שלום לכם
ראשית כבוד הוא לי להתכנס במחיצתכם. ובכן אני זקוק לכם.
המועצה לשימור אתרים ניגשת לשימורו שיחזורו והשבת חייו של בנין בצלאל בכרם בן שמן.במסגרת עבודתי כאדריכל השימור והשחזור אני מחפש צילומים של בנין בצלאל ולא של בתי המגורים הצמודים אליו שהיו בתי התימנים האומנים שעברו לעבוד שם.הבנין שהוא בנין בית המלאכה של מלאכת הצורפות של מושבת האומנים התימנים של בצלאל כפי שנקרא בזמנו או מושבת בן שמן או המושב הישן בן שמן, מפעל שבוריס שץ יזם אותו. יש לנו צילומים של הבנין בארוע פתיחתו וזמן פעילותו ב1911-13 ומספר שנים לאחר מכן צילומים ממרחק. את רוב התמונות אפשר לראות באתר Harvard VIA בערכי החיפוש בן שמן וכרם בן שמן או בצלאל או בנין בצלאל(ברישומים שונים באנגלית).
אנו זקוקים לתמונות נוספות. לדוגמא לעתים ילד מצולם מקרוב כשהבנין נמצא ברקע הקרוב מאחוריו ואנו יכולים להבחין בפרט מסוים בגג, הדבר יהיה לעזר רב לצורך שיחזורו של הבנין.לפני שאפנה לאנשי המושבה ולארכיונים נוספים אם תמצאו תמונות במיוחד מהשנים 1920-1950 או בעצם כל תמונה וכמובן גםתמונות מאוחרות מאוד יהיו לברכה ויהיו חלק מהמחקר המצטבר להבנת הבנין זה יהיה מצוין ויתרום למחקר לצורך שימור ושיחזור הבנין.הבנין נשרף פעמיים-בראשית שנות החמישים ובראשית שנות השישים ובשנים אלו הוא שימש כמחסן ו/או שימושים אחרים לכפר הנוער,בשנים שלפני כן שימש כבית הספר ו/או גן פעוטות לילדי התושבים העובדים וגרים בכפר הנוער והכרם.
חשוב לציין,מפאת זמנכם אל תטרחו בארכיבים -הרווארד,הפלמח,מאטסון.או בספרים של מרדכי נאור-70 שנה לכפר בן שמן מ1997 או פנחס נאמן-בן שמן מ1929, או 99 ימים סיפור המצור על בן שמן של אנלי ניני מ2000.
חבר'ה תודה.
דני אבוחצירה

תודה לך האתר שלכם מלהיב ומעניין פשוט כל הכבוד

הי דני,


שמי תמר , חושבת שמצאתי לך תמונה מעניינת.


אני חדשה בפורום...

מה המייל שלך?


תמר

שלום תמר
יש בעיה לשלוח את התמונה בפורום זה?
ובכל מקרה הטלפון שלי הוא 054-5222048
תודה לך
דני

https://2010-uploaded.fresh.co.il/2...09/70842517.jpg

זו פעם ראשונה שאני רואה את התמונה הזו, מעניינת ומשעשעת. ברכה אור, שכותבת ספר על המקום, סירבה עד היום לחלוק איתי את המידע, כנראה מפחד שאגנוב לה ואפרסם אותו (כאן?)! הו, כמה קטנות נפש דרושה לחוקר כדי להסתיר מידע ההיסטורי שאסף! ולאכזבתי הרבה, היא גם קיבלה תמיכה מלאה של המועצה לשימור ביצירת מסך העשן הזה.

בכל מקרה - הנה כמה אבחנות למראה התמונה. אתחיל ברקע: עליה שניה, עם המוני יהודים מרוסיה הצארית, שהולכת ונעשית אנטישמית, וממרכז אירופה, שגם בה האנטישמיות פורחת. הציונות, מהזן של חובבי ציון, כבר מכה שורש - ושתי קבוצות עולים מגיעות לארץ. טוב, שלוש: צעירים נלהבים, חסרי ממון עך עתירי אידיאליזם - שלעתיד ינכסו להם את העליה השניה; בורגנים שמחפשים פתרון להם , לממונם ולמשפחותיהם - ברוח הציונות; ותימנים שממשיכים לעלות בטפטוף.

