19-10-2010, 16:48
|
 |
מנהל בפורום מדע, טכנולוגיה וטבע | ☺
|
|
חבר מתאריך: 29.10.06
הודעות: 9,713
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי אודי גילת שמתחילה ב "פגישה ראשונה. סיפור אחד מהרבה סיפורים שבתיקווה יהפכו לספר."
ציטוט:
|
במקור נכתב על ידי אודי גילת
תודה על השיתוף, ברשותך כמה הערות ותיקונים קלים שלדעתי ישפרו:
(שינויים ייכתבו באדום)
פגישה ראשונה
בשעה 19.00 קיבלתי טלפון מגילי, אני מסיים לעבוד ואני בבית עוד חצי שעה.
"אם אתה רוצה לפגוש אותי אז זה צריך להיות עכשיו, כי אם אכנס הביתה אני כבר לא אצא ממנו היום". זה היה לי מוזר כי אף פעם לא קיבלתי טלפון מהסוג הזה.
כדי להסביר את כל העניין אני צריך לציין שלפני שבוע נרשמתי לאתר הכרויות לצורך "מחקר". טוב לא בדיוק מחקר אבל בגלל ש... ואולי בכול זאת. זה לא באמת שאני לא מכיר משהיא בדרך רגילה אבל... כמו שכולם אמרים "כדי להגדיל את האופציות". כן, כן אני אומר לעצמי.
אני תמיד תפסתי מעצמי כאדם רגיש וסובלני, אבל במקרים שבהם אני מתעצבן לא רק שאני כועס על המקרה אני גם מתעצבן על העובדה שהצליחו לעצבן אותי. בנוסף, תמיד האמנתי שאני יכול להסתדר עם כמעט כל אחד, אבל מצאתי את עצמי שוב לבד אחרי מערכת יחסים ארוכה, כושלת והרסנית, בלי הידע הבסיסי של איך "להתחיל עם בחורות". תמיד כולן רצו להיות איתי בקשר, אבל לצערי - לא הקשר הנכון. הלשון החדה שלי הכניסה אותי לצרות עם הצד השני או שלסירוגין הייתי שקט מידי. בנוסף תמיד סבלתי מבעיות זיכרון קשות. הראשונה היא זיכרון טוב מידי שמגיעה עד לפרטים הקטנים ביותר.
השנייה היא חוסר יכולת לזכור שמות. ותאריכים.
לדעתי שתי העובדות האילו גרמו לי לא מעט בעיות בחיים.
אז איפה הייתי? כן, גילי. חשבתי לעצמי שאני יכול להתארגן תוך חצי שעה. מקלחת קצרה להוריד את הכלב למטה לאכול משהו. מאיפה נתחיל? עם הכלב, אוכל, אוף נגמר לי הזמן למקלחת. טוב קבעתי איתה, אז יוצאים.
אני צריך להיכנס שוב לאתר כדי לוודא מה השם שלה לפני שיוצאים. זה לא כל כך פשוט, שלחתי הרבה הודעות להרבה בחורות. אם אני כבר באתר אז צריך לנצל אותו עד הסוף הרי שילמתי רק על חודש.
טלפון קצר - "אני בדרך". נכנסתי לרכב. לא לשכוח גילי. אני ממש מתרגש זאת הבחורה הראשונה שאני יוצא איתה מהאתר. אולי זאת האחת?
הדלת נפתחת ולרכב נכנסת בחורה. "שלום". "שלום לך". היא אומרת לי "אני מקווה שאתה לא אנס, רק שתדע אתה נראה לי בסדר אבל אם אתה אנס יש לי גז מדמיע בתיק. רוצה ליראות?"
"הממ אני אוותר על זה הערב אולי ביום אחר". רק שלא תתיז עלי עכשיו כי אני נוהג ואפילו לא עם הרכב שלי חשבתי לעצמי בדאגה. העפתי חצי מבט אליה עם חצי חיוך ואמרתי איפה את רוצה לשבת? הרי המקום לא חשוב מה שחשוב זה רק האנשים. מעניין מה יש לה עוד בתיק.
טוב חניה נלך על בטוח. יש סמטה שאני זוכר שתמיד יש מקום. זה דבר כול כך נדיר בתל אביב עד שחשבתי למכור את הרכב. מה דעתך על ה"בלו"? זה מקום נחמד ושקט. סבבה ניראה לי חיובי. אנו נכנסים ל"בלו", המקום חשוך ואפל משאיר רושם שמזמן לא בילה כאן משהו אחרי הכול מי באמת הולך לפאב, בית קפה ביום שלישי בשעה 19.45 ביום גשום שכזה.
אנו מתיישבים בשולחן ומיד היא אומרת אני אשתה כוס וודקה.
