האם הפורום השפיע על תפיסת עולמכם?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77

(לאיפה נעלם glsh?) ?

התחלתי לקרוא ולכתוב בפורומים של פוליטיקה וסקופים בערךלפני שנתיים.

בין חברים אנחנו כמעט שלא דנים על פוליטיקה ואקטואליה. זהדי חסר טעם ובדרך כלל יש דברים אחרים לדבר עליהם. המרחק מהמשפחה גורם לפסופוסהויכוחים המשפחתיים. (אנחנו פרוסים על דעות שבין חד"ש לברוך מרזל, ובין קיבוץ שלהתק"ם למגורים במאה שערים) והצורך היהודי במנה בריאה של וכחנות ואקטואליה גרם לילהכנס לפורום.

לאחר שנתיים אני תוהה מה הקריאה של דעות שונות מאבירי מקלדתלא מוכרים עשה לדעותיי. חלק מהכותבים האיר נקודות ישנות באור חדש לגמרי (לאיפה נעלם glsh?) ולרגעים מצאתי את עצמי יותר ימני בשל הכתיבה שלהם (ישראלה למשל, יכול לקחתעל זה קרדיט). חלק אחר מהכותבים גורם לי להבין שזה יכול להיות רק עניין של זמן עדשנוותר על החירות והמחשבה שלנו במקרה הטוב, ונבצע פשעים נגד האנושות ורצח עם במקרההרע, בתירוצים של ביטחון וגזענות. חלק מהכותבים משמחים, במובן זה שמשמח שהםישראלים. וחלק אחר, הממ.. כמו הרישא גורם לי לדאגה.

אבל באופן עקרוני, הפורום והכותבים בו גרמו לי וגורמים לילברר נקודות שונות לגבי תפיסת עולמי.

מסקרן אותי, מה זה עושה לכם?[/QUOTE]

איזה מזל שיש דיונים שצצים בעמוד הבית, ככה אפשר להסתקרןולהכנס.

מבחינתי הכתיבה פה הייתה איפושהו בקתגוריה של "הוצאתקיטור", גם אם ברור שלמדתי הרבה. לאחר זמן מה, ובמיוחד ככל שעלתה רמת ההשקעה שלי (מבחינת הרצינות לפחות) בכתיבת הודעות, נהיה לי ברור יותר ויותר שבעצם במושגים שליעצמי, "זה לא שווה את ההשקעה". במילים אחרות: לו הייתי חבר של מישהו כמוני, והייתירואה מה הוא משקיע, ומה הסיכוי שיקצור פרי, הייתי מייעץ לו בתקיפות לחפש תחביב אחר, כי בסופו של דבר זה תחביב (מאחר ואיך נגזרת מעשית ראוייה לשמה לעצם הכתיבה כאן, אואפילו בפורומים הרבה יותר פעילים).

מעבר לכך: "חיכוך" בכמה סוגים של חברים - חלקם נהדרים הןמבחינת השיוך הפוליטי (כתבתי פעמים רבות שמבחינתי בשנת 2010 בישראל החזקה בדעות "שמאלניות" לשמן, משולה לשיוך לכת משיחית שאין שום תקפות, מבחינה שכלתנית, לדעות שלהמחזיק בהן, והוא לכל היותר יכול להיות "שעון מקולקל שמדייק פעמיים ביממה) וגםמבחינה אישית, חלקם בדיוק ההיפך, ורבים מאוד שהם "רגל פה-רגל שם" (בצד הנכוןפוליטית אבל ממש לא אנשים שאני "מחזיק מהם" אחרת, או ההיפך) - הביא אותי למסקנה כיבעצם הכתיבה כאן מהווה פנים אחרות למציאות העקומה שבגללה בעטתי את עצמי מתחום מדעיהרוח דווקא כאשר ההימור הכספי שלי בתחום היה גבוה מאוד: התופעה שכיניתי במונחשהמצאתי לעצמי "דה-בנאליזציה של הטימטום האנושי". אפשר לפרש את זה כמונח מעליב, אבלבמקרה של רוב האנשים זה פשוט אומר שאנו מלבישים את החולשות האנושיות בתחפושת שלהגיון/רטוריקה פסאודו מדעיים. בשורה התחתונה: אנחנו משחקים משחק של הגיון, כאשר רוברובינו ממש לא נוהגים לפי אותם כללי הגיון.