ברואלד, אדריכל חשוב, מגיע לארץ ומפתח בה תאוריה של שילוב מזרח ומערב. הוא מתרשם מאמנות אצירת המים של האדריכלות המקומית, ומהמזרח בכלל - אך לא מוותר על הכשרתו ותלמודו האירופי. הוא מנסה לייצר כאן את מה שלכאורה היה נוצר כאן אלמלא גלינו מארצנו - אדריכלות מותאמת לאקלים המקומי ולחומרים המקומיים, קצת לתרבות המקומית, קצת לתרבות "שהייתה נוצרת אלמלא גלינו" (עפ"י ממצאים ארכיאולוגיים שהרשימו את בני דורו) וכמובן ידע וטכנולוגיה מתקדמים מאירופה. ברסקי - שאינני יודע עליו הרבה - מושפע מאד מהבליל הייחודי המוצע ע"י ברואלד. כאשר ברסקי נשכר לתכנן את הבנין בתמונה, הוא נטען גם באידיאולוגיה של בוריס ש"ץ, איש בצלאל, שמנסה - בעזרת התימנית - לשחזר (?) את התרבות העברית.

אם כך - מדובר על מבנה שבאופן מופגן אמור להדהד את 3 מקורותיו: עם ישראל, המזרח התיכון ואירופה. המושבה עצמה סודרה כדוגמת המושבות של עליה ראשונה - רחוב אחד, בתים משני צידיו (מאד מיוחדים. דו משפחתיים, גם הם בתכנונו של ברסקי), ובסופו הבנין הציבורי הדו תכליתי - ביכ"נ וסדנת אמנים. אלא שהבנין איננו חוסם את הציר אלא עומד לצידו. הצילום כאן הוא החזית המערבית, הפונה לרחוב היחיד של המושבה. ראו למשל את מה שקורה על הגג של שני האגפים הפונים לדרך: אלה הן קרנות המזבח, שנמצאו בחפירות במסופוטמיה, והיו עיטור מקובל אצל מי שניסה לשחזר את התרבות העברית. כך עשה ברסקי בגימנסיה הרצליה (גם שם עם בוריס ש"ץ) וכך עשה גם קונראד שיק בבית תבור.

בין שני האגפים יש מבואה מוצלת, עם מה שמראה כסככה, או הרחבה מצ'וקמקת של פעם. אחרי זה הבנין המרכזי - אולם ארוך, שעל גגו מתנוססת מנהרת אור שאמורה להציף את העולם באור יום. במרכזה של מנהרת האור - מגדלון מטופש עם כותרת עטורת שיניים, שאין לה שום ביסוס, והיא לפיכך רק קישוט (די סר טעם, לדעתי), עשוי עץ בלבד. מה שמוזר הוא הכיוון של מנהרת האור - החלונות הגדולים שלה פונים מזרחה ומערבה, ואני די משוכנע שזו טעות. עדיף היה להפנותה דרומה וצפונה, כדי לייצר אור אחיד ויציב יותר.בכלל, אני חושד בברסקי שהוא לא היה ...

מה שאני עוד מוצא זו הזהירות הרבה שהאדריכל נקט בה כדי שהבנין לא ידמה לכנסייה. אמנם החתך שלה, עם מנהרת האור על הגג, קצת מזכיר כנסייה - אך הוא תכנן את הכניסה דווקא במרכז המנהרה, ממערב, ולא כפי שניתן היה לצפות מכניסה לכנסייה. ואפילו הבליט מאד את ה"סטייה" הזו ע"י שני האגפים המקדמים את הבא לביניהם.

סך הכל - אני חושב שזה יהיה נפלא אם נוכל לשוב ולחזות בבנין הזה.