חצי גולדסטר בבקשה אמרתי למלצרית. ומיד אני שומע "אתה לא ניראה מבוגר". איזה כיף לקבל מחמאות מסוג זה.
"אני אוהבת גברים מבוגרים. אתה מקריח"? "הממ לא מספיק אבל מה שכן יש לך שער לבן נסלח לך. יש לך שער על החזה"? "אני אוהבת שער על החזה. ומזיזה לי את החולצה לבדוק. הממ זה לא הרבה אבל אני יכולה להסתדר עם זה".
האם היא הייתה מושכת לי ככה בחולצה אם היו כאן אנשים? ובכלל שהיא אומרת "להסתדר" מה זה אומר? במיוחד אחרי חצי כוס וודקה. אני לא מאמין שהיא כבר שתתה את כל זה כל כך מהר.
תגיד, מה אתה אומר על סוללות GP? יש לי בבית 2300MM הן ממש טובות.
וואלה שאלה מוזרה אבל אני צלם אני מכיר את הנושא כן סוללות באמת טובות נדמה לי שכבר יש 2500. "מה באמת? תגיד לי איפה יש אני קונה אותם תגיד לי תגיד לי".
"אני פשוט כול הזמן משתמשת בהן ואשמח אם יהיו לי סוללות חזקות יותר טובות יותר".
שנייה שנייה. למה היא צריכה 2500? מוזר. לא. לא יכול להיות. אני הוזה את זה. היא לא מספרת לי את מה שאני חושב שהיא מספרת לי, על הדייט הראשון? טוב ננסה להמשיך בשיחה רגילה. במה את עובדת? אני עובדת במחשבים. במה אתה? אני מאלף כלבים. (הלוואי שזה היה כול כך פשוט עם אנשים).
אני אוהבת כלבים. אתה ידוע חיתולים עולים כסף. מי אמור לשלם על זה? אני לא מתכוונת לעבוד אחרי הלידה. כמה כסף אתה חושב שאתה יכול להרוויח מאילוף כלבים. זאת לא עבודה אמיתית.
למה תמיד אני מקבל את זה? אנשים לא באמת יודעים כמה כסף אני מרוויח בחודש. ואם הם היו יודעים הם לא היו באמת מאמינים לי.
אני מרוויח יפה. על תדאגי לי בקשר לזה. ונראה לי מוזר שאת שואלת את זה. "שמע משהו צריך לספר לך את זה. אני יודעת שלפעמים אני יכולה להיות בוטה אבל אתה צריך לדעת שאתה צריך להרוויח כסף.
אתה יודע אני רוצה לגור במושב. אני אוהבת את המושב. ואני אוהבת בעלי חיים. כול החיים שלי גרתי במושב ולזה אני רגילה. ואתה יודע מישהו אמור לטפל בילדים.
אתה יודע מה קניתי לי פעם שוט. הלכתי לחנות חיות ורציתי שוט. אבל לא היה להם אחד". הייתי חייב לענות. את יודעת יש בשוק הפשפשים בזול. (הערב הזה הופך למוזר מרגע לרגע). "טוב בו נזמין חשבון". וואי אני כול כך שמח שהיא אמרה את זה. אני לא ידעתי מה לעשות. גם יש לה גז מדמיע, גם שוט מי יודע מה יש לה בתיק והאם היא מתכוונת להשתמש בזה?.
אפשר חשבון בבקשה אמרתי בקול רגוע למלצרית. איזה יופי היא משלמת על עצמה.
" איזה סוג תחתונים יש לך"?
אילו תחתונים יש לך? שאלתי בחזרה.
אני חייב להגיב.מספיק להיות מנומסים.
"אתה לא יכול לשאול בחורה שאלה מסוג זה" היא ענתה לי. "נו אז איזה סוג תחתונים יש לך"? "בוקסר? כן יש לך בוקסר". "צמודים או לא?".
טוב נו בכול זאת לבשתי תחתונים טובות היום.
יש לי מצ'תונים.
"מצוין".
"תגיד אם אתה מאלף כלים אז בטוח יש לך כלב".
כן ברור.
כמו אבא גאה תמיד יש לי תמונה של הכלב בארנק.
רוצה ליראות תמונה שלו?
כן, ברור.
וואי איזה כלב חמוד זה. אני רוצה לראות את הכלב שלך".
רק שנייה איך להגיב לזה? זה דייט ראשון שלי איתה. לא יצאתי לדייט עם בחורה 5 שנים, אם בכלל. את כול החברות שלי פגשתי במקרה וללא דייטים. יש נוהל לזה?
טוב מה כבר יכול לקרות?
