השילוב:
1. אובאמה בבית הלבן - נשיא שמעוניין להכנס להיסטוריה כרפורמטור גדול, ונשיא עם מחוייבות פוליטית ורגשית זניחה לישראל.
2. נתניהו - ראש ממשלה שהפנים את מגבלות התמרון של ישראל לאור הכשלונות הצבאיים בעזה ובלבנון, והמפולת הדיפלומטית בעיקבותיהם, שסבור שההתמודדות עם איראן גוברת על כל אינטרס ישראלי אחר, ושנהנה מעוצמה פוליטית ואלטרנטיבה קואליציונית יציבה (קדימה).
3. תחושת המצור של ישראל עם קונצנזוס רחב של אזרחים שמוכנים לפשרות מרחיקות לכת.
4. שחיקה מתמדת של האתוס הציוני בעולם, ביהדות התפוצות ובישראל פנימה.
5. נכונות יחסית בעולם הערבי לנורמליזציה עם ישראל מול האוייב האיראני, מתוך הבנה שבטווח הרחוק תמשיך השחיקה בתמיכה בקיום מדינה יהודית.
6. הנהגה פלשתינית (פיאד - אבו מאזן) שאינה מזוהה עם טרור, פועלת לקידום החברה האזרחית הפלשתינית ובונה תשתית כלכלית ואדמיניסטרטיבית למדינה בשיתוף פעולה מצד ישראל.

כל אלה יוצרים בסיס למהלך מדיני גדול שיכול להבשיל במהירות. אני מעריך שאם לא תהיה התפרצות אלימה בלתי ניתנת לריסון מצד הציר האיראני (חמאס, חיזבאללה, סוריה וכו'), הרי שעד סוף כהונתו הנוכחית של נתניהו נראה חתימה על הסכמים של חזרה לגבולות 67 ביו"ש, ירושלים והגולן, והתחלה של יישומם.

מה דעתכם?

תראה...נתניהו לחיץ וזה סביר מאוד שזה יקרה. שהוא יציע אפילו יותר ממה שאולמרט הציע.

בן כמה אתה? רק מתוך סקרנות?

כמעט 22. למה? מה שאמרתי לא נכון? שהוא לחיץ?

כולם לחיצים, אבל רבין כבר נתן את שנתן, גם ברק ואולמרט נתנו, כך שגם מר נתניהו יתן..
אם לא תטופלנה סוגיות ירושלים וזכויות השיבה, המשא ומתן יקרום עור וגידים ויתקדם.. בתנאי אחד כמובן, שאבו מאזן ונתניהו לא עובדים על אובאמה.

הגברת קלינטון מגיעה על מנת להניע את המהלך ולהיות קרובה לארועים, אבל גם היא וגם אובאמה יודעים שהזמן קצר ובמידה והמהלך המדיני יתקע בשנה הקרובה, הרי ששוב נחזור ל"סקוואר וואן" לתקופה ארוכה ולא ידועה.. אחרי הכל, החברה האלה (אובאמה/קלינטון) יהיו עסוקים בבחירות בעוד שנה.

looopy

אין מצב שהם יוותרו על "זכות השיבה" והם אמרו את זה לא מעט פעמים.

הם לא צריכים לוותר הם יקבלו גם אם לא יוותרו,
הם יקבלו גם אם לא יקיימו עובדה.

כאשר מחר, אם לא נקבע את גבולותינו הבטחוניים, יהיה רב ערבי בין הים לנהר. רק סבלנות, אורך רוח וסיוע מסיבי של "נאמני ארץ ישראל" תביא להם את הגאולה

מה הקשר? גם אם תקבע גבול, כמות הערבים בין הירדן לים לא תשתנה. על איזה לוגיקה ביססת טענה זו, שמספר הערבים יקטן? שהם יאכלו האחד את השני?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

ממערב לירדן יש שני שליש יהודים ושליש ערבים(לא כולל את עזה)

אם לא הבנת בעצמך - חבל בעבורך על כל מילה

אף פעם לא הבנתי את הטיעון הזה של השמאל. מה הקשר לכמות הערבים בין הים לירדן? היא הרי לא משתנה. אז למה הם תמיד מפחדים מה"רוב הערבי בין הים לירדן"? הרי טכנית, מספרם לא ישתנה. עכשיו- יש לך תשובה או שאתה עוד נאחז באותה הקלישאה?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אתה מתכוון שבמסגרת הסכם יועברו ערבי ארץ ישראל
לחיות במדינה הפלסטינית ואז נוכל לשמור על רוב מספרי ?