כאשר בשיחות אינסופיות בין סטודנטים לתואר שני למדעי הדשא – שזו בעצם חבורת אנשים שלא מעטים מהם מנותקים מהמציאות ולכן שרדו לטירוף הזה, במקום ללכת לחיות ולהתפרנס – מנסים אנשים להגדיר את העולם ובני האדם בהכללות, אבל בלי להיתפס כמכללים, אני זוכר שקבעתי 2 חוקים כמעט אקסומטיים שנבעו מהנסיון שלי עם רוב בני האדם, וקודם כל דווקא עם אלה שאני קרוב אליהם:

1. "ההגיון מפסיק לעבוד כאשר חוצים פנימה לתחום שטח השיפוט של השבט אליו אתה משתייך" – במילים פשוטות: כאשר אדם צריך להתייחס להיבטים של ה"קסטה" החברתית/משפחתית/דתית אליה הוא מרגיש שייך, כל כללי הגגיון המדעי שלו מספיקים לעבוד, ולכל היותר הוא ינסה להעמיד פנים שהוא נייטרלי בשיפוטו.

2. "בני אדם יטענו כל דבר, מגוחך ככל שיהיה, בכדי להצדיק את מה שקרוב לליבם, ובו זמנית יביעו זעזוע עמוק ואמיתי כאשר מי שאינו קרוב לליבם יטען דברים שאינם מגוחכים אפילו רבע מכך". כלל שאפילו לא צריך להסביר.

מעטים מאוד לא עונים לשני הכללים הנ"ל ברוב המקרים, ולדעתי אין ולו אדם אחד שיכול להימנע מנהיגה לפי כללים אלה בכלל.

לאחר זמן היה ברור לי כי בוויכוחים פוליטיים, בע"פ או בפורום, כל הכללים הנ"ל תקפים גם תקפים, ופה התחיל להיות לי ברור שאני "פה בשביל הכיף" (אולי) אבל ממש לא בגלל שיש לי יכולת להשפיע אפילו במידה סבירה ביחס להשקעה. יש אפילו חבר מסויים (שכותב "און אוף" כאן, אבל פעיל מאוד בפורום אחר, תחת אותו שם) שלמרות שברור שהוא אדם משכיל ורחב אופקים, גמיש ושולט ברזי התרבות הפוליטית האינטרנטית, כאשר הבטתי על דרך התנהלותו מן הצד, והנחתי כהנחת עבודה שאולי אני רק עשירית מגוחך ממנו, די נחרדתי וממש נדחפתי למצוא דרך לשים סוף למנהג הכתיבה. מאסה קריטית של מקרים כאלה הביאה אותי לבסוף להחלטה מושכלת שפשוט אין שום טעם להמשיך בכתיבה, ומאחר ומנסיון עבר היה לי ברור שכתיבה "על אש קטנה" תמיד גולשת חזרה לסוג של התמכרות, הפסקתי לחלוטין כתיבה בתחום הפוליטי.

זה לעניין "השפעה על/מ הפורום".

