מפגש משותף

אודי גילת

ג'ק הלך עם חברו הטוב ביותר בעולם יובל. מסתובבים הם הרבה יחדיו. מבחינתו של ג'ק היה מפנה ליובל את כול הזמן שאפשר. ישנים הם בלילה יחדיו אבל רוצה יותר להיות קשור אליו. הם הגיעו יחדיו לגן. זה הרגיש לו ממש מיוחד. הרגשת חופש, להיות איתו ומשוחרר. במבט ממרחק ראה אותה שוב. לבנה, כמו קטיפה, יפה כול כך. חשב, אולי הפעם יוכל לערוך איתה דיבור קל. כבר שנתיים היא מגיעה לכאן ואף פעם לא הצליח לתפוס אותה. תמיד העיף רק מבט ממרחק. ג'ק רץ במהרה לכיוונה שלא יפספסה פעם נוספת. אמרה היא משפט מהיר ולא ברור ובלי לחשוב טסה לה למקום אחר.

בעוד היותה בתזוזה מהירה למושב שקט יותר ראתה היא מרחוק את ג'ק מתרגז. חשבה, לעצמה מה לה ולו? אינה מכירה אותו ואף אינה חפצה בכך. כבר יודעת מראש שאינו טיפוסה ומעולם לא יהיה סיכוי שהם הסתדרו, אז למה לה בכלל לקחת את הסיכון למפגש כזה שעלול להביא רק צרות? בנוסף לכך יש לה גם לחשוב על הילדים, הרי מגדלת אותם לבדה אחרי שאביהם, אהוב ליבה נתפס לפני מזמן מה על ידי אדם ברחוב ואחרי זה לא ניראה עקבותיו. פעמים רבות חושבת שזה לא הוגן שחברותיה כבר מגדלות מספר פעמים ילדים וכול זאת עם עזרת אהובן והיא נשארת כול כך בודדה יחד עם כול העבודה הקשה. לבד לנצח היא תישאר, הרי זהו עתידה. רק דור אחד לגדל. מביטה היא בצער מלמלה בחברי הגן שמטילים להם ביחד כול הזמן והינה נמצאת שם עוד משהי שיושבת חצי לבד.

עדי שם למטה לא מבינה את כול ההמולה. הרי כבר לא צעירה ויושבת היא שם לבדה. אומנם היא הגיעה עם חברה הטוב אך הוא יושב לו ומדבר עם כולם והיא כמו תמיד נשארת קצת מאחור. כבר אין לה כוח לכול המשחקים והריגושים מחזירה היא מבט כרגיל. יודעת שהגיע לשם רק בשביל חברתו הטוב. נשער הוא צעיר כשהיא זקנה, למרות זאת נשער עדיין חברה הטוב. הוא ולא ינטוש אותה לעולם וזאת היא יודעת. ממורמרת כליל ומנסה להגיד מילה להבהיר עמדתה על כול ההמולה שג'ק יצר: אולי כבר תירגעו ותפסיקו כבר לרוץ, אך לכולם זאת נשמעת סתם כמו עוד נביחת הצהרה או אולי הפילו כתקיפה או איום.

נעמדו שם פתאום כולם בבהלה ומישהו אומר מה כבר קרה ומה היא רוצה?

עיקשת ומבולבלת נשארת עדי. חושבת לעצמה שאין מה לעשות והם הדור הצעיר, הרי היא כבר בת יותר משישים ומה לה לחפש עם כול הילדים?

חברה של עדי אומר די עדי, תרגיעי. את לא צריכה סתם לצעוק כי הם רק משחקים ולא רבים.

ג'ק שומע את עדי וישר מתעורר. כשהפיוז עולה מיד הוא צועק. וישר עונה בזעם קל שעד מהרה הולך ומתגבר. לא מבין מה היא רוצה. שתפסיק כבר להפריע מי בכלל צריך אותה כאן? חושב הוא לעצמו שכול יום זה מתחיל מחדש. מקטרת היא הרי כול הזמן.

עדי אחוזת בהלה לא יודעת מה לעשות עם התנהגותו הקשה. עונה לו מייד וצועקת חזרה ומכאן כבר קשה להסביר שכול זאת בגלל אי הבנה אחת קטנה. והיא לא רוצה באמת לריב עלה רק לשבת במנוחה.

ג'ק מתרגז וחושב מה אמרה עלי זאת אמרה. ומיד החזיר לה במבט נוקב עם אות הזהרה. חושב איך עדי מעיזה איתו להתעסק. הגיב לה מיד כך שתדע לא להתערב. מנפח את החזה ועומד בראש מורם אילו היה לו סכין זה היה נגמר בדם. מסדר את הופעתו, מחדד את שיניו ללכת על מכות על כבודו שנפל. מוכן הוא לקרב כבר מבלי להתבלבל מתקרב בזריזות והולך להתנפל.

