http://www.globes.co.il/news/articl...?did=1000598527

בNFC: http://www.news1.co.il/Archive/001-D-253188-00.html

לכל מספידי אובאמה.

ביל קלינטון באמצע הקדנציה שלו הפסיד את הקונגרס והסנאט יחד,

מה שלא מנע ממנו ניצחון סוחף בנשיאות אחרי שנתיים.

ישנה נטייה בריאה בציבור האמריקאי ל"אזן" את המפה כשהם רואים היסחפות קיצונית לצד אחד.

בסופו של דבר העתיד הוא דמוקרטי בצורה חסרת תקדים, הצעירים (עד גיל 35) הם דמוקרטים

בצורה מובהקת כ-66% , הדמוגרפיה האמריקאית גם לצידו (ההיספאנים והשחורים).

וכמובן היהודים, שכרגע מנסים (בחלקם), למתן את ניסיונות הפיוס הדוחים שלו כלפי הברבריזים המוסלמי. (אחת הסיבות להיחלשותו הזמנית)

ונקווה שיצליחו לגבור על היהודים הג'יסטריטים שברצונם להראות נאמנות לארה"ב ולהיות "פופולרים"

במילייה הליברלית\דמוקרטית מיישרים קו, ומוכרים את ארץ אבותיהם.

קלינטון לא היה גרוע כמו אובאמה, הן מיחסו לישראל והן מתדמיתו הכלכלית, וגם כמובן לא היה לו משבר כלכלי שבוער באחוריו...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אם אובאמה למרות המצב הכלכלי הירוד,

השיג תוצאות טובות מקלינטון, זאת הוכחה לכוחו הפוטנציאלי.

אז לדעתך אובמה יכול לעשות מה שהוא רוצה, או
לא לעשות את מה שהוא הבטיח, והאמריקאים עדיין
יצביעו בשבילו בבחירות הבאות?

לדעתי הכלכלה תתיצב, ותתחיל צמיחה (שכבר התחילה בחלק הראשון של 2010,אבל נבלמה)

אם ב-2011 הצמיחה תמשיך וב-2012 תתגבר, והאבטלה תרד לסביבות 6% ,

אובאמה לוקח בלי למצמץ בכלל,

העובדה ששוק ההון זינק ב-60% בתקופתו ,למרות שבפועל הכלכלה האמיתית רק היתדרדרה.

מראה עד כמה האליטות האמריקאיות מאמינים בו (או יותר נכון להגיד סולדים מהרפובליקנים)

והם אלו שמכריעים בחירות.

ואפשר לשער מה יהיה אם באמת תהיה התאוששות ריאלית בכלכלה .(ותהיה)

בבחירות האלו הדמוקרטים רצו בהילוך ראשון,שני (הן מבחינת גיוס תרומות ,והן מבחינת קמפיינים),

לדעתי לקראת קמפיין 2012 הדמוקרטים ייזמו מהלך שבו הילארי קלינטון תחליף את ג'ו ביידן

(וזאת הסיבה לאמוק של ביל קלינטון בשנה האחרונה),

ממש לא מצליח לראות מהפך רפובליקאני ארצי ,בנתונים שציינתי קודם, הלוואי שאתבדה.

סולדי הרפו' מכריעים בחירות? אז מה קרה אתמול? לפי הגיון זה, אתמול הדמו' היו אמורים להסתדר יופי...

לטעון שהדמו' רצו בהילוך ראשון זה דבר שאפילו הדמו' עצמם לא טוענים...

הם עשו הכל כדי לנצח - ונכשלו. הסיבה לכשלונם היא שנתיים נוראיות. עלייה של בורסה שירדה אל מתחת
שערים ריאליים, היא חסרת ערך.

נכון שהפולטיקאים רצו לנצח, זה הרי עתידם הכלכלי מקצועי, אבל לא הרגשת את הרגשת ההפיכה

העממית שהייתה ב-2008,

וגם הם התחילו את הקמפיין מאוחר מאד, הרפובליקאנים היו הדומיננטים בבחירות האלו (כמו כל צד

מובס), הם עוד בתחילת 2009 התחילו את "מסיבות התה", הדמוקראטים העלו הילוך רק לאחרונה.

