29-09-2010, 22:27
|
|
|
|
חבר מתאריך: 13.05.05
הודעות: 4,437
|
|
נסיוני עם פצצונות מצרר וגם אוכלוסיה אזרחית
במלחמת לבנון 1 יצא לי לבלות רבות באיזור חלדה וכפר סיל. באיזור היו פזורים נפלים רבים של פצצונות שלא התפוצצו. הפצצות הו פזורות סביב בתי מגורים, אמנם הסביבה לא היתה תמימה,שכן באיזור היה מערך סורי כבד, שספג בצדק את ההפצצה. אולם לאחר שהסורים הלכו, מי לעולמו, ומי למקום אחר, נותרו הפצצונות באיזור וביניהן נראו ילדים משחקים- מראה מאוד לא מלבב, אשר גרם לי, כאב לילד קטן, וכחיל,צביטה בבטן.
מספר שבועות לאחר מכן, נערכנו באיזור חלדה. בין החיילים ששירתו בגדודי היה חייל (יהודי) ממוצא לבנוני שהתרועע עם הנערים בסביבה. יום אחד, בעמדי ליד גדר אבן נמוכה, נשמע פצוץ מעברה האחר של הגדר ואותו חייל ועימו נער מקומי, נראו נופלים כשהם זבי דם. למרבה המזל הם יצאו בפציעות קלות. בתחקיר שערכנו, הסתבר כי החייל מצא נפל, דומה לזה שבשרטוט. הנער הלבנוני הזהיר אותו שהמדובר בפצצה ושיזהר, ואז הוא השליכה לעבר הגדר- בצד בו עמדו השניים. המסקנה הינה כי המקומיים היו מודעים היטב לפצצונות ולטיבן, וידעו גם להזהר מהן.
ואגב, פעמים רבות קשה להבדיל בין פוליטיקה לצבא ובטחון. כבר לפני כ- 200 שנה אמר גדול הוגי הדעות הצבאיים, קרל פיליפ גוטליב פון קלאוזוביץ , כי "המלחמה אינה אלא המשך המדיניות בצורות אחרות".
על כן, לעיתים מתבקש צירופה של אמירה פוליטית לדיון בסוגיה צבאית .
_____________________________________
.
|