יותר לעניין הפוליטי, פחות אלי אישית: להערתי עודף המידע שאנו מקבלים בעצם הוא הטעיה: רוב בני האדם בחברה כמו הישראלים חיים באשליה שהם מצויים ב"פתולוגיה" של החברה שלנו משום ש"הכל שקוף". אין זה המצב ולדעתי בתחומים מסויימים, ומאוד חשובים, בעצם (ואני כותב זאת בקור רוח) אנו תחת רושם מוטעה לחלוטין, כאשר בעלי אינטרסים מציפים אותנו במידע עודף אודות מה שקרוב לליבם, ומסתירים מאיתנו מה שאינו קרוב לליבם. מסיבה זו בעצם הדימוי החביב עלי של "מר ישראל ישראלי" לא יודע כלום, מבחינתי, על דברים מאוד מאוד חשובים, ואי אפשר לנהל אתו ויכוח מדעי. בעצם גם עם עצמי אני לא יכול לנהל ויכוח מדעי – בוא נגיד על "הפזורה הבדואית בנגב ומדינת ישראל" – כי אפילו בתחומים מסוימים שיש לי נגיעה אליהם (כמו הנ"ל) אני יודע מספיק כדי לדעת שאני לא יודע מספיק. ואם אני לא יודע, אז מה יודע זה שהמידע שלו בא מסמינרים/סיורים או פורום רוטר.נט? זה בדיוק מה שאני מגדיר כ"דה בנאליזציה של הטמטום האנושי": אנחנו חושבים שהחרדים הם פרזיטים+מסריחים מזיעה בחליפות הפוליאסטר שלהם+מתרבים כמו שפנים+מאמינים רק באמונות הבל+מתעללים בילדים שלהם שלא יודעים מתמטיקה בגרוש++++++" ואז הופכים את כל זה לטור מלומד בעיתון נחשב, או אפילו מעבר לכך, ואז אותם אלה שמאמינים בכל הנ"ל בשל החולשה האנושית הרגילה (פחד מהזר והשונה וכו'), מטפסים על תילים של ניירות כאילו מדעיים, וזו ה"הרכבה של הטימטום": הפיכת טימטום אנושי רגיל, למאסה כתובה לפי כל כללי המדע. שדרני ספורט עושים את זה כדבר שבשגרה, רק שזה תחום שבו אנו במודע נהנים מ"הדה-בנאליזציה של הטמטום". אני מכיר אנשים מכובדים ומשכילים שבכוונה מקשיבים לשדרנים מסויימים, כי הם אוהבים את הדרך שבה מלבישים טימטום בחליפה מכובדת. העניין הוא שבתחומים חשובים יותר, משום מה איש לא מודע בנוהג הזה.

להערכתי: ואני אומר את זה על סמך תחושה מכרעת שמנתחת איזו סטטיסטיקה כללית שיש לי בעקבות המון דיונים כאן בפורום, בהודעות פרטיות ועם אנשים מקבילים "אי שם בחוץ", אין שום טעם בדיונים האלה, אלא אם כן אדם יחיד סגולה מאוד מאוד ממוקד ובשליטה מבחינת הזמן שהוא משקיע בהתאם לתוצאות שהוא קוצר. לי אישית היה בור שבשום קנה מידה לא הייתה הצדקה מעשית לזמן שהשקעתי, אלא אם נכניס את מימד התחביב או סיפוק פה ושם מעניינים נקודתיים (היו אנשים שבאמת למדו, אבל במונחי כדאיות של הזמן שהשקעתי, התוצאה מאוד מאוד דלה). רוב רובם של הדיונים משולים לשאלות האינסופיות שנשאלות בפורומים רפואיים: ב-99% מהמקרים התשובות נמצאות בקישור ה FAQ, או "דף תשובות לשאלות הנפוצות". העניין הוא שכל אדם רוצה לקבל תשובה בעלת טון אישי – רק ככה הוא "נרגע". וכאשר לי היה ברור שלא משנה איזה דיון יתפתח, 99% שכבר בעבר היה דיון כזה, כולל רוב ה"הסתעפויות" – כאשר (להערכתי) ב 75% מהמקרים חזיתי בדיוק רב מאוד מה יכתוב כל אדם מוכר כאן, איך הוא יתיישר לפי הפוזיציה שלו, כמה על הראש הוא יחטוף מההנהלה (גם בהתאם למעמדו הלא כתוב) ומתי הוא יתקוף אישית, או לא – אז יה לי ברור שכבר אין שום תוחלת בהמשך הכתיבה, שוב: אלה אם כן ההנאה היא לא בעלת זיקה לתשואה. מה שבתחילה נחשב למשחק "על אמת" בהשקעות, מתגלה בעצם כ"משחק בכאילו" על מניות שלא קיימות במציאות. מיציתי את ההנאה מעצם המשחק, ומאחר שאין רווחים: אין טעם בהמשך המשחק. זו שעתי ונכונה לא רק למקרה שלי בפורום, אלא בכלל לעיסוק בפוליטיקה של המפטפטת.