דני, תגובתך האוהדת והמפרגנת עודדה את פרץ הגרפומניה להלן:

כחלק מהתפישה הארכיטקטונית שהיתה מאד דומיננטית במאה ה-19, ברסקי לא העלה על דעתו בכלל לייצר מבנה שאיננו סימטרי. אלא שהיתה לו בעיה - בעוד שהסימטריה לכיוון מערב היא פשוטה - שני אגפים מובלטים, מימין ומשמאל, ומגדלון במרכז - הרי שהחזית הדרומית (זו המוארת בתמונה) היתה בעייתית. אגף הכניסה בולט רק לצד מערב, ללא מענה בצד המזרחי של הבנין. את זה, אדריכל שלמד ארכיטקטורה במאה ה-19 לא יכול לעשות.

שימו לב לפתרון המאד מיוחד שלו: הוא יצר חריץ המפריד בין החזית של המבנה המוארך, סימטרית בפני עצמה, לבין התוספת של האגף המערבי, וזאת כדי לייצר תדמית של שני מבנים, שהחשוב ביניהם (הגבוה) הוא סימטרי. זהו טריק שהפך להיות מאד מקובל בשנות השמונים של המאה העשרים, ואני לא כל כך מכיר אותו בתקופה ההיא. עקבו אחרי החריץ הזה - הוא מתחיל בקרקע, אך לא מגיע עד הגג. להפך - הוא מגיע עד שלושת רבעי הקיר, ושם הקיר לא רק שמתאחד חזרה, אלא אף נוצרת שם בליטה קטנה, בקו הרקיע, המדגישה את החריץ הזה. מין עלה קישוטי. מרשים וחביב.

ועוד דבר: החלונות בחזית האגפים, הפונים מערבה, הם עם קשתות מחודדות. שלא יהיה ספק - הקשתות המחודדות - אז והיום - הן בעליל איזכור של אדריכלות ערבית. הן הד לשלוש הקשתות המקובלות מאד, באותה תקופה, של בתי האמידים בערים הערביות, וכמובן מהדהדות עד ימי הארון אל ראשיד ובריכת הקשתות ברמלה. השימוש בקשתות מחודדות הוא בעליל אמירה פוליטית-תרבותית של ברסקי, שמייצר מחווה לאדריכלות הערבית. מחווה של השתלבות, של קבלה, של היעדר-התנשאות. בערך באותן שנים פרץ במטולה המרד, עת המתיישבים - עולים חדשים מרומניה - סירבו לגור בבתים שבנה עבורם הבארון, בדיוק בגלל זה: קשתות מחודדות וכיפות סימלו עבורם מקומיות, והם - מתוך התנשאות אירופאית/אשכנזית - סירבו לאמץ את הסמל הזה.

עדיין באותן שנים, אנו מוצאים שוב את החלונות עם הקשתות המחודדות על ביתו של עקיבא אריה, וכאן זה מייצר אצלי קושי: מצד אחד, הוא בעליל ובמודע משתמש בשלושה חלונות כאלה, ממש כמו בבתי האמידים ביפו הערבית (ובבית שלוש, בנווה צדק הסמוכה). מצד שני - המיתולוגיה מספרת שהוא בנה את ביתו מלבנים של זיפזיף, כדי שלא להזדקק לחסדי הבונים הערבים. האם הוא קיבל ואימץ את הערביות - כמו ברסקי - או דחה אותה, כמו מתיישבי מטולה? לא ברור.

ארדיכל,

האם תוכל לשלוח לי מייל . בקשר לתאור המבנה של הבניין. צריכה לשאול אותך משהו...

תמר

tamieg@netvision.net.il

בוקר הטוב,

התמונה עלתה?

נראה לי שיש לך אותה.

על כל מקרה, אני לומדת תולדות אמנות בת"א. מתעניינת בכפר בן שמן. אולי אתכנן לעשות מחקר גדול על המקום.

הבנתי שאתה עוסק בשימור, בינתיים אני מחפשת תמונות כמוך....