ושוב פעם לדעתי אתה מגזים בערך האידיאולוגי שאתה נותן לבחירות פרסונליות.

בכספים תבדיל בין כספים שמגייס המועמד לבין כספים של גופים חוץ מפלגתיים (לכאורה כמובן)

שם ניתן לראות מגמות מפלגתיות, והדמוקראטים שאפו לאפס. להבדיל מ-2008.

הרפו' ניצחו בפער גדול מהצפוי - למרות שעמדו מול תקשורת עויינת שניהלה מולם קמפיין בלי סוף.

אני מבדיל בין הכספים שמגייס כל מועמד, לבין מה שמגייסים בשבילו הג'ורג' סורוסים למיניהם, לכאורה כמובן...

הדמו' גייסו ה-ר-ב-ה יותר כספים, מכל הסוגים (אפילו הטיימס, עיתון שמרני ותיק...) ציין זאת.

בבחירות 1994 איבדו הדמוקרטים 54 מושבים. כעת הם מאבדים למעלה מ-60 (פער של למעלה מעשרה
אחוז).
בבחירות 1994 איבדו הדמוקרטים 8 מושבים בסנאט (בבחירות שרובן כללו סנאטורים דמוקרטים מכהנים). כעת הם מאבדים 7-8 מושבים - כשאחד מהם זה המושב של הנשיא המכהן - בבחירות שמעט מושבים
דמוקרטים עמדו לבחירה.
הרבה פחות סנאטורים דמוקרטיים עמדו לבחירה ב-2010.

הנצחון ב2010 הוא גדול לאין שיעור יותר מזה של 1994.

הבחירות הללו היו סימן נוראי לאובמה. חוץ משתי הפתעות נעימות מבחינתו בקליפורניה (גודל הנצחון),
ובנוואדה (עצם הנצחון) - הוא הפסיד את כל מערכות הבחירות החשובות האחרות.

לאובמה אין במה להתעודד מהתוצאות הללו. לו היה מתמודד אתמול - לא היה נבחר.

סנאט: דמו' 51; רפו; 46 (פלוס עצמאית שתתפקד כרפו' - סה"כ 47).
בשתי מדינות הקרב צמוד:
בקולורדו מוביל קן באק הרפו' ברוב זעיר על מייקל בנט הדמו'.
בוושינגטון מובילה הסנאטורית פאטי מארי הדמו' על הרפו' דינו רוסי ברוב קטן.

בביה"נ המצב הרבה יותר משביע רצון:
הרפו' ניצחו ב-239מירוצים (צריך 218 לרוב).
הדמו' ניצחו ב- 183 מירוצים.
יש 13 מירוצים צמודים שבעשרה מהם מובילים דמו' ובשלושה מובילים רפו'.

שלושה מהמירוצים הללו בדרך להכרעת בימ"ש לדעתי:
הפער במחוז ה-11 של קליפורניה הוא 49 קולות בין האמר הרפו' למקנירני הדמו' (במירוץ של 165,000 מצביעים...).
במחוז ה-20 של קליפורניה מוביל קוסטה הדמו' ב-280 קולות על וידאק הרפו' (במירוץ של 50,000 מצביעים).
במחוז ה-6 של קנטאקי יש פער של 600 קולות לטובת צ'אנדלר הדמו', על באר הרפו' (במירוץ של
240,000 מצביעים).


עדכוני סנאט:
http://elections.nytimes.com/2010/results/senate
עדכוני בית נבחרים:
http://elections.nytimes.com/2010/results/house

כמה מועמדים יש לבית הנבחרים מכל מדינה ?

למדינות עם אוכלוסיה גדולה (למשל קליפורניה, טקסס וכו') יש עשרות נציגים ולמדינות קטנות - פחות.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אני מתכוון לזה שנגיד אני כאזרח האמריקאי ביום הבחירות לאמצע הקנדציה מהן האפשרויות שלי? מספר מועמדים רפובליקנים ומספר מועמדים דמוקרטיים באותה מדינה ואני צריך לבחור מבין כולם?