מעבר לכך אישית הגעתי למצב שבו לא ריציתי בשום מגע עם אנשי שמאל קיצוני, גם אם זה רק למטרת "לתת להם בראש". הבנתי את המנגנונים שמניעים את האגף השולי מספרית הזה, היא שבעצם כל תשובת לב דרושה להם כדי להתקיים, כולל מאוד שלילית. להערכתי לא משנה כמה רהוט והגיוני יהיה מה שאגיב לנושא הקשור בשמאל קיצוני יהיה, אני מועיל יותר ממה שאני מזיק. השמאל הקיצוני כיום הוא בעל נגיעה (לרוב מאחורי הקלעים) כמעט לכל עניין העומד על הפרק. אני לא רוצה להסתכל אחורה ולהבין שנטלתי חלק במתן סמי זירוז לאנשים המזיקים הללו (שבזמנו הייתה להם נוכחות שולית כאן בפורומים, אבל נוכחות קיימת ומשפיעה). זה עניין בעל חשיבות מוסרית עבורי. אפשר להגיד שההחלטה שלא לשתף פעולה עם שום עניין שהשמאל הקיצוני בעל נגיעה בו הייתה עבורי הזרז האחרון לסיים כל נגיעה לפטפטת על פוליטיקה, כמו עניינים אחרים. אפילו ראש מחלקת שימור חברים בחברה להגנת הטבע נאלץ לשמוע את ממני לא מזמן, כאשר מאוד רצה לשמוע למה כל משפחתי המורחבת ביטלה את כל ההתקשרויות ארוכות השנים (כולל קייטנות) על החברה. אני ממליץ למי שמחזיק משהו ממה שאני אומר להקדיש זמן שהיה שם על כתיבת כמה הודעות הפורום ולבדוק מעורבות ארגוני שמאל קיצוני (כמו "שתיל" במקרה של החברה להגנת הטבע) בעניינים הקרובים לליבו, ובמיוחד כאלה שהוא נחשב (באופן שולי כמובן) למפרנס שלהם.

נא להתייחס להודעה הזאת, שהיא מתוקנת וערוכה וכוללת עוד פסקא:

איזה מזל שיש דיונים שצצים בעמוד הבית, ככה אפשר להסתקרןולהכנס.

מבחינתי הכתיבה פה הייתה איפושהובקתגוריה של "הוצאתקיטור", גם אם ברור שלמדתי הרבה. לאחרזמן מה, ובמיוחד ככל שעלתה רמת ההשקעה שלי (מבחינת הרצינות לפחות) בכתיבת הודעות, נהיה לי ברור יותר ויותר שבעצםבמושגים שליעצמי, "זה לא שווה את ההשקעה". במילים אחרות: לו הייתי חבר של מישהו כמוני, והייתירואה מה הוא משקיע, ומה הסיכוי שיקצור פרי, הייתי מייעץ לו בתקיפות לחפש תחביב אחר, כי בסופו של דבר זה תחביב (מאחר ואיך נגזרתמעשית ראוייה לשמה לעצם הכתיבה כאן, א ואפילו בפורומיםהרבה יותר פעילים).

מעבר לכך: "חיכוך" בכמה סוגים של חברים - חלקם נהדרים הןמבחינתהשיוךהפוליטי(כתבתי פעמים רבות שמבחינתי בשנת 2010 בישראל החזקהבדעות "שמאלניות" לשמן, משולהלשיוך לכת משיחית שאין שום תקפות, מבחינה שכלתנית, לדעות שלהמחזיק בהן, והוא לכל היותר יכול להיות "שעון מקולקל שמדייק פעמייםביממה") וגםמבחינהאישית, חלקם בדיוק ההיפך, ורבים שהם "רגל פה-רגל שם" (בצד הנכוןפוליטית אבל ממש לא אנשים שאני "מחזיק מהם" אחרת, אוההיפך) - הביא אותי למסקנה כיבעצם הכתיבה כאן מהווה פניםאחרות למציאות העקומה שבגללה בעטתי את עצמי מתחום מדעיהרוח דווקא כאשר ההימור הכספי שלי בתחום היה גבוה מאוד: התופעה שכיניתי (במונחשהמצאתי לעצמי) "דה-בנאליזציה של הטימטוםהאנושי". אפשר לפרש את זה כמונח מעליב, אבלבמקרה של רוב האנשים זה פשוט אומר שאנו מלבישים את החולשות האנושיותבתחפושת שלהגיון/רטוריקה פסאודו מדעיים. בשורה התחתונה: אנחנו משחקים משחק של הגיון, כאשר רוברובינו ממש לאנוהגים לפי אותם כללי הגיון.