יש באוניברסיטת חיפה מס' תמונות . אני מקווה שהבניין מופיע שם. אבדוק.

תמר

אם את מתענינת בבן שמן - אפנה את תשומת לבך לאשכולות הביצורים שם הועלתה ע"י חבר הפורום 'ארדיכל' סקירה נאה על ביצורי המקום הרבים ובכלל.

[הודעה מספר 2 באשכול הזה: http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...light=%F9%EE%EF]

שלום תמר
המועצה לשימור אתרים פנתה אלי לצורך תכנון שימור ושיחזור בנין בצלאל אשר נמצא
בכרם בן שמן. עבודת התכנון אמורה להסתיים לקראת סוף השנה.
בחודשיים האחרונים הגעתי למספר מקורות בטקסט ובתמונות כך שאשמח למסור אותו אליך.
ישנו תיק תיעוד לבנין בצלאל שהוכן על ידי האדריכלית ברכה אור והוא יסוד מצוין לכל מחקר סביב
המושב (נקרא בעבר מושב בן שמן,התושבים אף טוענים לכתר ולבכורה כראשון המושבים בארץ,בניגוד לנהלל וזאת על פי קריאה באתר פורום זה) והיום כרם בן שמן.
אני מציע לך להתקשר אלי ונראה במה אפשר לעזור.
במהלך חודש זה אנו נתכנן סדרה של פעולות תמיכה והצלה בבנין כן יש כוונה להפעיל מתנדבים לצורך
ניקוי של החצר ומספר נקודות סביב הבנין לצורך בירור וקידום המחקר לקראת ביצוע.
בכלל הבנין הזה הוא פרשה מופלאה ומי יודע כמה גילויים עוד מחכים לנו.
דני

דני וכולם - אנא אל תשכחו את הבצרון הכמעט-צמוד לבנין המתפורר. הוא אחד הגדולים והמרשימים שיש, וגם הוא בסכנת התפוררות. בביקורי האחרון שם אפילו ראיתי שהוא גודר והוגדר כמבנה מסוכן. הוא מיוחד וייחודי, ואני בהחלט מצפה שבמסגרת השיפוץ של המבנה, על חשיבותו להיסטוריה של האמנות, תשפץ ותשמר גם את הבצרון.

אני מניח שהמועצה תזרום איתי בנושא זה.

אנא הזהר מנוסחאות שבלוניות של שיפוץ הבטון של הבצרון: צביעתו היא בטח לא פתרון. אם ניתן לנקות - זה הכי טוב. אם לא - ראיתי במוזיאון ישראל המחודש וגם בבצרון של דגניה טכניקה של ציפוי בשכבת בטון דקיקה חדשה. זה נראה די טוב אם משתדלים ומקפידים. אם כי גם זו איננה נוסחת קסם.