לא. לכל מדינה יש מחוזות בחירה. בהתאם לאיפה אתה גר, אתה יכול להצביע אך ורק למי שמתמודד במחוז שלך. לכן, בעצם אתה מצביע רק לאדם אחד לקונגרס.

בקליפורניה, אגב, 56 מחוזות.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

בויקיפידיה לא מצאתי את הערך של הבחירות הללו, תוכל להסביר את מי בוחרים בבחירות הללו?.

בוחרים נציגים משני הבתים, הסנאט (100 מושבים) והקונגרס (435 מושבים) שעומדים לבחירה בבחירות האמצע.

לסנאט קבוע שתי נציגים מכל מדינה?

כן

אוקיי תודה.

ציטוט:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3979052,00.html 2. האישה פלאקט הדוחה הזו! מגיע לאמריקה עוד 9/11 (לת)

לשמאל הכול מותר.

אם בפורום הרבה יותר קטן מזה, נניח פורום FRESH היה מתפרסם משהו בסגנון כזה על רבין (למרות שאסון 9/11 היה פי כמה וכמה יותר אכזרי ומטורף מאשר רצח רבין. גם על קביעה כזו הם עוד עלולים להתנכל..), האדמה הייתה רועדת.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

בוושינגטון הפער הוא אחוז לטובת הדמוקרטים ובקולורדו שברי אחוז לטובת הרפובליקנים.

להערכתי לדמוקרטים תהיה בעייה בסנאט משלוש סיבות

א. לא יהיה להם רוב מיוחס, גם אם רפובליקני או שניים יערקו לטובת חוק כזה או אחר.
ב. יש לפחות שני נציגים דמוקרטים שהם "blue dog democrats" - דמוקרטים מתונים שעשו הכל חוץ מלקלל את אובמה בתשדירי הבחירות שלהם ובהחלט לא צפוים להצביע אוטומטית עם הדמוקרטים.
ג. לדמוקרטים יש כמה מושבים המוחזקים על ידי אנשים קשישים ואתם יודעים..החיים. בקיצור, הרפובליקנים עשוים לזכות ברוב דה פקטו עוד לפני הבחירות לנשיאות.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

צר לי להיות הורס המסיבות.

אבל זה מזכיר לי את האנשים שהתלהבו מניצחונות סוחפים של הליכוד בבחירות המקומיות בשנות ה-90.

מבלי להתייחס למספר דברים,

ניתן להשוות את ניצחון הרפובליקנים במרכז ארה"ב במדינות אדומות לניצחון של הליכוד בירושלים,

זה לא הראה שום דבר על שינויי מגמה אידיאולוגי של המדינה, כי כמו שבירושלים מי שהביאו

את הניצחון היו חרדים ושכבות עשירון תחתון שאינן קובעות כלום ושום דבר,

כך גם במדינות הרפובליקאניות ,אלאבמה קרוליינה,יוטה והשאר.

לעומת זאת הערים המשפיעות בארץ (ת"א צפון, השרון, מושבי ירושלים וכ"ו,) נשארו בזמנו מר"ץ

מערך, ובמקביל לארה"ב קליפורניה, ניו יורק,קונטיקט.

המדינות המתנדנדות פנסילבניה והדומות להן הן מדינות בהן האידיאולוגיה רופפה יותר והן הולכות

פרסונלית לפי מועמד כריזמטי,והמשמעות האידיאולוגית שחלק מהחברים נתנו להן הן-wishful thinking .

המצב כרגע בארה"ב מוטה שמאלה ברמה של תחילת שנות ה-90 בארץ, שינויי לזה יכול להיות רק

כתוצאה של קטסטרופה ביטחונית, שגם לא בטוח שלא תחזק את הנשיא המכהן.

אני יכול להבטיח לך שהדמו' עשו כל מה שיכלו כדי לנצח אתמול.

הרפו' קיבלו ה-ר-ב-ה יותר קולות מהדמו' בספירה ארצית (פער גדול מזה שאובמה ניצח בו את מקיין).