כאשר בשיחות אינסופיות בין סטודנטיםלתואר שני למדעי הדשא – שזו בעצם חבורת אנשים שלא מעטים מהם מנותקים מהמציאות ולכןשרדו לטירוף הזה, במקום ללכת לחיות ולהתפרנס – מנסים אנשים להגדיר את העולם ובניהאדם בהכללות, אבל בלי להיתפס כמכלילים, אני זוכר שקבעתי 2 חוקים כמעט אקסומטייםשנבעו מהנסיון שלי עם רוב בני האדם, וקודם כל דווקא עם אלה שאני קרובאליהם:

1. "ההגיון מפסיק לעבוד כאשר חוצים פנימה לתחום שטח השיפוט של השבטאליו אתה משתייך" – במילים פשוטות: כאשר אדם צריך להתייחס להיבטים של ה"קסטה" החברתית/משפחתית/דתית אליה הוא מרגיש שייך, כל כללי ההגיון המדעי שלו מפסיקיםלעבוד, ולכל היותר הוא ינסה רק להעמיד פנים שהוא נייטרלי בשיפוטו.

2. "בני אדם יטענו כל דבר, מגוחך ככל שיהיה, בכדי להצדיק את מה שקרובלליבם, ובו זמנית יביעו זעזוע עמוק ואמיתי כאשר מי שאינו קרוב לליבם יטען דבריםשאינם מגוחכים אפילו רבע מכך". כלל שאפילו לא צריך להסביר.

מעטים מאוד לא עונים לשני הכללים הנ"לברוב המקרים, ולדעתי אין ולו אדם אחד שיכול להימנע מנהיגה לפי כללים אלה בכלל.

לאחר זמן היה ברור לי כי בוויכוחיםפוליטיים, בע"פ או בפורום, כי כל הכללים הנ"ל תקפים גם תקפים, ופה התחיל להיות ליברור שאני "פה בשביל הכיף" (אולי) אבל ממש לא בגלל שיש לי יכולת להשפיע אפילו במידהסבירה ביחס להשקעה. יש אפילו חבר מסויים (שכותב "און אוף" כאן, אבל פעיל מאודבפורום אחר, תחת אותו שם) שלמרות שברור שהוא אדם משכיל ורחב אופקים, גמיש ושולטברזי התרבות הפוליטית האינטרנטית, כאשר הבטתי על דרך התנהלותו מן הצד, והנחתי כהנחתעבודה שאולי אני רק עשירית מגוחך ממנו, די נחרדתי וממש נדחפתי למצוא דרך לשים סוףלמנהג הכתיבה. מאסה קריטית של מקרים כאלה הביאה אותי לבסוף להחלטה מושכלת שפשוט איןשום טעם להמשיך בכתיבה, ומאחר ומנסיון עבר היה לי ברור שכתיבה "על אש קטנה" תמידגולשת חזרה לסוג של התמכרות, הפסקתי לחלוטין כתיבה בתחום הפוליטי.

זה לעניין "השפעה על/מהפורום".

