יש תל, ליד קברו של יהודה (נבי הודה, או נבי יהודה), בתחום האזור המפורז מדרום לכפר סאלד. המסורות, והעדויות הבנויות, העידו כי על התל הזה עמד בית גדול. בית גדול, בערבית, הוא עמרה, ומכאן שמו העברי של התל - תל עומרית. נסעתי לבקר את הבית הגדול הזה.

אבל אולי נחזור אלפיים שנה: היטורים, עם שחי באזור סוריה, מנצחים את הרומאים ולוכדים את ניסיהם. לגיון רומאי חדש נשלח לחזית, בפיקודו של אוגוסטוס - והוא מנצח את היטורים בקרב אקטיום ומחזיר את הניסים. הורדוס, מלך היהודים, מלווה את חילותיו של אוגוסטוס בדרכם מארץ היטורים לנמל קיסריה, (בדרכם לתהלוכת נצחון מדהימה ברומא) ובדרך מקבל מתנה - את ארץ היטורים. או לפחות, חתיכות גדולות ממנה. וכפי שנהוג בארגונים איטלקיים שיש להם כבוד, אם קיבלת - אתה אמור לשלם. אוגוסטוס שלנו, שהיה כבר קיסר ומצביא ומנצח ואהוב ועשיר וחזק, רצה יותר. הוא רצה להיות אל. הוא רצה שיתפללו אליו. ואם אוגוסטוס רוצה, הורדוס עושה. מיהר מלך היהודים ובנה 3 מקדשים לכבודו של אוג', הקרויים אוגוסטיאום (ברבים, כי היו רבים - אוגוסטיאה). אגב, גם מלכים אחרים בארצות אחרות בנו אוגוסטיאה, לרבות הרומנים והגאלים.

הורדוס בנה 3 אוגוסטיאה: בקיסריה, בסבסטיה (שומרון) ובארצו של זנודורוס (המלך היטורי) ליד פניאון. לכל האוגוסטיאה היתה תכנית די זהה - מבנה רבוע, עם 4 עמודים בחזיתו, וגרם מדרגות רחב מוביל אליו. כל מה שנאמר עד כה, היה ידוע מכתבי בן מתיתיהו ואחרים. הבעיה היתה למצוא את האוגוסטיאום השלישי, זה שנבנה ליד פניאון. האם הוא בבניאס? השלטים של רט"ג, שהוצבו שם, טוענים שכן. כיום, לאחר כעשר עונות חפירה בתל עומרית, מסתמן שהמקדש המפואר בתל עומרית הוא הוא האוגוסטיאום האבוד.

הגישה נוחה - כביש סלול המוביל לקברו של יהודה (התנחלות קטנה של דרוזים). חוצים את הקומפלקס של נבי הודה, ומאחוריו ניצבת גבעה קטנה, היא תל עומרית. וווואוווו.... איזה מדהים!



מקדש, רבותי! מקדש רומי ענק, שחרב במאה הרביעית ברעידת אדמה, לאחר שנבנה 3 פעמים בהפרשים של כ- 70 שנה, כל פעם גדול ומפואר יותר. הראשון היה משהו רומאי-הלני שנבנה ע"י היטורים, השני ע"י הורדוס (לכבוד אוגוסטוס) והשלישי מאוחר יותר, לחגוג את נצחון הרומאים עלינו. בשטח עצמו רואים היטב את השלבים השונים, ואת מה שעשו הבנאים של כל שלב לעבודתם של קודמיהם. שתי מכללות אמריקאיות חופרות וחושפות את המקדש - ואם הבנתי נכון, הם בהחלט מתכוננים לבנות מחדש חלקים ממנו, ו"להעמיד אותו על הרגליים".



ורק כדי שתבינו את הפוטנציאל - הרי לכם תמונתו של האוגוסטיאום בנים, בצרפת (אנא אל תשאלו אותי למה אין לו 4 עמודים אלא 6. אני לא יודע).



