הבוקר רכבתי על אופני באיזור קיבוץ חורשים



כאשר לפתע הבחנתי בתעלת קשר עם עמדות לחימה ליד הסינגל. עצרתי, צילמתי, המשכתי ברכיבה.
להלן התמונות.
מישהו מכיר/יודע ממתי התעלות?
האם נעשה בהן שימוש?

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

ועד 1967 - לפני מלחמת העצמאות, המקום היה כפר ערבי קטן (ח'רבת חורייש) ויחסית רחוק מהחזית (הכפר ביר עדס - כיום שכונת גיל-עמל בהוד השרון), והאתר לא נכבש במלחמת העצמאות אלא הועבר לישראל בהסכמי שביתת הנשק.

טבע ונופים בישראל - טיולים ושמורות טבע בארץ

http://www.inature.info

בהסכמי רודוס הועברו לתחום ישראל לא מעט שטחים שלא נכבשו בקרב.
א. למה? ההיסטוריה שאני מכיר היא שהמלך הירדני לא רצה בהם. האמנם? זה לא נשמע אמין.
ב. האם היו גם שטחים שכן נכבשו ע"י צה"ל, והועברו לירדן/גדה מערבית?
ג. האם נכון שהאוכלוסייה של אותם שטחים הוגדרה כנוכחים-נוכחים, לרבות אלה מהם שהיו בפועל פליטים מאזורים מערביים יותר? אבו קישאק, למשל?

העיראקים ששהו בשומרון החליטו על נסיגה חד-צדדית, ללא הסכם שביתת נשק עם ישראל.
ישראל הכינה תוכנית מבצעית לכיבוש צפון מערב השומרון עם נסיגת הצבא העיראקי (מבצע "שן תחת שן").

במקביל הופעל לחץ מדיני על הירדנים, וגם בוצעה נסיגה סמלית משטח זעיר בקצה הדרומי-מערבי של הר חברון (אשכולות של ימינו), כאשר ישראל קיבלה בתמורה שטחים גדולים בהרבה (והתחייבה לא לגרש את התושבים, הבטחה שקויימה אך לא במלואה - תושבי ח'ירבות קטנות רוכזו ליישובים הגדולים, וכך פונו ונהרסו ח'רבת חורייש, פרדיסיא ואחרים. כיום פרדיסיא נבלע בשטח הבנוי של טייבה).

טבע ונופים בישראל - טיולים ושמורות טבע בארץ

http://www.inature.info

ישראל בתמורה , החזירה חלק מהשטחים שכבשה בדרום חברון קו שקף/להב.

לא ערב לדיוק ההיסטורי

..... במלחמת העצמאות ב 48 עת עלה קומנדקר סיור למרחבי דר' הר חברון באזור אדורם . הם עולים בניגוד לפקודות שאמרו להגיע רק לעמדת תצפית . הם מגיעים לאשכולות עורכים תצפית ומעבירים הודעה לאחור על כך שהם נמצאים בדר' הר חברון , ההודעה מגיעה משובשת והקשר שמקבל את ההודעה מבין שהם כבשו את הר חברון והא נמצא בידינו .

כמובן שהדבר אינו נכון , הלגיון הירדני מצוי באותו זמן מעט צפונה משם וכלל לא נצפה ולכן גם לא נצפה ע"י הסיור ולמעשה הם גם לא נשלחו לכבוש את הר חברון בוודאי לא בכוח כל כך קטן .

באותה עת יושב משה דיין ברודוס מול עבדאללה אלטאל קצין לגיון בריטי המפקד על הלגיון הירדני במשא ומתן לקראת חתימת הסכמי הביניים לאחר מבצע עובדה .

דיין שוטח בפני עבדאללה את עיקרי ההסכם וטוען שמדינת ישראל לא תוכל לחתום על הסכם שאינו מאפשר רצף בין צפון הארץ למרכזה ויש לו חשש שאם יהיה מסדרון כלשהו בין השרון לעמק כנרות הרי שתפרוץ שוב מלחמה ולכן חשוב שהירדנים יאפשרו את המעבר בואדי ערה .

עבדאללה אינו מקבל את הבקשה אך מבקש זמן להתייעצות ולאחריה שואל את דיין מה ישראל תיתן לירדן בתמורה . גם דיין מבקש להתייעץ ובו בזמן מקבל דיווח שדרום הר חברון נכבש על ידי כוחותינו , לאחר התייעצות הוא אומר לעבדאללה שכרגע הגיע דיווח שדרום הר חברון מצוי בידינו . עבדאללה מחוויר ומבין שיש לו בעיה שכן כפרים עצומי מימדים כמו יטא , דורה , סמוע ודהרייה המאכלסים אלפי אנשים נמצאים בסכנת כיבוש והוא אומר מייד לדיין שאם ישראל תסכים לסגת מהר חברון אזי ירדן תסכים לבקשת ישראל .

ישראל כמובן "נסוגה" מדר' הר חברון שכאמור כלל לא היה בידנו וקיבלה בתמורה את המסדרון המבוקש בואדי ערה .

תקלה מופלאה זו ראשיתה "בטלפון שבור" של אותו קומנדקר סיור שטעה והעביר אינפורמציה שגויה אשר משנה לחלוטין את פני הקו הירוק .....