יותר לעניין הפוליטי, פחות אלי אישית: להערכתי עודף המידע שאנו מקבלים בעצם הוא הטעיה: רוב בני האדם בחברה כמו הישראליתחיים באשליה שהם מצויים ב"פתולוגיה" של החברה שלנו משום ש"הכל שקוף". אין זה המצבולדעתי בתחומים מסויימים, ומאוד חשובים, בעצם (ואני כותב זאת בקור רוח) אנו תחתרושם מוטעה לחלוטין, כאשר בעלי אינטרסים מציפים אותנו במידע עודף אודות מה שקרובלליבם, ומסתירים מאיתנו מה שאינו קרוב לליבם. מסיבה זו בעצם הדימוי החביב עלי של "מר ישראל ישראלי" לא יודע כלום, מבחינתי, על דברים מאוד מאוד חשובים, ואי אפשרלנהל אתו ויכוח מדעי. בעצם גם עם עצמי אני לא יכול לנהל ויכוח מדעי – בוא נגיד על "הפזורה הבדואית בנגב ומדינת ישראל" – כי אפילו בתחומים מסוימים שיש לי נגיעה אליהם (כמו הנ"ל) אני יודע מספיק כדי לדעת שאני לא יודע מספיק. ואם אני לא יודע, אז מהיודע זה שהמידע שלו בא מסמינרים/סיורים או פורום רוטר.נט שכולם כלים מאודאינטרסנטיים, או סתם חד צדיים להחריד? זה בדיוק מה שאני מגדיר כ"דה בנאליזציה שלהטמטום האנושי": אנחנו חושבים שהחרדים הם פרזיטים+מסריחים מזיעה בחליפות הפוליאסטרשלהם+מתרבים כמו שפנים+מאמינים רק באמונות הבל+מתעללים בילדים שלהם שלא יודעיםמתמטיקה בגרוש++++++" ואז הופכים את כל זה לטור מלומד בעיתון נחשב, או אפילו מעברלכך, ואז אותם אלה שמאמינים בכל הנ"ל בשל החולשה האנושית הרגילה (פחד מהזר והשונהוכו'), מטפסים על תילים של ניירות כאילו מדעיים בדרך לאשוש התאוריה שלהם, וזוה"הרכבה של הטימטום": הפיכת טימטום אנושי רגיל, למאסה כתובה לפי כל כללי המדע. שדרני ספורט עושים את זה כדבר שבשגרה, רק שזה תחום שבו אנו במודע נהניםמ"הדה-בנאליזציה של הטמטום". אני מכיר אנשים מכובדים ומשכילים שבכוונה מקשיביםלשדרנים מסויימים (ספורט), כי הם אוהבים את הדרך שבה מלבישים טימטום בחליפה מכובדת. העניין הוא שבתחומים חשובים יותר, משום מה איש לא מודע לנוהג הזה.

להערכתי: ואני אומר את זה על סמך תחושהמכרעת שמנתחת איזו סטטיסטיקה כללית שיש לי בעקבות המון דיונים כאן בפורום, בהודעותפרטיות ועם אנשים מקבילים "אי שם בחוץ", אין שום טעם בדיונים האלה, אלא אם כן אדםיחיד סגולה מאוד מאוד ממוקד ובשליטה מבחינת הזמן שהוא משקיע בהתאם לתוצאות שהואקוצר. לי אישית היה ברור שבשום קנה מידה לא הייתה הצדקה מעשית לזמן שהשקעתי, אלא אםנכניס את מימד התחביב או סיפוק פה ושם מעניינים נקודתיים (היו אנשים שבאמת למדו, אבל במונחי כדאיות של הזמן שהשקעתי, התוצאה מאוד מאוד דלה). רוב רובם של הדיוניםמשולים לשאלות האינסופיות שנשאלות בפורומים רפואיים: ב-99% מהמקרים התשובות נמצאותבקישור ה FAQ, או "דף תשובותלשאלות הנפוצות". העניין הוא שכל אדם רוצה לקבל תשובה בעלת טון אישי – רק ככה הוא "נרגע". וכאשר לי היה ברור שלא משנה איזה דיון יתפתח, 99% שכבר בעבר היה דיון כזה, כולל רוב ה"הסתעפויות" – כאשר (להערכתי) ב 75% מהמקרים חזיתי בדיוק רב מאוד מהיכתוב כל אדם מוכר כאן, איך הוא יתיישר לפי הפוזיציה שלו, כמה על הראש הוא יחטוףמההנהלה (גם בהתאם למעמדו הלא כתוב) ומתי הוא יתקוף אישית (לא אתפלא א םהיו כמהשהרגישו אותו הדבר לגבי), או לא – אז היה לי ברור שכבר אין שום תוחלת בהמשך הכתיבה, שוב: אלה אם כן ההנאה היא לא בעלת זיקה לתשואה. מה שבתחילה נחשב למשחק "על אמת" בהשקעות, מתגלה בעצם כ"משחק בכאילו" על מניות שלא קיימות במציאות. מיציתי את ההנאהמעצם המשחק, ומאחר שאין רווחים: אין טעם בהמשך המשחק. זו שעתי ונכונה לא רק למקרהשלי בפורום, אלא בכלל לעיסוק בפוליטיקה של הפטפטת.