נחזור אלינו, ונשכח בינתיים את המקדש הראשון, היטורי. המקדש של הורדוס, כפי שהורדוס נהג, ניצב על גבי משטח ישר מרוצף בבזלת שחורה, שנחשף ברובו. על המשטח הזה, שכבר הוא מוגבה מעל הקרקע הטבעית, ניצב מזבח, ומאחוריו מתנשא המקדש הענק. אל המקדש עולים במדרגות, שנחשפו אף הן, ומגיעים לתכנית דו-חדרית, עם עמודים מלבניים ענקיים, ועליהם כותרות קורינתיות, משולבים בקירות הללו מבחוץ. הנה אחת מהכותרות של העמודים המלבניים הללו, ולידה הסלולרי שלי, לקנה מידה.




הנה המדרגות ההרודיאניות:



אלא שכאמור, אפילו המקדש הענק הזה לא היה מספיק כדי לשבח, להלל ולקלס את נצחונם של הרומאים עלינו, והם הגדילו אותו: הגביהו אותו, הוסיפו לו שורות עמודים בצדדים, והפכו אותו לממותה אמיתית. כדי להגביה, אגב, הם פשוט בנו קירות סביב הבסיס ההרודיאני, גבוהים יותר מהבסיס, (דמיינו בריכה) ומילאו אותה בשברים מהמקדש הקודם. כך הם יצרו במה חדשה, ובכך הם שימרו - ללא פגע! - את הבסיס ההרודיאני. עם הקישוטים בטיח, ואפילו חלק מהצבעים המקוריים.

שברי המקדש הרומי פזורים בכל מקום. כותרות עצומות, חוליות של עמודי ענק, פודיום מרהיב עם גרם מדרגות רחב ויפה, ונוף משגע. אגב, להפתעתי גיליתי שהפלוטינג, אותם חריצים לאורכם של העמודים, אינם גריעה מתוך עמוד האבן, אלא להיפך - תוספת טיח סביבו.





היה שווה. לא נמצאו עמדות חדשות באזור.

דרך אגב , לא מצאתי שום קשר בין היטורים לבין אוגוסטוס* (אוקטוויאנוס).
קרב אקטיום היה ביוון ועיקרו קרב ימי.

שולח קישור על התקופה ודרך אגב גם ויקיפדיה מקדישה ערך יפה לקרב עצמו

* עם למישהו יש איזה קישור/ספרות אודה

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=201595

ייתכן שהוטעיתי.
להלן הטקסט מתוך האתר של רשות העתיקות:

זיהויים של האתר והמקדש עדיין לוטים בערפל, זאת מאחר ועד כה לא נחשפה כל כתובת העשויה לסייע לכך. לפי שעה נראה שיש לקשור את המקדש לתחומה של בניאס הסמוכה ועל-כן גם לתולדותיה. בשלהי התקופה ההלניסטית היה האזור חלק מממלכת היטורים עד שבשנת 36 לפסה"נ נמסרה פניון (בניאס) לקליאופטרה, שהחכירה אותה לזנודורוס היטורי. לאחר קרב אקטיום, כאשר העניק אוגוסטוס את הגולן, הבשן והטרכון להורדוס, עברה גם העיר לתחומו. נראה כי יש לראות בכך חלק ממדיניותו של אוגוסטוס לחיזוק הספר המזרחי כנגד הפרתים, שלאחר נצחונו עליהם וביקורו בדמשק ובארץ היטורים ערך תהלוכת ניצחון (טריומף) בחוצות רומא, בהחזירו אליה את נסי הלגיונות.

על-פי יוספוס בנה הורדוס אוגוסטאום, מקדש לכבוד הקיסר, אחד משלושה שנבנו בידיו בפניאס, סבסטיה וקיסריה (יוספוס מלח' א, כא, 3). יוספוס, המספר כי המקדש נבנה כולו מאבן לבנה, אינו מציין כי נבנה בפניאס, אלא בטריטוריה של זנודורוס ליד המקום הנקרא פניאון.

