מאז שנהייתי לי רוני גיליתי מגוון חדש ומרתק של פחדים שקשורים כ-ו-ל-ם ברוני, בבריאותה, בבטחונה, ביכולת שלי לדאוג לה, ואולי גם כמה שקשורים בי ובבריאותי, אבל רק בהקשר של "להיות שם בשבילה".

ניסיתי להיזכר ממה פחדתי קודם, אם היו לי פחדים בסדר גודל כזה, ולא הצלחתי לזכור.

מה הפחדים הכי גדולים שלכם?

אני רק מפחד שהוא יגיע מוקדם מידי ממה שציפיתי
חוץ מזה אין פחדים

יש לי עניינים לא פתורים (עדיין! בגילי המתקדם!) של בטחון עצמי. הפחד הזה, שאני לא מספיק טובה (בכל תחום
בחיים) מושרש בי כנראה כ"כ עמוק וכ"כ חזק, שמאד מאד קשה לי להפרד ממנו לשלום, גם בתחומים בהם אני כן
טובה, ואפילו מעל הממוצע. התחלתי בשנה האחרונה איזשהו תהליך של עבודה על עצמי - אני לא לגמרי בטוחה שאני
מצליחה...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

את?! לא טובה מספיק?! בואי, בואי אלי לאיזה שבוע טיפול, אני אוציא לך את כל השטויות מהראש...

אחרי התזה... אפילו שבועיים... רק להפטר מהעול הזוועתי הזה...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

אני סבור שרקע אידאולוגי וסקירה הסטורית על התפתחות הפיפטה יכולה לתרום רבות ולעבות את 'שיטות וחומרים' למשל.

בסטטיסטיקה החבר'ה ממדעי הרוח יכולים לעשות פלאים. מי שמסוגל לקחת מדגם של שמונה עוברי אורח ולהקיש מכך על שנויים גאומורפולוגיים בתפיסות הקונסטיצואליות של אוכלוסיות מתפתחות - יכול בקלות לתקן מיקום שגוי של חומצת גרעין או שתיים או לבטל כהטיה רגשית מיקום לא תואם של קשר כפול כלשהו.

לפרק הסימוכין תוכלי בקלות להוסיף את אלה מהעבודה שלו, הפרופסורים רק יציצו כדי לוודא שאף אחד מהצ'ילבות שלהם לא מופיע שם ולא יתעמקו במה באמת כתוב ברפרנס.

צחוק, צחוק - זה לא רעיון רע כ"כ, בהתחשב בכמה קל לו לכתוב, וכמה לי זה הולך קשה....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20