביבית.

.

הראשון ירדני, השאר צה"ליים נטושים.

.

מסתבר שהשריפות הפוטוגניות האלה מאוד נפוצות בבקעה. לבני דודינו יש מנהג לחסל גזם באש, ולאש יש מנהג להתפשט מסביב. כל שנה זה קורה, אבל מי שצריך לא למד, וכל שנה נפגע. בכל מקרה חלק מהשריפות מצתלמות טוב...

.

לא באנו להשוויץ בכל האלבום (רק חלק) ובטוח הרוב כבר היו בסרטבא, או ח' אל מחרוק, אבל הנה מקום שהייתי מהאחרונים שביקרו בו:

בקרבת מחולה, קרוב מאוד לגדר המערכת, התחבאה בריכת מים מתוקים שבשביל ישראלי שרגיל לבודקה ותשלום דמי כניסה עבור פחות, הייתה כמו חלום: עמוקה וגגדולה, מוקפת סבך קנים שרק פרצה צרה בו מאפשרת גישה אליה. ליידה נבנו כמה "חושות" ופינות צל, ומישהו הואיל בטובו להשאיר בה אפילו מזרונים צפים. המקום קרוב לכביש הבקעה, אבל קצת נסתר ולכן נחשב "סודי".

בכל מקרה כמה זמן אחרי שצולמה התמונה 2 חברה נעלמו בסביבת הבריכה, כוחות הוזעקו לחפשם, צוללנים נשלחו לעומק הבריכה, עד שבסוף מצאו אותם שלמים ובריאים במקום אחר. אומרים שזה עלה למועצה כסף, ואלה החליטו שבשביל שלא יעלמו שוב מטיילים, עם חשד לכוון העלמות של הקרקעית, מייבשים את המקום, ולכן הוא אינו קיים עוד... !!!

.