יתכן וסיבה עקרית (נוספת)לבנייתם *(מלבד ההתחנפות לקיסר החדש). היה הרצון להשכיח את הימנותו של הורדוס עם שאר המלכים המזרחיים ששלחו כוחות עזר לאנטוניונוס לפני הקרב באקטיום( זאת עפ,י קאסוס דיו ופלוטראכוס).
הורדוס נימק זאת בעת פגישתו עם אוקטוויאנוס בשנת 30 לפנה"ס(ברודוס) בכך שהוא נחשב "לידיד העם הרומי" ולכן היה חייב לחלות את פניו של השליט הרשמי מבחינתו - אנטוניונוס.
אוקטוויאנוס קיבל טעון זה , הכיר רשמית במלכותו של הורדוס** ואף גיבה אותה בהחלטת הסאנט + מתן מענקים טריטוריאלים ( גם ארץ היטורים ?) שנקרעו ממנו לטובת קליאופטרה במיצוות אנטוניונוס.
כשהורדוס גומל לו מצידו בנדיבות מופרזת ,מתנות לו לצבאו בעת ביקורו של אוקטוויאנוס בארץ (עכו) "עד שלא חסרו להם לא מים ולא יין".

* הערכה שמבוססת על הספר "הורדוס מלך רודף ונרדף" הוצאת כתר 2006
** בעקבות ניצחונו על הנבטים ושמירתו על הגבול המזרחי של האימפריה מפני הפרתים.

תודה על הסקירה !
אוהב את ההתלהבות שלך..

אכן אתר מרשים
הנה השחזור בעיני הארכאולוגים כפי שמוצג במוזיאון ישראל
הצבעים של הגדר - על בסיס ממצאים אמיתיים


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yoaview.com/Yoaview/SITE/userfiles/image/yoaView/Sites%20&%20more/Center/JR%20%20IL%20Museum/omrit%20visin.jpg]

תודה למעירים/מאירים.
אלא שהשחזור האמנותי מאד לא מדויק, למיטב הבנתי. המקדש הוא הרבה הרבה יותר גדול.
אתחיל במה שכן נכון: מה שרואים בציור זה את מקדש 4 העמודים ההרודיאני. האוגוסטיאום. המדרגות המוליכות אל הבמה העליונה, והבמה עצמה - נמצאו בשלמותם, כמעט ללא פגע. כפי שצוירו כאן.
המקדש המאוחר יותר הוסיף שורת עמודים נוספת מכל צד, ובנה במה חדשה מעל הבמה הקיימת. אם הבנתי נכון - העמודים המקוריים נותרו כשהיו, ורק נוספו עמודים חדשים. זה אומר שהגובה היה אותו גובה, והכותרות אותן כותרות.
אם כך - הרי שהכותרות שראיתי בשטח גדולות פי חמש לפחות מהכותרות בציור.
היות שגודל הכותרת מוכתב על ידי רוחב העמוד, וגובהו של העמוד מוכתב גם הוא ע"י רוחבו - הרי שכותרת גדולה פי חמש מעידה על עמוד גבוה פי חמש. פי חמש מכפי שמצוייר כאן. דמיינו....

וואלא צדקתי. חיפשתי מה האמריקאים שחופרים שם חושבים בסוגייה הזו, ונכנסתי לאתר של הקולג' מקאליסטר שמבצע שם את החפירה. יש להם הדמיה משלהם של המקדש ההרודיאני -



שימו לב לפרופורציות בין הדמות לבין גובה המקדש. בהדמיה של מוזיאון ישראל (שהביא יואב), אם הדמות תקפוץ קצת, היא תוכל לגעת בתקרה. בהדמיה של האמריקאים - טוב....אחסוך מכם דימויים של כדורסלנים שחורים.

הם מבינים בבניה ובגודל אבל לא ב'לבנט'.

לפי הערכה של 1.7 מטר לדמות הרי שגובה העמודים 10.5 מטרים.
איפה מוצאים סלע חזק שכזה באורך של 11 מ', איך חוצבים משהו באורך כזה וכיצב מובילים אותו למקום שגם במושגים של אז לא היה ממש דיזינגוף סנטר של המדינה ההרודיאנית?

האם אף אחד לא לקח בחשבון את דעתו של הלקוח? זה לא שאריסטובלוס מפמיאס היה יכול לקפוץ כל בוקר לשחרית במקדש של אוגוסטוס... אם רוצים לכבד קיסר שיכול להכאיב לנו ושורפים על זה את מחצית התקציב של פיקוד צפון - לא כדאי למקם את המקדש שלו במקום יותר מרכזי?

