|
במקור נכתב על ידי -TsAcHi -
הולך בדרכי
בית א:
אני יודע שה" הולך בדרכי" הוא נושא השיר, והוא עיקרי מאוד, אבל, ופה אולי אצא קצת חוצפן לדעתי ה"הליכה" היא לא מה שתיארת... אלא סורר (מטייל בלי יעד).
והדרך, היא לא מוגדרת בשיר, דרך החיים? המוות? חיפוש אחרי אהבה.... הדרך הזאת יכולה להיות כול דבר ולכן, הסרירה \ סורר, היא מילה נפלאה שמתארת בקיצור ובעומק את ה"הולך בדרכי" הבנאלי.
אדגים פה, אבל זה רק בגדר רעיון וקצת דעה אישית.
סורר, סורר אני למקום לא ידוע, בנבכי נשמתי.
הולך בדרכי הולך בדרכי בלי לדעת מדוע, רק הולך עם ליבי.
כמו שהבחנת את השורה השניה לא שיניתי משום שפה נוצרת הכלאה משעממת של מוטיב החזרה, בתחילת שני בתים רצופים, יש לנו את "סורר, סורר אני", אפשר להשאיר את הטור השני כפי שהיה מקודם (וזה נשמע לא רע) ויכול לרקום שילוב לא רע עם שאר הבתים.
פזמון:
כמו עלה בסתיו אני נישא ברוח, לאן שהדרך תיקח אותי.
כמו כוכב במרומים אני מסרב לדעוך, עד שאמצא את דרכי. (פה מחכתי את ה"לי" זה נשמע קיטשי מבחינת קריאה...)
בית ב':
סורר, סורר אני בשביל ללא מילים, בלי אגדות ושקרים.
הולך בדרכי הולך בדרכי במרחבים נסתרים, בלי אורות וצלילים.
פזמון
בית ג:
אם אשבר, אם אוותר, לא אסלח לעצמי.
על צלע של הר או בעמק נסתר, אמצא את דרכי.
פזמון כפול.
|
ראשי
צ'אט
28-11-2010, 01:49
השיר נעם לי מאוד, כמשהו "חובבני" יצרת משהו לא רע... אומנם יש כמה הצעות שלדעתי יכלו לשפר את השיר (בכלליות)
מצב כלאיים