אכן אותו החלק מערביי ארץ ישראל יוותרו לחיות במדינתם.
הערבים אזרחי מדינת ישראל יבחרו את מקום מושבם - כפי שעושה זאת כל אזרח ישראלי המחליט להגר.

רוב המגדיר עצמו כישראלי ומקבל חינוך ישראלי ( ביחס הקיים כיום ) יובטח במדינת ישראל אך ורק בתוך גבולותיה העכשוים או אלו שיוגדרו כגבולותיה הקבועים, תוך כדי הפרדות משטחים כבושים בגדה.

ממש לא מתאים, אם ישארו כאן ערבים בסופו של דבר הם יהיו רוב,
כולם עוברים או שלא עשינו כלום וכל הטיעון של לשמור על רוב לא תופס.

השטחים אינם כבושים הם מעולם לא היו שלהם.

היא נכבשה תדירות ועברה מיד ליד.

גם אנחנו החילונו בכיבוש לפני יותר ממאה שנים. אם חפצי חיי אנו עלינו לקבוע את גבולות הקבע של מדינת ישראל ולוותר על שטחים כבושים (לא חשוב ממי), שמעבר להם. ככל שנקדים כן ייטב

ומה עשינו עם גדר ההפרדה?
הינה, יש לך גבול ברור, שמפריד בין האדמות היהודית ל"פלסטינאים הכבושים".
איפה השלום? איפה הרוב היהודי? איפה הדמוגרפיה שלא השתנת (בינינו, אם אתה רק בונה על זה שהם יהגרו לרשות הפלסטינאית אתה חי בחלום אחד גדול, שכן אין להם סיבה לעזוב מדינה מפותחת שמחלקת להם קצבאות למדינה שנחשבת לנכשלת גם ביחס לשאר מדינות ערב?

נכבשה אין ספור פעמים מאז היווצרות החיים על פני כדור הארץ,
כל פעם שלט כאן מישהו אחר אבל אף פעם לא שלטו כאן הפלסטינים,
הם גם לא היו קיימים כעם אלא הומצאו לאחרונה.

תולדות ערבי השטחים בשקר נולדים.

ציטוט:

3. תחושת המצור של ישראל עם קונצנזוס רחב של אזרחים שמוכנים לפשרות מרחיקות לכת.

קונצנזוס? אם היה קונצנזוס אז תוצאות הבחירות לא היו מראות על שוויון בין גוש הימין לגוש השמאל כמו שהיה בבחירות האחרונות.

ציטוט:

הנהגה פלשתינית (פיאד - אבו מאזן) שאינה מזוהה עם טרור

אבו מאזן היה זה שמימן את טבח הספורטאים במינכן.
אם זה לא טרור אז מה כן?

ציטוט:

שאם לא תהיה התפרצות אלימה בלתי ניתנת לריסון מצד הציר האיראני (חמאס, חיזבאללה, סוריה וכו'), הרי שעד סוף כהונתו הנוכחית של נתניהו נראה חתימה על הסכמים של חזרה לגבולות 67 ביו"ש, ירושלים והגולן, והתחלה של יישומם.

יש סתירה בין מה שרשמת שמצד אחד אתה רושם חזרה לגבולות 67 גם בגולן אך שתי שורות לפני אתה משייך את סוריה לציר האירני.
לא רואה איך העובדה הזאת תוביל לנסיגה מהגולן

קונצנזוס רחב למדי של ישראלים שמוכנים לוותר על שטחים שמאוכלסים בערבים (למרבה הצער רק שטחים שעונים על הקריטריון הזה שהם מעבר לקו הירוק). יש פערים בין ימין לשמאל בעמדה הטריטוריאלית, אבל הם כבר לא מהותיים.

אבו מאזן הוא טרוריסט בעברו, ללא ספק, אבל אינו מזוהה עוד עם הטרור, להבדיל מערפאת או הנהגת החמאס.