האלמנה שישבה לה במרחק רב הסתכלה ממבט מורם. ידעה שלהתעסק איתם לה לא כדאי. ותמיד צריכה היא מרחק ולא להתקרב. לא להתבלבל כי תמיד יכול לבוא אויב.

עדי בחשש גרגרה בגרונה היבש. בולעת רוקה ומנסה להתאפס. מה כבר אמרה ומה כבר עשתה? ואיך היא תצעה מכזה זה מבלי סריטה?

יובל מיד את ג'ק תופס וצועק לו בקול נרעם. אולי כבר מספיק ליצור בהלה? עדי היא כלבה זקנה ורק נבחה נביחה אחת. אתה כמו תמיד רק צרות אתה מחפש! קודם לרדוף אחרי יונה ואחרי זה להשתולל. חושב יובל מה יעשה איתו? מתנצל ואומר יש לו כלב מופרע אין מה לעשות זה מין גזע שכזה. ג'ק ראסל טרייר. אי אפשר להתבלבל. תפסיק כבר מיד! או שנעלה. הטיול יגמר ולא תהנה.

ג'ק תופס את עצמו מייד ומשתפל ונותן בו ביובל מבט חמוד, תמים ומיסכן. חושב הוא לעצמו יהיה חמוד אבל בבקשה שהטיול לא יפסק.

אם אתחיל לתקן לך את הטקסט זה יקח הרבה זמן, וזה דבר שעל הכותב לפחות בעצמו לעשות לפני שהוא מעלה את היצירה.

בכללי הקטע מסתבך מעט מבחינת ההבנה של הדמיות "מה הן"? אבל בפסקאות האחרונות זה מתבהר תוך כדי קריאה, אבל כדי להעיז לעשות דבר כזה, עליך לנקוט בדרך כתיבה מאוד מיוקת ומשוכתבת של הפסקאות הראשונות.
ולמה?כי יקירי כאשר אתה מטעה את הקורא והוא בוחר לקחת את הסיפור (וכול אחד לפי רמת דמיונו) הסיפור יכול להרס,ולא בגלל המשמעות השונה מהמקור שלך, אלא מההפתעה של הקורא שלפעמים הוא מתאכזב מכול הסוטאציה.

במקרים כאלה ואחרים זרקת מעט רמזים דקים שיכלו לתקן את קו המחשבה, אבל לפעמים הם פשוט לא היו קיימים.

למשל: ג'ק ויובל, חשבתי שאחד מהם עם בעיות בלהתקבע על המיניות שלו.
ה"היא" חשבתי שהיא יונה.... וכו'.

אז שים לב, ותעבור עוד קצת על העניין הזה.

בכללי אהבתי את הסתובבות העלילה, הסגירה העונה על כול השאלות.

אבל אני מצפה לקטע מתוקן +משופר !

יום\ ערב טוב,
אמיל.

את ההתחלה של ג'ק ויובל אני לא רוצה לשנות. במיוחד רשמתי כך.
אבל העבור על היתר עוד.
התרגיל היה לכתוב בגוף שלישי ומספר דמויות. הסיפור היה ממש קל אבל צורת הכתביה הייתה לי ממש קשה ועברתי על הסיפור כבר 4 פעמים. וכניראה עדיין הוא לא מושלם.
את הרמז של היונה אני לא יודע איך לשנות. אבל העבור על זה שוב כדי לא לחשוף את הסוף.

מפגש משותף

אודי גילת

ג'ק הלך עם חברו הטוב ביותר בעולם יובל. מסתובבים הם הרבה יחדיו. מבחינתו של ג'ק היה מפנה ליובל את כול הזמן שאפשר. ישנים הם בלילה יחדיו אבל לא רוצה להיות רגע בלעדיו. הם הגיעו יחדיו לגן וזה הרגיש לו ממש מיוחד. הרגשת חופש, להיות איתו משוחרר. במבט ממרחק ראה אותה שוב. לבנה, כמו קטיפה, וחשב שהיא יפה כול כך. אולי הפעם יוכל לערוך איתה דיבור קל. כבר שנתיים היא מגיעה לכאן ואף פעם לא הצליח לתפוס אותה ואפילו לא משפט אחד, נאלץ תמיד להעיף בה רק מבט ממרחק. ג'ק רץ במהרה לכיוונה, שלא יפספסה. אמרה היא משפט מהיר לא ברור ובלי לחשוב, עפה לה למקום רחוק.

