|
כתבה על תרגיל יחידה- פלס"ר 401
ושוב איתכם
לוחמי פלס"ר 401, החי"רניקים של השריון, חתמו חודש של אימונים באירוע נדיר: תרגיל משותף עם אחיהם הטנקיסטים. בין כיבוש כיפה אחת לשנייה בגולן שמע מהם צוות "במחנה" מדוע הם לא מתרשמים מאף פלס"ר חי"ר - ולמה, לעזאזל, הם יודעים איך להפוך שתן למי שתייה
רועי עמוס, עיתון "במחנה"
בשעה אחת בדיוק פותחים כל הצוותים בתהליך החיזור. בתנועה מתואמת, כשעל גופו של כל אחד מהם פק"ל בן עשרות קילוגרמים, מתחילים לוחמי פלס"ר 401 להתקדם בזהירות אל עבר המטרה הנחשקת. "החי"רניקים של השריון" נמתחים לרגע במקום, נושמים עמוק, ואז צוברים ביטחון ומתכוננים לקראת הצעד הראשון.
סמח"ט 401, סא"ל עידו חיים, מכוון את אצבעו למפקד הפלס"ר כדי שיתקרב אליו. "זה לא יהיה קל לכבוש את הילה", הוא אומר לו, ומצביע על הגבעה הסמוכה. רס"ן לירון ארוך מהנהן ברצינות ועיניו משדרות נחישות עזה - הפעם, הוא יודע, לא יהיה צורך במשפטי פתיחה שנונים, ואפשר לצאת לדרך.
רוח הבוקר הקרירה של רמת הגולן מתחלפת עכשיו בשמש יוקדת ומסנוורת, אך החיילים הצעירים לא מתכוונים לוותר. הם מתחילים לנוע במהירות גוברת לעבר "הילה", וכאשר הם נדרשים לדלג, הם רצים במהירות מיעד ליעד. "לשמור רווחים, אל תידבקו אחד לשני", קורא בקשר מדי כמה שניות אחד המפקדים.
רס"ן ארוך מסתכל לאחור ופונה לקשר שלו בחיוך. "אם יש משהו שאני אוהב יותר מבלונדיניות, זה תנועה מבצעית", הוא מתוודה, ומיד מגניב לצדדים מבט של מי שפשע. "אני מקווה שאשתי תסלח לי על המשפט הזה. אחרי הכול, היא בלונדינית בעצמה".
בלי סימני שאלה
כבר חודש שלוחמי הפלס"ר מתאמנים במתארים שונים ברחבי הארץ. עכשיו הגיע הזמן לדובדבן שבקצפת: תרגיל יחידתי שנועד לדמות שיתוף פעולה שלהם עם הטנקיסטים - אחיהם לחטיבה. הלוחמים, מחולקים לשלושה צוותים, ינועו במהלך התרגיל רגלית לאורך קילומטרים ספורים, כשהמטרה היא כיבוש היעדים הילה 1, הילה 2, וניחשתם נכון - הילה 3. תוך כדי תנועה הם יכווינו פגזי טנקים ויסתערו לעבר המטרות במגוון כלי הנשק העומדים לרשותם. בסוף, אם תהיתם, הם כנראה ירוצו לספר לחבר'ה.
כבר בתחילת היום ניכר כי ההתרגשות בין הלוחמים גדולה. שנה שלמה הם ביצעו את האימונים ללא טנקי "מרכבה" סימן 4, הנחשבים לטובים ביותר בעולם, והתרגיל הזה, סוף–סוף בשילוב הרק"ם המתקדם, הוא בבחינת קפיצת מדרגה של ממש. "נכון שזה די מוזר ששנה לא התבצע אימון של הפלס"ר עם טנקים, אבל אנחנו מתקנים את המצב הזה בימים אלו", מודה מח"ט 401, אל"ם עינב שלו, ועיניו ממוקדות על הכלים במרחק. "יחד עם זאת, חשוב להדגיש שהכשירות של היחידה הזו היא גבוהה מאוד, משום שלוחמיה מבצעים פעילויות רבות שיחידות אחרות לא זוכות לעשות".