לגבי סוריה - אסד הצעיר נראה לי אופורטוניסט שיקפוץ לכל עגלה שתעזור לשרידותו. אם הוא יזהה תמורות בציר הפלשתיני, הוא ינסה לנצל את המומנטום. אם הוא יחוש שהמטוטלת נוטה לצד השני, הוא יישאר במקומו.

גבולות 67, איבדו את הרלוונטיות שלהם בערך בשנת 68, גדר ההפררדה זה קו גבול כנראה יותר ריאלי...

אבל השבבניקים הנ"ל אינם משפיעים יותר מידי על הציבור הישראלי.

בגללם מחרימים תוצרת ישראלית בחו"ל
בגללם לא נותנים לאנשי ציבור לנאום באוניברסיטאות בחו"ל
בגללם אמנים מבטלים פה הופעות

בגללם אה?
לא בגלל העובדות בשטח (צבא ישראלי ביו"ש).
לא בגלל אנטישמיות.
האשמה מוטלת על כמה עשרות ישראלים פסיכים שמפגינים נגד הגדר..

את כדור השלג החל השמאל בימי רבין העליזים והיום אותם מפגינים מתחזקים את השנאה.

מה זה שבבניקים?

http://www.google.co.il/search?q=%D7%A9%D7%91%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A7&ie=utf-8&oe=utf-8&aq=t&rls=org.mozilla:en-USfficial&client=firefox-a

ואני מניח שגם לך לא...



אני אומר שזה מה שקורה עכשיו, ורץ במוחם של לא מעט ישראלים מודאגים, או בעלי פרץ של אופטימיות פתאומית: יש תחושת בטן חזקה ש"זה" מה שיקרה – תחושה שנגזרת בעיקר מנסיון העבר של מי שרגליו פה בארץ הזאת. אבל מה? בכ"ז הורגלנו שצריך מין תרשים זרימה מסודר שיוכיח למה יקרה, מה שיקרה, אז אחרי תחושת הבטן גם פתאום הכל נראה מסתדר והגיוני.



עניין הזיקה בין ה"נקודות" שהעלית ובין האפשרות למהלך הטריטוריאלי שאתה מתאר נראית לי אנקדוטאלית ומלאכותית: זו צורת חשיבה שמתאימה לטורי פובליסיסטיקה של עיתונים אמריקאים, או הכי קרוב לארץ: מאמרי "עשר מכות/מתנות" של ד"ר גיא בכור. חלק מהעובדות שציינת נתונות במחלוקת, חלקן נכונות אבל הפרשנות מאוד לא מוחלטת, וחלק אולי נכונות בכל מקרה אבל לחלוטין לא משפיעות על המציאות (=נכונות תמיד, ולכן תמיד מתאימות לתמוך בתיאוריה). מעבר לכך ישנן לא מעט נקודות, או התרחשויות, שלחלוטין סותרות את האפשרות למהלך בסגנון שאתה מתאר, והן מאוד מאוד סבירות ומימושן אפילו קצר מועד: לא לקחת אותן בחשבון.



אבל זה לא העניין, כי כאמור מה שיקרה, או לא יקרה, יהיה קשור לבליל לא מדעי של חשיבה מועטה ומוגבלת, המון אינטרסים אלקטוראליים רגעים אנושיים של אנשים שמוכרים עצמם בדיעבד כמי שעמדו עם משא ההיסטוריה על כתפיהם. אני יכול לתת 6 סעיפים משלי שיוכיחו למה לא סביר שתקרה נסיגה מסמעוית בכלל כרגע (חלק מהסעיפים יהיו קופי-פייסט של אלה שלך, רק בשינוי או השמטת כמה מילים...) אך כמו שארשו0 בהמשך: אני לא חושב שיש משמעות למשוואות אלה.