הטענה שמירוץ לתפקיד פדראלי מקביל לנצחון בבחירות מקומיות כאן, היא שגוייה מיסודה: תפקידים
במדינה (state) הם, פלוס-מינוס המקבילה למירוצים מקומיים.

הריצה הפדראלית התחילה ונגמרה באובמה ומדיניותו. קריסתם של הדמוקרטים במדינות שבהן ניצחו
ב2008 (אובמה ניצח בוירג'יניה, בפנסילבניה, במישיגן, בוויסקונסין וכד' - הוא היה מובס בהן אתמול).

המרוץ לבית הנבחרים (הבית התחתון) הוא מקבילה אזורית לבחירות לכנסת. מכיוון שהייצוג בבית הנבחרים הוא על פי גודל המדינה והבחירה נעשית במחוזות - כל המדינות מקבלות את הייצוג הראוי להן ללא קשר לשאלה אם מדובר במרכזים כלכליים/תרבותיים חשובים. ובבית הזה, היחיד שעמד לבחירות כוללות , הובס אדון אובמה לחלוטין ואפילו במדינות דמוקרטיות, נציגי מפלגתו איבדו את המושב שלהם! מאז fdr והניו דיל לא היה הפסד דמוקרטי בהקפים כאלה!

אז נכון, במקומות ליברליים להחריד כגון nyc, אובמה שמר על כוחו. אז מה? יש מקומות במדינת ניו יורק בהם אובמה הפסיד וכנ"ל בקליפורניה ובמדינות דמוקרטיות נוספות. כל מי שעסק בבחירות בארצות הברית, כמעט ללא יוצא מהכלל, סבור שמדובר בהפסד עצום לאובמה ורק אתה חושב שהבחירות היו סימן להתעצמות השמאל. אולי שוחחת עם כמה תלמידי אוניברסיטאות בחוף המזרחי. ובכן, זו לא "אמריקה"

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

המועמד הרפו' לתפקיד המושל היה איש עסקים בשם קארל פאלאדינו - שהוא, בהעדר ניסוח טוב יותר, ערס עשיר. האיש
וולגרי, בעל פיוז קצר להחריד ולא חכם גדול.
המועמד לסנאט (למשרה היחידה הרלוונטית - זו של הילארי - הכסא
השני, של צ'אק שומר, לא היה בשום סכנה...) היה חבר קונגרס
לשעבר שעיקר פרסומו בא לו מבתו הזמרת ששימשה כשופטת
באמריקן איידול...

ולמרות שני אלה, שהיו המועמדים הבכירים של הרפו' למירוצים
כלל-מדינתיים - הצליחו הרפו' לזכות בלא פחות בארבעה מושבים
במדינה (אחד מהם בעיר - המושב ה-13 שנמצא בסטייטן איילנד
ודרום ברוקלין - שבו ניצח מייק גרים את חבר הקונגרס
האנטישמי מייקל מקמהון), ולשלש את מס' נציגיהם בקונגרס...

הסנאטורית שזכתה מההפקר (העדר יריב ראוי) קירסטן
ג'יליברנד, תצטרך להתמודד שוב בעוד שנתיים (הבחירות היו
בחירות מיוחדות, שכן הכסא היה של הילארי, שהתמודדה עליו
לאחרונה ב2006) - והסיפור ממש לא כזה סגור.

לגבי העתיד והבחירות לסנאט שיהיו בעוד שנתיים - one can only hope. אני מקווה שהגל הרפובליקני ימשך.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

כל צפיה אקראית התוכניות אקטואליה בטלויזיה הופכת בעבורי לחויה אנתרפולוגית:

יושבים שני פרובנציאלים ישראלים, האחת קרובה של אוברקוביץ עסקן חשמל ושובת לעת מצוא והשני מתמודד כושל בפריימריס מפלגה צונחת שפעם היה קונסול לא משהו http://digital-edition.israelhayom.....&view=ZW50aXR5

מלהגים על סנאטורים רפובליקנים כאילו היו חברי מרכז ליכוד [חלילה לא מרכז מרצ..] ומודיעים לעם כי אובאמה שמח ומאושר בעליית כוחם של רפובליקנים מסויימים כי לקראת 'הבחירות האמיתיות' [אלה שפרס מנצח בהן?] זה יצייר את יריביו כהזויים ותמהוניים [וכאן באות כמה דאחקות על 'היא הייתה מורה אז היא חושבת שהיא מבינה במשרד החינוך' ו'קרובים למילציות' - מזל שלא הואשמו בהסתה לרצח רבין...]