חלק אורגני מהמקום הוא החומה שמגדירה את חלקת הבנין, העמדה הפינתית וכן העמדה הטרפזית במרחק 50-60 מטר ממערב - הם ישומרו. אני מתכוון להציע למועצה לשמר את כל קירות ההגנה והעמדות במתחם הכרם ואף להחזיר למקומה את דלת הברזל של הפתח הצפוני למקומה,היא נעלמה ויש לשחזר אותה על בסיס צילומים. כן יש לבדוק את שער הבטון הגדול לכרם ממערב שכבר לא קיים באתרו, ולבדוק מה ניתן לעשות במקרה זה.
לא נצבע את הקירות כי זה לא יעזור,צביעה היא פתרון לא נכון וזה יראה פלסטי ולשנים הבאות לאחר שקט תעשייתי מסויים ההרס ישוב ובגדול על פני הקיר.
לדעתי ישנה הפתעה/גילוי בהקשר נושא ההגנה אבל לא נקדים את המאוחר...
לישראלה,מה זה אומר שיטת חפציבה? - אני יכול להיות בחדרה ביום שלישי כדי להתרשם.
תודה לכם
ולתמר שלום, לא עניתי לך אבל כן יש לי את הצילום הזה ועוד נוספים. בתמונה אם את מבחינה בצללית מתחמקת של אדם נושא נשק מימין לבנין את תראי אותו בתמונה אחרת אחר ליד גדר העץ המקורית המקיפה את הבנין.זהו השומר של המתחם.
אגב ארדיכל וישראלה,לצלם אורון אורושקס צבי יש מנה מכובדת של צילומים באתר הרווארד,הוא ליווה מסע של חוגגי שבועות לבן שמן ויש שם צילום של קהל רב ליד בנין עם חבר'ה שיושבים על הגגות לרגע נעתקה נשמתי כי חשבתי כי מדובר בבנין שלנו אולם זה לא הוא ואיני מצליח לאתר את הבנין הזה,
שוטטתי במתחם בן שמן ולא מצאתי, אף חשדתי שהוא היה חלק מהמבנים של מפעל חדיד-שמן בין בן שמן לגינתון אבל כמובן לא נשאר שם כל זכר רק עצי אקליפטוס.
תמר, המקור לתמונות קיים באתר ארכיוני של אוניברסיטת הרווארד-VIA Search - Harvard Homeתקלידי זאת בגוגל. בחלונית Search for את מקלידה את המילה Ben Shemen ויאללה לעבודה.
תפני אלי בטלפון שהשארתי לך ואוכל לפרט את המקורות הזמינים למחקרך.

תודה על התגובה שלך, הנאה גדולה לקרוא את תאורך על הבנין. אני מתכוון לשחזר את הבנין על פי מצבו ביום פתיחתו.שאם תשים לב,למרות שהתקנת החלונות ברכס הגג לא הושלמה...
ברגע שאסכם את התכנון אדווח לכם בשמחה רבה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי דני אבוחצירה לישראלה,מה זה אומר שיטת חפציבה? - אני יכול להיות בחדרה ביום שלישי כדי להתרשם. .

אזכור שחזור חפציבה היה מעין בדיחה 'פנימית'. החפוי זכה לבקורת מאופקת של ארדיכל באשכול הזה:

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%F4%F6%E9%E1%E4

זהו, עכשיו גם אתה ותמר 'בפנים'

תרגישו בנוח לשחרר את העניבה. כאן מותר ורצוי להיות בחיוך

שלום,


האם הבניין המצ"ב מזכיר לכם בניין/ים אחר/ים בארץ?

תמר

שלום דני,


מצאתי חומר על החינוך בבן שמן.

אחרי שאדבר עם המרצה על ההתעניינות בנושא אתקשר אליך ונראה לאיזה כיוון מתקדמים.

תודה בינתיים,

תמר

תודה. אכן סקרתי את הביצורים בבן שמן ובמקומות נוספים.


מרתק...


אמשיך להתעדכן.


יום טוב,

תמר

שלום חברים. לאחר פעולות ייצוב ותמיכה דחופה בבנין בצלאל אשר בבן שמן. השבוע עברנו לטיפול
הצלה ושימור בסיסי של המערכת המקורית בבנין. פרקנו את החלקים המאוחרים והתמקדנו בייצוב ושימור הקירות המקוריים.תיאור מפורט מלווה בתמונות אגיש בהמשך.
אגב הרצפה של אריחי שחור ולבן הנפלאה באולם הראשי נמצאת כמעט כולה באתרה פשוט לא להאמין ובמצב סביר יחסית ל100 שנותיה.
בזמן שחלף נעשה מחקר בשטח, אדריכלי והנדסי וכן הושלם תיק התיעוד על ידי האדריכלית ברכה אור.
הפעולות הללו כעת הינן פעולות ייצוב הצלה ושימור וזהו שלב א'. בשלב ב' יהא השיחזור והשלמת הבנין
כולל התוספת של שלושת החדרים מאחוריו. תוספת שהכילה את המחסן ואת חדר הרחצה והמקווה של הצורפים התימנים ב1911-1914.להתראות בהמשך,דני.