ולמה כל תורת המשוואות והגורמים מן הסוג שאתה מביא לא עובדת? משום שהיא מתעלמת ממה שבמזרח התיכון דווקא הוכח כדי אמין: נסיון העבר. נסיון העבר מכיל בחובו הרבה יותר חוכמה מאשר עשרים סעיפים הקשורים בזיקה בין נשיא אמריקני, הקונגרס והבחירות הקרובות. נסיון העבר (משלושת העשורי האחרונים) מלמד אותנו שדווקא כאשר עמדה ישראל מול גוף בעל כוח, השפעה ולכן יכולת להחליט ולעמוד בהחלטה, ובמצב בו עמד על הפרק הסכם מהפכני הכולל מהלך טריטוריאלי – במקרים האלה לא התממש דבר. זה לא קרה מול הירדנים ב 1988, זה לא קרה מול אש"פ ב 2000. בשני המקרים הייתה הצטברות משמעותית יותר של גורמים חיוביים לטובת המהלך, מאשר נגדו.



ובכ"ז – תחושת הבטן שלנו נסמכת על העובדה שבעשוריים האחרונים "פרצו" לחלל כשלושה מהלכים טריטוריאליים כואבים, ולכן "בטוח" צריך להיות עוד אחד. אלא מה? שני המהלכים החשובים יותר (אוסלו על שלביו וההתנתקות) היו לחלוטין מהלכים שנבעו מצרכי פנים: שיקולים אלקטוראליים על סף הקנוניה הפוליטית... "שימור לקוחות" של מנהיגים פוליטיים קשישים ונחלשים, וממש לא "הצתברות מאסה קריטית של גורמים שונים לטובת המהלך". זה המאגר ממנו אנו יכולים לבצע "ניתוח טכני" – למי שרוצה.



אני אישית מזמן הפסקתי להמר. אין שום טעם מפני שהדבר היחיד שבטוח הוא שאובמה, אוסמה ומישל המאמה רלוונטיים לעניין הרבה פחות מאשר ענייני פנים "מיקרו שבמיקרו". אולי תהיה נסיגה, ואולי לא: מה שבטוח זה שבעל הטור בנ"י טיימס שבמקרה יכתוב את הטור התורן על "10 סיבות למה נתניהו הוא איש של שלום" ממש יום לפני איזו הכרזה דרמטית – הוא יהיה השעון המקולקל שמדייק פעמיים ביממה.

.

נראה לי מיותר לאמר זאת, אבל רק למען הסר ספק - אינני סבור שיש בין התהליך לבין שלום דבר וחצי דבר, ואני לא תומך בהשתלשלות שאני חוזה.

כמה הערות. לגבי שיקולים אלקטוראליים וענייני מיקרו ומאקרו. אובאמה אינו איש של מיקרו, עד כה הוא כשלון במיקרו, ובמאקרו הוא הצלחה פורמאלית (רפורמת בריאות, רפורמה בוול סטריט, נסיגה מעיראק, נסיגה צפויה מאפגניסטאן). אין צורך להתווכח אם הצלחות המאקרו שלו הן אכן הצלחות, נדמה לי שנסכים שהתשובה שלילית. מבחינת אובאמה, ההצלה הסבירה ביותר שלו לקראת המרוץ לקדנציה השניה הוא מהלך "אסטרטגי" שיבשיל בערך עוד שנה. לנתניהו אין כרגע שיקולים אלקטוראליים, משום שיש לו קואליציה יציבה ורשת בטחון חזקה משמאל. ליברמן הוא כלב נובח שאינו נושך, לש"ס יש תג מחיר ברור, מפלגת העבודה בכיס שלו כל עוד יש "מהלך", וקדימה תשמח לקפוץ לחיקו ברגע שיקרוץ לציפי. בכל הנוגע לענייני מיקרו הוא כבר הוכיח לאן נושבת הרוח - הקפאה בהתנחלויות, גניזה של תוכניות בניה במזרח ירושלים, חוסר תגובה לפיגוע טרור. תוך כמה שבועות נקבל תשובה סופית לגבי המיקרו של נתניהו כשהוא יקבל החלטה על המשך ההקפאה.

מדוע לא הבשיל המהלך בשנת 2000? לדעתי בעיקר בשל ערפאת, ובשל העובדה שקלינטון היה בסוף דרכו. היום אין ערפאת, וקלינטון רק בתחילת הקדנציה שלה.