הייתי מגדיר את הדו שיח בינהם כשיא של תלישות אלמלא שברה גאולה אבן את השיא באותה מהדורה וכינתה את המחבלת שחוסל בעזה כ'המנוח'....

במרבית הפעמים שבהם אני כן צופה , זה מגיע "מסונן" מהאינטרנט וכך אני לא צריך לתלוש שיערות מרוב עצבים.

"פנקס (הקונסול) הקטן" נשמע כמו חיקוי ישראלי ל msnbc . קית' אולברמן לעניים. אם מחר תנחת בוושינגטון חללית עמוסה לעייפה בחייזרים תשלח קרן לייזר ותצלה חיים את אובמה, פלוסי ושאר הדמוקרטים בשני הבתים, פנקס עדיין יסביר מדוע זה מועיל לדמוקרטים.

נכון שמסיבת התה הוציאה מתוכה גם את קריסטין אודונל המכשפה המוחה נגד אוננות מדלאוור, אבל יש למפלגה-שבתוך-המפלגה גם מועמדים ראוים כמו מארקו רוביו או ראנד פול (לא הכי פרו ישראלי, אבל זה לא קשור)

הטענה לפיה אנשים המצדדים בממשלה קטנה ובאחריות פיסקלית הם גזענים רק מכיוון שמישהו הצליח למצוא גזענים בין מאות האלפים שהופיעו בעצרות שלהם משולה לטענה ההזויה לפיה הימין אחראי לרצח רבין. יש לטענה הזאת שם יפה באנגלית . guilt by association - "(ה)אשמה הנובעת משייכות" ומי שמשתמש בטענות כאלה הוא אדם נקלה, נחות, חסר יושרה בסיסית, זורה חול בעיני הציבור ומסית. בדיוק, אבל בדיוק כמו התקשורת הישראלית המונוליטית

ויש מי שעדיין שואל מה התועלת בפורום שכזה.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

קלינטון ובוש גם הפסידו באמצע ולמרות זאת הם קיבלו קדנציה שנייה..נקווה שזה לא יהיה ככה עם אובמה.

לא קלינטון ולא בוש לא הגיע לרמות האי-פופולריות של מר חוסיין.

ללא נס של ממש, סיכוייו להיבחר שנית (אלא אם כן הוא נגד שרה פיילין) קלושים

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

חחח שרה פיילין היא טיפשה כמו בול עץ(למרות שהייתי רוצה שהיא תיבחר כי היא פרו ישראלית,אני חייב לציין את זה)...היא התבטאה באיזשהו נושא והיא יצאה ממש מפגרת(שכחתי במה,אבל נדמה לי שזה היה קשור למיקום של מדינה ביבשת מסוימת או משהו כזה).

עכשיו זה גרף מאוד מעניין! אם הנתונים בו נכונים, הרי שיש מגמה מובהקת מאז שנות ה-80' לנטיות רפובליקניות בארה"ב.
אמנם סטטיסטית הגרף אמור להצביע על חזרה חדה אל הצד הדמוקרטי, אבל נראה שהשינוי הוא עקבי מאוד לכיוון הרפובליקני.
מה היה באמצע שנות ה-70' שגרם לסחף גדול כ"כ לכיוון הרפובליקני? האם התגברות הטרור הבינלאומי ועלייתו לתודעה?
למישהו יש נתונים המוצגים בצורה דומה של לפני שנות ה-60'?

אגב, מעניין איך יראה גרף דומה של המפה הפוליטית בישראל לאורך השנים
(אם כי בוודאי יהיה לא קל לעשות אותו, שכן הרבה מפלגות לא ממש מזוהות בצורה מובהקת עם צד פוליטי דיכוטומי שכזה - לעיתים בכוונה ולעיתים לא).

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"