אבל אחזור על זה:

1. זה בכלל לא מקום משני. זהו מקום מרכזי ביותר, על אם הדרך מירושלים לדמשק. כיון שהיה שם מקדש קודם, סביר שמדובר באתר מקודש ומוכר. הוא שולט על הנוף. יש לידו מים. בקיצור - אחלה אתר.

2. לגבי התקציב של פיקוד צפון: הסיפור הוא כזה - הורדוס, הרבה לפני שהומלך, כבר התקבע כתומך-הרומאים. כמי ששם את כל מבטחו בכוח העולה בארץ המגף. אלא שלדאבונו העצום החבר'ה שם פתחו במלחמת אזרחים, ודרשו - כל אחד מהצדדים (אנטוניוס ואוגוסטוס) שהורדוס יעזור רק להם. הורדוס עשה אן דן דינו, והחליט להמר על אנטוניוס.
בוווווווו
דווקא אוקטאוויוס (שייקרא אחר כך אוגוסטוס) מנצח. ואז הוא יוצא לסיור במחוזות שלטונו החדשים, כי כשהוא ניצח את אנטוניוס, הוא גם הכניע את המצרים ואת היטורים שתמכו באנטוניוס, והפך להיות שליטם.
הורדוס, מבוהל עד אין קץ, מחליט שרק ליקוק עמוק ורציני יציל אותו. וליקוק עמוק ורציני זה נושא שיחתנו: מה, אם כך, יותר חשוב - בניית מקדש לאוגוסטוס, כדי לפייס אותו על זעמו המוצדק, או להשקיע בעוד כמה כרכרות מלחמה לפיקוד הצפון?

3. גודל העמודים: חוליות. הם אכן היו כה גדולים, עד שבאמת לא היה שום סיכוי לבנות אותם בחתיכה אחת. אם כך הם נבנו כחוליות, וזה מה שרואים שם באתר. המון חוליות ענקיות.

4. ולשאלה אם האמריקאים תמיד מפריזים בגודל - אולי, אך כך נהגו גם הרומאים, וגם הורדוס. האיש היה מגלומן היסטרי. להפך - מקדשון קטן וצנוע הוא הוא מה שלא מתאים לו. ייתכן שהשחזור שיואב הביא מתייחס דווקא למקדש ההלניסטי הקדום, שממנו די התעלמתי. גם המקאליסטרים נוטים לייחס לו גודל עלוב למדי, דומה לשחזור של יואב, אם כי הם מציעים שהשיניים תתנוססנה על גג המבנה, ולא על החומות המקיפות אותו. כך:



הבדל נוסף הוא בכותרות: אצל יואב (טוב, אצל מוזיאון ישראל) הן קורינתיות, ואצל האמריקאים הן דוריות. ככל שידוע לי לא מצאו באתר כותרות דוריות, אבל מצאו משקופים דוריים, כך שאולי הם צודקים.

הכותרות, שאותן ניתן לראות בשטח, הן מהטיפוס המכונה "קורינתי". זה מעניין, כי בתקופה הרומית הכותרות היותר מקובלות היו אלה המכונות "משולבות" (Composit) שהן למעשה כותרת איונית שרוכבת על כותרת קורינתית.

ההבדל הבולט בין שני הטיפוסים הללו זה שכותרת קורינתית היא קופסתית למראה, ואילו המשולבת היא כמו דלי , או משפך - הולכת ומתרחבת כלפי מעלה. היא אכן נעימה יותר למראה, והרבה יותר "כותרתית", נותנת סיום ראוי לעמוד. הקורינתיות נראות קצת כמו זיפי זקן שצמחו לעמוד, ללא הקרשצ'נדו.

היות שהכותרות הקורינתיות נתפשו כ"יווניות" (מוקדמת יותר) והמשולבות כ"רומיות" (יענו "מודרניות" באותם זמנים), העובדה שהורדוס בחר דווקא בהן מעידה על שמרנות ארכיטקטונית. נדמה לי שיש כאן מין מסעון לנפשו של הורדוס היהודי, שאינו בקיא בנבכי האדריכלות האימפריאלית, ומחליט בכל זאת לבנות מונומנט רומאי: הוא מהסס, קצת מיושן ואנאכרוניסט, ומעיד על פרובינציאליות.

אולי אני טועה (יש לזה ראשי תיבות?).