בדבר אחד אני מסכים איתך מאד - במזה"ת הנבואה ניתנה לשוטים שבשוטים. אין שום ספק שבאשכול הזה אני משתטה בהחלט. עדיין אני חושב שיש, יותר מבעבר, גורמים שפועלים לכוון מסויים. הדבר המרכזי שיכול לטרוף את הקלפים הוא חידוש הפיגועים בעוצמה של טרום חומת מגן. אז עמדה בראש הפלשתינים הנהגה שהיתה מעוניינת בהסלמה הזאת, היום אני מעריך שהאנשים בראש הפירמידה אצלם להוטים הרבה פחות. האם אפשר יהי לרסן את הרצחנות הערבית?

לא התכוונתי לאובמה או בכלל ארה"ב, אלא לישראל. את פוליטיקת הפנים של ארה"ב פסלתי כבר בהתחלה כמשהו בעל משקל בעניין האפשרות למהלך כ"כ חותך ודרסטי. נעזוב שניה את נתניהו: גם אולמרט שקדם לא, או שרון, או אפילו ברק ב 2001, לא "הלכו על זה". ולמה? כי הם ראו את השיקולים והסעיפים הרבים שלא לקחת בחשבון. מאז נוסף עוד סעיף נוסף: ארה"ב היא במובהק "מעצמה בקמילה": זה כבר לא עניין של "ממשל ידידותי" או לא, אלא מדינה שכבר אינה משענת יציבה, מסובכת עד צוואר בבעיות שמטילות צל כבד על ה"טון" שיכלה לתת בשבעים השנים האחרונות.

תרשים הזרימה שאתה מציע חותר לכוון מסויים תוך שימת דגש על הנחה מאוד ברורה: המהלך נועד לייצג ולעצור התדרדרות מבחינת ישראל, לשמור "בטוב" יותר ממה שתאבד "ללא ספק" "ברע", והכל בעטיפה המוכרת של ערבויות מ"ידידותינו" החזקות. מה שאתה לא לוקח בחשבון אלה גורמים מאוד טכניים, ומידיים, שאני בטוח שרה"מ שומע עליהם:

מצריים נמצאת על סיפה של אי ודאות שלא חוותה כמוהה שנים רבות.

השלטון הירדני נחלש, חרד ורועד ממה שהוא רואה ממזרח לו, ומכך שבדרך הטבע הלגיטימציה של של "ממלכת החלומות ההאשמית" נמחקת והארומה ה"פלסטינית" הפכה דומיננטית.

תורכיה פנתה לאיסלאמיזציה.

לבנון עוברת שיעיזציה.

עיראק... אף אחד לא יודע מה יהיה שם.

כל חמשת הנ"ל הן מדינות שלא רק קשורות בקשרים עבים מאוד ל"מצב" במזה"ת, אליבא המומחים המערביים, התהליכים הפנימיים בהן הם "טבעיים", חזקים וממש לא משהו שחבורת אנשי CIA עם מזוודות מלאות דולארים יכולים לפתור. אלה תהליכים שנולדים מההיסטוריה של המזה"ת והלבנט - חלקם אפילו חלק מהמחזוריות של האזור בו אנו חיים. אזור שאת ההיסטוריה שלו אנו (וגם הערבים) לא מכירים משום שבדיוק למדנו על לוק והובס, כאשר אולי היינו צריכים ללמוד על טאה'ר אל עומר ואיברהים פאשה...

כל הסיבות הנ"ל מעבירות באופן מאוד ברור את כובד משקל ההחלטה על מהלך דרסטי היום "כן/לא" הרבה יותר למגרש המיידי, והבייתי. ומי שנמצא במגרש הזה, ולא מדלג מקוקטייל של משרד החוץ לנאום בכנס אקדמי על ממשל ושלטון, יודע שבמצב כזה מה שעושים זה לא לעשות כלום.

אני לא בטוח שנתניהו הוא האיש הנכון לעמוד בלחצים אלה, אבל אני כן יודע שהזכרון ההיסטורי קיים גם קיים אצלו, והזובור שחטפה ישראל בכל הפעמים שכן ניגשה למהלכים כאלה (זובור שהיה מיידי) זכור היטב. בהחלט יכול להיות שיבוא יום שהפיתוי של איזה פרס נובל יגבר על האינטרס של אזרחי ישראל: אני לא חושב שהיום הזה הגיע.

