22-11-2010, 14:48
|
|
מנהל פורום סטודנטים
|
|
חבר מתאריך: 03.09.08
הודעות: 5,043
|
|
אני צריך לחטט בזכרוני על מה שלמדנו בחורף 1996, אחרי שהמילים רודף, מוסר ופולסא דנורא נהפכו לחלק מאוצר המילים שלנו.
בקצרה, ומתוך הסתייגות שלהגיד שהידע שלי מוגבל זאת עדינות.
ההלכה דנה במקרה שהורגים משהו לא מתוך רצון להעניש, אלא על מנת להגן. ובמקרה זה ההריגה מתבצעת בלא משפט.
לדוגמה, פגיעה בעובר בחודש השמיני על מנת להציל את האם. בשלב זה העובר הוא יצור חי. אין לו כוונה לגרום למות ועדיין ההלכה היא שנכון לסכן את חייו ואף לפגוע בהם על מנת להציל את האם.
לימנו אנו, אין לי שום מושג איך משתמשים בזה. אני בקושי מקיים את ההלכה, בטח שלא פוסק.
אבל צריך לזכור שבין שימוש במושג מסויים ובין קריאה לרצח יש פער ענק. מי שמתייחס לזה שהרב אלישיב קרא לחרדים שגנבו רודפים כאילו הוא התיר את דמם. שקול למשהו שחושב שאם בוויכוח אמרו לו אתה תומך חמאס אזי חייל צה"ל עלול לפתוח עליו באש.
למרות הצעקות של chanab וסוכן שקט הגניבה הזאת היא גניבה של חרדים, לטובת מוסדות חרדיים והיא לא התרחשה בתוך ריק. השורש של הגניבה נובע מזה שאנחנו החילוניים, נוסעים בעגלה ריקה וצריך להציל את התפוחים מהגנב בשוק. (אני יודע אני מערבב פה שני מקרים שונים).
אני מנחש שהרב אלישיב מבין את זה, וחשוב לו להדגיש שגניבה היא גניבה. גם אם היא העברה של כסף חילוני לידיים חרדיות.
צריך להיות נודניק כדי לחושב שיש כאן התרת דם.
_____________________________________
זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)
|
ראשי
צ'אט
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים 
מצב כלאיים
