ומטרת השאלה היא לא פרובוקציה אלא פקיחת עיניים. בעת פיגוע כולנו זועמים, שמאל וימין [אולי לא מוסריים רדיקלים ולא ערבים תומכי עשרת המנדטים של המפלגות הערביות הקיצוניות אבל בוודאי כל מי שבמחנה הציוני].

בחלוף הזמן וברבות הארועים משתכחים או לפחות מתעממים הרוגי פיגוע מסויים מכל מי שלא נגע באותו מקרה ישירות. הפיגוע הופך ל'עבר' [שיש לפנותו למען 'העתיד' ו'הסכוי'] והרוצחים שרק סורגים מונעים מהם לרצוח יהודי נוסף למחרת ושכלא הינו מעט מזער מהמגיע להם הופכים בעידוד תקשורת אנטישמית ל'אסירים' ול'קלפי מיקוח' ב'עסקאות' או סתם 'מחוות'.

את הסיכון ונכונות הצורך לשחרר רוצחים מסוג זה בהמוניהם תמורת חיל חטוף [ומתוך הבנה כי יהא זה תמריץ לחטיפה הבאה] ואת האמירה כי 'בין כה יש הרבה מחבלים בעם הפלשתיני לא יקרה כלום אם נשחרר עוד כמה' [אמירה שקשה להבין איך חציה השני של ההצהרה מוביל תמיד לראית 'פרטנרים' באותו עם] יש לבחון בסמיכות לרצח. כאשר אולי עוד יש סכוי להזכיר למישהו כי גם עוברה של האשה שבוצע בה ירי מקרוב הוא 'כמעט ילד של כולנו' אפילו שהמסור לא מארגן 'בשבילו' קמפיין.

על רצח אין התיישנות והשאלה היא: "אם מישהו שרצח 5 יהודים לפני 5 שנים 'התיישן דיו' בכדי לצאת לחופשי ולתכנן את הרצח הבא" כפי שמטיפה מכונת התעמולה שהשד יודע מי מממן אותה - מה ההבדל בינם לבין מי שרצח יהודי היום או ידוע כי ירצח מחר?

* במאמר מוסגר נזכיר כי ממשלת ישראל כבר הסכימה לשחרור המוני של רוצחים ערביים בעלי מוטיבציה לרציחות עתידיות ומכונת התעמולה הרדיקלית מנסה להשכיח מהצבור כי 'הויכוח' כעת נסב על "האם ישוחררו למקומות מהם יהיה להם קל יותר לרצוח יהודים מחרתיים'.

-----------------------------
S e g m a n y

רוטר, כיכר השבת ותפוז.

השאלה כמובן היא לא האם נלכדו שהרי אם לא היום - אז בשבוע הבא. השאלה היא האם ישוחררו...

אבל מאחר ואתה צודק בכך שלא מדובר במקורות מהימנים - אשנה את ניסוח הכותרת ונשאר עם הדיון העקרוני

עד כמה שאני יודע, עוד לא תפסו אותם ובכל מקרה,כן, צריך לשחרר-לתוך תהום.

אין לשחרר אף מחבל, יש לשחרר את גלעד בדרכים יותר יצירתיות ויעילות.

יותר שאלה של לתקוע להם יתד בראש או פשוט להוריד אותו.גינוי באו"ם אין כמובן,חשיבות דם יהודים היא כמים.

הפעם השיקול הוא גם מבצעי באופן ברור - למחבל שכבר רצח, ישב בבתי כלא עם הזדמנות לדבר עם חבריו וללמוד לקחים וסביר שאם הצליח לבצע פיגוע הוא גם מוכשר ברמה זו או אחרת - מהווה סכנה כשהוא משוחרר לשטח, יש לו גם תיאבון לעוד פעולות מהסוג הזה, שיחררת מאות כמוהו לשטח והערת את תשתיות הטרור.
זעם ורצון לצדק לא מהווה שיקול אצלי - חייו של גלעד שליט חשובים יותר ממיצוי הדין עם הנבלות.
אבל יש שאלה שעד היום לא קיבלתי לה תשובה - למה לא לשחרר את כל מי שהחמאס רוצה ופשוט לחסל אותם יום אחרי?

אתה צודק בעקרון אבל לא במהות ובסיכון.
נכון שמי שכלוא אחרי סוגר ובריח אינו יכול לעסוק בפשעים עבורם הוא נכלא ובפשע בכלל.

אבל קיימים, לצערי, מאות ואולי אלפים, בחוץ, הממלאים את מקומו וממשיכים ברציחתם של חפים מכל פשע.
גם אין להמעיט בלקח הנלמד בבית הסוהר וניתן לקחת סיכון מחושב, בשחרור אותם מרצחים שנלכדו. במיחד, כאשר מדובר במטרה נעלה, כמו שחרור בני ערובה/חטופים/שבוים, כאשר אין כל דרך אחרת לשחררם ו/או אפילו על מנת לקדם נושאים מדינים, חיונים לקיומה ובטחונה של מדינת ישראל.