זה עוד בלי להכנס לעוד שורת גורמים שימנעו מנתניהו לחשוב שהוא יכול לעשות כמעשה יצחק ב 1993.

ועוד לא נכנסנו בכלל לכך שמול מהלך טריטוריאלי יעמדו גם אש"פ והחמא"ס שיש להם אינטרסים משלהם, ובטוח גם עשרות "נקודות" משלם בעד/נגד.

.

אבל 67' לפנ"הס..

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אז אתה מוותר על הגולן, הגליל העליון, והנגב?

טוב, רק חלקית

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ציטוט:

2. נתניהו - ראש ממשלה שהפנים את מגבלות התמרון של ישראל לאור הכשלונות הצבאיים בעזה ובלבנון, והמפולת הדיפלומטית בעיקבותיהם, שסבור שההתמודדות עם איראן גוברת על כל אינטרס ישראלי אחר, ושנהנה מעוצמה פוליטית ואלטרנטיבה קואליציונית יציבה (קדימה).

אילו כשלונות צבאיים בעזה ולבנון? מפולת דיפלומטית? אולי רק דו"ח גולדסטון, וזה באשמת ישראל ותרבות הלרוץ ולספר לחבר'ה. דווקא בפעולות האחרונות בשתי הזירות ישראל נהנתה מתמיכה מדינית רחבה.

ציטוט:

3. תחושת המצור של ישראל עם קונצנזוס רחב של אזרחים שמוכנים לפשרות מרחיקות לכת.

איזו תחושת מצור בדיוק?

ציטוט:

5. נכונות יחסית בעולם הערבי לנורמליזציה עם ישראל מול האוייב האיראני, מתוך הבנה שבטווח הרחוק תמשיך השחיקה בתמיכה בקיום מדינה יהודית.

לא ממש, בהתחשב בעובדה שמדינות חצי האי ערב ה"מתונות" התנגדו לצעדי נורמליזציה בתמורה להקפאה ולהתחלה המשא ומתן.

ציטוט:

6. הנהגה פלשתינית (פיאד - אבו מאזן) שאינה מזוהה עם טרור, פועלת לקידום החברה האזרחית הפלשתינית ובונה תשתית כלכלית ואדמיניסטרטיבית למדינה בשיתוף פעולה מצד ישראל.

אולי בחלומות. עדיין ההנהגה הפלסטינאית היא שלטון מאד מושחת.

ציטוט:

נראה חתימה על הסכמים של חזרה לגבולות 67 ביו"ש, ירושלים והגולן, והתחלה של יישומם.

רמת הגולן? איך היא קשורה? בהתחשב בעובדה שמרבית הטיעונים שלך האם וויתורים למען שיפור במצב הביטחוני והמדיני, אני לא רואה איך נתינת רמת הגולן לסוריה קשורה פה, שזה למעשה 180 מעלות מהטיעונים שלך.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller השילוב: 1. אובאמה בבית הלבן - נשיא שמעוניין להכנס להיסטוריה כרפורמטור גדול, ונשיא עם מחוייבות פוליטית ורגשית זניחה לישראל.

אובמה הוא נשיא עויין. אין על כך עוררין. שאלת יכולתו ללחוץ עלינו היא שאלת מפתח בסיפור, והרבה
תלוי בתוצאות בחירות האמצע בנובמבר הקרוב. אם התחזיות האופטימיות היתממשו - יכולתו ללחוץ
תיפגע אנושות, ואז הרבה יהיה תלוי ביכולת של ביבי למשוך זמן עד 2012, עת בחירות לנשיאות,
שבה יורדת רמת הלחץ לאפס (במהלך הקמפיין הקודם אובמה הבטיח י-ם מאוחדת ובא לשדרות...).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller 2. נתניהו - ראש ממשלה שהפנים את מגבלות התמרון של ישראל לאור הכשלונות הצבאיים בעזה ובלבנון, והמפולת הדיפלומטית בעיקבותיהם, שסבור שההתמודדות עם איראן גוברת על כל אינטרס ישראלי אחר, ושנהנה מעוצמה פוליטית ואלטרנטיבה קואליציונית יציבה (קדימה).