שעתיים לפני היציאה לדרך, מתקיימת בין רס"ן ארוך וסא"ל חיים ובין מפקדי הצוותים תדריך בנקודה הצופה על כל יעדי התרגיל. מפת האזור נפרסת על גבי סלע, ובזה אחר זה מוקפים עיגולים חומים כיעדים המבוקשים. "לא צריך הרבה כדי שהתרגיל הזה ייפול", מסביר מפקד היחידה. "חשוב מאוד לשמור בתוך הצוות על רמת חיילות גבוהה של כל אחד - איך הוא יורה, מתגלגל, תופס מחסות ומפעיל את האמל"ח שלו".
"התיאומים ביניכם הם קריטיים", מגבה הסמח"ט. "שכל אחד יסתכל על נקודות הממשק עם הצוותים האחרים ויהיה מאוד ערני לזה. אני רואה לפי הפנים שלכם שיש כמה סימני שאלה. תעלו את הכול בתרגיל היבש, כדי שברטוב לא יישארו שום סימני שאלה".
ארוחת הצהריים, שבמהלכה הוצתו פחיות טונה רבות, מסתיימת במהירות - והחיילים מתכנסים במבנה חי"ת לשיחה עם רס"ן ארוך. הוא ניצב מולם במרכז המבנה ומרים בידו בזנט. "מה זה?" מעלה שאלה לאוויר מפקד הפלס"ר, כשהוא מצביע על גבעה שיצר באדמה. אחד החיילים מציין את שם התל בלי להסס. "יפה מאוד", עונה לו רס"ן ארוך, ומתפנה להסביר להם שלב אחר שלב כיצד תתבצע ההסתערות.
המטרה ברורה לכולם: בסופו של יום כל צוות יכבוש את ה"הילה" שלו, ומחלקת הטנקים תסתער ותשמיד חי"ר מחופר. "יש שאלות?" תוהה ארוך, ובשתיקה השוררת סוקר את עיניהם של כל הלוחמים. "הזריזות שלכם חשובה, כל השאר קפצונים", הוא שולף. "היום הזה הוא הדובדבן שבקצפת התרגיל. זה תרגיל רטוב והתוכניות יתבצעו כמו שצריך - עם הרבה ירי, עם הרבה אמל"ח ועם הרבה טנקים שיירו פה גם פגזים וגם ממקלעים. אתם חייבים לתת הכול!" הוא צועק, וזורק את הבזנט לקרקע.
לא מעט חלבונים
הקבלה לפלס"ר 401, יחידת הסיור של חטיבת השריון, אינה משימה קלה. כ–400 חיילים ניגשים לגיבוש אחרי גיוסם לשריון, אך בתום שרשרת המיון נותרים עשרות חיילים בלבד - ואלה מתחילים מסלול מאתגר שאורך יותר משנה. מסלול זה כולל טירונות ואימון מתקדם עם גדס"ר הנח"ל, כמו גם שבועות הסמכה רבים המתמקדים בהסוואה, בתצפיות, בניווט, בהישרדות ועוד.
עם השנים, הלכה ותפסה היחידה יותר ויותר מקום בתו"ל החטיבתי - ובמהלך מלחמת לבנון השנייה אף ביצעו הצוותים שלה חילוצים רבים בוואדי הסלוקי. באחת מהפעמים הפך האירוע לטרגי, כאשר מארב נ"ט הפתיע את השריונרים שפעלו באזור. לא פחות מחמישה צל"שים הוענקו לחיילי היחידה על מהלך החילוץ, בו נהרג סמ"ר איתי שטיינברג מקרני יוסף - ההרוג היחיד של היחידה בפעילות מבצעית.
"הטענה שפלס"רי חי"ר טובים מאיתנו היא ממש לא נכונה", מתייצב סמ"ר אריאל סעדון מבאר טוביה. "עובדה שכאשר יש לנו נקודות ממשק איתם, כמו בקורס מו"ס (מודיעין וסיור), אנחנו מקבלים ציונים גבוהים משלהם. אי–אפשר להתווכח עם זה".