יאללה עלי הביתה. אני חייב להמציא תרוץ למה הבית שלי כול כך מבולגן. טוב אז כך תקופת בחינות. לא זה לא טוב. המנקה לא... לא ניראה לי שהיא תאמין לזה. הכלב שלי המממ זה לא מספיק אמין. צילמתי סטודיו. כן זה תופס. נשמע הגיוני. הפלשים של הסטודיו באמת פרוסים. אומנם צילמתי את הסטודיו לפני שלושה שבועות אבל היא לא תדע מזה. נכנסנו אלי הביתה כמובן שהכלב שלי שמח לפגוש אותה. הוא קופץ משמחה על כולם. היא מתכופפת מלטפת אותו משחקת איתו קצת ואז נעמדת שוב. מביטה בי. איזה בית גדול. אפשר לראות את יתר הבית?
כן ברור.
(הרי כולו מבולגן באותה המידה).
זאת המקלחת. ואלו השירותים. כאן נמצא החדר שלי.
“מה יש פה?” שואלת בפליאה.
כאן יש חדר בלאגן.
אני ממש ממש לא רוצה לפתוח את הדלת הזאת. כבר 3 חודשים אני זורק לחדר הזה דברים שלא היה לי חשק לסדר. ואחרי הכול כול הבית מבולגן. זה יהיה בגדר נס אם בכלל הצליח לפתוח את הדלת. אם הייתי יודע שמשהיא תגיע לראות את הכלב שלי אז הייתי דוחס לחדר הזה את כול יתר הדברים שהסתובבו בבית. אולי אפילו הייתי מעביר סמרטוט. במילה הייתי צריך לעשות את זה מזמן. טוב זה החדר שלי.
למזלי החדר הזה נשמר די מסודר באורח נס.
היא מתיישבת על המיטה שלי. טוב, נו אשב לידה.
היא מתחילה ללטף לי את הרגל. המממ.ליטוף הופך לנשיקה ונשיקה להרמת החולצה. הממ כבר על הדייט הראשון? היא דיי שיכורה לא?
ואז פתאום.
הכלב שלי התחיל להשתולל. הרי הוא בסך הכול גור. והוא כל הזמן רוצה יחס. או שהוא גם רוצה להצטרף? לא ניראה לי כול העסק הזה. אני לא מכיר אותה.
טוב ניראה לי שאת קצת שיכורה. וגם ממש מאוחר.
"כן כן. באמת ניראה לי שאנו די מגזימים" "טוב אז תקפיץ אותי הביתה?"
סבבה.
)וואי אני אידיוט(.
טוב אנו נכנסים לרכב. ואז היא אומרת לי.
טוב, אתה יודע שאני לא כול כך שיכורה. כבר עבר הרבה זמן מהוודקה. אם אתה לא תבוא אני אצטרך להסתדר לבד. הייתי מזמינה אותך לבוא להסתכל אבל אני מבינה שאתה לא בקטע.
טוב אחרי כזאת הזמנה אני כבר לא יכול להגיד לא. יאללה אני חייב להצטרף.
נכנסנו לדירה. כמובן שישר היא מתחילה לשלוח את הידיים. זאת הפעם הראשונה שזה קורה לי. המממ טוב נו נזרום עם זה. תמיד יש פעם ראשונה.
עדיין לא החלטתי מה לרשום אני צריך לחשוב על זה אבל בגדול יש סקס אבל השאלה היא כמה ממנו אני צריך לרשום וכמה לא?
אני הייתי כותב בגדול קצת על הלפני ומשאיר את העיקר דווקא לא כתוב - ככה יש לקורא מסתורין מסויים.
טוב אחרי כול כך הרבה בלאגן היא נרדמה.
אוף אני לא יכול לשון כאן, במיוחד עם הרעש הזה של הגשם שמתחיל שוב אבל הפעם זה ממש רציני. טוב מה אני אעשה? אני אעיר אותה?
ניראה לי שאין לי ברירה. בכול זאת השעה כבר 3.00 בלילה ואני עובד מחר.
גילי...
גילי...
אני שומע אותה נאנחת משינה.
גילי. תגידי לי כמה את תעלבי אם אני הלך. אני ממש מתנצל. אני פשוט לא מצליח להירדם.
זה תלוי,
הרגע קראת לי גילי?
|
בגדול, בנית יופי של עלילה עם פאנץ' יפה בסיום (כי זה לא באמת השם שלה הרי..).
צריך לעשות לזה קצת עריכה והגהה אבל באמת שהשלד בנוי טוב.
אגב - שמתי לב שלא רשמת את השם של מר בחור. זה דווקא טוב - תשאיר את זה ככה 
_____________________________________
|
ראשי
צ'אט
אז אני עייף...
מצב כלאיים