המושג "מגבלות התמרון" הוא מושג שהכניסו ללקסיקון אותם אנשים שתומכים בפשרות ורואים אותן
כברירת מחדל שלנו (בדומה ל"מגבלות הכוח"). ביבי הוא אדם לחיץ כנראה (כאן לא לגמרי הציגו אותו
באופן מסולף), והמון תלוי בו ובנכונות שלו להתרגש מהמדרבנים למיניהם שכל הזמן יזמרו לו על "הלחץ הנוראי מבחוץ"...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller 3. תחושת המצור של ישראל עם קונצנזוס רחב של אזרחים שמוכנים לפשרות מרחיקות לכת.

הקונצנזוס הרחב הוא בעיקר בדמיון של כותבי העיתונים, שלא מצליחים להבין איך רוב כה סוחף מצביע
נגדם. מחנה השמאל קטן ממחנה הימין בעשרות אחוזים. רק הקול הערבי יוצר מצג שווא של מחנות
כמעט שווים...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller 4. שחיקה מתמדת של האתוס הציוני בעולם, ביהדות התפוצות ובישראל פנימה.

השחיקה הזו קיימת - וסכנתה היא לא בחזרה לקווי 67 - אלא בחיסול כל המדינה כאן, עקב נטיית אנשים
משפיעים כאן לאמץ אותה, מבלי להבין את השלכותיה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller 5. נכונות יחסית בעולם הערבי לנורמליזציה עם ישראל מול האוייב האיראני, מתוך הבנה שבטווח הרחוק תמשיך השחיקה בתמיכה בקיום מדינה יהודית.

העולם הערבי הוא מושג כ"כ רחב, שקשה להתייחס אליו כמקשה אחת. חלק מהעולם הערבי השלים
עימנו כבר לפני שנים (ירדן, מאוד חרדה לגורלנו, למשל...), וחלק אחר מעדיף אותנו על פני אחרים,
וכמובן חלק שלישי לא ישלים עימנו לעולם - ואם יצליח במלאכתו, שני החלקים הראשונים יחברו אליו
חיש קל...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller 6. הנהגה פלשתינית (פיאד - אבו מאזן) שאינה מזוהה עם טרור, פועלת לקידום החברה האזרחית הפלשתינית ובונה תשתית כלכלית ואדמיניסטרטיבית למדינה בשיתוף פעולה מצד ישראל.

פיאד ואבו מאזן הם להיטים גדולים בעיני אותם חבר'ה שהוזכרו קודם. ממש לא ברורה נכונותם לשת"פ
עימנו, לאור החרמות שהם מטילים מדי יום ביומו...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller כל אלה יוצרים בסיס למהלך מדיני גדול שיכול להבשיל במהירות. אני מעריך שאם לא תהיה התפרצות אלימה בלתי ניתנת לריסון מצד הציר האיראני (חמאס, חיזבאללה, סוריה וכו'), הרי שעד סוף כהונתו הנוכחית של נתניהו נראה חתימה על הסכמים של חזרה לגבולות 67 ביו"ש, ירושלים והגולן, והתחלה של יישומם. מה דעתכם?

בקיצור, ייתכן שתהיה נסיגת ענק - וזה תלוי בעיקר בנתניהו עצמו ויכולתו להרגיע עצמו, ולהפנים שאמנון
אברמוביץ' ועקיבא אלדר אינם באמת מייצג אמין של הציבור, גם אם רואים אותם כל יום וכל היום בכלי
התקשורת השונים.
עד עתה הוא בעיקר משך זמן. אוטוטו יגיעו עיתות להכרעה, ואז נדע יותר...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori נגדם. מחנה השמאל קטן ממחנה הימין בעשרות אחוזים. ר

אם מורדים את הערבים, תוריד גם את החרדים ואז יש 49 מנדטים לימין לעומת 44 לשמאל.
ממש לא עשרות אחוזים.

הכנסת ה-18

אני יודע שבעיניך נורא טבעי לתת לאחמד טיבי להיות קול מכריע לגבי גורלם של מאות אלפי יהודים, אבל
אני סבור שזה טיפ-טיפה בעייתי מבחינה אתית...

אגב, בקרב מצביעי ש"ס - יותר ממחצית אינם חרדים. כמה יהודים מצביעים למפלגות הערביות (לא
כולל משפחת חנין...)?