מעבר לכך אישית הגעתי למצב שבו לא רציתיבשום מגע עם אנשי שמאל קיצוני, גם אם זה רק למטרת "לתת להם בראש". הבנתי אתהמנגנונים שמניעים את האגף השולי מספרית הזה, היא שבעצם כל תשומת לב דרושה להם כדילהתקיים, כולל מאוד שלילית. להערכתי לא משנה כמה רהוט והגיוני יהיה מה שאגיב לנושאהקשור בשמאל קיצוני , אני מועיל (לעניינם) יותר ממה שאני מזיק. השמאל הקיצוני כיוםהוא בעל נגיעה (לרוב מאחורי הקלעים) כמעט לכל עניין העומד על הפרק. אני לא רוצהלהסתכל אחורה ולהבין שנטלתי חלק במתן סמי זירוז לאנשים המזיקים הללו (שבזמני הייתהלהם נוכחות שולית כאן בפורומים, אבל נוכחות קיימת ומשפיעה). זה עניין בעל חשיבותמוסרית עבורי. אפשר להגיד שההחלטה שלא לשתף פעולה עם שום עניין שהשמאל הקיצוני בעלנגיעה בו הייתה עבורי הזרז האחרון לסיים כל נגיעה לפטפטת על פוליטיקה, כמו ענייניםאחרים. אפילו ראש מחלקת שימור חברים בחברה להגנת הטבע נאלץ לשמוע את ממני לא מזמן, כאשר מאוד רצה לשמוע למה כל משפחתי המורחבת ביטלה את כל ההתקשרויות ארוכות השנים (כולל קייטנות) על החברה. אני ממליץ למי שמחזיק משהו ממה שאני אומר להקדיש זמן שהיהשם על כתיבת כמה הודעות הפורום ולבדוק מעורבות ארגוני שמאל קיצוני (כמו "שתיל" במקרה של החברה להגנת הטבע) בעניינים הקרובים לליבו, ובמיוחד כאלה שהוא נחשב (באופןשולי כמובן) למפרנס שלהם.