בעוד היותה בתזוזה מהירה, זרקה לאחור את מבטה. ראתה ממרחק את ג'ק מתרגז, חשבה לעצמה מה לה ולו? אינה מכירה אותו ואף אינה חפצה בכך. כבר יודעת מראש שאינו טיפוסה ומעולם לא יהיה סיכוי לחברות מצידה, אז מדוע לה בכלל להתאמץ, לקחת את הסיכון למפגש מיותר שכזה העלול להביא רק צרות? צריכה לקחת בחשבון את משפחתה, הרי מגדלת את ילדיה ממש לבדה. אחרי שאביהם, אהוב ליבה, נתפס לפני זמן מה על ידי אדם ברחוב ואחרי זה לא ניראו עקבותיו. פעמים רבות חושבת שזה לא הוגן. חברותיה כבר מגדלות מספר פעמים ילדיהן. כול זאת עם עזרת אהובן והיא נשארת כול כך בודדה, יחד עם כול העבודה הקשה. לבד לנצח היא תישאר, הרי זהו עתידה רק דור אחד לגדל. מביטה היא בצער מלמעלה בחברי הגן שמטילים להם ביחד כול הזמן והנה נמצאת שם עוד משהי שיושבת חצי לבדה.

עדי שם למטה לא מבינה את כול ההמולה. הרי כבר לא צעירה ויושבת שם כמו מסכנה. אומנם היא הגיעה עם שותפה לחיים, אך הוא מתרוצץ לו ומדבר עם כול האנשים. נשארה לבד כמו תמיד, מאחור כול הזמן, כן כן זה בא עם הגיל. כבר אין לה כוח לכול המשחקים והריגושים, מחזירה היא מבט כרגיל. יודעת שהגיע לשם רק בשביל חברה הטוב, שנשאר הוא צעיר והיא הזדקנה. למרות זאת איתה ולא ינטוש לעולמים. ממורמרת כליל ומנסה להגיד מילה להבהיר עמדתה על כול ההמולה שג'ק יצר: אולי כבר תירגעו ותפסיקו כבר לרוץ, אך לכולם זאת נשמעת סתם כמו עוד נביחת הצהרה או אולי אפילו כתקיפה או איום.

נעמדו שם פתאום כולם בבהלה ומישהו אומר מה כבר קרה ומה היא רוצה?

עיקשת ומבולבלת נשארת עדי. חושבת לעצמה שאין מה לעשות והם הדור הצעיר, הרי היא כבר בת יותר שבעים ומה לה לחפש עם כול הילדים?

חברה של עדי אומר די עדי, תרגעי. את לא צריכה סתם לצעוק כי הם רק משחקים ולא רבים.

ג'ק שומע את עדי וישר מתעורר. כשהפיוז עולה מיד הוא צועק. ישר עונה בזעם קל שעד מהרה הולך ומתגבר. לא מבין מה היא רוצה. שתפסיק כבר להפריע מי בכלל צריך אותה כאן? חושב לעצמו שכול יום זה מתחיל מחדש, מקטרת היא הרי כול הזמן.

עדי אחוזת בהלה לא יודעת מה לעשות עם התנהגותו הקשה. עונה לו מייד וצועקת חזרה, מכאן כבר קשה להסביר שכול זאת בגלל אי הבנה אחת קטנה. אין היא רוצה ליצור מריבה, עליה רק לשבת במנוחה.

ג'ק מתרגז וחושב מה אמרה עלי זאת אמרה. ומיד החזיר לה מבט נוקב עם אות הזהרה. חושב איך עדי מעיזה איתו להתעסק. הגיב לה מיד כך שתדע לא להתערב. מנפח את חזהו ועומד בראש מורם אילו היה לו סכין זה היה נגמר בדם. מסדר את הופעתו, מחדד את שיניו, ללכת מכות על כבודו שנפל. מוכן הוא לקרב כבר מבלי להתבלבל מתקרב בזריזות והולך להתנפל.

האלמנה שישבה לה במרחק רב הסתכלה ממבט מורם. ידעה שלהתעסק איתם לה לא כדאי. ותמיד צריכה היא מרחק ולא להתקרב. לא להתבלבל כי תמיד יכול לבוא אויב.

עדי בחשש גרגרה בגרונה היבש. בולעת רוקה ומנסה להתאפס. מה כבר אמרה ומה כבר עשתה? ואיך היא תצא מכזה זה מבלי שריטה?

יובל מיד את ג'ק תופס וצועק לו בקול נרעם. אולי כבר מספיק ליצור בהלה? עדי היא כלבה זקנה ורק נבחה נביחה אחת. אתה כמו תמיד רק צרות מחפש! קודם לרדוף אחרי יונה ואחרי זה ממשיך להשתולל. חושב יובל מה איתו יעשה? מתנצל ואומר שיש לו כלב נמרץ ומופרע, אין מה לעשות זה מין גזע שכזה. ג'ק ראסל טרייר, אי אפשר להתבלבל. תפסיק כבר מיד! או שנעלה, הטיול יגמר ולא תהנה.

ג'ק תופס את עצמו מייד ומשתפל ונותן ביובל מבט חמוד, תמים ומיסכן. חושב הוא לעצמו שיהיה טוב ונחמד, ורק שהטיול לא יפסק.

כשראיתי את האשכול בפורום כו"ס כבר חשבתי שמתקיים כאן מפגש פורום :/