בכלל, לוחמי הפלס"ר מתעקשים להדגיש את גאוות היחידה שלהם. גם בתוך יום עמוס בריצות הם מקפידים לפנות זמן ולהצהיר כי בתקופה הנוכחית, בה יחידות רבות אחרות נשענות יותר ויותר על עזרים טכנולוגיים, יכולתם להכיר את השטח ולדעת לשרוד בכל מצב הופכת נדירה ומשמעותית. "האנשים שמתקבלים ליחידה הזו הם כאלה שאוהבים לטייל בארץ ומחוברים חזק לשטח", אומר בחיוך סמ"ר איגור ופרצקי, המשמש סמל צוות 1. "הרבה חבר'ה כאן גרים בקיבוצים ובמושבים. אני גר בבת ים, אז כנראה שהם שמו לב למשהו אחר אצלי - או שהם פשוט פחדו ממני".
מפקד פלגת הלוחמים, סגן שמואל לבנה, שומע את השיחה ונזכר בחלזונות שנכנסו לפיו בטעות בשבוע ההישרדות שהוא עבר. "בשבוע ההסוואה לימדו אותנו איך להפוך שתן למים ראויים לשתייה, ועוד דברים מגניבים כמו זיהוי מקורות מים והבחנה בין צמחים רעילים לאכילים", הוא צוחק. "עשינו הרבה שטויות, אבל דווקא בחלזונות יש לא מעט חלבונים. זה בריא".
ערניים מדי
ההתקדמות אל עבר ה"הילות" מגבירה קצב, והמפקדים לא משאירים שום סיכוי להתרשלות בדרך. "כמה שאתה יכול לירות יותר, בשבילי זה יותר טוב", נשמע בקשר קולו של מפק"ץ 3, ונקטע על־ידי קולו של מפק"ץ 2, סגן אורי רז, המורה לאחד מפקודיו "דלג! דלג!"
קצת יותר משעה לאחר שיצאו אל הדרך, נכבש היעד הראשון מבין השלושה, ובמקביל צוות 2 מזהה מטרות במרחק ופותח לעברן באש. "תמשיך להניף את הדגל כדי שהם ימשיכו לירות", מורה מפקד הצוות לדגלן, ואז פונה למפק"ץ 2. "רז, היכון לדילוג. יפה, שפר ימינה".
האנרגיות עולות, אך כעבור 20 דקות מתברר שאחד הצוותים איגף גבעה מכיוון מוטעה. "פוס משחק - קדימה, כולם אליי", קורא המפקד ומכנס את המפק"צים אליו.
בתום שיחת ההבהרה מתבצע איגוף נוסף, ומיד אחריו נזרק בשטח רימון עשן ויוצר מיסוך. "יציאה מתוכננת להתקפה. שתי דמויות במרכז הגזרה. הרק"ם נראה מושמד", אומר אחד הקצינים והקודקוד מצטרף בקריאת התקפה פלוגתית: "צוותים, תהיו מוכנים להיכנס למגע".
החיילים נעים במהירות מנקודה לנקודה, אך אל"ם שלו עדיין לא נראה מרוצה. הוא יורד מה"סופה" ומשוחח עם סגנו. "אני רוצה שהם יזיעו המון, הם נראים לי ערניים מדי", הוא אומר. "אל תחסכו בפגזים ותפגינו את היכולת המרבית שלכם - אני רוצה לראות הרבה אש".
לא עובר זמן רב עד שבין הצוותים עובר רחש, ונראה כי רבים נטענים בכוחות מחודשים. "כולם ביחד - אל תהיו פלאנגות", מכריז סגן רז. בן רגע כולם שועטים לעבר היעדים וכובשים אותם בהצלחה. כתמי הזיעה על המדים מוכיחים שהיה כאן מאמץ. "וואו, כשמסתכלים למרחק אנחנו נראים פתאום כמו יחידה גדולה", אומר קשר המ"פ בעת החזרה לנקודת הציון, ומוחה את מצחו. רס"ן ארוך מגיב בחיוך גדול. "זו יחידה גדולה, בלי קשר לכמות הלוחמים בה", הוא קובע.
|
ראשי
צ'אט
19-11-2010, 19:20
מצב כלאיים