מעבר לכך עוד עניין: העולם תמיד ישאר מקום מורכב, אבל לדעתי אנו צועדים לעולם שהוא יותר "שחור ולבן" מזה של שנות התשעים, לדוגמא. זה די הפוך ממה שרוב האנשים מאמינים. לאמונתי (גם אם כספין רטורי כאילו מדעי יבואו אנשים ויגידו שהנה אני עושה דה-בנאליזציה של הטימטום לעצמי) האיסלאם הפוליטי הוא הכוח השלילי העיקרי בעולם, שאינו קשור לחולשה אנושית (שכן חמדנות וחומרנות יכולה גם להחשב לכוח הרסני מאוד). האיסלאם הפוליטי הוא מבחינתי כוח שלילי ברמות שלא נראו מאז הבולשביזם של סטאלין או המפלגה הנאצית של גרמניה: פשוט אין שום דבר טוב שיוצא משם ושאינו יכול לצאת טוב יותר בתסריטים אחרים (עצמית: כי אפשר תמיד לזקוף לזכותם שלהבולשביקים את חיסול הנאצים, כמו שאפשר במסגרת תרגיל רטורי לזקוף לזכות הנאצים את זירוז הקמת מדינת ישראל, או בכלל הקמתה). להערכתי כל סוג של שיתוף פעולה שמקדם במידה כלשהי יישות פוליטית איסלאמית הוא פסול. כאן אני נבדל מאוד אפילו מהימין המתון, או הפחות מתון. אני לא מקבל שום זכות או תביעה ערבית לאומית - כעקרון. אני לא חושב שמעולם נגעתי בעניינים כמו "זכות אבות". אני גם לא חושב שאני יכול לגבש עמדה כאן (למרות כל הסנטימנטים) כי אני גם חילוני למהדרין וגם כי לאורך כל חיי הבוגרים האיסלאם הפוליטי מחזיק לי סכין על הצוואר, ומרפה ממנה או בגלל הפעלת כוח נגדי, או משום חישוב קר ואכזרי של תועלת לטווח קצר. מבחינתי אנו במלחמה על קיומינו מול האיסלאם. חלק נכבד מהשמאל (העולמי/ישראלי) משתף פעולה עם האיסלאם בין אם מתוך פייסנות שנגזרת מהחולשה של העולם המערבי, ובמקרים יותר חריגים משום ערגה אירוטית לאלימות הממוסדת של האיסלאם, שמזכירה את המשיכה האירוטית של ה"שמאל" הקיצוני האירופי של סוף שנות השישים ושנות השבעים, לברוטאליות וחסר האנושיות של המדינה הסובייטית או הסינית. אני בכנות מאמין שהשמאל הפעיל יותר (שמדכא ומשתיק את האגפים היותר הגיוניים שבו) הוא כיום בעצם הימין הקיצוני, מבחינת משחק התפקידים ההיסטורי. אני שולל לחלוטין את אמונת ההבל הישראלית חילונית (שהולכת ומתפוגגת תחת לחץ ברוטאלי של השמאל הקיצוני) כי הישראלי צריך כעקרון לחבק את השמאל העולמי ולפחד מהימין העולמי. אני לא אוהב אנטישמים קטנים שחושבים שהיהודים הם בעלייותר מדי כוח, ושנמאס להם שמלמדים את הילדים שלהם על השואה, אבל לטעמי לא רק שהשמא להקיצוני העולמי הוא בעצם הזרם האנטישמי המסוכן כיום, אלא שההתפחתות הטבעית של מדינת ישראל הביאה אותנו לנקודה שבה ישראלים רבים, גם אם לא מודעים לכך, בעצם קרובים הרבה יותר לרעיונות של מי שהתקשורת שלנו מכתירה כ"ימין הקיצוני" בשלל מדינות בעולם. אין מה לעשות אבל אלה האנשים שאידאולוגית קרובים אלינו, נרצה או לא. מר "ישראל ישראלי" ממש לא קרוב אישית לדמוקרט האמריקאי מן הסוג החדש, ואין שום סוכוי שבעולם שהאחרון יאהב אותו. אלה רעיונות מאוד חריגים שאני לא יכול להביע כדרך קבע, וגם להמשיך לכתוב ברמה חברתית. כולנו מכירים את המכבש של ה"אד הומינום" שמופעל על כולם, ואם הייתי ממשיך לכתוב אחרי שהייתי אומר שממש לא מזיז לי שארגון ימין בריטי מפגין עם דגלי ישראל כי אלה נחשבים כ"סדין אדום בעיני המוסלמים", הייתי שוקע עוד יותר בדיונים לא ענייניים. זו דעתי האמיתית, אגב. אני אפילו הוזה/חוזה מצב שבו ישראלים (חילוניים) יהיו בעלי דעה נחשבת ומובילה בעולם האידאולוגי של תושבי מדינות גוש המערב/נצרות (שישראל נמצאת בפריפריה שלו) שנחרדים לראות כיצד המנגנונים שהביאו לכך שאנו חיים בעידן של זהב מבחינה אישית, מנוצלים לצורך הליכה אחורה תחת סיסמאות שווא של "הליכה לעולם של אחווה ושיוויון".

אפשרויות משלוח הודעות

אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים

אתה לא יכול להגיב לאשכולות

אתה לא יכול לצרף קבצים

אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל

סמיילים פעיל

קוד [IMG] פעיל

קוד HTML כבוי

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.13 שניות עם 10 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה